מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד

מסכת בבא בתרא

דף ג׳

סוגיות לבגרות

סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.

סרטונים על הדף

כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.

בקרוב: תיק 3 · לישנא אחרינא

מילים בארמית בדף

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

217 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
פְּשִׁיטָאברור, פשוט
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
חַדאחד
לְחַבְרֵיהּלחברו
מַהוּמה הדין? האם מותר?פתיחה של שאלה הלכתית
תֵּימָאתאמרלא תימא: אל תאמר
מָצֵייכול
לֵיהּלו
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
אַוֵּירָאאוויר
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
לָאולא, אינו
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
תָּאבואתָּא שְׁמַע = בוא ושמע
שָׁאנֵישונהשָׁאנֵי = שונה (הדבר)
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא
אִיצְטְרִיכָאנצרכה (להיאמר)שורש צרך
מִינַּהּממנה
הֶזֵּיקָאנזקמלשון היזק
יְהֵאיהיה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
מַאימה
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
תָּנֵישונהשורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
דִּידִישלילדידי: לדעתי
דִּידָךְשלךלדידך: לדעתך
יָדַעְנָאאני יודעשורש ידע
הֵיאיזהבְּהֵי עִידָּנָא = באיזו עת
עִידָּנָאזמן, עת
סָלְקָאעולהשורש סלק
אִיצְטְנַעהסתתר; הצטנע
מִינָּךְממך
מַעוֹטֵילהוציא, למעט
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
נָמֵיגם
תַּרְוַיְיהוּשניהם
קְבִיעָאקבוע
עָבְדִיעושים
מִילֵּידבריםמנא הני מילי = מנין הדברים האלה
לִישָּׁנָאלשון
אַחֲרִינָאאחר
אָמְרִיאומריםשורש אמר
סַבְרוּהָחשבו אותה; סברו
פְּלוּגְתָּאמחלוקתשורש: פלג
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אַלְמָאמכאן ש, נמצא
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
גּוּדָּאקיר
תְּנַןשנינו (במשנה)תנן: שנינו במשנה
טַעְמָאטעם, סבה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
מִיבְּעֵיצריך; היה צריךמִיבְּעֵי לֵיהּ = היה לו לכתוב
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
אִינָשֵׁיאנשים
נַעֲבֵידנעשה
אִירְיָאמה ראית דווקא, מדוע דווקאבמאי איריא: שואל מדוע נאמר דווקא כך
לֵיתאין
בֵּיהּבו
פְּלִיגִיחולקים; חלוקיםשורש פלג
תָּנֵינָאשנינו; אני שונה
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
אָמֵינָאאני אומרהֲוָה אָמֵינָא = הייתי אומר
הָכָאכאן
אוֹקֵימְתָּאהעמדת, פירשת (במקרה מסוים)גוף שני; בהוראה של העמדת משנה בנסיבות מסוימות
מַתְנִיתִיןמשנה; המשנה שלפנינו
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
נֶהְדְּרוּיחזרו
בְּהוּבהם
קִנְיָןפעולה שבאמצעותה עובר רכוש מאדם לאדם, כמו משיכה, הגבהה או מסירההקניין הוא מה שהופך הסכמה בלב למעבר בעלות בפועל
לְקַמָּןבהמשך, להלן
פָּרֵיךְמקשה
תָּנוּשנו, למדותנו רבנן: שנו חכמים
חֲלִיפִיןקניין שנעשה בהחלפת חפץ בחפץ, בדרך כלל על ידי סודר או כליקניין סודר ידוע גם כקניין חליפין
מִטַּלְטְלִיןחפצים הניתנים להזזה; רכוש נייד
פּוּרְתָּאמעט, קצת
חֲזָקָהמצב שמניחים שהוא נכון כל עוד לא הוכח אחרת; וגם: שימוש בקרקע שלוש שנים שמקנה בעלותחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו · חזקת שלוש שנים בקרקע
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
מְשַׁפְּיָאמסותתות, מוחלקותנאמר על אבנים
מִמַּאימנין; מאיפה (לומדים)
נִינְהוּהם
הַאיזה
יְתֵירָאמיותר, עודף
קַרְנָתָאזוויות; פינות (של חומה או בניין)רבים של קרנא
