מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד

מסכת סוכה

דף ל״ח

סוגיות לבגרות

סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.

סרטונים על הדף

כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.

  1. 4:15תיק 21 · סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א לא בתכנית תושב״עאֵיפֹה מְנַעַנְעִים אֶת הַלּוּלָב - וְלָמָּה?פרק ג׳ (לולב הגזול)משנת הנענוע: ״בהודו תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא״ - בית הלל ובית שמאי, ורבי עקיבא שצפה ברבן גמליאל ורבי יהושע. ״נענוע מאן דכר שמיה?״; שתי הלחם - ״מוליך ומביא, מעלה ומוריד״; רבי יוחנן: ״למי שארבע הרוחות שלו״; במערבא: ״לעצור רוחות רעות וטללים רעים״; ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״; ״גירא בעיניה דסטנא - ולאו מלתא היא״. ומשנת ״מי שבא בדרך״: רב ספרא, רבא ורבי זירא - ״ביום טוב שני דרבנן עסקינן״.תיק 21
  2. 4:30תיק 22 · סוכה ל״ח ע״א–ל״ט ע״א לא בתכנית תושב״עשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה — אֶפְשָׁר לָצֵאת רַק בְּהַקְשָׁבָה?פרק ג׳ (לולב הגזול)משנת ״מי שהיה… קטן מקרין אותו — עונה אחריהן מה שהן אומרין״, ו״הכל כמנהג המדינה״. רבא: ״הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא״ — עונים ״הללוקה״, ראשי פרקים, כופלים — ו״מכאן לשומע כעונה״. רבי חייא בר אבא: ״שמע ולא ענה — יצא״; יאשיהו ושפן הסופר — ״בשמעך ולא בקראך״; רבא: ״בהדדי״ ורב ספרא: ״משה, שפיר קאמרת?!״; ״מאודך ולמטה״; ושמואל: ״מברך עליהן עובר לעשייתן״ — ״ויעבור את הכושי״.תיק 22

