מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל״א ע״א

סוּכָּה גְּזוּלָה וְהַמְסַכֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים

בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

רבי אליעזר פוסל סוכה גזולה ומסכך ברשות הרבים, וחכמים מכשירים. רב נחמן מעמיד את המחלוקת במי שתקף את חברו והוציאו מסוכתו. אבל מי שגזל עצים וסיכך בהם, לדברי הכל משלם רק את דמי העצים. מכאן הסיפור ״ההיא סבתא״ ותקנת מריש.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:41 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

תיק 12 · סְפֵק גָּזֵלהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. סוּכָּה גְּזוּלָה, וְהַמְסַכֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים - רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין

    מחלוקת בסוכה גזולה ובסוכה שנבנתה ברשות הרבים, שהיא גזל הרבים (רש״י).

  2. רַב נַחְמָן

    מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִסּוּכָּתוֹ

    המחלוקת היא במי שהוציא את חברו בכוח מסוכה שבנויה על קרקע של הנגזל.

    • רַבִּי אֱלִיעֶזֶר״ממה נפשך״: אם קרקע נגזלת, זו סוכה גזולה. אם אינה נגזלת, זו סוכה שאולה, ולשיטתו אין יוצאים בסוכה של חברו.
    • רַבָּנַןקרקע אינה נגזלת, ולכן זו סוכה שאולה, ולשיטתם יוצאים בסוכה של חברו.
  3. אֲבָל גָּזַל עֵצִים

    אֲבָל גָּזַל עֵצִים וְסִיכֵּךְ בָּהֶן - דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים

    מי שגזל עצים וסיכך בהם, גם רבי אליעזר מודה שהנגזל מקבל רק את דמי העצים. הראיה: הברייתא משווה לרשות הרבים, שבה הקרקע אינה של הבונה. כך גם כאן מדובר בקרקע שאינה שלו.

  4. הַהִיא סָבְתָּא

    פָּעִיתָא הִיא דָּא, וְאֵין לָהּ אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד

    זקנה צעקה לפני רב נחמן שריש גלותא וחכמיו יושבים בסוכה מעצים שגזלו ממנה, ודרשה את העצים עצמם. רב נחמן: היא צעקנית, ומגיעים לה רק דמי העצים. רש״י: זו תקנת חכמים כמו במריש הגזול שנבנה בבירה, מפני תקנת השבים.

  5. רָבִינָא

    הַאי כְּשׁוּרָא דִמְטַלַּלְתָּא דִּגְזוּלָה, עָבְדִי לַיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, מִשּׁוּם תַּקָּנַת מָרִישׁ

    גם קורה גזולה בסוכה, שקשה למצוא כמותה, משלמים את דמיה, משום תקנת מריש. אבל רק בתוך החג. אחרי שבעה מחזיר את הקורה עצמה, אלא אם חיבר אותה בטיט, שאז היא בניין קבוע.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

36 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
דָּמֵידומהשורש דמי
פָּעִיתָאאישה קולנית, צעקנית
דָּאזו, זאת
הַאיזה
כְּשׁוּרָאקורה
מְטַלַּלְתָּאסוכה; מקום מוצלמלשון צל; גם כתיב מטולתא
עָבְדִיעושים
לֵיהּלו
תַּקַּנְתָּאתקנה; דרך לתקןמקבילה לעברית: תקנה
מָרִישׁקורה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
נָמֵיגם
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
מִטַּלְטְלִיןחפצים הניתנים להזזה; רכוש נייד
חֲזָקָהמצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלותחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
לָאולא, אינו
מְשַׁוֵּיעושה; הופך
טָרַחהתאמץ; טרח
הִלְכָּךְלפיכך
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
מְמַעֲטִינַןאנו ממעטים (מוציאים)שורש מעט
אוֹרַיְיתָאתורהדְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה
קָנֵיקונה
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
בְּלָאבלי
אִיכָּאיש
אוֹקוֹמֵיהּלהעמידו, ליישבו
עֲלֵיהּעליו; עליהעל + כינוי
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
דָּמְיָאדומה

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה והמסכך ברשות הרבים

סוכה ל״א ע״א

הא נמי גזל הרבים:

הבונה סוכה ברשות הרבים גוזל את הרבים.

