מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא ג׳ ע״ב–ד׳ ע״א

הוֹרְדוֹס וּבָבָא בֶּן בּוּטָא: עֵצָה עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

הורדוס היה עבד בית חשמונאי, ועלה לשלטון והרג את חכמי ישראל, חוץ מבבא בן בוטא. הוא מתחרט, ובבא בן בוטא מייעץ לו לתקן בבניית בית המקדש. הגמרא שואלת איך בבא בן בוטא יעץ למלך, והרי דניאל נענש על עצה כזו, ומתרצת שני תירוצים.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. הוֹרְדוֹס עַבְדָּאג׳ ע״ב

    הוֹרְדוֹס עַבְדָּא דְּבֵית חַשְׁמוֹנַאי הֲוָה ... קָם קַטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ מָרְוָתֵיהּ, וְשַׁיְּירַהּ לְהַהִיא יָנוֹקְתָּא. כִּי חֲזָת הָהִיא יָנוֹקְתָּא דְּקָא בָּעֵי לְמִינְסְבַהּ, סְלִיקָא לְאִיגָּרָא, וּרְמָא קָלָא אֲמַרָה: ״כֹּל מַאן דְּאָתֵי וְאָמַר: מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי קָאָתֵינָא – עַבְדָּא הוּא״

    הורדוס היה עבד בית חשמונאי. לאחר שעלה לשלטון, הרג את כל אדוניו והשאיר רק נערה אחת. כשהבינה שהוא רוצה לשאת אותה, עלתה לגג וקראה שכל מי שאומר שהוא מבית חשמונאי הוא עבד, כי לא נשאר מהם איש חוץ ממנה, והיא נפלה מן הגג.

  2. מַאן דָּרֵישׁ

    אֲמַר: מַאן דָּרֵישׁ ״מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״? רַבָּנַן. קָם קַטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ רַבָּנַן, שַׁבְקֵיהּ לְבָבָא בֶּן בּוּטָא לְמִשְׁקַל עֵצָה מִנֵּיהּ.

    הורדוס שאל מי דורש את הפסוק ״מקרב אחיך תשים עליך מלך״ (שאסור למנות מלך שאינו מישראל). התשובה: חכמים. הוא הרג את כל החכמים, והשאיר את בבא בן בוטא כדי לקבל ממנו עצה.

  3. אֲנָא הוּאד׳ ע״א

    אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא, אִי הֲוַאי יָדַעְנָא דִּזְהִרִי רַבָּנַן כּוּלֵּי הַאי, לָא הֲוָה קָטֵילְנָא לְהוּ; הַשְׁתָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא?

    הורדוס פגע בבבא בן בוטא, ובא יום אחד וישב לפניו והתלונן על ״העבד הרע״ בלי לגלות שמדובר בו. בבא בן בוטא סירב לקלל את המלך והביא פסוקים נגד זה. לבסוף הורדוס גילה: ״אני הוא״. הוא אמר שאילו ידע שחכמים זהירים כל כך, לא היה הורג אותם, ושאל מה התיקון.

  4. יֵלֵךְ וְיַעֲסוֹק

    אֲמַר לֵיהּ: הוּא כִּבָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״, יֵלֵךְ וְיַעֲסוֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם״.

    בבא בן בוטא: הורדוס כיבה את אורו של עולם, ״נר מצוה ותורה אור״, כלומר הרג את החכמים. שיתקן בעסק באורו של עולם, בית המקדש, שעליו נאמר ״ונהרו אליו כל הגויים״. בגרסה אחרת (״איכא דאמרי״): הוא סימא את עינו של עולם, ויעסוק בעינו של עולם, בית המקדש.

    • אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָםהרג את החכמים, אור התורה, ולכן יבנה את בית המקדש שאליו יבואו כל הגויים.
    • ״אִיכָּא דְּאָמְרִי״עינו של עולם הם החכמים (״מעיני העדה״), ויעסוק בעינו של עולם: בית המקדש (״מחמד עיניכם״).
  5. מִסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָאד׳ ע״א

    אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָא. אֲמַר לֵיהּ: שַׁדַּר שְׁלִיחָא; וְלֵיזִיל שַׁתָּא, וְלִיעַכַּב שַׁתָּא, וְלֶהְדַּר שַׁתָּא; אַדְּהָכִי וְהָכִי סָתְרַיתְּ [לֵיהּ] וּבָנְיַית [לֵיהּ].

    הורדוס: אני מפחד ממלכות רומא (רש״י: ״כפופים היו למלכות רומיים״). בבא בן בוטא: שלח שליח שילך שנה, יתעכב שנה, וישוב שנה, ובינתיים תסתור ותבנה. הוא עשה כן, ורומא שלחה לו תשובה חריפה: אם לא סתרת, אל תסתור. ואם סתרת, אל תבנה. ואם סתרת ובנית, ״עבדי בישא, בתר דעבדין מתמלכין״ (מעשים רעים עושים ואחר כך נוטלים רשות).

