חלקי העמוד
לוּלָב יָבֵשׁ - רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר: הַאִם לוּלָב צָרִיךְ הָדָר?
בתכנית תושב״ע
״יבש - פסול, רבי יהודה מכשיר״. רבא: ״מחלוקת בלולב״ - רבנן ״מקשינן לולב לאתרוג״, ורבי יהודה לא; ״אבל באתרוג - דברי הכל הדר בעינן״. הגמרא בודקת את ההסבר: ״יאגדנו מלמעלה״ - ״כפות״; ״אין אוגדין אלא במינו״ - ״חמשה מינין״; ״אף יבשין״ - ״אלולב״. עד ״אתרוג הישן - רבי יהודה מכשיר״: ״תיובתא דרבא - תיובתא״. ולרבי יהודה ״הדר״ - ״הדר באילנו משנה לשנה״. ולבסוף: לולב של אשרה - ״כתותי מיכתת שיעוריה״.
אורך: 4:32 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״א, עמוד א׳ ועמוד ב׳. והסוגיה: לולב יבש - רבי יהודה מכשיר. האם לולב צריך להיות הדר?
במשימה הקודמת: הדסים מן השוק, וסוכה גזולה - ״אין לו אלא דמי עצים״. ובמשימה העשירית למדנו: יבש פסול, כי ״הדר בעינן״. אבל עכשיו - מחלוקת! המעטפה הבאה.
״תנא: יבש - פסול, רבי יהודה מכשיר״. אמר רבא: ״מחלוקת בלולב. רבנן סברי: מקשינן לולב לאתרוג - מה אתרוג בעי הדר, אף לולב בעי הדר״. ״ורבי יהודה סבר: לא מקשינן לולב לאתרוג. אבל באתרוג - דברי הכל הדר בעינן״.
הגמרא בודקת: ״ובלולב לא בעי רבי יהודה הדר?״ הרי רבי יהודה אמר: ״יאגדנו מלמעלה״! למה לאגוד את העלים? לא כדי שיהיה יפה? ״לא, כדקתני טעמא: כפות תמרים - כפות. ואם היה פרוד - יכפתנו״. ״כפות״ - קשור.
ועוד: רבי יהודה אמר: ״אין אוגדין את הלולב אלא במינו״. לא משום הדר? ״לא - דהא אמר רבא: אפילו בסיב, ואפילו בעיקרא דדיקלא״ - גם בקליפה של הדקל, שאינה יפה. הטעם: ״לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא - הוה להו חמשה מינין״.
ובאתרוג? ברייתא: ״ארבעת מינין שבלולב - כשם שאין פוחתין מהן, כך אין מוסיפין עליהן״. ״לא מצא אתרוג - לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר״. ״כמושין - כשרין, יבשין - פסולין. רבי יהודה אומר: אף יבשין״. והוא מביא ראיה: ״מעשה בבני כרכין, שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן״. ״אמרו: משם ראיה? אין שעת הדחק ראיה״. רש״י: בכרכים ״אין דקלים מצוים שם״.
״קתני מיהת: רבי יהודה אומר: אף יבשין כשרין. מאי לאו - אאתרוג?״ ״לא - אלולב״. עדיין אפשר להציל את רבא. ובדרך: ״אין מוסיפין״ - גם מין חמישי שמחזיקים לחוד. תוספות: ״אפילו חוץ לאגד - חשיב כמוסיף״. ו״לא יביא רמון״ - ״כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג״? לא! ״זימנין דנפיק חורבא מיניה״ - יתרגלו לטעות.
אבל אז: ״תא שמע: אתרוג הישן - פסול, ורבי יהודה מכשיר״. אתרוג ישן - ובכל זאת רבי יהודה מכשיר. גם באתרוג הוא לא דורש הדר. ״תיובתא דרבא - תיובתא״. ההסבר של רבא נדחה.
ובכל זאת: ״הירוק ככרתי - רבי יהודה פוסל״. ושיעור אתרוג קטן - ״כביצה״. לא משום הדר? ״לא - משום דלא גמר פירא״. הפרי עוד לא הבשיל. ״ואלא לרבי יהודה - הא כתיב הדר?״ ״ההוא - הדר באילנו משנה לשנה״. רש״י: ״שאין פרי אחר עושה כן״. ״הדר״ - הפרי שדר על העץ משנה לשנה.
ובמשנה: ״של אשרה ושל עיר הנדחת - פסול״. אבל רבא אמר: ״לולב של עבודה זרה - לא יטול, ואם נטל - כשר״! רש״י: ״לא יטול - דמאיס לגבוה״. ״ואם נטל כשר - דמצות לאו ליהנות ניתנו״. ״הכא באשרה דמשה עסקינן, דכתותי מיכתת שיעוריה״. רש״י: היא עומדת לשריפה - וכאילו כבר נשרפה. ״דיקא נמי, דקתני: דומיא דעיר הנדחת. שמע מינה״.
