מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א

שֵׁשׁ רְאָיוֹת נֶגֶד ״הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק״

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

אחרי שהגמרא הבינה שהמשנה היא כדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״, היא מביאה שש ראיות נגד הדעה הזו: גינה, כותל שנפל, בית שער, חלוקת חצר, חלונות וגג. בכל ראיה הגמרא מתרצת שיש טעם מיוחד, ולכן הדעה נשארת. הסוגיה גם מזכירה ״עין רעה״, ובעיון דנים בכך שבעל עין הרע מזיק לעצמו.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 3:26 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת בבא בתרא. פרק ראשון - ״השותפין״. דף ב׳ עמוד ב׳. והסוגיה: ״היזק ראיה״ - שש ראיות.

במשימה הקודמת גילינו: ״מחיצה״ - היא קיר. ומכאן: היזק ראיה ״לאו שמיה היזק״ - מבט אינו נזק. אבל הגמרא לא מוותרת: ״והיזק ראיה לאו שמיה היזק?!״ ומביאה שש ראיות - שמבט כן נזק.

כדי לא לשכוח אותן, הגמרא נותנת ״סימן״: ״גינה, כותל, כופין, וחולקין, חלונות, דרב נחמן״. וכל ראיה נפתחת במונח ״תא שמע״ - בוא ושמע.

ראיה ראשונה: במשנה כתוב ״וכן בגינה״ - מחייבים לגדור. התשובה: ״גינה שאני״ - גינה שונה. אסור לעמוד בשדה חברו כשהתבואה עומדת. רש״י: ״שלא יזיקנו בעין רעה״. והמילה ״וכן״? היא חוזרת רק על סוגי האבנים - ״אגויל וגזית״.

ראיה שנייה: ״כותל חצר שנפל״ - מחייבים לבנות אותו עד ארבע אמות. גם בלי ״שרצו״! התשובה: ״נפל שאני״. רש״י: כבר הסכימו פעם לבנות כותל.

ראיה שלישית: ״כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר״. ״שמע מינה: היזק ראיה שמיה היזק!״ התשובה: ״הזיקא דרבים שאני״ - כל העוברים ברחוב מסתכלים פנימה.

ראיה רביעית: ״אין חולקין את החצר״ - עד שיהיו ארבע אמות לכל אחד. ואם יש - חולקין. ״מאי לאו״ - האם לא מדובר בכותל? ״לא, במסיפס בעלמא״. היתדות הנמוכות חוזרות!

ראיה חמישית: מי שבונה כותל מול חלונות חברו - מרחיק ארבע אמות. ״כדי שלא יציץ ויראה״ - ״כדי שלא יעמוד ויראה״! התשובה: ״הזיקא דבית שאני״. רש״י: בבית אדם עושה דברים בצנעה.

ראיה שישית - דרב נחמן: ״גג הסמוך לחצר חבירו - עושין לו מעקה גבוה ארבע אמות״. התשובה: בעל החצר אומר - אני בחצר כל הזמן, ואתה עולה לגג רק לפעמים. ״ולא ידענא בהי עידנא סליקא ואתית״ - איני יודע מתי תעלה, כדי שאיזהר ממך.

שש ראיות - וכולן נדחו. בכל ראיה הגמרא מוצאת משהו מיוחד: עין רעה, הרבה עיניים, בית, גג. אבל בחצר של שני השותפים - לפי הלשון הזאת - מבט עדיין אינו נזק.

אז מה לוקחים מזה? כל ״שאני״ - מלמד מתי מבט כן פוגע. כשיש הרבה עיניים, כשזה בבית, וכשאי אפשר לדעת מתי מסתכלים. ואולי זה גם מבחן בשבילנו: לאן אנחנו מכוונים את המבט.

תיק בבא בתרא מספר שתיים - נסגר. ובמשימה הבאה: ״לישנא אחרינא״ - והכל מתהפך.

תיק 2 · שֵׁשׁ רְאָיוֹת

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. פְּשִׁיטָאב׳ ע״ב

    בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא!

    המשנה אומרת שבונים את הכותל באמצע. הגמרא שואלת: זה פשוט, והרי כבר אמרו שרצו לעשות מחיצה.

  2. לָא צְרִיכָא

    לָא צְרִיכָא – דִּקְדֵים חַד וְרַצְּיֵּיהּ לְחַבְרֵיהּ; מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: כִּי אִיתְרְצַאי לָךְ – בְּאַוֵּירָא, בְּתַשְׁמִישְׁתָּא – לָא אִיתְרְצַאי לָךְ; קָא מַשְׁמַע לַן.

