מסכת סוכה
דף ל״ז
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281״אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְּמִינוֹ״סוכה ל״ו ע״ב–ל״ז ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־ל״וברשימת המיקוד: משנה, אין אוגדין את הלולב אלא במינו
תוספות שבמיקוד:ד״ה רבי יהודה
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281״לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר - שְׁמָהּ לְקִיחָה״סוכה ל״ז ע״א–ב · כאן: ע״א–ע״בברשימת המיקוד: חציצה ולקיחה על ידי דבר אחר באגד
תוספות שבמיקוד:ד״ה דבעינן
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281״הֲדַס שֶׁל מִצְוָה - אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ״סוכה ל״ז ע״ב · כאן: ע״בברשימת המיקוד: הרחת ארבעת המינים, מיקומם וסדרם
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281״וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין?״סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ל״חברשימת המיקוד: משנת היכן היו מנענעין
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
4:34תיק 20 · סוכה ל״ו ע״ב–ל״ז ע״ב לא בתכנית תושב״עבַּמֶּה אוֹגְדִים אֶת הַלּוּלָב - וּמָה חוֹצֵץ?פרק ג׳ (לולב הגזול)״אין אוגדין את הלולב אלא במינו״ - רבי יהודה ורבי מאיר; גימוניות של זהב ו״במינו היו אוגדין אותו מלמטה״; סיב ועיקרא דדיקלא; ״הוה חמשה מינים״. רבה ו״בית יד״ - ורבא: ״כל לנאותו אינו חוצץ״; סודרא - ״לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה״: אזוב קצר ושפופרת; ״מין במינו אינו חוצץ״; הריח בהדס ובאתרוג; לולב בימין ואתרוג בשמאל, ו״במינו גבוה מכולן״.תיק 20
4:15תיק 21 · סוכה ל״ז ע״ב–ל״ח ע״א לא בתכנית תושב״עאֵיפֹה מְנַעַנְעִים אֶת הַלּוּלָב - וְלָמָּה?פרק ג׳ (לולב הגזול)משנת הנענוע: ״בהודו תחלה וסוף, ובאנא… הושיעה נא״ - בית הלל ובית שמאי, ורבי עקיבא שצפה ברבן גמליאל ורבי יהושע. ״נענוע מאן דכר שמיה?״; שתי הלחם - ״מוליך ומביא, מעלה ומוריד״; רבי יוחנן: ״למי שארבע הרוחות שלו״; במערבא: ״לעצור רוחות רעות וטללים רעים״; ״שירי מצוה מעכבין את הפורענות״; ״גירא בעיניה דסטנא - ולאו מלתא היא״. ומשנת ״מי שבא בדרך״: רב ספרא, רבא ורבי זירא - ״ביום טוב שני דרבנן עסקינן״.תיק 21
- תיק 20 · במה אוגדים?: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · עד ע״ב, מתחיל ב־ל״ו
- תיק 21 · איפה מנענעים?: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · מ־ע״ב, ממשיך ל־ל״ח
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
101 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| סִיב | סיבי עץ או ליף שאפשר לקשור בהם | |
| עִיקָּרָא | שורש; תחתית | |
| דִּיקְלָא | דקל, עץ תמר | |
| קָסָבַר | סובר | קָא + סָבַר |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| מַיְיתֵי | מביא | שורש אתי |
| מִינָּא | סוג | |
| אַחֲרִינָא | אחר | |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| יְהֵא | יהיה | |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| הָנֵי | אלה | רבים של האי |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| אַלְמָא | מכאן ש, נמצא | |
| לוּלָבָא | הלולב | סיומת א = ה׳ הידיעה |
| מַאי | מה | |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| לֵיהּ | לו | |
