מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
תיק 21 · סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א
אֵיפֹה מְנַעַנְעִים אֶת הַלּוּלָב - וְלָמָּה?פרק ג׳, לולב הגזול
תיק 21

אֵיפֹה מְנַעַנְעִים אֶת הַלּוּלָב - וְלָמָּה?

לא בתכנית תושב״ע

משנת הנענוע: ״בהודו תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא״ - בית הלל ובית שמאי, ורבי עקיבא שצפה ברבן גמליאל ורבי יהושע. ״נענוע מאן דכר שמיה?״; שתי הלחם - ״מוליך ומביא, מעלה ומוריד״; רבי יוחנן: ״למי שארבע הרוחות שלו״; במערבא: ״לעצור רוחות רעות וטללים רעים״; ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״; ״גירא בעיניה דסטנא - ולאו מלתא היא״. ומשנת ״מי שבא בדרך״: רב ספרא, רבא ורבי זירא - ״ביום טוב שני דרבנן עסקינן״.

דף עבודה

אורך: 4:15 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ז עמוד ב׳, ודף ל״ח. והסוגיה: איפה מנענעים את הלולב - ולמה התנועה הזאת?

במשימה הקודמת: במה אוגדים את הלולב - ומה חוצץ. ועכשיו - המשנה: ״והיכן היו מנענעין?״ ״בהודו - תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא - דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים: אף באנא… הצליחה נא״. אמר רבי עקיבא: ״צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע - שכל העם היו מנענעין, והם לא נענעו אלא באנא… הושיעה נא״. המעטפה הבאה.

שואלת הגמרא: ״נענוע - מאן דכר שמיה?״ מי אמר בכלל שצריך לנענע? ״התם קאי: כל לולב שיש בו שלשה טפחים - כדי לנענע בו - כשר״. רש״י: ״אלמא - מצוה לנענע״.

ואיך מנענעים? ״תנן התם: שתי הלחם״ - בחג השבועות במקדש - ״מניף, ומוליך ומביא, מעלה ומוריד״. ״שנאמר: אשר הונף ואשר הורם״. רש״י: ״הונף - מוליך ומביא. הורם - מעלה, ואין עלייה בלא הורדה״.

ולמה? אמר רבי יוחנן: ״מוליך ומביא - למי שארבע הרוחות שלו. מעלה ומוריד - למי שהשמים והארץ שלו״. רש״י: ״מצוה זו אנו עושין לשמו - כן מראה בהנפתו״. כל תנועה - אומרת: הכל שלו.

״במערבא״ - בארץ ישראל - ״מתנו הכי: מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות״. ״מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים״. התנועה שומרת על העולם - מכל הצדדים, ומלמעלה.

אמר רבי יוסי בר אבין: ״זאת אומרת - שירי מצוה מעכבין את הפורענות״. רש״י: ״מצוה שהיא שירים, שאינה עיקר - אף על פי כן חשובה היא לעכב את הפורענות״. ואמר רבא: ״וכן בלולב״.

״רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה, אמר: דין גירא בעיניה דסטנא״. רש״י: ״הרי זה חץ בעיניו של שטן״. ״ולאו מלתא היא - משום דאתי לאיגרויי ביה״. רש״י: ״אין נכון לומר כן… שיתגרה בו״. לא מתגרים. עושים את המצוה - בשקט.

משנה: ״מי שבא בדרך, ולא היה בידו לולב ליטול - לכשיכנס לביתו, יטול על שלחנו״. ״לא נטל שחרית - יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב״. רש״י: ״צריך להפסיק סעודתו, וליטול לולב״.

״למימרא דמפסיק? ורמינהו: אם התחילו - אין מפסיקין!״ רש״י: גבי תפלת המנחה - ״אין צריכין להפסיק סעודתן״. אמר רב ספרא: ״לא קשיא. הא - דאיכא שהות ביום. הא - דליכא שהות ביום״. אמר רבא: ״מאי קושיא? דילמא - הא דאורייתא, הא דרבנן!״ לולב - מן התורה. תפלה - מדרבנן.