רש״י

ד״ה אי קרקע נגזלת

סוכה ל״א ע״א

כלומר אם יש על הקרקע תורת גזל כשאר מטלטלין לעמוד בחזקת הגזלן:

אם הקרקע נגזלת כמו מטלטלין, ועוברת לחזקת הגזלן.

רש״י

ד״ה אבל גזל עצים וסיכך בהן

סוכה ל״א ע״א

אין זו לא גזולה ולא שאולה דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם ועוד משום תקנת השבים אינו צריך לסתור בנינו אלא יחזור דמים ודאמרינן בפ׳ הישן (שם) דמודו רבנן בגזולה לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע ולא בגוזל עצים ומסכך בהן אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה ובראש הספינה ...

הסוכה אינה גזולה ואינה שאולה, כי הגזלן קנה את העצים בשינוי מעשה ושינוי השם. ומשום תקנת השבים הוא משלם דמים ואינו הורס. וכשאמרו שחכמים מודים בסוכה גזולה, הכוונה לסוכה בראש עגלה או ספינה שנגזלה כמו שהיא.

רש״י

ד״ה פעיתא

סוכה ל״א ע״א

קולנית היא זו:

צעקנית.

רש״י

ד״ה מפני תקנת מריש

סוכה ל״א ע״א

ולא אמרינן אין כאן הפסד מרובה ויסתיר סוכתו דמצוה משוי ליה כל שבעה כבנין קבע:

לא אומרים שאין כאן הפסד גדול ויהרוס את סוכתו. בזמן המצוה, כל שבעה, הסוכה כמו בניין קבוע.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה אבל

סוכה ל״א ע״א

השאלה במשפט אחד: באיזו סוכה גזולה חכמים מודים שהיא פסולה (״לך״ ממעט גזולה)?

לשון התוספות

אבל גזל עצים וסיכך בהן. אין זה לא גזולה ולא שאולה דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם ועוד משום תקנת השבים אין לו עליו לסתור את בנינו אלא יחזיר דמים והא דאמרינן בפרק הישן (לעיל סוכה דף כז:) דמודו רבנן בגזולה לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע ולא בגוזל עצים וסיכך בהן אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה והיא עצמה נגזלת שאינה מחוברת לקרקע ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנויה דאין בה משום תקנת השבים שהרי לא טרח לבנותו ולא הוציא עליו יציאות הלכך גזולה היא כך פי׳ בקונטרס ועל חנם דחק דמדכתיב לך דממעטינן גזולה בפרק הישן (לעיל סוכה דף כז:) וגזל עצים וסיכך בהן שינוי החוזר לברייתו הוא ומדאורייתא לא קני ומשום תקנת מריש היינו מדרבנן וקרא מיתוקם מדאורייתא ואפילו [מדרבנן] בלא עגלה וספינה איכא לאוקומיה קרא כגון בראובן שבנה סוכה בחצרו של שמעון מדעתו ובא שמעון ותקף את ראובן והוציאו מסוכתו דאין עליה תורת שאולה כיון דלא קיימא ברשותו של ראובן ולא דמיא לקרקע דבחזקת הבעלים עומדת ולכך אין קרקע נגזלת:

  1. שִׁיטָה

    דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם ... אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה ... כך פי׳ בקונטרס

    רש״י: מי שגזל עצים וסיכך קנה אותם בשינוי מעשה ושינוי השם, ולכן הסוכה כשרה. ״לך״ ממעט סוכה שנגזלה כמו שהיא, בראש עגלה או ספינה. שם אין תקנת השבים, כי הגזלן לא טרח ולא הוציא הוצאות.

  2. קֻשְׁיָה

    ועל חנם דחק ... וגזל עצים וסיכך בהן שינוי החוזר לברייתו הוא ומדאורייתא לא קני

    תוספות: ״ועל חנם דחק״. עצים שסיככו בהם הם שינוי החוזר לברייתו, ומן התורה הגזלן אינו קונה אותם. תקנת מריש היא רק מדרבנן. לכן ״לך״, שהוא מן התורה, מתקיים גם בעצים גזולים.

