ד״ה נסדק
סוכה ל״א ע״בנסדקו ראשי העלין:
נסדקו קצות העלים, ולא השדרה.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
לא בתכנית תושב״ע
פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281
המשנה פוסלת לולב שנקטם ראשו. רב הונא: נקטם פסול, נסדק כשר. ברייתא מונה מומים נוספים: כפוף, קווץ, סדוק, עקום, חרות. הגמרא מבררת מה כל אחד, ומתי עקום פסול.
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 4:40 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״א עמוד ב׳, ודף ל״ב עמוד א׳. והסוגיה: לולב פגום. נקטם, נסדק, כפוף - מתי הוא פסול?
במשימה הקודמת: לולב יבש - ו״תיובתא דרבא״. ו״הדר״ - הפרי שדר על העץ. ועכשיו - המשנה: ״נקטם ראשו, נפרצו עליו - פסול. נפרדו עליו - כשר״. המעטפה הבאה.
״נקטם ראשו״. אמר רב הונא: ״לא שנו אלא נקטם, אבל נסדק - כשר״. רש״י: ״נסדקו ראשי העלין״. ״ונסדק כשר? והתניא: לולב כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל - פסול״! הברייתא אומרת: סדוק - פסול.
נעבור על הרשימה. ״כפוף״ - רש״י: ״ראשו כפוף כאגמון״. ״קווץ״ - רש״י: ״יוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין״. ״עקום דומה למגל״ - עקום כמו מגל. ״חרות - פסול״: השדרה התקשתה ונעשתה עץ. ״דומה לחרות - כשר״: רק התחיל להתקשות.
אז מה עם ״סדוק״? אמר רב פפא: ״דעביד כהימנק״. רש״י: כמו כלי של סופרים ״שיש לו שני ראשים״. הלולב גדל ״כמין שתי שדראות״ - חצי עלים לכאן, וחצי לכאן. כלומר: ״נסדק״ של רב הונא - רק ראשי העלים. ״סדוק״ של הברייתא - הלולב התפצל לשניים. שתי מילים דומות - ושני דינים.
״עקום דומה למגל״ - אמר רבא: ״לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו - ברייתיה הוא״. רש״י: ״לאחריו - שנעקם לצד שדרה״. כך הלולב גדל מטבעו. אמר רב נחמן: ״לצדדין - כלפניו דמי״. ״ואמרי לה: כלאחריו דמי״. ואמר רבא: ״האי לולבא דסליק בחד הוצא - בעל מום הוא, ופסול״. רש״י: ״שכל עליו מצד אחד״.
״נפרצו עליו״. אמר רב פפא: ״נפרצו - דעביד כי חופיא״. רש״י: כמו מטאטא - עלים שנתלשו מן השדרה. ״נפרדו - דאיפרוד איפרודי״. רש״י: ״ראשיהן נפרדין״ - אבל מלמטה, מחוברין. בעי רב פפא: ״נחלקה התיומת, מהו?״ רש״י: שני העלים העליונים, ״שמדובקין כתאומים״. אמר רבי יהושע בן לוי: ״ניטלה התיומת - פסול״. ונחלקה? ״לא - ניטלה שאני, דהא חסר ליה״. ״איכא דאמרי: נחלקה התיומת - נעשה כמי שניטלה התיומת, ופסול״.
״רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפות תמרים - כפות. אם היה פרוד - יכפתנו״. שאל רבינא את רב אשי: ״ממאי דהאי כפות תמרים - דלולבא הוא?״ אולי ענף אחר של הדקל? ״אימא חרותא!״ - ענף קשה. ״בעינא כפות - וליכא״: אי אפשר לכפות אותו. ״ואימא אופתא!״ - הגזע החלק. ״כפות - מכלל דאיכא פרוד״. והגזע - כפות תמיד. ״ואימא כופרא?״ - ענף צעיר, מלא עוקצים. אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם״. רש״י: ״ומסרטין את הידים״.
״ואימא״: אשכול של תמרים? ״כפת כתיב״ - אחת. ואימא אשכול אחד? ״להוא - כף קרי ליה״. לא ״כפת״. נשאר רק הלולב.
״ציני הר הברזל - כשרה״. רש״י: לולבים שהעלין מועטין, ״מרוחקין זה למעלה מזה״. אמר אביי: ״לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה״. אבל אם לא מגיע - פסול. ״תניא נמי הכי: ציני הר הברזל - פסולה. והא אנן תנן כשרה!״ אלא - כאביי. ״שמע מינה״.
אז מה לוקחים מזה? בגמרא, כל מילה מדויקת. ״נסדק״ ו״סדוק״, ״נפרצו״ ו״נפרדו״ - מילים דומות, ודינים שונים. וכשהפסוק אומר ״כפות תמרים״ - הגמרא בודקת כל אפשרות. והמפתח: ״דרכיה דרכי נועם״.
תיק מספר ארבע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״ענף עץ עבות״ - איזה הדס כשר?