| עָלְמָא | עולם; סתם (בעלמא) | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| לֵית | אין | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| דָּרְשִׁינַן | אנחנו דורשים | |
| אִיפְּלִיגוּ | נחלקו | |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| קָאָמַר | אומר | קָא + אֲמַר |
| נָמֵי | גם | |
| קָרֵי | קורא; קורא בשם | |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| גָּדְלִיתוּ | קשרתם | |
| בֵּי | בית של | בֵּי רַב = בית מדרש |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| גָּלוּתָא | גלות | ריש גלותא = ראש הגולה |
| בֵּיהּ | בו | |
| הֵיכִי | איך | כי היכי ד = כדי ש / כשם ש |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| תֶּיהְוֵי | תהיה | שורש הו״י |
| לִינְקוֹט | שיקח, יאחז | |
| אִינִישׁ | אדם | |
| סוּדָרָא | מטפחת; בד | בעברית: סודר |
| בָּעֵינָא | אני צריך; רוצה | |
| לֵיכָּא | אין | ההפך של איכא |
| אַמַּאי | מדוע; למה | |
| רַחֲמָנָא | הקדוש ברוך הוא (הרחמן); התורה | פירושו: הרחמן |
| מִמַּאי | מנין; מאיפה (לומדים) | |
| דִּלְמָא | שמא, אולי | |
| שָׁאנֵי | שונה | שָׁאנֵי = שונה (הדבר) |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| חַבְרֵיהּ | חברו | |
| גּוּפֵיהּ | עצמו; גופו | |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| הָכָא | כאן | |
| לִדוּץ | ללחוץ, לדחוס | שורש דוץ |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| נָתְרִי | נושרים | |
| טַרְפֵי | עלים | |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| בָּעֵינַן | אנחנו צריכים; דורשים | |
| מֵימַר | לומר | מֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו |
| לִיהְוֵי | שיהיה | שורש הוי |
| אִיֵּירִי | עוסק, דן; מדובר | שורש ארי; אִיֵּירִי בְּ = מדובר ב־ |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| מַיְירֵי | עוסק, מדבר ב | מדבר על מקרה מסוים |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| פִּירְקִין | פרקנו; הפרק הזה | |
| רֵיחָא | ריח | מריחא = מן הריח |
| קָאֵי | עומד; מוסב על | |
| אַקְצְיֵיהּ | הקצה אותו | שורש קצה |
| שָׁרֵית | התרת | |
| אָתֵי | בא | הווה; לעומת ״אתא״ (עבר) |
| מִגְזְיֵיהּ | לגזוז אותו | שורש גזז |
| תְּלָתָא | שלושה | |
| הַאי | זה | |
| חֲדָא | אחת | |
| מְבָרְכִינַן | אנו מברכים | |
| לַגְבְּהֵיהּ | שיגביה אותו | שורש גבה |
| לְבָרֵיךְ | שיברך | ציווי בגוף שלישי; שורש ברך |
| גָּמְרִינַן | אנחנו לומדים | |
| יָלְפִינַן | אנחנו לומדים | |
| קַמָּא | ראשון | בבא קמא = הבבא הראשונה |
| נָקֵט | נוקט, מזכיר | |
| מוֹרַח | מריח (בחוש הריח) | שורש ריח |
| אָכֵיל | אוכל | שורש אכל |
| מַאן | מי | כמאן: כדעת מי |
| דְּכַר | הזכיר, זכר | מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ = מי הזכיר אותו (מה הקשר) |
| שְׁמֵיהּ | שמו | יהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| מַעְרְבָא | ארץ ישראל (המערב) | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| מַמְטֵי | מביא | |
| גִּירָא | חץ | |
| סִטְנָא | שטן | |
| לָאו | לא, אינו | |
| מִילְּתָא | דבר; ענין | |
| אִיגָּרוֹיֵי | להתגרות, לעורר | |
| פָּרָשְׁתָּא | פרשה |
מונחים בדף
מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.
- מַאי טַעְמָאתרגיל (ע״ב)
- שָׁאנֵי הָתָםדוגמה (ע״א)