חלקי העמוד
אֵיפֹה מְנַעַנְעִים אֶת הַלּוּלָב - וְלָמָּה?
לא בתכנית תושב״ע
משנת הנענוע: ״בהודו תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא״ - בית הלל ובית שמאי, ורבי עקיבא שצפה ברבן גמליאל ורבי יהושע. ״נענוע מאן דכר שמיה?״; שתי הלחם - ״מוליך ומביא, מעלה ומוריד״; רבי יוחנן: ״למי שארבע הרוחות שלו״; במערבא: ״לעצור רוחות רעות וטללים רעים״; ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״; ״גירא בעיניה דסטנא - ולאו מלתא היא״. ומשנת ״מי שבא בדרך״: רב ספרא, רבא ורבי זירא - ״ביום טוב שני דרבנן עסקינן״.
אורך: 4:15 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ז עמוד ב׳, ודף ל״ח. והסוגיה: איפה מנענעים את הלולב - ולמה התנועה הזאת?
במשימה הקודמת: במה אוגדים את הלולב - ומה חוצץ. ועכשיו - המשנה: ״והיכן היו מנענעין?״ ״בהודו - תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא - דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים: אף באנא… הצליחה נא״. אמר רבי עקיבא: ״צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע - שכל העם היו מנענעין, והם לא נענעו אלא באנא… הושיעה נא״. המעטפה הבאה.
שואלת הגמרא: ״נענוע - מאן דכר שמיה?״ מי אמר בכלל שצריך לנענע? ״התם קאי: כל לולב שיש בו שלשה טפחים - כדי לנענע בו - כשר״. רש״י: ״אלמא - מצוה לנענע״.
ואיך מנענעים? ״תנן התם: שתי הלחם״ - בחג השבועות במקדש - ״מניף, ומוליך ומביא, מעלה ומוריד״. ״שנאמר: אשר הונף ואשר הורם״. רש״י: ״הונף - מוליך ומביא. הורם - מעלה, ואין עלייה בלא הורדה״.
ולמה? אמר רבי יוחנן: ״מוליך ומביא - למי שארבע הרוחות שלו. מעלה ומוריד - למי שהשמים והארץ שלו״. רש״י: ״מצוה זו אנו עושין לשמו - כן מראה בהנפתו״. כל תנועה - אומרת: הכל שלו.
״במערבא״ - בארץ ישראל - ״מתנו הכי: מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות״. ״מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים״. התנועה שומרת על העולם - מכל הצדדים, ומלמעלה.
אמר רבי יוסי בר אבין: ״זאת אומרת - שירי מצוה מעכבין את הפורענות״. רש״י: ״מצוה שהיא שירים, שאינה עיקר - אף על פי כן חשובה היא לעכב את הפורענות״. ואמר רבא: ״וכן בלולב״.
״רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה, אמר: דין גירא בעיניה דסטנא״. רש״י: ״הרי זה חץ בעיניו של שטן״. ״ולאו מלתא היא - משום דאתי לאיגרויי ביה״. רש״י: ״אין נכון לומר כן… שיתגרה בו״. לא מתגרים. עושים את המצוה - בשקט.
משנה: ״מי שבא בדרך, ולא היה בידו לולב ליטול - לכשיכנס לביתו, יטול על שלחנו״. ״לא נטל שחרית - יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב״. רש״י: ״צריך להפסיק סעודתו, וליטול לולב״.
״למימרא דמפסיק? ורמינהו: אם התחילו - אין מפסיקין!״ רש״י: גבי תפלת המנחה - ״אין צריכין להפסיק סעודתן״. אמר רב ספרא: ״לא קשיא. הא - דאיכא שהות ביום. הא - דליכא שהות ביום״. אמר רבא: ״מאי קושיא? דילמא - הא דאורייתא, הא דרבנן!״ לולב - מן התורה. תפלה - מדרבנן.