  6. לָא רֵכָא

    אִם זַיְינָךְ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן – לָא רֵכָא וְלָא בַּר רֵכָא, הוֹרְדוֹס [עַבְדָּא] קָלָנְיָא מִתְעֲבִיד. מַאי ״רֵכָא״? מַלְכוּתָא – דִּכְתִיב: ״אָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ״.

    רומא מוסיפה: אם נתגאית בכלי המלחמה שלך, ספר היוחסין שלך אצלנו. אתה לא מלך ולא בן מלך, ואתה עבד. הגמרא מסבירה: ״רכא״ הוא מלכות, כמו בפסוק ״אנכי היום רך ומשוח מלך״.

  7. מִי שֶׁלֹּא רָאָה

    אָמְרִי: מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיַן הוֹרְדוֹס, לֹא רָאָה בִּנְיָן נָאֶה [מִיָּמָיו]. בְּמַאי בַּנְיֵיהּ? אָמַר רַבָּה: בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא ... אַפֵּיק שָׂפָה וְעַיֵּיל שָׂפָה, כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּיל סִידָא

    אמרו: מי שלא ראה את בניין הורדוס לא ראה בניין יפה בימיו. רבה: הוא נבנה מאבני שיש ירוק ושיש לבן (רש״י). השורות הוציאו שפה והכניסו שפה כדי שהסיד יידבק. הורדוס רצה לצפות אותו בזהב, אבל חכמים אמרו לו להשאיר, כי כך יפה יותר, כמו גלי הים.

  8. וּבָבָא בַּר בּוּטָא

    וּבָבָא בַּר בּוּטָא הֵיכִי עֲבַד הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ... מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר

    הגמרא שואלת: איך בבא בן בוטא יעץ למלך כך? הרי רב יהודה אמר בשם רב שדניאל נענש על שיעץ לנבוכדנצר (״וחטאיך בצדקה פרוק״). הגמרא מוסיפה פסוקים שמראים שהעצה לא הועילה, ושנבוכדנצר הוכה אחרי שנה.

  9. שָׁאנֵי עַבְדָּא

    אִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי עַבְדָּא, דְּאִיחַיַּיב בְּמִצְוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאִי לָא מַלְכוּת – לָא מִתְבְּנֵי.

    שני תירוצים. הראשון: הורדוס עבד, והוא מחויב במצוות, ולכן אפשר לייעץ לו לקיים מצווה. השני: בית המקדש שונה, כי בלי מלכות הוא לא נבנה, ולכן העצה נחוצה.

    • שָׁאנֵי עַבְדָּאעבד מחויב במצוות, ולכן אפשר לייעץ לו בענייני מצווה.
    • שָׁאנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁבית המקדש לא נבנה בלי מלכות, ולכן עצה כזו מותרת.
  10. וְדָנִיֵּאל מְנָלַן

    וְדָנִיֵּאל – מְנָלַן דְּאִיעֲנַשׁ? ... דְּשַׁדְיוּהוּ לְגוּבָּא דְאַרְיָיווֹתָא.

    ומניין שדניאל נענש? אולי מהפסוק על ״התך״, שלפי רב הוא דניאל. לפי דעה אחת ״התך״ פירושו שהורידו אותו מגדולתו. אבל לפי דעה אחרת פירושו שכל דברי המלכות נחתכים על פיו, ואז אין עונש. התשובה: הוא נענש כשהשליכו אותו לגוב האריות.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

59 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
עַבְדָּאעבד
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
קָםעמד
קָטְלִינְהוּהרג אותם
כּוּלְּהוּכלם
הַהִיאאותה
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
סָלְקָאעולהשורש סלק
אִיגָּרָאגג
רָמָאהטיל, השליך
קָלָאקול; שמועה
אֲמָרָהּאמר אותהשורש אמר
מַאןמיכמאן: כדעת מי
אָתֵיבאהווה; לעומת ״אתא״ (עבר)
דָּרֵישׁדורש
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
שְׁבַקֵיהּעזב אותושורש שב״ק
בָּבָאשער
מִשְׁקַללקחת
לֵיהּלו
אֲנָאאני
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
הֲוָאיהייתישורש הוי
יָדַעְנָאאני יודעשורש ידע
כּוּלֵּיכלכּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
הַאיזה
קָטֵילְנָאהורג אני
לְהוּלהם, להן
הַשְׁתָּאעכשיו
מַאימה
תַּקַּנְתֵּיהּתקנתו, פתרון לו
הַהוּאאותו
גַּבְרָאאיש
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
אִיכָּאיש
אָמְרִיאומריםשורש אמר
מִסְתַּפֵּינָאמפחד אני
מַלְכוּתָאמלכות; שלטון
שַׁדַּרשלח
שְׁלִיחָאשליח
שַׁתָּאשנה
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
אַדְּהָכִיבינתיים
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
אַפֵּיקהוציא
עָיֵילנכנס
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
עָבַדעשה
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
אִיבָּעֵיתאם רצית; אם תרצהאִיבָּעֵית אֵימָא = ואם תרצה, אפשר לומר אחרת
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
שָׁאנֵישונהשָׁאנֵי = שונה (הדבר)
אִיחַיַּיבהתחיב
מְנָלַןמנין לנו
יַמָּאים

