חלקי העמוד
דִּילֶמָה: לַהֲרוֹס כְּדֵי לִבְנוֹת?
הדילמה: בית הכנסת של השכונה ישן ומתפורר. הקהילה גייסה כסף, התוכניות מוכנות, והבניין נהרס. ואז הבנייה מתעכבת, ותאריך הסיום נדחה שוב ושוב, והקהילה מתפללת ברחוב. האם בכלל היה מותר להרוס?
רב חסדא: ״לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי״. לא הורסים בית כנסת לפני שבונים אחר. למה? ״איכא דאמרי: משום פשיעותא, ואיכא דאמרי: משום צלויי״: שמא תבוא תקלה ולא יבנו, או כדי שיהיה מקום להתפלל כל זמן הבנייה. ומה אם הכסף כבר נאסף, והלבנים כבר מסודרות? ומה אם הבניין עומד ליפול?
אורך: 1:41 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט
זה בית הכנסת של השכונה שלנו. הוא כל כך ישן ומתפורר, אף אחד כבר לא מתלהב לבוא להתפלל כאן.
״אין ברירה, אי אפשר להמשיך ככה. נהרוס ונבנה מחדש.״
המהנדס כבר הציג לחברי בית הכנסת את התוכניות החדשות, ובישר להם שהקהילה כבר כמעט סיימה לגייס את כל הכסף.
הריסת בית הכנסת התחילה. קצת עצוב, אבל יש שמחה שהולכים לבנות בית כנסת חדש.
אלא שאז התעוררה בעיה: לקהילה לא היה מקום מסודר להתפלל בו. בבית הכנסת הישן לפחות היה מקום קדוש שבו אפשר היה להתפלל, וכעת מתפללים ברחוב.
האם מותר לנו להשאיר קהילה שלמה בלי בית כנסת, אפילו לתקופה מוגבלת, רק בשביל פרויקט בנייה? ואם זה לא מספיק, מסתבר שגם הבנייה מתעכבת, ותאריך גמר הבנייה נדחה פעם אחר פעם.
האם בכלל היה מותר לנו להרוס את בית הכנסת? מה דעתכם?
מה קורה בגמרא
הסרטון פותח את השאלה; כאן המהלך של הסוגיה עצמה, שלב אחרי שלב, ללימוד בדף. שלב שהוא מונח מקשר לעמוד המונח.
- רַב חִסְדָּא״לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי״
- מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָארש״י: ״דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי״
- מִשּׁוּם צַלּוֹיֵירש״י: ״כל זמן הבנין״, שלא יישארו בלי מקום תפילה
- מַאי בֵּינַיְיהוּ?״איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי״: כשיש בעיר בית כנסת אחר להתפלל בו
- גְּבוּ זוּזֵירבינא שאל את רב אשי: ואם כבר אספו את הכסף? ״דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים, ויהבי להו״
- חָזֵי בָּהּ תִּיוְהָאואם הבניין סדוק ועומד ליפול, ״סתרי ובני״; רב אשי הכניס את מיטתו לבית הכנסת עד שסיימו
שאלות לדיון
השאלות שהסרטון נגמר בהן. אין להן תשובה אחת; בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון ומקורות לכל שאלה.
- 1מה הטעם שנראה לכם חשוב יותר, ״משום פשיעותא״ (שמא לא יבנו בסוף) או ״משום צלויי״ (שיהיה מקום להתפלל בינתיים)? באיזה מקרה יש הבדל ביניהם?
- 2בסרטון הכסף כבר כמעט נאסף והתוכניות מוכנות. האם זה מספיק כדי להרוס? מה עונה רב אשי לרבינא על ״גבו זוזי ומחתי״?
- 3מתי מותר להרוס לפני שבונים? ומה למדנו מרב אשי, שהכניס את מיטתו לבית הכנסת עד שסיימו את הבנייה?
מילים בארמית בסוגיה
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
28 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| לִיסְתּוֹר | שיהרס | שורש סתר |
| אִינִישׁ | אדם | |
| בֵּי | בית של | בֵּי רַב = בית מדרש |
| כְּנִישְׁתָּא | בית כנסת | |
| אַחֲרִיתִי | אחרת | |
| פְּשִׁיעוּתָא | רשלנות, פשיעה | |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| מִיתְרְמֵי | מזדמן; קורה | |
| צַלּוֹיֵי | תפילה, להתפלל | שורש: צלי |
| מַאי | מה | |
| בֵּינַיְיהוּ | ביניהם | מַאי בֵּינַיְיהוּ = מה ההבדל ביניהם |
| אִיכָּא | יש | |
| זוּזֵי | זוזים, מטבעות | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| לְהוּ | להם, להן | |
| יָהֲבִי | נותנים | שורש יהב |
| חָזֵי | ראוי; רואה | חזי ל־ = ראוי ל־ |
| תִּיוְהָא | תמיהה, השתוממות | |
| סָתְרֵי | הרסו, פירקו | סתרי ובני = הרסו ובנו |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| בְּרֵירָה | השאלה אם דבר שנקבע בדיעבד נחשב כאילו נקבע למפרע | יש ברירה או אין ברירה |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| פְּשִׁיעָה | רשלנות בשמירה, שבגללה השומר חייב אף בשמירה חינם | |
| לֵיהּ | לו | |
| מָר | אדון; חכם (בכבוד) | מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני |
| אֲמַרַן | אמרנו | שורש אמר |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
להמשיך ללמוד
מקורות להרחבה
- בבא בתרא ג׳ ע״ב, ״אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא״ עד ״עד דמתקין ליה שפיכי״, ורש״י שם.
- בבא בתרא ג׳ ע״ב: ״ובבא בן בוטא, היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש? והאמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא!״ - וזו הדילמה הבאה.
- שולחן ערוך אורח חיים קנ״ב, א׳.
למורה
מערך שיעור · 45 דקות
- התלמידים מסבירים את דין רב חסדא ואת שני הטעמים, ״משום פשיעותא״ ו״משום צלויי״, לפי רש״י, ומוצאים מקרה שבו יש ביניהם הבדל.
- התלמידים מסבירים למה גם כסף שנאסף וחומרים מוכנים אינם מספיקים (״דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים״).
- התלמידים מזהים את החריג, ״חזי בה תיוהא״, ומה לומדים ממעשה רב אשי על אחריות למי שהורס.
המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.
חומרים
מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.
מקור
בבא בתרא ג׳ ע״ב · פרק א׳, השותפין
הדילמה הבאה
דילמה 4 · בבא בתרא ג׳ ע״ב – ד׳ ע״אדִּילֶמָה: עֵצָה לַמֶּלֶךְ שֶׁפָּגַע בְּךָ?פרק א׳, השותפיןדילמה 4