״אלא אי קשיא - הא קשיא״: רישא - ״יטול על שלחנו, אלמא דמפסיק״. סיפא - ״יטול בין הערבים, אלמא לא מפסיק!״ אמר רבי זירא: ״מאי קושיא? מצוה לאפסוקי - ואי לא פסיק, יטול בין הערבים״. רש״י: ״שמא ישכח ויפשע״. והקושיא הראשונה? ״הכא - ביום טוב שני דרבנן עסקינן. דיקא נמי״: בא בדרך - ״וביום טוב ראשון, מי שרי?!״
אז מה לוקחים מזה? גם תנועה קטנה - הלוך ושוב, למעלה ולמטה - אומרת: הכל שלו. ומה שנראה רק שיריים של מצוה - מגן עלינו. בשקט, בלי להתגרות. תיק מספר עשרים ואחד - נסגר. ובמשימה הבאה: שומע כעונה - איך יוצאים בהלל של מישהו אחר?
הסוגיות בסרטון
הסרטון עוסק ב־2 סוגיות. לכל סוגיה יש עמוד שלם: סיכום, תרשים, רש״י, תוספות ושאלות בגרות.
מפת הסוגיה
מפת הסוגיה: כל כרטיס הוא שלב בסוגיה, לפי הסדר. כרטיס של מונח מוביל לעמוד המונח.
- מִשְׁנַת הַנִּעְנוּעַ״וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין? בְּהוֹדוּ - תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא… הוֹשִׁיעָה נָּא״
- מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ״נִעְנוּעַ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ?״ · ״כָּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ - כָּשֵׁר״
- מוֹלִיךְ וּמֵבִיא״מֵנִיף, וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד - שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״
- לָמָּה מְנַעַנְעִיםרַבִּי יוֹחָנָן: ״לְמִי שֶׁאַרְבַּע הָרוּחוֹת שֶׁלּוֹ… לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ״ · בְּמַעְרְבָא: ״לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת… טְלָלִים רָעִים״
- שְׁיָרֵי מִצְוָה״שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִין אֶת הַפּוּרְעָנוּת״ · ״דֵּין גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּסִטְנָא - וְלָאו מִלְּתָא הִיא״
- מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ״לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ - יִטּוֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ… שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְלוּלָב״
- מַפְסִיק?רַב סָפְרָא: ״הָא - דְּאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם״ · רָבָא: ״הָא דְּאוֹרָיְיתָא, הָא דְּרַבָּנַן״ · רַבִּי זֵירָא: ״בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי דְּרַבָּנַן עָסְקִינַן״
שאלות לחקירה
לדיון בחברותא או בכיתה. בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון לכל שאלה.
- 1היכן מנענעים לפי בית הלל ולפי בית שמאי? מה ראה רבי עקיבא?
- 2מנין שיש מצוה לנענע, ומאיפה למדנו איך מנענעים?
- 3הסבירו את שני הטעמים לנענוע: של רבי יוחנן ושל ״במערבא״.
- 4מה פירוש ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״? ולמה ״לאו מלתא היא״ לומר ״גירא בעיניה דסטנא״?
- 5מה הקושיה על המשנה ״יטול על שלחנו״, ואיך תירצו רב ספרא, רבא ורבי זירא?
להמשיך ללמוד
הצעד הבא: הסוגיה לבגרותהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִיןסוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א · מהלך הגמרא, רש״י ותוספות ושאלות בגרותלמורה
מערך שיעור · 45 דקות
- התלמידים מסבירים היכן ואיך מנענעים את הלולב, ומנין שיש מצוה לנענע.
- התלמידים מסבירים את שני הטעמים לנענוע ואת הרעיון ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״.
- התלמידים עוקבים אחרי מהלך ״רמינהו״ ותירוציו: רב ספרא, רבא ורבי זירא, וההכרעה ״ביום טוב שני״.
המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.
חומרים
מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.
לימוד הסוגיה לבגרות
מקור
סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א · פרק ג׳, לולב הגזול
התיק הבא
תיק 22 · סוכה ל״ח ע״א–ל״ט ע״אשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה — אֶפְשָׁר לָצֵאת רַק בְּהַקְשָׁבָה?פרק ג׳, לולב הגזולתיק 22