מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל׳ ע״א–ל״א ע״א

סְפֵק גֶּזֶל בַּהֲדַסִּים: ״לָא תִּגְזְזוּ אַתּוּן״

בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

רב הונא הורה לסוחרים שקונים הדסים מגויים: אל תחתכו בעצמכם, אלא שהגויים יחתכו ויתנו לכם. הטעם: ייתכן שהקרקע גזולה מישראל, וקרקע אינה נגזלת. הגמרא בודקת אם הסוחרים לא קונים את ההדס באחת מדרכי הקניין של הגזלן: ייאוש ושינוי רשות, שינוי מעשה או שינוי השם.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:41 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

תיק 12 · סְפֵק גָּזֵלהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. לָא תִּגְזְזוּ אַתּוּןל׳ ע״א

    כִּי זָבְנִיתוּ אָסָא מִגּוֹיִם - לָא תִּגְזְזוּ אַתּוּן, אֶלָּא לִגְזְזוּהּ אִינְהוּ וְיָהֲבוּ לְכוּ

    רב הונא לסוחרים שקונים הדסים מגויים לאגוד אותם להושענא: אל תחתכו את ההדס בעצמכם. שהגוי יחתוך ויתן לכם.

  2. סְתָם גּוֹיִם גַּזְלָנֵי אַרְעָתָא נִינְהוּ, וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת ... כִּי הֵיכִי דְּלִיהְווֹ יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ דִּידְהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַיְיכוּ

    ייתכן שהקרקע נגזלה מישראל. הקרקע נשארת תמיד של בעליה, ולכן מי שחותך מן המחובר הוא הגוזל. אם הגוי חותך, הבעלים מתייאשים כשההדס בידו, והוא עובר לרשותכם. ייאוש ושינוי רשות קונים, ואין זו מצוה הבאה בעבירה.

  3. סוֹף סוֹף

    סוֹף סוֹף כִּי גָזְזוּ אֲוַונְכָּרֵי, לֶיהֱוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַן!

    גם אם הסוחרים חותכים, יש ייאוש בידם, ושינוי רשות כשהם מוכרים לנו.

  4. לָא צְרִיכָא

    לָא צְרִיכָא, בְּהוֹשַׁעְנָא דַּאֲוַונְכָּרֵי גּוּפַיְיהוּ

    רב הונא מדבר על ההדסים שהסוחרים קונים לעצמם, לצאת בהם בחג. שם אין שינוי רשות.

  5. וְלִיקְנְיוּהּ

    וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה! ... וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם

    אולי הסוחרים קונים את ההדס בדרך אחרת?

    • שִׁינּוּי מַעֲשֶׂהבאגד שלושת המינים? רב הונא סובר שלולב אינו צריך אגד. ואפילו צריך, ״שינוי החוזר לברייתו״, אפשר להתיר את האגד, ״לא שמיה שינוי״.
    • שִׁינּוּי הַשֵּׁםמהדס להושענא? ״מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה״: גם לפני כן קראו לו כך.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

