מסכת בבא בתרא
דף ג׳
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה לבגרות · שאלון 5391שֵׁשׁ רְאָיוֹת נֶגֶד ״הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק״בבא בתרא ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־ב׳ברשימת המיקוד: 2. המשנה לפי מאן דאמר היזק ראיה לאו שמיה היזק: שש ראיות
- סוגיה לבגרות · שאלון 5391לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּקבבא בתרא ג׳ ע״א · כאן: ע״אברשימת המיקוד: 3. המשנה לפי מאן דאמר היזק ראיה שמיה היזק
- סוגיה לבגרות · שאלון 5391כּוֹתֶל הַשֻּׁתָּפִין: גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין וּלְבֵנִיםבבא בתרא ג׳ ע״א–ב · כאן: ע״א–ע״בברשימת המיקוד: 4. חומרי הבנייה של כותל השותפים
- סוגיה לבגרות · שאלון 5391לֹא לִיסְתּוֹר בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי אַחֲרִיתִיבבא בתרא ג׳ ע״ב · כאן: ע״בברשימת המיקוד: 5. בניית בית כנסת
- סוגיה לבגרות · שאלון 5391הוֹרְדוֹס וּבָבָא בֶּן בּוּטָא: עֵצָה עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁבבא בתרא ג׳ ע״ב–ד׳ ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ד׳ברשימת המיקוד: 6. הורדוס ובבא בן בוטא
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
1:42דילמה 2 · בבא בתרא ב׳ ע״ב – ג׳ ע״אהַאִם מַבָּט יָכוֹל לְהַזִּיק?פרק א׳ (השותפין)השכן לא נכנס ולא לקח, רק הסתכל. האם מבט הוא נזק?דילמה 2
2:32דילמה 8 · בבא בתרא ח׳ ע״א–ע״ב · ג׳ ע״ב · גיטין מ״ה ע״אפִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, בְּכָל מְחִיר?פרק א׳ (השותפין)ארנק זהב מבית מלך פרס, ועיוור שמעיין: האם פודים שבויים בכל מחיר?דילמה 8
1:41דילמה 3 · בבא בתרא ג׳ ע״בלַהֲרוֹס כְּדֵי לִבְנוֹת?פרק א׳ (השותפין)הרסו את בית הכנסת הישן, והבנייה מתעכבת. האם היה מותר להרוס?דילמה 3
1:53דילמה 4 · בבא בתרא ג׳ ע״ב – ד׳ ע״אעֵצָה לַמֶּלֶךְ שֶׁפָּגַע בְּךָ?פרק א׳ (השותפין)הורדוס עיוור את החכם שנתן לו עצה. האם מותר לייעץ למלך שפגע בך?דילמה 4
- דילמה 2 · הזק ראיה: דילמות מבבא בתרא · עד ע״א, מתחיל ב־ב׳
- דילמה 8 · פדיון שבויים: דילמות מבבא בתרא · ע״ב
- דילמה 3 · לא ליסתור איניש בי כנישתא: דילמות מבבא בתרא · ע״ב
- דילמה 4 · הורדוס ובבא בן בוטא: דילמות מבבא בתרא · מ־ע״ב, ממשיך ל־ד׳
בקרוב: תיק 3 · לישנא אחרינא
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
217 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| פְּשִׁיטָא | ברור, פשוט | |
| צְרִיכָא | צריך; נחוץ | בסוף דיון: צריך את שני הדינים |
| חַד | אחד | |
| לְחַבְרֵיהּ | לחברו | |
| מַהוּ | מה הדין? האם מותר? | פתיחה של שאלה הלכתית |
| תֵּימָא | תאמר | לא תימא: אל תאמר |
| מָצֵי | יכול | |
| לֵיהּ | לו | |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| אַוֵּירָא | אוויר | |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| לַן | לנו | |
| לָאו | לא, אינו | |
| שְׁמֵיהּ | שמו | יהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול |
| תָּא | בוא | תָּא שְׁמַע = בוא ושמע |
| שָׁאנֵי | שונה | שָׁאנֵי = שונה (הדבר) |
| סֵיפָא | החלק האחרון | מול רֵישָׁא |
| אִיצְטְרִיכָא | נצרכה (להיאמר) | שורש צרך |
| מִינַּהּ | ממנה | |
| הֶזֵּיקָא | נזק | מלשון היזק |
| יְהֵא | יהיה | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| מַאי | מה | |
| עָלְמָא | עולם; סתם (בעלמא) | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| תָּנֵי | שונה | שורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| דִּידִי | שלי | לדידי: לדעתי |
| דִּידָךְ | שלך | לדידך: לדעתך |
| יָדַעְנָא | אני יודע | שורש ידע |
| הֵי | איזה | בְּהֵי עִידָּנָא = באיזו עת |
