מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד

מסכת סוכה

דף ל׳

סוגיות לבגרות

סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.

סרטונים על הדף

כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.

  1. 3:58תיק 11 · סוכה ל׳ ע״א בתכנית תושב״עמִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָהפרק ג׳ (לולב הגזול)למה לולב גזול פסול גם ביום השני? רבי יוחנן משום רשב״י: ״משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה״ - ״גזול דומיא דפסח״, ״לית ליה תקנתא״, גם לאחר יאוש. המשל: המלך ששילם מכס - ״ממני ילמדו״. תוספות: ״הוא הדין בכל מצות״ (״אין זה מברך אלא מנאץ״). רבי אמי: יבש - אין הדר, גזול - מצוה הבאה בעבירה. שמואל: ביום השני ״מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול״; ״מתיב רב נחמן בר יצחק״ - ורבא: ״לא מיבעיא קאמר״.תיק 11
  2. 4:41תיק 12 · סוכה ל׳ ע״א–ל״א ע״א בתכנית תושב״עהֲדַסִּים מִן הַשּׁוּק - סְפֵק גָּזֵל? וְסֻכָּה גְּזוּלָהפרק ג׳ (לולב הגזול)רב הונא לסוחרים: ״לא תגזזו אתון, אלא ליגזזוה אינהו״ - כי ״קרקע אינה נגזלת״: יאוש בעלים בידם, ושינוי רשות בידכם. ״סוף סוף… לא צריכא - בהושענא דאוונכרי גופייהו״; שינוי מעשה - ״שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי״; שינוי השם - ״מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה״. ובסוכה גזולה: רבי אליעזר וחכמים, ״ממה נפשך״; ״גזל עצים וסיכך בהן - אין לו אלא דמי עצים״ (רש״י מול תוספות); ורבינא - ״תקנת מריש״ בקורה.תיק 12