69 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
זָבְנִיתוּקניתםשורש זבן
אַתּוּןאתם
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
לִגְזְזוּהּשיגזזו אותהשורש גזז
אִינְהוּהם
יָהֲבוּנתנו
אַרְעָתָאקרקעותאַרְעָא = ארץ, קרקע
נִינְהוּהם
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
לִיהְווֹשיהיושורש הוי
יֵאוּשׁויתור של הבעלים על חפץ שאבד, כי איבד תקווה למצוא אותויאוש כדי: האם המוצא מותר לקחת את החפץ משנתייאשו הבעלים
יְדַיְיהוּידם
דִּידְהוּשלהם
יְדַיְיכוּידכם
לִיהְוֵישיהיהשורש הוי
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
גּוּפַיְיהוּעצמם
לִיקְנְיוּהּשיקנו אותוציווי בגוף שלישי; שורש קנה
חֲזָקָהמצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלותחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע
עֲלֵיהּעליו; עליהעל + כינוי
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
הִלְכָּךְלפיכך
קָסָבַרסוברקָא + סָבַר
גְּרִידָאסתם; לבד
קָנֵיקונה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
נָמֵיגם
קָרוּקראו
נֵיהְוֵייהיהשורש הוי
הַהוּאאותו
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
בֵּיהּבו
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
לַןלנו
רֵישׁראש; תחלהבריש = בתחילת
מִיקְּרֵינקראשורש קרי
הֵיכָאאיפה; במקום ש
הָכָאכאן
יָדְעֵייודעיםשורש ידע
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
אִיתָאיש, קייםוְאִם אִיתָא = ואם זה נכון
קַמָּאראשוןבבא קמא = הבבא הראשונה
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אוֹרַיְיתָאתורהדְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
הַהִיאאותה
לְקַמָּןבהמשך, להלן
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
גַּבֵּיאצל; לגבי
מָרִישׁקורה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
חָשִׁיבחשוב, נחשב
מֵעִיקָּרָאבתחלה
הַשְׁתָּאעכשיו
אַשְׁכְּחַןמצאנו
הַאיזה
דִּיקְלָאדקל, עץ תמר
חַבְרֵיהּחברו
קַטְלֵיהּהרג אותו; כרת אותושורש קטל
אַרְעָאארץ, קרקע
דִּידֵיהּשלו
מַאימה
טַעְמָאטעם, סבה
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
בָּבָאשער

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה אוונכרי

סוכה ל׳ ע״א

תגרי כל דבר להשתכר בו כגון כלים קטנים מחטין ומסריקות ולולבין וקורין מרני״ש:

סוחרים קטנים שמוכרים דברים שונים, כמו מחטים, מסרקים ולולבים.

רש״י

ד״ה וקרקע אינה נגזלת

סוכה ל׳ ע״ב

כלומר אינה קנויה לגזלן בשום יאוש דלעולם בחזקת בעליה היא ... אבל משנתלש הפרי הוי גזל והתולשו הוא גוזלו הלכך לגזזוה הן מן המחובר ויתנוה לכם שיהיו הן הגזלנין ואתם לוקחין אותה מהם ... וקסבר יאוש גרידא לא קני אבל יאוש ושינוי רשות קני ואי נמי קני מצוה הבאה בעבירה הוי אם אתם תחתכוה מן המחובר תהיו אתם גוזלים:

הקרקע לעולם אינה נקנית לגזלן, אפילו בייאוש. אבל כשהפרי נתלש, התולש הוא הגוזל. לכן שהגויים יחתכו, ואתם קונים מהם. ייאוש לבד אינו קונה, אבל ייאוש ושינוי רשות קונים. ואם אתם תחתכו, אתם הגוזלים, והמצוה באה בעבירה.

רש״י

ד״ה ליקניוה בשינוי מעשה

סוכה ל׳ ע״ב

שאגד שלשת המינין יחד דשינוי מעשה נמי קני:

באגידת שלושת המינים יחד יש שינוי מעשה, ושינוי מעשה קונה.

רש״י

ד״ה החוזר לברייתו

סוכה ל׳ ע״ב

מתיר אגדן והרי הן כבראשונה:

אפשר להתיר את האגד, וההדסים חוזרים להיות כמו שהיו.

רש״י

ד״ה הושענא קרו לה

סוכה ל״א ע״א

על שם שרגילין לאוגדן להושענא בחג:

קראו להדס ״הושענא״, כי נהגו לאגוד אותו להושענא בחג.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה כי

סוכה ל׳ ע״ב

השאלה במשפט אחד: איך יש כאן ייאוש בעלים, והרי הנגזל אינו יודע על הקונה הזה?