    צריך להשמיע כשאחד ביקש מחברו להסכים וחברו הסכים. אפשר היה לחשוב שהחבר יכול לומר: ״הסכמתי למחיצה דקה, ולא לכותל עבה שמצמצם את תשמישי״ (רש״י). המשנה מלמדת שאינו יכול לטעון כך.

  3. שֵׁשׁ רְאָיוֹת

    וְהֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק?! (סִימָן: גִּינָּה, כּוֹתֶל, כּוֹפִין, וְחוֹלְקִין, חַלּוֹנוֹת, דְּרַב נַחְמָן).

    הגמרא מקשה על הדעה ש״לאו שמיה היזק״ משש ראיות מברייתות ומדברי אמוראים. הסימן עוזר לזכור את סדרן: גינה, כותל, כופין, חולקין, חלונות, דרב נחמן.

  4. תָּא שְׁמַע: ״וְכֵן בְּגִינָּה״! גִּינָּה שָׁאנֵי, כִּדְרַבִּי אַבָּא – דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם לַעֲמוֹד בִּשְׂדֵה חֲבֵירוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ. ... אַגְּוִיל וְגָזִית.

    המשנה אומרת שבגינה, במקום שנהגו לגדור, מחייבים לגדור, ואין כתוב ״רצו״. אם כך, היזק ראיה הוא נזק. הגמרא עונה שגינה שונה, בגלל איסור לעמוד בשדה חבר כשהתבואה עומדת בקמותיה, כי זה ״עין רעה״ (רש״י). ״וכן״ במשנה מתייחס רק לגויל וגזית.

    • הַקֻּשְׁיָהבגינה מחייבים לגדור גם בלי ״רצו״, הרי שהיזק ראיה הוא נזק.
    • הַתֵּרוּץגינה שאני: אסור לעמוד בשדה חבר בשעה שהתבואה בקמותיה, משום עין רעה.
  5. תָּא שְׁמַע: כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת! נָפַל שָׁאנֵי. ... סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ.

    ברייתא: כותל חצר שנפל, מחייבים לבנות אותו עד ארבע אמות, ולא כתוב ״רצו״. הגמרא עונה: ״נפל שאני״, כי כבר רצו בכותל בפעם הראשונה (רש״י). ואם כך, למה הברייתא נקטה ״נפל״? בשביל הסיפא: מעל ארבע אמות אין מחייבים.

    • הַקֻּשְׁיָהמחייבים לבנות כותל שנפל גם בלי הסכמה חדשה.
    • הַתֵּרוּץנפל שאני: כבר הסכימו בפעם הראשונה.
  6. תָּא שְׁמַע: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. שְׁמַע מִינַּהּ, הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק! הַזִּיקָא דְרַבִּים שָׁאנֵי.

    כופים כל אחד מבני החצר לבנות בית שער ודלת. בית שער הוא כותל עגול מול הפתח שמונע מהעוברים ברשות הרבים להסתכל פנימה (רש״י). הגמרא עונה: ״הזיקא דרבים שאני״, כי רבים מסתכלים שם.

    • הַקֻּשְׁיָהכופים לבנות בית שער, הרי שהיזק ראיה הוא נזק.
    • הַתֵּרוּץהזיקא דרבים שאני: כל העוברים ברשות הרבים מסתכלים.
  7. וּדְיָחִיד לָא? תָּא שְׁמַע: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. הָא יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – חוֹלְקִין; מַאי, לָאו בְּכוֹתֶל? לָא, בִּמְסִיפָס בְּעָלְמָא.

    והרי הזיקא של יחיד לא? הגמרא מביאה ברייתא: אין חולקים חצר עד שיש בה ארבע אמות לכל אחד, ואם יש בה כדי לשניהם, חולקים. האם החלוקה בכותל, ואז היזק ראיה הוא נזק? הגמרא עונה שלא, החלוקה רק במסיפס, גדר קלה.

    • הַקֻּשְׁיָהאם יש בחצר מקום לשניהם, חולקים אותה גם בעל כורחם, בכותל.
    • הַתֵּרוּץחולקים רק במסיפס בעלמא, ולא בכותל.
  8. תָּא שְׁמַע: הַחַלּוֹנוֹת, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה וּבֵין מִכְּנֶגְדָּן – אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתָנֵי עֲלַהּ: מִלְּמַעְלָן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יָצִיץ וְיִרְאֶה; מִלְּמַטָּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד וְיִרְאֶה; מִכְּנֶגְדָּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל! הֶזֵּיקָא דְבַיִת שָׁאנֵי.

    הברייתא קובעת ארבע אמות בין כותל לחלונות של השכן, כדי שלא יציץ, כדי שלא יעמוד וירגיש שרואים, וכדי שלא יחשיך. הגמרא עונה: ״הזיקא דבית שאני״, כי בבית עושים דברים צנועים (רש״י).

