מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד

מסכת סוכה

דף ל״א

סוגיות לבגרות

סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.

סרטונים על הדף

כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.

  1. 4:41תיק 12 · סוכה ל׳ ע״א–ל״א ע״א בתכנית תושב״עהֲדַסִּים מִן הַשּׁוּק - סְפֵק גָּזֵל? וְסֻכָּה גְּזוּלָהפרק ג׳ (לולב הגזול)רב הונא לסוחרים: ״לא תגזזו אתון, אלא ליגזזוה אינהו״ - כי ״קרקע אינה נגזלת״: יאוש בעלים בידם, ושינוי רשות בידכם. ״סוף סוף… לא צריכא - בהושענא דאוונכרי גופייהו״; שינוי מעשה - ״שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי״; שינוי השם - ״מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה״. ובסוכה גזולה: רבי אליעזר וחכמים, ״ממה נפשך״; ״גזל עצים וסיכך בהן - אין לו אלא דמי עצים״ (רש״י מול תוספות); ורבינא - ״תקנת מריש״ בקורה.תיק 12
  2. 4:32תיק 13 · סוכה ל״א ע״א–ב בתכנית תושב״עלוּלָב יָבֵשׁ - רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר: הַאִם לוּלָב צָרִיךְ הָדָר?פרק ג׳ (לולב הגזול)״יבש - פסול, רבי יהודה מכשיר״. רבא: ״מחלוקת בלולב״ - רבנן ״מקשינן לולב לאתרוג״, ורבי יהודה לא; ״אבל באתרוג - דברי הכל הדר בעינן״. הגמרא בודקת את ההסבר: ״יאגדנו מלמעלה״ - ״כפות״; ״אין אוגדין אלא במינו״ - ״חמשה מינין״; ״אף יבשין״ - ״אלולב״. עד ״אתרוג הישן - רבי יהודה מכשיר״: ״תיובתא דרבא - תיובתא״. ולרבי יהודה ״הדר״ - ״הדר באילנו משנה לשנה״. ולבסוף: לולב של אשרה - ״כתותי מיכתת שיעוריה״.תיק 13
  3. 4:40תיק 14 · סוכה ל״א ע״ב–ל״ב ע״א בתכנית תושב״עלוּלָב פָּגוּם - נִקְטַם, נִסְדַּק, כָּפוּף: מָתַי הוּא פָּסוּל?פרק ג׳ (לולב הגזול)״נקטם ראשו - פסול״, ורב הונא: ״אבל נסדק - כשר״. מול הברייתא ״כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל - פסול״ - רב פפא: ״דעביד כהימנק״, שתי שדראות. רבא: עקום ״לפניו״ פסול, ״לאחריו - ברייתיה הוא״; ״בחד הוצא - בעל מום״. נפרצו כמטאטא ונפרדו; ״נחלקה התיומת״. ״כפות תמרים״ - למה דווקא לולב? חרותא, אופתא, כופרא - ״דרכיה דרכי נועם״; ו״ציני הר הברזל״ לפי אביי.תיק 14

