מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל״א ע״ב

לוּלָב שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

המשנה פוסלת לולב של אשרה ושל עיר הנדחת. אבל רבא אמר: ״לולב של עבודה זרה לא יטול, ואם נטל כשר״. הגמרא מעמידה את המשנה באשרה שעומדת לשריפה, ולכן ״כתותי מיכתת שיעוריה״.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:32 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״א, עמוד א׳ ועמוד ב׳. והסוגיה: לולב יבש - רבי יהודה מכשיר. האם לולב צריך להיות הדר?

במשימה הקודמת: הדסים מן השוק, וסוכה גזולה - ״אין לו אלא דמי עצים״. ובמשימה העשירית למדנו: יבש פסול, כי ״הדר בעינן״. אבל עכשיו - מחלוקת! המעטפה הבאה.

״תנא: יבש - פסול, רבי יהודה מכשיר״. אמר רבא: ״מחלוקת בלולב. רבנן סברי: מקשינן לולב לאתרוג - מה אתרוג בעי הדר, אף לולב בעי הדר״. ״ורבי יהודה סבר: לא מקשינן לולב לאתרוג. אבל באתרוג - דברי הכל הדר בעינן״.

הגמרא בודקת: ״ובלולב לא בעי רבי יהודה הדר?״ הרי רבי יהודה אמר: ״יאגדנו מלמעלה״! למה לאגוד את העלים? לא כדי שיהיה יפה? ״לא, כדקתני טעמא: כפות תמרים - כפות. ואם היה פרוד - יכפתנו״. ״כפות״ - קשור.

ועוד: רבי יהודה אמר: ״אין אוגדין את הלולב אלא במינו״. לא משום הדר? ״לא - דהא אמר רבא: אפילו בסיב, ואפילו בעיקרא דדיקלא״ - גם בקליפה של הדקל, שאינה יפה. הטעם: ״לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא - הוה להו חמשה מינין״.

ובאתרוג? ברייתא: ״ארבעת מינין שבלולב - כשם שאין פוחתין מהן, כך אין מוסיפין עליהן״. ״לא מצא אתרוג - לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר״. ״כמושין - כשרין, יבשין - פסולין. רבי יהודה אומר: אף יבשין״. והוא מביא ראיה: ״מעשה בבני כרכין, שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן״. ״אמרו: משם ראיה? אין שעת הדחק ראיה״. רש״י: בכרכים ״אין דקלים מצוים שם״.

״קתני מיהת: רבי יהודה אומר: אף יבשין כשרין. מאי לאו - אאתרוג?״ ״לא - אלולב״. עדיין אפשר להציל את רבא. ובדרך: ״אין מוסיפין״ - גם מין חמישי שמחזיקים לחוד. תוספות: ״אפילו חוץ לאגד - חשיב כמוסיף״. ו״לא יביא רמון״ - ״כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג״? לא! ״זימנין דנפיק חורבא מיניה״ - יתרגלו לטעות.

אבל אז: ״תא שמע: אתרוג הישן - פסול, ורבי יהודה מכשיר״. אתרוג ישן - ובכל זאת רבי יהודה מכשיר. גם באתרוג הוא לא דורש הדר. ״תיובתא דרבא - תיובתא״. ההסבר של רבא נדחה.

ובכל זאת: ״הירוק ככרתי - רבי יהודה פוסל״. ושיעור אתרוג קטן - ״כביצה״. לא משום הדר? ״לא - משום דלא גמר פירא״. הפרי עוד לא הבשיל. ״ואלא לרבי יהודה - הא כתיב הדר?״ ״ההוא - הדר באילנו משנה לשנה״. רש״י: ״שאין פרי אחר עושה כן״. ״הדר״ - הפרי שדר על העץ משנה לשנה.

ובמשנה: ״של אשרה ושל עיר הנדחת - פסול״. אבל רבא אמר: ״לולב של עבודה זרה - לא יטול, ואם נטל - כשר״! רש״י: ״לא יטול - דמאיס לגבוה״. ״ואם נטל כשר - דמצות לאו ליהנות ניתנו״. ״הכא באשרה דמשה עסקינן, דכתותי מיכתת שיעוריה״. רש״י: היא עומדת לשריפה - וכאילו כבר נשרפה. ״דיקא נמי, דקתני: דומיא דעיר הנדחת. שמע מינה״.

אז מה לוקחים מזה? ״הדר״ - מילה אחת, ושתי קריאות: יופי - או פרי שדר על העץ. ורבא הציע הסבר. הגמרא בדקה אותו עד הסוף - ו״תיובתא״. גם הסבר יפה צריך לעמוד במבחן.

תיק מספר שלוש עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״נקטם ראשו״, נסדק, כפוף - מתי לולב פגום פסול?