    • הַקֻּשְׁיָההברייתא מרחיקה כותל מחלונות כדי שלא יראו, הרי שהיזק ראיה הוא נזק.
    • הַתֵּרוּץהזיקא דבית שאני: בבית עושים ״דברי הצנע״.
  9. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: גַּג הַסָּמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵירוֹ – עוֹשִׂין לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לֵיהּ בַּעַל הֶחָצֵר לְבַעַל הַגָּג: לְדִידִי קְבִיעָה לִי תַּשְׁמִישִׁי, לְדִידָךְ לָא קְבִיעָה לָךְ תַּשְׁמִישְׁתָּךְ; וְלָא יָדַעְנָא בְּהֵי עִידָּנָא סְלִיקָא וְאָתֵית – דְּאִיצְטַנַּע מִינָּךְ.

    רב נחמן בשם שמואל: גג הסמוך לחצר חברו, עושים לו מעקה גבוה ארבע אמות. הגמרא עונה: שם בעל החצר אומר לבעל הגג: אני משתמש בחצר כל הזמן, ואתה רק לפעמים, ואיני יודע מתי תעלה, ולכן הדברים הצנועים שלי צריכים להיות מוסתרים ממך. לכן אין זה היזק ראיה סתם.

    • הַקֻּשְׁיָהעושים מעקה לגג שסמוך לחצר חבר, הרי שהיזק ראיה הוא נזק.
    • הַתֵּרוּץבחצר השימוש קבוע לבעליה, ובגג השימוש רק לפעמים, והבעלים אינו יודע מתי יעלו.
  10. מַסְקָנָה

    בכל שש הראיות הגמרא מוצאת טעם מיוחד: עין רעה בגינה, הסכמה קודמת בכותל שנפל, רבים בבית שער, מסיפס בחלוקה, דברי צנע בבית ובגג. לכן המשנה נשארת כדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״. הסוגיה הבאה (סוגיה 3) מביאה לשון אחרת, שבה המשנה היא כדעה ש״היזק ראיה שמיה היזק״.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

42 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
פְּשִׁיטָאברור, פשוט
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
חַדאחד
לְחַבְרֵיהּלחברו
מַהוּמה הדין? האם מותר?פתיחה של שאלה הלכתית
תֵּימָאתאמרלא תימא: אל תאמר
מָצֵייכול
לֵיהּלו
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
אַוֵּירָאאוויר
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
לָאולא, אינו
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
תָּאבואתָּא שְׁמַע = בוא ושמע
שָׁאנֵישונהשָׁאנֵי = שונה (הדבר)
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא
אִיצְטְרִיכָאנצרכה (להיאמר)שורש צרך
מִינַּהּממנה
הֶזֵּיקָאנזקמלשון היזק
יְהֵאיהיה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
מַאימה
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
תָּנֵישונהשורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
דִּידִישלילדידי: לדעתי
דִּידָךְשלךלדידך: לדעתך
יָדַעְנָאאני יודעשורש ידע
הֵיאיזהבְּהֵי עִידָּנָא = באיזו עת
עִידָּנָאזמן, עת
סָלְקָאעולהשורש סלק
אִיצְטְנַעהסתתר; הצטנע
מִינָּךְממך
מַעוֹטֵילהוציא, למעט
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
נָמֵיגם
תַּרְוַיְיהוּשניהם
קְבִיעָאקבוע
עָבְדִיעושים
מִילֵּידבריםמנא הני מילי = מנין הדברים האלה

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה מהו דתימא א״ל כשנתרציתי לך

בבא בתרא ב׳ ע״ב

במחיצה מחיצה דקה נתרציתי ולמעוטי באוירא כגון של נסרים שהיא דקה והיזק ראיה אין בה או תמשוך עובי הכותל בחלקך חוץ מדבר מועט אבל לבנות כותל אבנים עב למעוטי נמי תשמישתי לא נתרציתי:

מי שהסכים למחיצה דקה, למשל מנסרים, יכול היה לטעון שלא הסכים לכותל אבנים עבה שמצמצם את שימושו בחצר. הגמרא מלמדת שאין לו טענה כזו.

רש״י

ד״ה אסור לאדם שיעמוד כו׳

בבא בתרא ב׳ ע״ב

שלא יזיקנו בעין רעה:

רש״י מסביר שהאיסור לעמוד בשדה חבר הוא משום עין רעה, כלומר שלא יזיק אותו בעינו. זה הטעם המיוחד של הגינה, ולא היזק ראיה.

רש״י

ד״ה נפל שאני

בבא בתרא ב׳ ע״ב

שכבר נתרצו הראשונים בכותל:

הכותל נבנה בהסכמה, ולכן כשנפל מחייבים לבנות אותו שוב גם בלי הסכמה חדשה.

