מסכת סוכה
דף ל׳
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה בעיון 3 · שאלון 6281לוּלָב יָבֵשׁ: ״הָדָר בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא״סוכה כ״ט ע״ב–ל׳ ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־כ״ט
- סוגיה בעיון 4 · שאלון 6281מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה: לוּלָב הַגָּזוּלסוכה כ״ט ע״ב–ל׳ ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־כ״טברשימת המיקוד: מצוה הבאה בעבירה
תוספות שבמיקוד:ד״ה משום דהוה ליהד״ה מתוך
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281סְפֵק גֶּזֶל בַּהֲדַסִּים: ״לָא תִּגְזְזוּ אַתּוּן״סוכה ל׳ ע״א–ל״א ע״א · כאן: מ־ע״א, ממשיך ל־ל״אברשימת המיקוד: ספק גזל בהדסים
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
3:58תיק 11 · סוכה ל׳ ע״א בתכנית תושב״עמִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָהפרק ג׳ (לולב הגזול)למה לולב גזול פסול גם ביום השני? רבי יוחנן משום רשב״י: ״משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה״ - ״גזול דומיא דפסח״, ״לית ליה תקנתא״, גם לאחר יאוש. המשל: המלך ששילם מכס - ״ממני ילמדו״. תוספות: ״הוא הדין בכל מצות״ (״אין זה מברך אלא מנאץ״). רבי אמי: יבש - אין הדר, גזול - מצוה הבאה בעבירה. שמואל: ביום השני ״מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול״; ״מתיב רב נחמן בר יצחק״ - ורבא: ״לא מיבעיא קאמר״.תיק 11
4:41תיק 12 · סוכה ל׳ ע״א–ל״א ע״א בתכנית תושב״עהֲדַסִּים מִן הַשּׁוּק - סְפֵק גָּזֵל? וְסֻכָּה גְּזוּלָהפרק ג׳ (לולב הגזול)רב הונא לסוחרים: ״לא תגזזו אתון, אלא ליגזזוה אינהו״ - כי ״קרקע אינה נגזלת״: יאוש בעלים בידם, ושינוי רשות בידכם. ״סוף סוף… לא צריכא - בהושענא דאוונכרי גופייהו״; שינוי מעשה - ״שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי״; שינוי השם - ״מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה״. ובסוכה גזולה: רבי אליעזר וחכמים, ״ממה נפשך״; ״גזל עצים וסיכך בהן - אין לו אלא דמי עצים״ (רש״י מול תוספות); ורבינא - ״תקנת מריש״ בקורה.תיק 12
- תיק 11 · מצוה הבאה בעברה: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · ע״א
- תיק 12 · ספק גזל: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · מ־ע״א, ממשיך ל־ל״א
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
176 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| שְׁנָא | שונה | מאי שנא: במה שונה |
| בָּעֵינַן | אנחנו צריכים; דורשים | |
| לֵיכָּא | אין | ההפך של איכא |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אַמַּאי | מדוע; למה | |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| לֵיהּ | לו | |
| הֲדַר | יופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כך | בהקשר ״והדר״: ואחר כך |
| נָמֵי | גם | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| מִיבַּעְיָא | צריך לומר; יש מקום לשאול | לא מיבעיא = אין צורך לומר |
| קָאָמַר | אומר | קָא + אֲמַר |
| מַקְּשִׁינַן | אנו מקישים; משווים | מקשינן לולב לאתרוג = משווים |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| כְּתִיב | כתוב | מדכתיב = ממה שכתוב |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| פְּסִיק | חתוך; מכריע | פסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה |
| תָּנֵי | שונה | שורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה |
| חִיּוּבֵיהּ | חיובו | |
| אוֹרַיְיתָא | תורה | דְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה |
| לֵיתֵיהּ | אינו קיים | לֵית + ־יה |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| בִּשְׁלָמָא | אמנם, מובן ש | פותח קושיה: מובן ש... אבל |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| הֲדוּר | הידור, יופי | הֲדוּר בְּהוּ = חזרו בהם |
| מַתְנִיתִין | משנה; המשנה שלפנינו | |
| אִיתְּקַשׁ | הוקש, הושוה | מלשון היקש |
| בֵּיהּ | בו | |
| מִיפְּסִיל | נפסל | |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| הַאי | זה | |
| הָכָא | כאן | |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| אַלְמָא | מכאן ש, נמצא | |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| דָּיֵיק | מדיק; מסיק מהלשון | |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| פְּלִיג | חולק | |
| נָפֵיק | יוצא (ידי חובה) | שורש נפק |
| מוֹקֵי | מעמיד | שורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| סוּגְיָא | סוגיה, נושא דיון | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| אַסֵּיק | העלה | לֹא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ = לא העלה על דעתו |
| דּוּמְיָא | דומה (ל) | |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| מַסֵּיק | מסיק, מגיע למסקנה | שורש סלק |
| תַּמָּן | שם | לשון הירושלמי |
| אָמְרִין | אומרים | שורש אמר |
| הַיְינוּ | זהו; כלומר | לא כמו ׳היינו׳ בעברית |
| דַּוְקָא | בדיוק, רק | |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| מִסְתַּבְּרָא | הגיוני; סביר | |
| לֵית | אין | |
| שְׁמַעְתִּין | הסוגיה שלנו | שמעתא + ין: הסוגיה כאן |
| רֵישָׁא | ראש; החלק הראשון | מול סֵיפָא |
| כּוּלְּהוּ | כלם | |
| אַחֲרִינֵי | אחרים | |
| אַיְידֵי | מתוך ש | |
| סֵיפָא | החלק האחרון | מול רֵישָׁא |
| פְּשִׁיטָא | ברור, פשוט | |
| יוֹמֵי | ימים | |
| מְמַעֲטִינַן | אנו ממעטים (מוציאים) | שורש מעט |
| מִינֵּיהּ | ממנו | |
| קָאָמְרִינַן | אנחנו אומרים | |
| פִּירְקָא | פרק | |
| מַאי | מה | |
| בַּהֲדֵי | עם | |
| הֲדָדֵי | זה את זה | |
| כְּתִיבֵי | כתובים | |
| חַד | אחד | |
| קְרָא | פסוק | לא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול) |
| הָנֵי | אלה | רבים של האי |
| מִקַּמֵּי | לפני | |
| עֲלֵיהּ | עליו; עליה | על + כינוי |
| קַיְימִי | עומדים | |
| בָּתְרֵיהּ | אחריו | |
| אַכַּתִּי | עדיין | |
| קַשְׁיָא | קשה; קושיה | |
| דָּרְשִׁינַן | אנחנו דורשים | |
| פִּירְקִין | פרקנו; הפרק הזה | |
| שִׁילְהֵי | סוף | ״בשילהי פרק״: בסוף הפרק |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| הֵיכִי | איך | כי היכי ד = כדי ש / כשם ש |
| תִּסְגֵּי | יספיק | תִּסְגֵּי = יספיק |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| אִיתָא | יש, קיים | וְאִם אִיתָא = ואם זה נכון |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| תַּקּוּן | תיקנו | כל דתקון רבנן: כל שתיקנו חכמים |
| פְּלוּגְתָּא | מחלוקת | שורש: פלג |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| תַּקַּנְתָּא | תקנה; דרך לתקן | מקבילה לעברית: תקנה |