״אלא אי קשיא - הא קשיא״: רישא - ״יטול על שלחנו, אלמא דמפסיק״. סיפא - ״יטול בין הערבים, אלמא לא מפסיק!״ אמר רבי זירא: ״מאי קושיא? מצוה לאפסוקי - ואי לא פסיק, יטול בין הערבים״. רש״י: ״שמא ישכח ויפשע״. והקושיא הראשונה? ״הכא - ביום טוב שני דרבנן עסקינן. דיקא נמי״: בא בדרך - ״וביום טוב ראשון, מי שרי?!״

אז מה לוקחים מזה? גם תנועה קטנה - הלוך ושוב, למעלה ולמטה - אומרת: הכל שלו. ומה שנראה רק שיריים של מצוה - מגן עלינו. בשקט, בלי להתגרות. תיק מספר עשרים ואחד - נסגר. ובמשימה הבאה: שומע כעונה - איך יוצאים בהלל של מישהו אחר?

הסוגיות בסרטון

הסרטון עוסק ב־2 סוגיות. לכל סוגיה יש עמוד שלם: סיכום, תרשים, רש״י, תוספות ושאלות בגרות.

  1. היכן היו מנענעיןסוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״אלעמוד השלם ←
  2. מי שבא בדרךסוכה ל״ח ע״אלעמוד השלם ←

מפת הסוגיה

מפת הסוגיה: כל כרטיס הוא שלב בסוגיה, לפי הסדר. כרטיס של מונח מוביל לעמוד המונח.

  1. מִשְׁנַת הַנִּעְנוּעַ״וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין? בְּהוֹדוּ - תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא… הוֹשִׁיעָה נָּא״
  2. מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ״נִעְנוּעַ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ?״ · ״כָּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ - כָּשֵׁר״
  3. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא״מֵנִיף, וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד - שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״
  4. לָמָּה מְנַעַנְעִיםרַבִּי יוֹחָנָן: ״לְמִי שֶׁאַרְבַּע הָרוּחוֹת שֶׁלּוֹ… לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ״ · בְּמַעְרְבָא: ״לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת… טְלָלִים רָעִים״
  5. שְׁיָרֵי מִצְוָה״שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִין אֶת הַפּוּרְעָנוּת״ · ״דֵּין גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּסִטְנָא - וְלָאו מִלְּתָא הִיא״
  6. מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ״לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ - יִטּוֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ… שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְלוּלָב״
  7. מַפְסִיק?רַב סָפְרָא: ״הָא - דְּאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם״ · רָבָא: ״הָא דְּאוֹרָיְיתָא, הָא דְּרַבָּנַן״ · רַבִּי זֵירָא: ״בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי דְּרַבָּנַן עָסְקִינַן״

שאלות לחקירה

לדיון בחברותא או בכיתה. בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון לכל שאלה.

  1. 1היכן מנענעים לפי בית הלל ולפי בית שמאי? מה ראה רבי עקיבא?
  2. 2מנין שיש מצוה לנענע, ומאיפה למדנו איך מנענעים?
  3. 3הסבירו את שני הטעמים לנענוע: של רבי יוחנן ושל ״במערבא״.
  4. 4מה פירוש ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״? ולמה ״לאו מלתא היא״ לומר ״גירא בעיניה דסטנא״?
  5. 5מה הקושיה על המשנה ״יטול על שלחנו״, ואיך תירצו רב ספרא, רבא ורבי זירא?
חותמת ״תיק נסגר״ בדרכון.

להמשיך ללמוד

הצעד הבא: הסוגיה לבגרותהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִיןסוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א · מהלך הגמרא, רש״י ותוספות ושאלות בגרות

למורה

מערך שיעור · 45 דקות

  1. התלמידים מסבירים היכן ואיך מנענעים את הלולב, ומנין שיש מצוה לנענע.
  2. התלמידים מסבירים את שני הטעמים לנענוע ואת הרעיון ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״.
  3. התלמידים עוקבים אחרי מהלך ״רמינהו״ ותירוציו: רב ספרא, רבא ורבי זירא, וההכרעה ״ביום טוב שני״.

המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.

חומרים

מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.

לימוד הסוגיה לבגרות

מקור

סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א · פרק ג׳, לולב הגזול

התיק הבא

תיק 22 · סוכה ל״ח ע״א–ל״ט ע״אשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה — אֶפְשָׁר לָצֵאת רַק בְּהַקְשָׁבָה?פרק ג׳, לולב הגזולתיק 22