מילים בארמית בדף

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

137 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
זָבְנִיתוּקניתםשורש זבן
אַתּוּןאתם
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
לִגְזְזוּהּשיגזזו אותהשורש גזז
אִינְהוּהם
יָהֲבוּנתנו
אַרְעָתָאקרקעותאַרְעָא = ארץ, קרקע
נִינְהוּהם
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
לִיהְווֹשיהיושורש הוי
יֵאוּשׁויתור של הבעלים על חפץ שאבד, כי איבד תקווה למצוא אותויאוש כדי: האם המוצא מותר לקחת את החפץ משנתייאשו הבעלים
יְדַיְיהוּידם
דִּידְהוּשלהם
יְדַיְיכוּידכם
לִיהְוֵישיהיהשורש הוי
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
גּוּפַיְיהוּעצמם
לִיקְנְיוּהּשיקנו אותוציווי בגוף שלישי; שורש קנה
חֲזָקָהמצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלותחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע
עֲלֵיהּעליו; עליהעל + כינוי
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
הִלְכָּךְלפיכך
קָסָבַרסוברקָא + סָבַר
גְּרִידָאסתם; לבד
קָנֵיקונה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
נָמֵיגם
קָרוּקראו
נֵיהְוֵייהיהשורש הוי
הַהוּאאותו
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
בֵּיהּבו
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
לַןלנו
רֵישׁראש; תחלהבריש = בתחילת
מִיקְּרֵינקראשורש קרי
הֵיכָאאיפה; במקום ש
הָכָאכאן
יָדְעֵייודעיםשורש ידע
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
אִיתָאיש, קייםוְאִם אִיתָא = ואם זה נכון
קַמָּאראשוןבבא קמא = הבבא הראשונה
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אוֹרַיְיתָאתורהדְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
הַהִיאאותה
לְקַמָּןבהמשך, להלן
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
גַּבֵּיאצל; לגבי
מָרִישׁקורה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
חָשִׁיבחשוב, נחשב
מֵעִיקָּרָאבתחלה
הַשְׁתָּאעכשיו
אַשְׁכְּחַןמצאנו
הַאיזה
דִּיקְלָאדקל, עץ תמר
חַבְרֵיהּחברו
קַטְלֵיהּהרג אותו; כרת אותושורש קטל
אַרְעָאארץ, קרקע
דִּידֵיהּשלו
מַאימה
טַעְמָאטעם, סבה
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
בָּבָאשער
דָּמֵידומהשורש דמי
פָּעִיתָאאישה קולנית, צעקנית
דָּאזו, זאת
כְּשׁוּרָאקורה
מְטַלַּלְתָּאסוכה; מקום מוצלמלשון צל; גם כתיב מטולתא
עָבְדִיעושים
לֵיהּלו
תַּקַּנְתָּאתקנה; דרך לתקןמקבילה לעברית: תקנה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
מִטַּלְטְלִיןחפצים הניתנים להזזה; רכוש נייד
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
לָאולא, אינו
מְשַׁוֵּיעושה; הופך
טָרַחהתאמץ; טרח
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
מְמַעֲטִינַןאנו ממעטים (מוציאים)שורש מעט
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
בְּלָאבלי
אִיכָּאיש
אוֹקוֹמֵיהּלהעמידו, ליישבו
דָּמְיָאדומה
סָבְרִיסוברים
מַקְּשִׁינַןאנו מקישים; משוויםמקשינן לולב לאתרוג = משווים
סָבַרחשב; סבורמר סבר = אחד סובר
בָּעֵינַןאנחנו צריכים; דורשים
הָתְנַןוהרי שנינו במשנהקושיה ממשנה
מַהוּמה הדין? האם מותר?פתיחה של שאלה הלכתית
תֵּימָאתאמרלא תימא: אל תאמר
מַיְיתֵימביאשורש אתי
מִינָּאסוג
אַחֲרִינָאאחר
חוֹדֵיהּלבדו, בפני עצמולְחוֹדֵיהּ = לבדו
קָאֵיעומד; מוסב על
תָּאבואתָּא שְׁמַע = בוא ושמע
תְּיוּבְתָּאהוכחה הסותרת דעהתְּיוּבְתָּא דְּרָבָא = הוכחה נגד רבא
תְּנַןשנינו (במשנה)תנן: שנינו במשנה
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
בְּהֶדְיָאבפירוש; במפורש
סְבִירָאסבור; סוברסבירא ליה = סובר
מַיְירֵיעוסק, מדבר במדבר על מקרה מסוים
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
קָאָמַראומרקָא + אֲמַר
נָקֵטנוקט, מזכיר
נִיחָאנוח; מתיישב
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
סְתָמָאסתם, בלי פרוטמִסְּתָמָא = מִן הַסְּתָם
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
פְּלוּגְתַּיְיהוּמחלוקתם
בָּעוּשאלו, בקשושורש בע״י
נָקֵיטאוחז; לוקח
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
עָסְקִינַןאנו עוסקים
כַּתּוּתֵיכתישה; התפוררותכַּתּוּתֵי מִיכַּתַּת = ממש מתפורר
מִיכַּתַּתמתפורר; נשברשורש כתת
שִׁיעוּרֵיהּשיעורו, מידתו
דַּיְקָאמדוקדק; מוכח
דּוּמְיָאדומה (ל)
מִינַּהּממנה
עָבַדעשה
מַאןמיכמאן: כדעת מי
הָתַנְיָאוהרי שנויה ברייתאקושיה מברייתא
עֲבִידעושה; עשוי
אֲמַרַןאמרנושורש אמר
לוּלָבָאהלולבסיומת א = ה׳ הידיעה
סָלֵיקעולה; צומח
חַדאחד

מונחים בדף

מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.