מסכת סוכה
דף כ״ט
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה בעיון 3 · שאלון 6281לוּלָב יָבֵשׁ: ״הָדָר בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא״סוכה כ״ט ע״ב–ל׳ ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ל׳ברשימת המיקוד: משנה, לולב הגזול והיבש
תוספות שבמיקוד:ד״ה לולב יבש פסולד״ה קא פסיק ותניד״ה בעינן הדר וליכא
- סוגיה בעיון 4 · שאלון 6281מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה: לוּלָב הַגָּזוּלסוכה כ״ט ע״ב–ל׳ ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ל׳
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי: פְּעוּלוֹת וְתַשְׁמִישִׁים בַּסּוּכָּהסוכה כ״ח ע״ב–כ״ט ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־כ״חברשימת המיקוד: פעולות ותשמישים בסוכה
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281מַכּוֹת טֶבַע כְּפוּרְעָנוּת עַל חֲטָאִיםסוכה כ״ט ע״א–ב · כאן: ע״א–ע״ב
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
3:48תיק 9 · סוכה כ״ח ע״ב–כ״ט ע״א בתכנית תושב״עכָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים - הַסֻּכָּה הִיא הַבַּיִתפרק ב׳ (הישן)הכלים הנאים והמצעות הנאות עולים לסוכה, והבית נהיה עראי.תיק 9
3:37תיק 10 · סוכה כ״ט ע״ב בתכנית תושב״עלוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ - פָּסוּל. לָמָּה?פרק ג׳ (לולב הגזול)לולב גזול ולולב יבש פסולים. למה דווקא הם?תיק 10
- תיק 9 · סכתו קבע: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ב׳ · עד ע״א, מתחיל ב־כ״ח
- תיק 10 · לולב הגזול: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · ע״ב
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
177 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| שְׁנָא | שונה | מאי שנא: במה שונה |
| בָּעֵינַן | אנחנו צריכים; דורשים | |
| לֵיכָּא | אין | ההפך של איכא |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אַמַּאי | מדוע; למה | |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| לֵיהּ | לו | |
| הֲדַר | יופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כך | בהקשר ״והדר״: ואחר כך |
| נָמֵי | גם | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| מִיבַּעְיָא | צריך לומר; יש מקום לשאול | לא מיבעיא = אין צורך לומר |
| קָאָמַר | אומר | קָא + אֲמַר |
| מַקְּשִׁינַן | אנו מקישים; משווים | מקשינן לולב לאתרוג = משווים |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| כְּתִיב | כתוב | מדכתיב = ממה שכתוב |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| פְּסִיק | חתוך; מכריע | פסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה |
| תָּנֵי | שונה | שורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה |
| חִיּוּבֵיהּ | חיובו | |
| אוֹרַיְיתָא | תורה | דְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה |
| לֵיתֵיהּ | אינו קיים | לֵית + ־יה |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| בִּשְׁלָמָא | אמנם, מובן ש | פותח קושיה: מובן ש... אבל |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| הֲדוּר | הידור, יופי | הֲדוּר בְּהוּ = חזרו בהם |