מילים בארמית בדף

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

151 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הִלְכְתָאהלכה
אִיכָּאיש
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
מִנְהָגָאמנהגממנהגא = מן המנהג
הַלֵּילָאהלל
עָבְדִיעושים
אֲנָאאני
חַכִּימַיָּאחכמים
סָפְרַיָּאסופרים
רֵישֵׁיראשימהמילה ריש = ראש
עַמָּאעם
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
דִּילְמָאאולי; שמא
בָּתַראחרילבתר = לאחר
לֵימָאשיאמר; האם נאמרשורש אמר; בראש שאלה: האם נאמר
אִינִישׁאדם
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
יְהֵאיהיה
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
מִשְׁתַּעֵימספר; מדבר
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
מִיחְזֵינראהשורש חזי
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
הָנָךְאלו; אותם
דּוּכְתֵּימקומות
קָרֵיקורא; קורא בשם
לֵיהּלו
הֵיכָאאיפה; במקום ש
נָהוּגנוהג; מקובלשורש נהג; קרוב ל׳מנהג׳
הַשְׁתָּאעכשיו
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
הָכָאכאן
שָׁאנֵישונהשָׁאנֵי = שונה (הדבר)
אִיתָאיש, קייםוְאִם אִיתָא = ואם זה נכון
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
תּוּעוד
לָאולא, אינו
לַןלנו
כּוּלֵּיכלכּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
הַאיזה
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
עָדִיףעדיף; חשוב יותר
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
אַגְבְּהֵיהּהגביה אותושורש גבה
נָפַקיצא
בֵּיהּבו
אָמְרִיאומריםשורש אמר
פִּירְקִיןפרקנו; הפרק הזה
מִסְתַּבְּרָאהגיוני; סביר
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
נָמֵיגם
דָּרְשִׁינַןאנחנו דורשים
לְקַמָּןבהמשך, להלן
אַפֵּיאפילו (בקיצור אפי׳); פנים
נָקֵיטאוחז; לוקח
לְהוּלהם, להן
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
מְשַׁנֵּימתרץ
מַיְירֵיעוסק, מדבר במדבר על מקרה מסוים
טַעְמָאטעם, סבה
גָּמַרסיים, השלים; בגזרה שווה - למדבגזרה שווה: לומד דין ממקום אחר
בְּלָאבלי
דָּמֵידומהשורש דמי
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
מְעַכֵּבמעכב; מונע
פְּלִיגִיחולקים; חלוקיםשורש פלג
מָראדון; חכם (בכבוד)מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני
סָבַרחשב; סבורמר סבר = אחד סובר
טְפֵייותר
פָּרֵיךְמקשה
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
קַשְׁיָאקשה; קושיה
מַאןמיכמאן: כדעת מי
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
עִידָּנָאזמן, עת
אַגְבְּהִינְהוּהגביה אותם
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
מִיבְּעֵיצריך; היה צריךמִיבְּעֵי לֵיהּ = היה לו לכתוב
קָא בָּעֵיהוא רוצה, הוא מבקשקא + בעי; מציין שהתנא רוצה לומר דבר ולכן ניסח כך
מֵיתְנֵילשנות (במשנה)
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא
תְּנָאשונה; חכם מתקופת המשנהתנא רישא: שנה ברישא
רֵישָׁאראש; החלק הראשוןמול סֵיפָא
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
חָשִׁיבחשוב, נחשב
בְּהֶדְיָאבפירוש; במפורש
גַּבֵּיאצל; לגבי
דְּכַרהזכיר, זכרמַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ = מי הזכיר אותו (מה הקשר)
קָאֵיעומד; מוסב על
מַעְרְבָאארץ ישראל (המערב)
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
מַמְטֵימביא
מַיְיתֵימביאשורש אתי
גִּירָאחץ
סִטְנָאשטן
מִילְּתָאדבר; ענין
אָתֵיבאהווה; לעומת ״אתא״ (עבר)
אִיגָּרוֹיֵילהתגרות, לעורר
חֲדָאאחת
פָּרָשְׁתָּאפרשה
לְמֵימְרָאכלומר, האם הכוונה לומר
פְּסִיקחתוך; מכריעפסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה
רְמִינְהִיהצב מולו סתירהרמי = הטל, השלך
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
מַאימה
קוּשְׁיָאקושיה; שאלה
אוֹרַיְיתָאתורהדְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
אַלְמָאמכאן ש, נמצא
דִּלְמָאשמא, אולי
אַפְסוֹקֵילהפסיק
עָסְקִינַןאנו עוסקים
דַּיְקָאמדוקדק; מוכח
תְּנַןשנינו (במשנה)תנן: שנינו במשנה
אַכַּתִּיעדיין
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
מָצֵייכול
שַׁנּוֹיֵילתרץ
אִידִּיזהאִידִּי וְאִידִּי = זה וזה
יוֹמָאיום
זִמְנֵיהּזמנו
חַיְישִׁינַןאנו חוששים
מִיפְשַׁעלפשוע
קְבִיעָאקבוע
זִימְנָאזמן; פעם
מִירְתַּתמפחד; חושש
לֵילְיָאלילה
הַהוּאאותו
מֵימַרלומרמֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו
מִכִּימשעה ש, מיד כשמכי אגבהיה = מרגע שהגביהו
עָבַדעשה
הִלְכָּךְלפיכך
גְּרָמָאגורםזמן גרמא = מצווה שהזמן גורם לה
סְתָמָאסתם, בלי פרוטמִסְּתָמָא = מִן הַסְּתָם
מַתְנִיתִיןמשנה; המשנה שלפנינו
חִיּוּבָאחיוב
נִינְהוּהם
חוֹדֵיהּלבדו, בפני עצמולְחוֹדֵיהּ = לבדו
מִיחַיְּיבִיחייבים
אַגַּבמתוך; תוך כדיאַגַּב דְּ = מתוך ש־
גְּרָרָאגרירהאַגַּב גְּרָרָא = בדרך אגב
אִיֵּירִיעוסק, דן; מדוברשורש ארי; אִיֵּירִי בְּ = מדובר ב־
שִׁיעוּרָאשיעור; מידה
מַפֵּיקמוציאשורש נפק
אוֹקוֹמֵילהעמיד, ליישב
זִילָאזלזול, בזיון
בְּהוּבהם

מונחים בדף

מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.