תיק 13 · לוּלָב יָבֵשׁהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. קֻשְׁיָהל״א ע״ב

    וְשֶׁל אֲשֵׁרָה - פָּסוּל? וְהָאָמַר רָבָא: לוּלָב שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה - לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל - כָּשֵׁר

    המשנה פוסלת לולב של אשרה. אבל רבא אמר שלולב של עבודה זרה אמנם לא יטול לכתחילה, כי הוא מאוס למצוה, ובדיעבד הוא כשר.

  2. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן

    הָכָא בַּאֲשֵׁרָה דְמֹשֶׁה עָסְקִינַן, דְּכַתּוֹתֵי מְיכַתַּת שִׁיעוּרֵיהּ

    המשנה מדברת באשרה מזמן כיבוש הארץ, שהתורה ציוותה לשרוף: ״ואשריהם תשרפון באש״. מה שעומד לשריפה כאילו כבר נשרף ונכתת לחתיכות, ולכן אין בו שיעור לולב.

  3. דַּיְקָא נָמֵי

    דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: דּוּמְיָא דְּעִיר הַנִּדַּחַת. שְׁמַע מִינַּהּ

    כך מדויק גם מן המשנה: היא מצרפת אשרה לעיר הנדחת, שגם שללה עומד לשריפה.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

20 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
הָכָאכאן
עָסְקִינַןאנו עוסקים
כַּתּוּתֵיכתישה; התפוררותכַּתּוּתֵי מִיכַּתַּת = ממש מתפורר
מִיכַּתַּתמתפורר; נשברשורש כתת
שִׁיעוּרֵיהּשיעורו, מידתו
דַּיְקָאמדוקדק; מוכח
נָמֵיגם
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
דּוּמְיָאדומה (ל)
מִינַּהּממנה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
לָאולא, אינו
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
עָבַדעשה
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
הַאיזה
מַאןמיכמאן: כדעת מי
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
קָאֵיעומד; מוסב על

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה לולב של ע״ז

סוכה ל״א ע״ב

ששימשו בו לע״ז לכבד לפניה קרקע אי נמי שעבודתה בלולב להעבירו לפניה או לזרקה בו:

לולב ששימש לעבודה זרה, לטאטא לפניה, או שעבודתה היא בלולב עצמו.

רש״י

ד״ה לא יטול

סוכה ל״א ע״ב

דמאיס לגבוה:

הוא מאוס לשימוש במצוה.

רש״י

ד״ה ואם נטל כשר

סוכה ל״א ע״ב

ואע״ג דאיסורי הנאה הוא דמצות לאו ליהנות ניתנו כלומר אין קיום מצות הנאת הגוף אלא עבודת עבד לרבו:

אף שהוא אסור בהנאה, ״מצות לאו ליהנות ניתנו״. קיום מצוה אינו הנאה לגוף, אלא עבודת עבד לרבו, ולכן איסור ההנאה אינו מעכב.

רש״י

ד״ה באשרה דמשה

סוכה ל״א ע״ב

אותם שהיו בשעת כיבוש א״י שהצריכן הכתוב שרפה כדכתיב (דברים י״ב:ג׳) ואשריהם תשרפון באש ולולב צריך שיעור והאי כמאן דמיכתת שיעוריה כיון דלשרפה קאי:

האשרות שהיו בזמן כיבוש הארץ, שהתורה הצריכה לשרוף. לולב צריך שיעור, ומה שעומד לשריפה כאילו שיעורו כבר נכתת.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. רבא אמר שלולב של עבודה זרה כשר בדיעבד, והמשנה פוסלת לולב של אשרה. איך מיישבת הגמרא?

  2. לולב של עבודה זרה אסור בהנאה. מדוע לדברי רבא, אם נטל, כשר?

  3. שני אנשים נטלו בחג לולב. הראשון נטל לולב שנחתך מאשרה דמשה, והשני נטל לולב ששימש לטאטא לפני עבודה זרה. מה דינם בדיעבד?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה הקושיה מדברי רבא על המשנה, ואיך מיישבת הגמרא?

    תשובה

    רבא אמר שלולב של עבודה זרה כשר בדיעבד, והמשנה פוסלת לולב של אשרה. הגמרא מעמידה את המשנה באשרה שעומדת לשריפה, ״כתותי מיכתת שיעוריה״, ואין בה שיעור לולב.

  2. למה לולב של עבודה זרה כשר בדיעבד, אף שהוא אסור בהנאה?

    תשובה

    כי ״מצות לאו ליהנות ניתנו״. קיום מצוה אינו הנאה לגוף.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקנִקְטַם רֹאשׁוֹסוכה ל״א ע״ב–ל״ב ע״א · סרטון 4:40 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).