דִּילְמָאאולי; שמא
פַּלְגָאחצי
אִיכָּאיש
הָנֵיאלהרבים של האי
טִינָאטיט
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
טְפֵייותר
לְמֵימְרָאכלומר, האם הכוונה לומר
פּוּתְיָארוחב
חַמְשָׁאחמישה
קָאֵיעומד; מוסב על
הֲוָאיהייתישורש הוי
תְּלָתִיןשלושים
אַמְּתָאאמה (מידת אורך)
שֵׁיתשש
קָםעמד
נֶיעְבְּדוּשייעשועתיד, רבים
אַמִּיןאמות
אִידָּךְהאחר, השני
גְּמִירִילמדו; יודעים
כּוּלְּהוּכלם
אִיבַּעְיָאשאלה, ספקאִיבַּעְיָא לְהוּ = נשאלה להם שאלה
לְהוּלהם, להן
בְּלָאבלי
מִסְתַּבְּרָאהגיוני; סביר
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
חָזֵיראוי; רואהחזי ל־ = ראוי ל־
לְאִיצְטְרוֹפֵילהצטרףשם פועל
דַּיְקָאמדוקדק; מוכח
מִכְּלָלמכאן ש; משמע שמכלל דְּ = מכאן שמוכח ש
זוּטַרקטן; מועט
לְהָכִילכך; לשם כך
אַגַּבמתוך; תוך כדיאַגַּב דְּ = מתוך ש־
הִלְכָּךְלפיכך
חָשִׁיבחשוב, נחשב
הֲווֹהיושורש הוי
לִיסְתּוֹרשיהרסשורש סתר
אִינִישׁאדם
בֵּיבית שלבֵּי רַב = בית מדרש
כְּנִישְׁתָּאבית כנסת
אַחֲרִיתִיאחרת
פְּשִׁיעוּתָארשלנות, פשיעה
צַלּוֹיֵיתפילה, להתפללשורש: צלי
בֵּינַיְיהוּביניהםמַאי בֵּינַיְיהוּ = מה ההבדל ביניהם
מָראדון; חכם (בכבוד)מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני
סָתְרֵיהרסו, פירקוסתרי ובני = הרסו ובנו
קַיְיטָאקיץ
זוּזֵיזוזים, מטבעות
מִיתְרְמֵימזדמן; קורה
יָהֲבִינותניםשורש יהב
כְּשׁוּרָאקורה
זִמְנֵיפעמים
מְזַבְּנִימוכריםהווה, רבים
אֲמַרַןאמרנושורש אמר
תִּיוְהָאתמיהה, השתוממות
חָזָאראה
מָתָאעירממתא = מן העיר
עָיֵילנכנס
אַפְּקֵיהּהוציא אותועבר + כינוי
בָּבָאשער
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
אַחֲרִיתָאאחרת
בָּעֵיתרציתאִי בָּעֵית אֵימָא = אם תרצה, אֹמַר
אִיבָּעֵיתאם רצית; אם תרצהאִיבָּעֵית אֵימָא = ואם תרצה, אפשר לומר אחרת
מַלְכוּתָאמלכות; שלטון
הָדְרָאחזרה
עָקַרְנָאעקרתיעבר, גוף ראשון
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
חַדְתָּאחדשה
עַתִּיקָאישן
חֲזוּראויים; מתאימים
שְׁמַעְתִּיןהסוגיה שלנושמעתא + ין: הסוגיה כאן
עַבְדָּאעבד
קָטְלִינְהוּהרג אותם
הַהִיאאותה
אִיגָּרָאגג
רָמָאהטיל, השליך
קָלָאקול; שמועה
אֲמָרָהּאמר אותהשורש אמר
מַאןמיכמאן: כדעת מי
אָתֵיבאהווה; לעומת ״אתא״ (עבר)
דָּרֵישׁדורש
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
שְׁבַקֵיהּעזב אותושורש שב״ק
מִשְׁקַללקחת
אֲנָאאני
כּוּלֵּיכלכּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
קָטֵילְנָאהורג אני
הַשְׁתָּאעכשיו
תַּקַּנְתֵּיהּתקנתו, פתרון לו
הַהוּאאותו
גַּבְרָאאיש
מִסְתַּפֵּינָאמפחד אני
שַׁדַּרשלח
שְׁלִיחָאשליח
שַׁתָּאשנה
אַדְּהָכִיבינתיים
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
אַפֵּיקהוציא
עָבַדעשה
אִיחַיַּיבהתחיב
מְנָלַןמנין לנו
יַמָּאים
דַּוְקָאבדיוק, רק
לִיהְוֵישיהיהשורש הוי
דָּיֵיקמדיק; מסיק מהלשון
בָּרַיְיתָאדברי תנאים שלא נכללו במשנה
מְנָאמנין; כלימנא הני מילי = מנין דברים אלה
מִילְּתָאדבר; ענין
אִיתְנְהוּהם קיימים
דּוּחְקָאלחץ; מצוקה
צִיבּוּרָאציבור
לַיְיתֵישיביא
בְּרֵירָההשאלה אם דבר שנקבע בדיעבד נחשב כאילו נקבע למפרעיש ברירה או אין ברירה
פְּשִׁיעָהרשלנות בשמירה, שבגללה השומר חייב אף בשמירה חינם
מִינֵּיהּממנו
נִלְטְיֵיהּשיקלל אותו
יָתֵיבְנָאאני יושבשורש ישב
תּוֹבעוד
יוֹמָאיום
אָתָאבאעבר; לעומת ״אתי״ (הווה)
יָתֵיביושבשורש ישב
קַמֵּיהּלפניו
בִּישָׁארע
עֲבִידעושה; עשוי
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
אָזֵילהולך
לֵימָאשיאמר; האם נאמרשורש אמר; בראש שאלה: האם נאמר

בתכנית הבגרות

נושא עיון בתכנית: משנת השותפים (ב׳ – ד׳)