  3. תֵּרוּץ

    ואפילו [מדרבנן] בלא עגלה וספינה איכא לאוקומיה קרא כגון בראובן שבנה סוכה בחצרו של שמעון מדעתו

    ואפילו מדרבנן אפשר למצוא סוכה גזולה בלי עגלה וספינה. ראובן בנה סוכה בחצר של שמעון ברשותו, ושמעון הוציא את ראובן ממנה. אין זו סוכה שאולה, כי הסוכה אינה עומדת ברשות ראובן.

  4. סְבָרָה

    ולא דמיא לקרקע דבחזקת הבעלים עומדת ולכך אין קרקע נגזלת

    זה שונה מקרקע. הקרקע נשארת תמיד בחזקת בעליה, ולכן היא אינה נגזלת, והסוכה עליה נחשבת שאולה. סוכה של ראובן בחצר שמעון אינה ברשות ראובן, ולכן היא גזולה.

החידוש: לרש״י עצים שסיככו בהם נקנו לגזלן, ו״לך״ ממעט רק סוכה בראש עגלה או ספינה. לתוספות העצים לא נקנו מן התורה, ולכן ״לך״ פוסל גם אותם, ורק תקנת מריש מדרבנן מאפשרת לשלם דמים.

בדקו את עצמכם

1באיזו סוכה, לפי רש״י, חכמים מודים שהיא פסולה כגזולה?

בסוכה שנגזלה כמו שהיא, בראש עגלה או ספינה. שם אין תקנת השבים, כי הגזלן לא טרח בה.

2למה לדעת התוספות אין צורך להגיע לעגלה וספינה?

כי עצים שסיככו בהם הם שינוי החוזר לברייתו, ומן התורה אינם נקנים. לכן ״לך״ פוסל גם אותם, ותקנת מריש היא רק מדרבנן.

מקורות: סוכה כ״ז ע״ב · גיטין נ״ה ע״א

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. באיזה מקרה מעמיד רב נחמן את המחלוקת בסוכה גזולה, ומהו ״ממה נפשך״ של רבי אליעזר?

  2. מה הדין במי שגזל עצים וסיכך בהם, ומה הטעם לפי רש״י?

  3. דן סיכך בקרשים של שכנו בלי רשות ולא חיבר אותם בטיט. אחרי תום החג השכן דורש אותם. מה הדין לפי רבינא, ומדוע?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. איך מעמיד רב נחמן את מחלוקת רבי אליעזר וחכמים בסוכה גזולה, ומה הטעם של כל צד?

    תשובה

    במי שהוציא את חברו מסוכתו. רבי אליעזר: ממה נפשך, אם קרקע נגזלת זו גזולה, ואם לא, זו שאולה, ושתיהן פסולות לשיטתו. חכמים: קרקע אינה נגזלת, וזו שאולה, והיא כשרה.

  2. מה פסק רב נחמן בסיפור ״ההיא סבתא״, ומה הוסיף רבינא?

    תשובה

    מגיעים לה רק דמי העצים, משום תקנת השבים, כמו במריש. רבינא: גם קורה גזולה בסוכה משלמים את דמיה. אבל רק בתוך החג, ואחרי החג מחזיר אותה, אלא אם חיבר אותה בטיט.

  3. הסבר את מחלוקת רש״י ותוספות בדין גזל עצים וסיכך בהן.

    תשובה

    רש״י: הגזלן קנה בשינוי מעשה ושינוי השם, ו״לך״ ממעט רק סוכה בעגלה או בספינה. תוספות: זה שינוי החוזר לברייתו, שמן התורה אינו קונה. לכן ״לך״ פוסל גם אותה, ותקנת מריש היא מדרבנן.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקמַחֲלוֹקֶת תַּנָּא קַמָּא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּדִין יָבֵשׁסוכה ל״א ע״א–ב · סרטון 4:32 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).