לשון התוספות

כי גזזו אוונכרי נמי ניהוי יאוש בעלים בידייהו דידהו. וא״ת ההוא יאוש שלא מדעת הוא דלא ידע ביה נגזל בלוקח וקיימא לן בריש אלו מציאות (ב״מ דף כב:) דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש וי״ל דלא מיקרי יאוש שלא מדעת אלא היכא דבא לידו קודם שידעו הבעלים שנאבד מהם אבל הכא ידעי בה ונתיאשו מקודם אלא דאין יאוש לקרקע:

  1. קֻשְׁיָה

    ההוא יאוש שלא מדעת הוא דלא ידע ביה נגזל בלוקח ... יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש

    הנגזל אינו יודע שההדס הזה נחתך ונמכר. זה ״ייאוש שלא מדעת״, ובבבא מציעא כ״ב ע״ב נפסק שייאוש שלא מדעת אינו ייאוש.

  2. תֵּרוּץ

    לא מיקרי יאוש שלא מדעת אלא היכא דבא לידו קודם שידעו הבעלים שנאבד מהם

    ״ייאוש שלא מדעת״ הוא רק כשהחפץ הגיע לידי המוצא לפני שהבעלים ידעו שאבד. כאן הבעלים יודעים שהקרקע נגזלה, וכבר התייאשו. הבעיה היחידה היא שאין ייאוש בקרקע, וכשהפרי נתלש, הייאוש הקודם חל עליו.

החידוש: הנגזל כבר התייאש מן הקרקע ומפירותיה. לכן כשהפרי נתלש, אין זה ייאוש שלא מדעת.

בדקו את עצמכם

1מהו ״ייאוש שלא מדעת״, ולמה אין זה המקרה כאן?

ייאוש שלא מדעת הוא כשהחפץ בא לידי המוצא לפני שהבעלים ידעו שאבד. כאן הבעלים כבר ידעו שנגזלה הקרקע ונתייאשו.

מקורות: בבא מציעא כ״ב ע״ב

תוספות

ד״ה שינוי

סוכה ל׳ ע״ב

השאלה במשפט אחד: אם שינוי החוזר לברייתו קונה מדרבנן, למה אינו מועיל כאן? ולמה החיתוך מן המחובר אינו שינוי מעשה?

לשון התוספות

שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי. ואע״ג דקני מדרבנן כדאיתא בריש הגוזל קמא (ב״ק דף צג:) בגוזל עצים משופין כגון נסרים ועשאן כלים כיון דמדאורייתא לא קני לא נפיק הכא ומיהו מההיא סבתא (לקמן סוכה דף לא.) משמע גבי סוכה דנפיק אע״ג דלא קני אלא מטעם מריש אלא יש לתרץ התם משום תקנת השבים והכא באגודת לולב בעלמא לא שייך תקנת השבים דנקיל להתיר אגודו ומה שנקצץ מן המחובר לא חשיב שינוי מעשה כיון דלא נשתנה שמו בכך דמעיקרא אסא והשתא אסא כדאשכחן בריש הגוזל קמא (ב״ק דף צו.) האי דגזל דיקלא מחבריה וקטליה אע״ג דשדיא לארעא דידיה לא קני מאי טעמא דמעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי ואע״ג דפסק לחיותא גרע מכחשא דלא הדר או מבהמה והזקינה דחשיב שינוי אע״ג דלא נשתנה שמם ומשלם כשעת הגזלה וכן עצים ושיפן אבנים וסיתתן צמר וליבנן בריש הגוזל קמא (בבא קמא דף צג:):

  1. פֵּרוּשׁ

    ואע״ג דקני מדרבנן ... כיון דמדאורייתא לא קני לא נפיק הכא

    שינוי החוזר לברייתו קונה מדרבנן, כמו גוזל קרשים ועשה מהם כלים (בבא קמא צ״ג ע״ב). אבל מן התורה הוא אינו קונה, ולכן אינו יוצא בהדס.