תיק 14 · לוּלָב פָּגוּםהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נִקְטַם, אֲבָל נִסְדַּק - כָּשֵׁר
הפסול במשנה הוא רק כשראש הלולב נקטם. אם רק נסדקו ראשי העלים (רש״י), הלולב כשר.
וְהָתַנְיָא: לוּלָב כָּפוּף, קָווּץ, סָדוּק, עָקוֹם דּוֹמֶה לְמַגָּל - פָּסוּל. חָרוּת - פָּסוּל. דּוֹמֶה לְחָרוּת - כָּשֵׁר
הברייתא פוסלת לולב סדוק, וזה נגד רב הונא.
דַּעֲבִיד כְּהֶימְנֵק
״סדוק״ בברייתא אינו לולב שנסדקו עליו, אלא לולב שגדל כמו כלי כתיבה בעל שני ראשים: כמו שתי שדרות, חצי העלים לכאן וחצי לכאן.
לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְפָנָיו, אֲבָל לְאַחֲרָיו - בִּרְיָיתֵיהּ הוּא
רבא: עקום פסול רק כשהוא נוטה לפניו, לצד שאין בו שדרה. נוטה לאחריו, לצד השדרה, כך הוא גדל, וכשר. לצדדים: רב נחמן אומר כלפניו, ויש אומרים כלאחריו.
הַאי לוּלַבָּא דְּסָלֵיק בְּחַד הוּצָא - בַּעַל מוּם הוּא, וּפָסוּל
לולב שכל עליו בצד אחד של השדרה הוא בעל מום, ופסול.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
נסדקו ראשי העלין:
נסדקו קצות העלים, ולא השדרה.
שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין:
יוצאים מן השדרה עוקצים כמו קוצים.
קשה שנעשה חריות שכן דרך הלולב עליו נושרים בימות הגשמים והשדרה מתקשה ונעשה עץ:
הלולב התקשה. בחורף העלים נושרים, והשדרה מתקשה ונעשית עץ.
יפויצפו״ר של ברזל של סופרים שיש לו שני ראשים וראשו א׳ מפוצל כך גדל הלולב כמין שתי שדראות מחצית עלין לכאן ומחצית עלין לכאן:
כלי של סופרים שיש לו שני ראשים. כך הלולב גדל כמו שתי שדרות, חצי העלים לכאן וחצי לכאן.
לצד שכנגד השדרה שדרה זהו צד העשוי כשדרה של בהמה שהצלעות והחוליות מחוברין בה מכאן ומכאן ואמצעה חלק ועולה כמקל:
הצד שמול השדרה. השדרה היא הצד שבו העלים מחוברים משני הצדדים, כמו צלעות בשדרת בהמה, ובאמצעה היא חלקה כמו מקל.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
רב הונא אמר ״נקטם פסול, נסדק כשר״, והברייתא פוסלת לולב ״סדוק״. כיצד מיישב רב פפא?
רב פפא אינו מפרש כך. לדבריו ״סדוק״ הוא לולב שגדל מלכתחילה כשתי שדרות.
הגמרא אינה מציגה את הברייתא כדעת יחיד. היא מיישבת בין דברי רב הונא לבין הברייתא.
רב הונא מדבר בסדק בראשי העלים, והברייתא בלולב שגדל כשתי שדרות, ולכן אין סתירה.
הגמרא אינה מחלקת כך. ההסבר הוא שמדובר בשני סוגי לולב שונים.
לפי רבא, מתי לולב עקום פסול ומתי כשר, ולמה?
הכיוונים הפוכים. עיקום לאחריו, לצד השדרה, כשר, ועיקום לפניו פסול.
הברייתא פוסלת עקום הדומה למגל, אבל רבא מבחין בין כיוונים ומכשיר עיקום לאחריו.
לצדדים יש מחלוקת אם דינו כלפניו או כלאחריו. רבא עצמו פוסל עיקום לפניו.
רבא מבחין לפי כיוון העיקום. נטייה לצד השדרה היא טבעית ואינה מום.
לולב אחד שדרתו רק התחילה להתקשות כעץ, ולולב אחר שכל עליו יוצאים מצד אחד של השדרה. מה דינם?
התקשות שרק החלה דומה לחרות וכשרה. לולב שכל עליו בצד אחד נחשב בעל מום.
רק חרות גמור פסול, ואם התחילה ההתקשות בלבד הלולב כשר.
זה היפוך. התקשות שהתחילה כשרה, ולולב שכל עליו בצד אחד פסול.
נקטם הוא מום אחד, אך יש מומים נוספים. לולב שכל עליו בצד אחד פסול.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה ההבדל בין ״נקטם״ ל״נסדק״ לפי רב הונא, ומה פירוש ״סדוק״ בברייתא?
נקטם, ראשו נחתך, ופסול. נסדק, נסדקו ראשי העלים, וכשר. ״סדוק״ בברייתא הוא לולב שגדל כמו שתי שדרות, ״כהימנק״.
מתי לולב עקום פסול, לפי רבא?
כשהוא נוטה לפניו, לצד שאין בו שדרה. נוטה לאחריו, לצד השדרה, כשר, כי כך הוא גדל.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).