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה מסתפינא ממלכותא

בבא בתרא ד׳ ע״א

כפופים היו למלכות רומיים:

הורדוס חשש ממלכות רומא, כי עם ישראל היה כפוף לה.

רש״י

ד״ה מתמלכין

בבא בתרא ד׳ ע״א

נוטלין רשות:

״עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין״ פירושו: עושים רע ואחר כך מבקשים רשות, כלומר הורדוס פעל ואחר כך בא לרומא.

רש״י

ד״ה אי זיינך עלך ספרך כאן

בבא בתרא ד׳ ע״א

אם נתגאית בכלי מלחמתך שהרגת בית אדוניך ספר יוחסין שלך בידינו הוא [ידענו] שאתה עבד:

רומא אומרת להורדוס: אם אתה מתגאה בכוחך הצבאי, אנחנו יודעים מי אתה, כי ספר היוחסין אצלנו, ואתה עבד.

רש״י

ד״ה לא רכא כו׳

בבא בתרא ד׳ ע״א

לא מלך ולא בן מלך:

הורדוס לא מלך אמיתי ולא בן למלך.

רש״י

ד״ה שישא

בבא בתרא ד׳ ע״א

שיש ירוק שקורין ביי״ש:

השיש הירוק שנבנה ממנו בית המקדש של הורדוס.

רש״י

ד״ה אידוותא דימא

בבא בתרא ד׳ ע״א

גלי הים [שהם נעים ונדים והעין מתעששת בראייתן]:

הורדוס רצה לצפות את הבניין בזהב, וחכמים אמרו להשאיר אותו כגלי הים, שהם יפים יותר לעין.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הורדוס הרג את החכמים והשאיר רק את בבא בן בוטא. מה הייתה סיבת ההריגה, ולמה נשאר בבא בן בוטא?

  2. הגמרא מתרצת את הקושיה על בבא בן בוטא גם בתירוץ ״שאני בית המקדש, דאי לא מלכות לא מתבני״. מהו הנימוק של תירוץ זה?

  3. רומא ענתה להורדוס: ״עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין״. מה פירוש הדברים לפי רש״י, ואיך הם מתייחסים להורדוס?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה עצה בבא בן בוטא להורדוס, ולמה פחד הורדוס לבצע אותה? איך פתר בבא בן בוטא את הבעיה?

    תשובה

    העצה: הורדוס כיבה את אורו של עולם (הרג חכמים), ולכן יעסוק באורו של עולם, בית המקדש, וייבנה אותו. הורדוס: ״מסתפינא ממלכותא״, כלומר פחד מרומא (רש״י: ישראל היו כפופים לרומאים). בבא בן בוטא: לשלוח שליח שיתעכב שנה, ובינתיים לסתור ולבנות.

  2. הגמרא שואלת על בבא בן בוטא ״היכי עבד הכי״. מה הקושיה, ומה שני התירוצים?

    תשובה

    הקושיה: דניאל נענש על שיעץ לנבוכדנצר. התירוצים: ״שאני עבדא דאיחייב במצוות״, ו״שאני בית המקדש דאי לא מלכות לא מתבני״.

  3. לפי הרמב״ן (בראשית מ״ט י), מהו העונש של בית חשמונאי, ומהן שתי הסיבות שגרמו לו? כיצד זה מידה כנגד מידה?

    תשובה

    העונש: נכרתו כולם, ומי שאומר ״מבית חשמונאי אני״ הוא עבד. הסיבות: (א) הם מלכו ולא היו משבט יהודה ובית דוד, והסירו את השבט והמחוקק. (ב) הם היו כהנים, שנצטוו לעבוד במקדש ולא למלוך. מידה כנגד מידה: הם מלכו, ועבדיהם מלכו עליהם והכריתו אותם.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקבֵּרוּר שְׁאָר דִּינֵי מִשְׁנַת הַשֻּׁתָּפִיןבבא בתרא ד׳ ע״א–ב

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).