| יֵאוּשׁ | ויתור של הבעלים על חפץ שאבד, כי איבד תקווה למצוא אותו | יאוש כדי: האם המוצא מותר לקחת את החפץ משנתייאשו הבעלים |
| קַנְיֵיהּ | קנה אותו | |
| אַשְׁכְּחַן | מצאנו | |
| יָלְפִינַן | אנחנו לומדים | |
| מִינַּהּ | ממנה | |
| שַׁמְעִינַן | אנו שומעים, לומדים | |
| מָרֵיהּ | בעליו; אדונו | מָרֵא = בעלים; אדון |
| מַקְנֵי | קניין; לקנות | |
| בָּבָא | שער | |
| קַמָּא | ראשון | בבא קמא = הבבא הראשונה |
| קָנֵי | קונה | |
| דִּידֵיהּ | שלו | |
| אִתְּמַר | נאמר | שורש אמר |
| מַעוֹטֵי | להוציא, למעט | |
| אֵימָא | אמור; אפשר לומר | מקביל ל״אמור״ בעברית |
| מֵימַר | לומר | מֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו |
| הַשְׁתָּא | עכשיו | |
| תַּקִּיף | חזק | |
| מִינַּאי | ממני | |
| דִּינָא | דין | |
| תַּנְיָא | שנויה (בברייתא); נשנה | פותח ציטוט ברייתא |
| אִיצְטְרִיכָא | נצרכה (להיאמר) | שורש צרך |
| לָאו | לא, אינו | |
| נָפְקָא | יוצאת; נלמדת | מהכא נפקא = מכאן נלמד |
| לַן | לנו | |
| פָּסְלִינַן | אנו פוסלים | |
| מִיכַּתַּת | מתפורר; נשבר | שורש כתת |
| שִׁיעוּרֵיהּ | שיעורו, מידתו | |
| תֵּיפּוֹק | תצא; יוצא | תֵּיפּוֹק לֵיהּ = יוצא לו, אפשר ללמוד מסיבה אחרת |
| תּוּ | עוד | |
| שָׁרֵינַן | אנחנו מתירים | |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| אַטּוּ | וכי; בגלל | אַטּוּ = וכי משום; גזרה אטו = גזרה בגלל |
| מִי | מי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־ | מילת שאלה |
| גִּירְסָא | נוסח, גרסה | |
| גָּמַר | סיים, השלים; בגזרה שווה - למד | בגזרה שווה: לומד דין ממקום אחר |
| פֵּירָא | פרי | |
| מִינַּכַּר | ניכר | שורש נכר |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| אָכֵיל | אוכל | שורש אכל |
| אִיסּוּרָא | איסור | |
| חָיֵישׁ | חושש | |
| זָבְנִיתוּ | קניתם | שורש זבן |
| אַתּוּן | אתם | |
| לִגְזְזוּהּ | שיגזזו אותה | שורש גזז |
| אִינְהוּ | הם | |
| יָהֲבוּ | נתנו | |
| אַרְעָתָא | קרקעות | אַרְעָא = ארץ, קרקע |
| נִינְהוּ | הם | |
| לִיהְווֹ | שיהיו | שורש הוי |
| יְדַיְיהוּ | ידם | |
| דִּידְהוּ | שלהם | |
| יְדַיְיכוּ | ידכם | |
| לִיהְוֵי | שיהיה | שורש הוי |
| צְרִיכָא | צריך; נחוץ | בסוף דיון: צריך את שני הדינים |
| גּוּפַיְיהוּ | עצמם | |
| לִיקְנְיוּהּ | שיקנו אותו | ציווי בגוף שלישי; שורש קנה |
| חֲזָקָה | מצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלות | חזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע |
| קָסָבַר | סובר | קָא + סָבַר |
| גְּרִידָא | סתם; לבד | |
| קָרוּ | קראו | |
| נֵיהְוֵי | יהיה | שורש הוי |
| הַהוּא | אותו | |
| קַיְימָא | עומדת | קיימא לן = מקובל אצלנו |
| מִיקְּרֵי | נקרא | שורש קרי |
| הֵיכָא | איפה; במקום ש | |
| יָדְעֵי | יודעים | שורש ידע |
| שְׁמֵיהּ | שמו | יהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול |
| הַהִיא | אותה | |
| מָרִישׁ | קורה | |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| עָלְמָא | עולם; סתם (בעלמא) | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| מֵעִיקָּרָא | בתחלה | |
| דִּיקְלָא | דקל, עץ תמר | |
| חַבְרֵיהּ | חברו | |
| קַטְלֵיהּ | הרג אותו; כרת אותו | שורש קטל |
| אַרְעָא | ארץ, קרקע |
מונחים בדף
מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.
- אִתְּמַרדוגמה (ע״א)