| עִידָּנָא | זמן, עת | |
| סָלְקָא | עולה | שורש סלק |
| אִיצְטְנַע | הסתתר; הצטנע | |
| מִינָּךְ | ממך | |
| מַעוֹטֵי | להוציא, למעט | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| נָמֵי | גם | |
| תַּרְוַיְיהוּ | שניהם | |
| קְבִיעָא | קבוע | |
| עָבְדִי | עושים | |
| מִילֵּי | דברים | מנא הני מילי = מנין הדברים האלה |
| לִישָּׁנָא | לשון | |
| אַחֲרִינָא | אחר | |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| סַבְרוּהָ | חשבו אותה; סברו | |
| פְּלוּגְתָּא | מחלוקת | שורש: פלג |
| כְּתִיב | כתוב | מדכתיב = ממה שכתוב |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| אַלְמָא | מכאן ש, נמצא | |
| אֵימָא | אמור; אפשר לומר | מקביל ל״אמור״ בעברית |
| גּוּדָּא | קיר | |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| מִיבְּעֵי | צריך; היה צריך | מִיבְּעֵי לֵיהּ = היה לו לכתוב |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אִינָשֵׁי | אנשים | |
| נַעֲבֵיד | נעשה | |
| אִירְיָא | מה ראית דווקא, מדוע דווקא | במאי איריא: שואל מדוע נאמר דווקא כך |
| לֵית | אין | |
| בֵּיהּ | בו | |
| פְּלִיגִי | חולקים; חלוקים | שורש פלג |
| תָּנֵינָא | שנינו; אני שונה | |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| אָמֵינָא | אני אומר | הֲוָה אָמֵינָא = הייתי אומר |
| הָכָא | כאן | |
| אוֹקֵימְתָּא | העמדת, פירשת (במקרה מסוים) | גוף שני; בהוראה של העמדת משנה בנסיבות מסוימות |
| מַתְנִיתִין | משנה; המשנה שלפנינו | |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| נֶהְדְּרוּ | יחזרו | |
| בְּהוּ | בהם | |
| קִנְיָן | פעולה שבאמצעותה עובר רכוש מאדם לאדם, כמו משיכה, הגבהה או מסירה | הקניין הוא מה שהופך הסכמה בלב למעבר בעלות בפועל |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| פָּרֵיךְ | מקשה | |
| תָּנוּ | שנו, למדו | תנו רבנן: שנו חכמים |
| חֲלִיפִין | קניין שנעשה בהחלפת חפץ בחפץ, בדרך כלל על ידי סודר או כלי | קניין סודר ידוע גם כקניין חליפין |
| מִטַּלְטְלִין | חפצים הניתנים להזזה; רכוש נייד | |
| פּוּרְתָּא | מעט, קצת | |
| חֲזָקָה | מצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלות | חזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| מְשַׁפְּיָא | מסותתות, מוחלקות | נאמר על אבנים |
| מִמַּאי | מנין; מאיפה (לומדים) | |
| נִינְהוּ | הם | |
| הַאי | זה | |
| יְתֵירָא | מיותר, עודף | |
| קַרְנָתָא | זוויות; פינות (של חומה או בניין) | רבים של קרנא |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| פַּלְגָא | חצי | |
| אִיכָּא | יש | |
| הָנֵי | אלה | רבים של האי |
| טִינָא | טיט | |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| טְפֵי | יותר | |
| לְמֵימְרָא | כלומר, האם הכוונה לומר | |
| פּוּתְיָא | רוחב | |
| חַמְשָׁא | חמישה | |
| קָאֵי | עומד; מוסב על | |
| הֲוָאי | הייתי | שורש הוי |
| תְּלָתִין | שלושים | |
| אַמְּתָא | אמה (מידת אורך) | |
| שֵׁית | שש | |
| קָם | עמד | |
| נֶיעְבְּדוּ | שייעשו | עתיד, רבים |
| אַמִּין | אמות | |
| אִידָּךְ | האחר, השני | |
| גְּמִירִי | למדו; יודעים | |
| כּוּלְּהוּ | כלם | |
| אִיבַּעְיָא | שאלה, ספק | אִיבַּעְיָא לְהוּ = נשאלה להם שאלה |
| לְהוּ | להם, להן | |
| בְּלָא | בלי | |
| מִסְתַּבְּרָא | הגיוני; סביר | |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| חָזֵי | ראוי; רואה | חזי ל־ = ראוי ל־ |
| לְאִיצְטְרוֹפֵי | להצטרף | שם פועל |
| דַּיְקָא | מדוקדק; מוכח | |
| מִכְּלָל | מכאן ש; משמע ש | מכלל דְּ = מכאן שמוכח ש |
| זוּטַר | קטן; מועט | |
| לְהָכִי | לכך; לשם כך | |