מילים בארמית בדף

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

176 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
שְׁנָאשונהמאי שנא: במה שונה
בָּעֵינַןאנחנו צריכים; דורשים
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
אַמַּאימדוע; למה
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
לֵיהּלו
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
נָמֵיגם
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
מִיבַּעְיָאצריך לומר; יש מקום לשאוללא מיבעיא = אין צורך לומר
קָאָמַראומרקָא + אֲמַר
מַקְּשִׁינַןאנו מקישים; משוויםמקשינן לולב לאתרוג = משווים
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
פְּסִיקחתוך; מכריעפסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה
תָּנֵישונהשורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה
חִיּוּבֵיהּחיובו
אוֹרַיְיתָאתורהדְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה
לֵיתֵיהּאינו קייםלֵית + ־יה
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
בִּשְׁלָמָאאמנם, מובן שפותח קושיה: מובן ש... אבל
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
הֲדוּרהידור, יופיהֲדוּר בְּהוּ = חזרו בהם
מַתְנִיתִיןמשנה; המשנה שלפנינו
אִיתְּקַשׁהוקש, הושוהמלשון היקש
בֵּיהּבו
מִיפְּסִילנפסל
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
אָמְרִיאומריםשורש אמר
הַאיזה
הָכָאכאן
תְּנַןשנינו (במשנה)תנן: שנינו במשנה
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
לְקַמָּןבהמשך, להלן
גַּבֵּיאצל; לגבי
אַלְמָאמכאן ש, נמצא
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
דָּיֵיקמדיק; מסיק מהלשון
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
פְּלִיגחולק
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
מוֹקֵימעמידשורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
סוּגְיָאסוגיה, נושא דיון
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
אַסֵּיקהעלהלֹא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ = לא העלה על דעתו
דּוּמְיָאדומה (ל)
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
מַסֵּיקמסיק, מגיע למסקנהשורש סלק
תַּמָּןשםלשון הירושלמי
אָמְרִיןאומריםשורש אמר
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
דַּוְקָאבדיוק, רק
חָשִׁיבחשוב, נחשב
מִסְתַּבְּרָאהגיוני; סביר
לֵיתאין
שְׁמַעְתִּיןהסוגיה שלנושמעתא + ין: הסוגיה כאן
רֵישָׁאראש; החלק הראשוןמול סֵיפָא
כּוּלְּהוּכלם
אַחֲרִינֵיאחרים
אַיְידֵימתוך ש
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא
פְּשִׁיטָאברור, פשוט
יוֹמֵיימים
מְמַעֲטִינַןאנו ממעטים (מוציאים)שורש מעט
מִינֵּיהּממנו
קָאָמְרִינַןאנחנו אומרים
פִּירְקָאפרק
מַאימה
בַּהֲדֵיעם
הֲדָדֵיזה את זה
כְּתִיבֵיכתובים
חַדאחד
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
הָנֵיאלהרבים של האי
מִקַּמֵּילפני
עֲלֵיהּעליו; עליהעל + כינוי
קַיְימִיעומדים
בָּתְרֵיהּאחריו
אַכַּתִּיעדיין
קַשְׁיָאקשה; קושיה
דָּרְשִׁינַןאנחנו דורשים
פִּירְקִיןפרקנו; הפרק הזה
שִׁילְהֵיסוף״בשילהי פרק״: בסוף הפרק
רֵישׁראש; תחלהבריש = בתחילת
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
תִּסְגֵּייספיקתִּסְגֵּי = יספיק
טַעְמָאטעם, סבה
אִיתָאיש, קייםוְאִם אִיתָא = ואם זה נכון
הִלְכָּךְלפיכך
תַּקּוּןתיקנוכל דתקון רבנן: כל שתיקנו חכמים
פְּלוּגְתָּאמחלוקתשורש: פלג
סָבַרחשב; סבורמר סבר = אחד סובר
תַּקַּנְתָּאתקנה; דרך לתקןמקבילה לעברית: תקנה
יֵאוּשׁויתור של הבעלים על חפץ שאבד, כי איבד תקווה למצוא אותויאוש כדי: האם המוצא מותר לקחת את החפץ משנתייאשו הבעלים
קַנְיֵיהּקנה אותו
אַשְׁכְּחַןמצאנו
יָלְפִינַןאנחנו לומדים
מִינַּהּממנה
שַׁמְעִינַןאנו שומעים, לומדים
מָרֵיהּבעליו; אדונומָרֵא = בעלים; אדון
מַקְנֵיקניין; לקנות
בָּבָאשער
קַמָּאראשוןבבא קמא = הבבא הראשונה
קָנֵיקונה
דִּידֵיהּשלו
אִתְּמַרנאמרשורש אמר
מַעוֹטֵילהוציא, למעט
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
מֵימַרלומרמֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו
הַשְׁתָּאעכשיו
תַּקִּיףחזק
מִינַּאיממני
דִּינָאדין
תַּנְיָאשנויה (בברייתא); נשנהפותח ציטוט ברייתא
אִיצְטְרִיכָאנצרכה (להיאמר)שורש צרך
לָאולא, אינו
נָפְקָאיוצאת; נלמדתמהכא נפקא = מכאן נלמד
לַןלנו
פָּסְלִינַןאנו פוסלים
מִיכַּתַּתמתפורר; נשברשורש כתת
שִׁיעוּרֵיהּשיעורו, מידתו
תֵּיפּוֹקתצא; יוצאתֵּיפּוֹק לֵיהּ = יוצא לו, אפשר ללמוד מסיבה אחרת
תּוּעוד
שָׁרֵינַןאנחנו מתירים
דָּמֵידומהשורש דמי
אַטּוּוכי; בגללאַטּוּ = וכי משום; גזרה אטו = גזרה בגלל
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
גִּירְסָאנוסח, גרסה
גָּמַרסיים, השלים; בגזרה שווה - למדבגזרה שווה: לומד דין ממקום אחר
פֵּירָאפרי
מִינַּכַּרניכרשורש נכר
דָּרֵישׁדורש
אָכֵילאוכלשורש אכל
אִיסּוּרָאאיסור
חָיֵישׁחושש
זָבְנִיתוּקניתםשורש זבן
אַתּוּןאתם
לִגְזְזוּהּשיגזזו אותהשורש גזז
אִינְהוּהם
יָהֲבוּנתנו
אַרְעָתָאקרקעותאַרְעָא = ארץ, קרקע
נִינְהוּהם
לִיהְווֹשיהיושורש הוי
יְדַיְיהוּידם
דִּידְהוּשלהם
יְדַיְיכוּידכם
לִיהְוֵישיהיהשורש הוי
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
גּוּפַיְיהוּעצמם
לִיקְנְיוּהּשיקנו אותוציווי בגוף שלישי; שורש קנה
חֲזָקָהמצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלותחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע
קָסָבַרסוברקָא + סָבַר
גְּרִידָאסתם; לבד
קָרוּקראו
נֵיהְוֵייהיהשורש הוי
הַהוּאאותו
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
מִיקְּרֵינקראשורש קרי
הֵיכָאאיפה; במקום ש
יָדְעֵייודעיםשורש ידע
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
הַהִיאאותה
מָרִישׁקורה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
מֵעִיקָּרָאבתחלה
דִּיקְלָאדקל, עץ תמר
חַבְרֵיהּחברו
קַטְלֵיהּהרג אותו; כרת אותושורש קטל
אַרְעָאארץ, קרקע

מונחים בדף

מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.