אז מה לוקחים מזה? ״הדר״ - מילה אחת, ושתי קריאות: יופי - או פרי שדר על העץ. ורבא הציע הסבר. הגמרא בדקה אותו עד הסוף - ו״תיובתא״. גם הסבר יפה צריך לעמוד במבחן.
תיק מספר שלוש עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״נקטם ראשו״, נסדק, כפוף - מתי לולב פגום פסול?
הסוגיות בסרטון
הסרטון עוסק ב־2 סוגיות. לכל סוגיה יש עמוד שלם: סיכום, תרשים, רש״י, תוספות ושאלות בגרות.
מפת הסוגיה
מפת הסוגיה: כל כרטיס הוא שלב בסוגיה, לפי הסדר. כרטיס של מונח מוביל לעמוד המונח.
- רָבָא״מַחְלֹקֶת בְּלוּלָב״ · רַבָּנַן: ״מַקְשִׁינַן לוּלָב לְאֶתְרוֹג״ · רַבִּי יְהוּדָה: ״לָא מַקְשִׁינַן״ · ״אֲבָל בְּאֶתְרוֹג - דִּבְרֵי הַכֹּל הָדָר בָּעִינַן״
- יַאַגְדֶנּוּ מִלְמַעְלָה״וּבְלוּלָב לָא בָּעֵי רַבִּי יְהוּדָה הָדָר?״ · ״לָא, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: כַּפּוֹת תְּמָרִים - כָּפוּת״
- אֶלָּא בְּמִינוֹ״אֲפִילּוּ בְּסִיב, וַאֲפִילּוּ בְּעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא״ · ״לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד… הָוֵה לְהוּ חֲמִשָּׁה מִינִין״
- אַף יְבֵשִׁין״כְּשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, כָּךְ אֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן״ · ״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף יְבֵשִׁין״ · ״אֵין שְׁעַת הַדְּחָק רְאָיָה״
- אַלּוּלָב״מַאי לָאו - אַאֶתְרוֹג? לָא - אַלּוּלָב״ · תּוֹס׳: ״אֲפִילּוּ חוּץ לָאֶגֶד - חָשִׁיב כְּמוֹסִיף״ · ״זִימְנִין דְּנָפֵיק חוּרְבָּא מִינֵּיהּ״
- תְּיוּבְתָּא״תָּא שְׁמַע: אֶתְרוֹג הַיָּשָׁן - פָּסוּל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר״ · ״תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא - תְּיוּבְתָּא״
- הָדָר בְּאִילָנוֹ״מִשּׁוּם דְּלָא גְּמַר פֵּירָא״ · ״הַהוּא - הָדָר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה״ · רַשִׁ״י: ״שֶׁאֵין פְּרִי אַחֵר עוֹשֶׂה כֵּן״
- אֲשֵׁרָה״לוּלָב שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה - לֹא יִטֹּל, וְאִם נָטַל - כָּשֵׁר״ · ״הָכָא בַּאֲשֵׁרָה דְּמֹשֶׁה עָסְקִינַן, דִּכְתוּתֵי מִיכַּתַּת שִׁיעוּרַהּ״
המונחים בתיק
שאלות לחקירה
לדיון בחברותא או בכיתה. בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון לכל שאלה.
- 1כיצד מסביר רבא את מחלוקת רבנן ורבי יהודה ביבש? מהו ה״היקש״ בין לולב לאתרוג?
- 2מהן שתי הראיות מן הלולב שהגמרא מביאה נגד רבא (״יאגדנו מלמעלה״, ״אין אוגדין אלא במינו״), וכיצד היא מתרצת כל אחת?
- 3מה מלמדת הברייתא על ״אין מוסיפין״ ועל ״לא יביא רמון״? מה מוסיפים התוספות על מין חמישי ״חוץ לאגד״?
- 4מדוע ״אתרוג הישן״ הוא ״תיובתא דרבא״? ומה הפירוש של ״הדר״ לפי רבי יהודה?
- 5מה ההבדל בין לולב של עבודה זרה (״ואם נטל כשר״) ללולב של אשרה ושל עיר הנדחת? מה פירוש ״כתותי מיכתת שיעוריה״?
להמשיך ללמוד
למורה
מערך שיעור · 45 דקות
- התלמידים מסבירים את שיטת רבא (״מקשינן לולב לאתרוג״) ואת מהלך הבדיקה שלה עד ״תיובתא״.
- התלמידים מבחינים בין שתי קריאות של ״הדר״: יופי, ו״הדר באילנו משנה לשנה״.
- התלמידים מסבירים את ההבדל בין לולב של עבודה זרה ללולב של אשרה ועיר הנדחת (״כתותי מיכתת שיעוריה״).
המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.
חומרים
מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.
לימוד הסוגיה לבגרות
מקור
סוכה ל״א ע״א–ב · פרק ג׳, לולב הגזול
התיק הבא
תיק 14 · סוכה ל״א ע״ב–ל״ב ע״אלוּלָב פָּגוּם - נִקְטַם, נִסְדַּק, כָּפוּף: מָתַי הוּא פָּסוּל?פרק ג׳, לולב הגזולתיק 14