| אַגַּב | מתוך; תוך כדי | אַגַּב דְּ = מתוך ש־ |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| הֲווֹ | היו | שורש הוי |
| לִיסְתּוֹר | שיהרס | שורש סתר |
| אִינִישׁ | אדם | |
| בֵּי | בית של | בֵּי רַב = בית מדרש |
| כְּנִישְׁתָּא | בית כנסת | |
| אַחֲרִיתִי | אחרת | |
| פְּשִׁיעוּתָא | רשלנות, פשיעה | |
| צַלּוֹיֵי | תפילה, להתפלל | שורש: צלי |
| בֵּינַיְיהוּ | ביניהם | מַאי בֵּינַיְיהוּ = מה ההבדל ביניהם |
| מָר | אדון; חכם (בכבוד) | מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני |
| סָתְרֵי | הרסו, פירקו | סתרי ובני = הרסו ובנו |
| קַיְיטָא | קיץ | |
| זוּזֵי | זוזים, מטבעות | |
| מִיתְרְמֵי | מזדמן; קורה | |
| יָהֲבִי | נותנים | שורש יהב |
| כְּשׁוּרָא | קורה | |
| זִמְנֵי | פעמים | |
| מְזַבְּנִי | מוכרים | הווה, רבים |
| אֲמַרַן | אמרנו | שורש אמר |
| תִּיוְהָא | תמיהה, השתוממות | |
| חָזָא | ראה | |
| מָתָא | עיר | ממתא = מן העיר |
| עָיֵיל | נכנס | |
| אַפְּקֵיהּ | הוציא אותו | עבר + כינוי |
| בָּבָא | שער | |
| הֵיכִי | איך | כי היכי ד = כדי ש / כשם ש |
| הָאָמַר | והרי אמר | הא + אמר: קושיה מדברי אמורא |
| אַחֲרִיתָא | אחרת | |
| בָּעֵית | רצית | אִי בָּעֵית אֵימָא = אם תרצה, אֹמַר |
| אִיבָּעֵית | אם רצית; אם תרצה | אִיבָּעֵית אֵימָא = ואם תרצה, אפשר לומר אחרת |
| מַלְכוּתָא | מלכות; שלטון | |
| הָדְרָא | חזרה | |
| עָקַרְנָא | עקרתי | עבר, גוף ראשון |
| הֲדַר | יופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כך | בהקשר ״והדר״: ואחר כך |
| חַדְתָּא | חדשה | |
| עַתִּיקָא | ישן | |
| חֲזוּ | ראויים; מתאימים | |
| שְׁמַעְתִּין | הסוגיה שלנו | שמעתא + ין: הסוגיה כאן |
| עַבְדָּא | עבד | |
| קָטְלִינְהוּ | הרג אותם | |
| הַהִיא | אותה | |
| אִיגָּרָא | גג | |
| רָמָא | הטיל, השליך | |
| קָלָא | קול; שמועה | |
| אֲמָרָהּ | אמר אותה | שורש אמר |
| מַאן | מי | כמאן: כדעת מי |
| אָתֵי | בא | הווה; לעומת ״אתא״ (עבר) |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| שְׁבַקֵיהּ | עזב אותו | שורש שב״ק |
| מִשְׁקַל | לקחת | |
| אֲנָא | אני | |
| כּוּלֵּי | כל | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| קָטֵילְנָא | הורג אני | |
| הַשְׁתָּא | עכשיו | |
| תַּקַּנְתֵּיהּ | תקנתו, פתרון לו | |
| הַהוּא | אותו | |
| גַּבְרָא | איש | |
| מִסְתַּפֵּינָא | מפחד אני | |
| שַׁדַּר | שלח | |
| שְׁלִיחָא | שליח | |
| שַׁתָּא | שנה | |
| אַדְּהָכִי | בינתיים | |
| מִי | מי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־ | מילת שאלה |
| אַפֵּיק | הוציא | |
| עָבַד | עשה | |
| אִיחַיַּיב | התחיב | |
| מְנָלַן | מנין לנו | |
| יַמָּא | ים | |
| דַּוְקָא | בדיוק, רק | |
| לִיהְוֵי | שיהיה | שורש הוי |
| דָּיֵיק | מדיק; מסיק מהלשון | |
| בָּרַיְיתָא | דברי תנאים שלא נכללו במשנה | |
| מְנָא | מנין; כלי | מנא הני מילי = מנין דברים אלה |
| מִילְּתָא | דבר; ענין | |
| אִיתְנְהוּ | הם קיימים | |
| דּוּחְקָא | לחץ; מצוקה | |
| צִיבּוּרָא | ציבור | |
| לַיְיתֵי | שיביא | |
| בְּרֵירָה | השאלה אם דבר שנקבע בדיעבד נחשב כאילו נקבע למפרע | יש ברירה או אין ברירה |
| פְּשִׁיעָה | רשלנות בשמירה, שבגללה השומר חייב אף בשמירה חינם | |
| מִינֵּיהּ | ממנו | |
| נִלְטְיֵיהּ | שיקלל אותו | |
| יָתֵיבְנָא | אני יושב | שורש ישב |
| תּוֹב | עוד | |
| יוֹמָא | יום | |
| אָתָא | בא | עבר; לעומת ״אתי״ (הווה) |
| יָתֵיב | יושב | שורש ישב |
| קַמֵּיהּ | לפניו | |
| בִּישָׁא | רע | |
| עֲבִיד | עושה; עשוי | |
| לֵיכָּא | אין | ההפך של איכא |
| אָזֵיל | הולך | |
| לֵימָא | שיאמר; האם נאמר | שורש אמר; בראש שאלה: האם נאמר |
בתכנית הבגרות
נושא עיון בתכנית: משנת השותפים (ב׳ – ד׳)