  2. קֻשְׁיָה

    ומיהו מההיא סבתא ... משמע גבי סוכה דנפיק אע״ג דלא קני אלא מטעם מריש

    אבל מן הסיפור ״ההיא סבתא״ (ל״א ע״א) משמע שבסוכה יוצאים, אף שהעצים נקנו רק מדרבנן, משום תקנת מריש.

  3. תֵּרוּץ

    התם משום תקנת השבים והכא באגודת לולב בעלמא לא שייך תקנת השבים דנקיל להתיר אגודו

    שם חכמים תיקנו משום תקנת השבים: הגזלן לא יצטרך להרוס את הבניין. באגד לולב אין תקנת השבים, כי קל להתיר את האגד ולהחזיר.

  4. סְבָרָה

    ומה שנקצץ מן המחובר לא חשיב שינוי מעשה כיון דלא נשתנה שמו בכך דמעיקרא אסא והשתא אסא

    והחיתוך מן המחובר אינו שינוי מעשה, כי השם לא השתנה: קודם ״הדס״ ועכשיו ״הדס״. כמו מי שגזל דקל וכרת אותו: לא קנה, כי גם עכשיו הוא נקרא דקל (בבא קמא צ״ו ע״א).

החידוש: שינוי החוזר לברייתו אינו מועיל למצוה, כי מן התורה אינו קונה. בסוכה יוצאים בעצים גזולים רק משום תקנת השבים, ובלולב אין תקנה כזו.

בדקו את עצמכם

1מה הקושיה מ״ההיא סבתא״?

שם יצאו בסוכה מעצים גזולים, אף שנקנו רק מדרבנן, משום תקנת מריש.

2מה ההבדל בין הסוכה שם לאגד הלולב כאן?

בסוכה יש תקנת השבים, כדי שלא יצטרך להרוס את הבניין. באגד אין תקנת השבים, כי קל להתיר אותו.

3למה החיתוך מן המחובר אינו שינוי מעשה?

כי השם לא השתנה: קודם ״הדס״ ועכשיו ״הדס״.

מקורות: בבא קמא צ״ג ע״ב, צ״ו ע״א · סוכה ל״א ע״א

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. רב הונא הורה לסוחרים שקונים הדסים מגויים: ״לא תגזזו אתון, אלא לגזזוהו אינהו ויהבו לכו״. מה הטעם להוראה זו?

  2. הגמרא מקשה על רב הונא: ״סוף סוף כי גזזו אוונכרי, ליהוי יאוש בעלים בידייהו ושינוי הרשות בידן״. מה התירוץ ״לא צריכא״?

  3. הגמרא מציעה שהסוחרים יקנו את ההדס בשינוי מעשה, באגידת שלושת המינים יחד. מהי התשובה שגם אם לולב צריך אגד, אין זה מועיל?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. למה הורה רב הונא שהגויים יחתכו את ההדסים, ולא הסוחרים?

    תשובה

    ייתכן שהקרקע גזולה מישראל, וקרקע אינה נגזלת, ולכן החותך הוא הגוזל. אם הגוי חותך, יש ייאוש בידו ושינוי רשות כשהסוחר קונה. אם הסוחר חותך, המצוה באה בעבירה.

  2. למה הסוחרים אינם קונים את ההדס בשינוי מעשה או בשינוי השם?

    תשובה

    שינוי מעשה: לולב אינו צריך אגד, ואפילו צריך, זה שינוי החוזר לברייתו. שינוי השם: גם לפני כן קראו להדס ״הושענא״.

  3. לפי התוספות, למה אינו יוצא בהדס שנקנה בשינוי החוזר לברייתו, והרי בסוכה יוצאים בעצים גזולים?

    תשובה

    שינוי החוזר לברייתו קונה רק מדרבנן. בסוכה תיקנו משום תקנת השבים, כדי שלא יהרוס, ובאגד לולב אין תקנה כזו, כי קל להתיר אותו.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקסוּכָּה גְּזוּלָהסוכה ל״א ע״א · סרטון 4:41 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).