| מַתְנִיתִין | משנה; המשנה שלפנינו | |
| אִיתְּקַשׁ | הוקש, הושוה | מלשון היקש |
| בֵּיהּ | בו | |
| מִיפְּסִיל | נפסל | |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| הַאי | זה | |
| הָכָא | כאן | |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| אַלְמָא | מכאן ש, נמצא | |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| דָּיֵיק | מדיק; מסיק מהלשון | |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| פְּלִיג | חולק | |
| נָפֵיק | יוצא (ידי חובה) | שורש נפק |
| מוֹקֵי | מעמיד | שורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| סוּגְיָא | סוגיה, נושא דיון | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| אַסֵּיק | העלה | לֹא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ = לא העלה על דעתו |
| דּוּמְיָא | דומה (ל) | |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| מַסֵּיק | מסיק, מגיע למסקנה | שורש סלק |
| תַּמָּן | שם | לשון הירושלמי |
| אָמְרִין | אומרים | שורש אמר |
| הַיְינוּ | זהו; כלומר | לא כמו ׳היינו׳ בעברית |
| דַּוְקָא | בדיוק, רק | |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| מִסְתַּבְּרָא | הגיוני; סביר | |
| לֵית | אין | |
| שְׁמַעְתִּין | הסוגיה שלנו | שמעתא + ין: הסוגיה כאן |
| רֵישָׁא | ראש; החלק הראשון | מול סֵיפָא |
| כּוּלְּהוּ | כלם | |
| אַחֲרִינֵי | אחרים | |
| אַיְידֵי | מתוך ש | |
| סֵיפָא | החלק האחרון | מול רֵישָׁא |
| פְּשִׁיטָא | ברור, פשוט | |
| יוֹמֵי | ימים | |
| מְמַעֲטִינַן | אנו ממעטים (מוציאים) | שורש מעט |
| מִינֵּיהּ | ממנו | |
| קָאָמְרִינַן | אנחנו אומרים | |
| פִּירְקָא | פרק | |
| מַאי | מה | |
| בַּהֲדֵי | עם | |
| הֲדָדֵי | זה את זה | |
| כְּתִיבֵי | כתובים | |
| חַד | אחד | |
| קְרָא | פסוק | לא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול) |
| הָנֵי | אלה | רבים של האי |
| מִקַּמֵּי | לפני | |
| עֲלֵיהּ | עליו; עליה | על + כינוי |
| קַיְימִי | עומדים | |
| בָּתְרֵיהּ | אחריו | |
| אַכַּתִּי | עדיין | |
| קַשְׁיָא | קשה; קושיה | |
| דָּרְשִׁינַן | אנחנו דורשים | |
| פִּירְקִין | פרקנו; הפרק הזה | |
| שִׁילְהֵי | סוף | ״בשילהי פרק״: בסוף הפרק |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| הֵיכִי | איך | כי היכי ד = כדי ש / כשם ש |
| תִּסְגֵּי | יספיק | תִּסְגֵּי = יספיק |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| אִיתָא | יש, קיים | וְאִם אִיתָא = ואם זה נכון |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| תַּקּוּן | תיקנו | כל דתקון רבנן: כל שתיקנו חכמים |
| פְּלוּגְתָּא | מחלוקת | שורש: פלג |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| תַּקַּנְתָּא | תקנה; דרך לתקן | מקבילה לעברית: תקנה |
| יֵאוּשׁ | ויתור של הבעלים על חפץ שאבד, כי איבד תקווה למצוא אותו | יאוש כדי: האם המוצא מותר לקחת את החפץ משנתייאשו הבעלים |
| קַנְיֵיהּ | קנה אותו | |
| אַשְׁכְּחַן | מצאנו | |
| יָלְפִינַן | אנחנו לומדים | |
| מִינַּהּ | ממנה | |