רש״י

ד״ה בית השער

בבא בתרא ב׳ ע״ב

שבונים כותל נגד השער עגול סביב ועושין באותו היקף פתח קטן מן הצד משום היזק ראיות בני רה״ר שלא יראו תוך החצר:

בית שער הוא כותל עגול מול פתח החצר, עם פתח קטן בצד, כדי שעוברי הדרך לא יראו מה בתוך החצר.

רש״י

ד״ה הזיקא דרבים

בבא בתרא ב׳ ע״ב

שכל בני רה״ר מסתכלין שם:

כשרבים מסתכלים, היזק הראיה גדול, ולכן שם כופים לבנות.

רש״י

ד״ה הזיקא דבית שאני

בבא בתרא ב׳ ע״ב

שאדם עושה בביתו דברי הצנע:

בבית האדם עושה דברים צנועים, ולכן בבית יש היזק ראיה גם לפי הדעה שבחצר אין.

רש״י

ד״ה דאיצטנע מינך

בבא בתרא ג׳ ע״א

דברי הצנע אבל חצר החלוקה לתרוייהו קביעא תשמישתי׳ לכל אחד בחלקו כל שעה ולא עבדי בה מילי דצנעא:

בחצר שמתחלקת לשניהם כל אחד משתמש בחלקו כל הזמן ואינו עושה שם דברים צנועים, ולכן אין צורך להסתיר. בגג, בעל החצר עושה בחצר דברים צנועים ואינו יודע מתי יעלה בעל הגג.

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. מה הסימן שהגמרא נותנת לשש הראיות, ולמה צריך סימן? מה תפקיד המונח ״תא שמע״?
  2. ראיה מ״וכן בגינה״: איך הגמרא דוחה אותה, ומה הקושיה ״והא וכן קתני״ ותשובתה?
  3. מה ההבדל בין ״הזיקא דרבים״ ו״הזיקא דבית״ לבין חצר של שני שותפים? הסבירו לפי רש״י.
  4. בראיה האחרונה (גג הסמוך לחצר חבירו): למה בעל החצר יכול לדרוש מעקה, אף שבחצר עצמה היזק ראיה ״לאו שמיה היזק״?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הגמרא מביאה שש ראיות נגד הדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״. מהי מסקנתה לגבי הראיות?

  2. הברייתא אומרת: ״אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה״, ומשמע שאם יש מקום לשניהם חולקים בעל כורחם. איך הגמרא מתרצת, כדי שלא יהיה בזה ראיה שהיזק ראיה הוא נזק?

  3. לפי רש״י, מדוע בגג הסמוך לחצר חברו צריך מעקה גבוה ארבע אמות, ואילו בחצר שמתחלקת בין שני בעלים אין צורך להסתיר?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. הגמרא מקשה מ״וכן בגינה״ על הדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״. מה הקושיה, ומה התירוץ? מה הטעם המיוחד של גינה לפי רש״י?

    תשובה

    הקושיה: בגינה מחייבים לגדור גם בלי ״רצו״, הרי שהיזק ראיה הוא נזק. התירוץ: ״גינה שאני, כדרבי אבא״: ״אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה״. רש״י: ״שלא יזיקנו בעין רעה״, כלומר האיסור הוא משום עין רעה ולא משום היזק ראיה.

  2. מה ההבדל בין בית שער לחלוקת החצר שבברייתא ״אין חולקין״, ומדוע זה פותר את הקושיה בכל אחד מהם?

    תשובה

    בית שער: ״הזיקא דרבים שאני״, כי רבים מסתכלים לתוך החצר, ולכן כופים. ״אין חולקין״: הגמרא עונה ״לא, במסיפס בעלמא״, כלומר שם חולקים רק בגדר קלה ולא בכותל, ולכן אין ראיה שהיזק ראיה הוא נזק.

  3. הרב משאש והרב מלמד עוסקים בעין הרע. הסבירו במילים שלכם איך כל אחד מהם מבין ש״בעל עין הרע מזיק לעצמו״.

    תשובה

    הרב משאש: ״תשעים ותשעה מתים בעין הרע״ אין פירושו שמתים מעין רעה שהטילו עליהם, אלא שמתים בגלל שהם עצמם הטילו עין רעה באחרים. הרב מלמד: בעל עין הרע מזיק לעצמו בגופו, כמו שאמרה המשנה באבות שעין הרע מוציאה את האדם מן העולם, וגם בנפשו, כי הקנאה והתאווה שורפות אותו, הוא אינו שמח בחלקו וכוחותיו מתכלים בתסכול.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקהַמִּשְׁנָה לְמַאן דְּאָמַר הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּקבבא בתרא ג׳ ע״א

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).