| שַׁמְעִינַן | אנו שומעים, לומדים | |
| מָרֵיהּ | בעליו; אדונו | מָרֵא = בעלים; אדון |
| מַקְנֵי | קניין; לקנות | |
| בָּבָא | שער | |
| קַמָּא | ראשון | בבא קמא = הבבא הראשונה |
| קָנֵי | קונה | |
| דִּידֵיהּ | שלו | |
| אִתְּמַר | נאמר | שורש אמר |
| מַעוֹטֵי | להוציא, למעט | |
| אֵימָא | אמור; אפשר לומר | מקביל ל״אמור״ בעברית |
| מֵימַר | לומר | מֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו |
| הַשְׁתָּא | עכשיו | |
| תַּקִּיף | חזק | |
| מִינַּאי | ממני | |
| דִּינָא | דין | |
| תַּנְיָא | שנויה (בברייתא); נשנה | פותח ציטוט ברייתא |
| אִיצְטְרִיכָא | נצרכה (להיאמר) | שורש צרך |
| לָאו | לא, אינו | |
| נָפְקָא | יוצאת; נלמדת | מהכא נפקא = מכאן נלמד |
| לַן | לנו | |
| פָּסְלִינַן | אנו פוסלים | |
| מִיכַּתַּת | מתפורר; נשבר | שורש כתת |
| שִׁיעוּרֵיהּ | שיעורו, מידתו | |
| תֵּיפּוֹק | תצא; יוצא | תֵּיפּוֹק לֵיהּ = יוצא לו, אפשר ללמוד מסיבה אחרת |
| תּוּ | עוד | |
| שָׁרֵינַן | אנחנו מתירים | |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| אַטּוּ | וכי; בגלל | אַטּוּ = וכי משום; גזרה אטו = גזרה בגלל |
| מִי | מי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־ | מילת שאלה |
| גִּירְסָא | נוסח, גרסה | |
| גָּמַר | סיים, השלים; בגזרה שווה - למד | בגזרה שווה: לומד דין ממקום אחר |
| פֵּירָא | פרי | |
| מִינַּכַּר | ניכר | שורש נכר |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| אָכֵיל | אוכל | שורש אכל |
| אִיסּוּרָא | איסור | |
| חָיֵישׁ | חושש | |
| הָאָמַר | והרי אמר | הא + אמר: קושיה מדברי אמורא |
| מְטַלַּלְתָּא | סוכה; מקום מוצל | מלשון צל; גם כתיב מטולתא |
| תַּנּוֹיֵי | לשנות, ללמד משנה בעל פה | שורש תני |
| לְעַיּוֹנֵי | להסתכל, לשים לב | שם פועל |
| מָאנֵי | כלים | |
| מֵיכְלָא | אוכל | מאני מיכלא = כלי אוכל |
| שְׁרָגָא | נר | |
| דִּידִי | שלי | לדידי: לדעתי |
| אֲנִינָא | עדין, רגיש | אֲנִינָא דַּעְתָּאי = אני עדין דעת |
| שְׁמַעְתָּא | סוגיה; הלכה שנלמדה | שורש שמע |
| סְבָרָא | הגיון, טעם | |
| בָּרַיְיתָא | דברי תנאים שלא נכללו במשנה | |
| מִיגְרַס | לשנן, ללמוד בעל פה | שורש גרס |
| תְּרֵי | שני | |
| גַּוְונֵי | סוגים, אפנים | |
| הֲווֹ | היו | שורש הוי |
| אִיתְנְהוּ | הם קיימים | |
| בֵּי | בית של | בֵּי רַב = בית מדרש |
| אַפּוֹקֵי | להוציא, לשלול | שורש נפק |
| מְנָא | מנין; כלי | מנא הני מילי = מנין דברים אלה |
| קְדֵרָא | סיר | |
| בֵּיעֵי | ביצים | |
| מִיתְרְמֵי | מזדמן; קורה | |
| סְעוּדְתָּא | סעודה | |
| מוֹקְמִינַן | אנו מעמידים | |
| חַיְישִׁינַן | אנו חוששים | |
| תִּדַּע | תדע ש; הוכחה לכך | |
| נָקֵט | נוקט, מזכיר | |
| מַעְיֵיל | מכניס | שורש עלל |
| נָקֵיט | אוחז; לוקח | |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| אִיבַּעְיָא | שאלה, ספק | אִיבַּעְיָא לְהוּ = נשאלה להם שאלה |
| לְהוּ | להם, להן | |
| תָּא | בוא | תָּא שְׁמַע = בוא ושמע |
| עָבַד | עשה | |
| דִּלְמָא | שמא, אולי |
מונחים בדף
מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.
- תָּא שְׁמַעתרגיל (ע״א)