מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד

הסרטון נמצא בעמוד הסוגיה המלא, עם סיכום, תרשים, רש״י, תוספות ושאלות: לעמוד הסוגיה ←

תיק 22 · סוכה ל״ח ע״א–ל״ט ע״א
שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה — אֶפְשָׁר לָצֵאת רַק בְּהַקְשָׁבָה?פרק ג׳, לולב הגזול
תיק 22

שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה — אֶפְשָׁר לָצֵאת רַק בְּהַקְשָׁבָה?

לא בתכנית תושב״ע

משנת ״מי שהיה… קטן מקרין אותו — עונה אחריהן מה שהן אומרין״, ו״הכל כמנהג המדינה״. רבא: ״הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא״ — עונים ״הללוקה״, ראשי פרקים, כופלים — ו״מכאן לשומע כעונה״. רבי חייא בר אבא: ״שמע ולא ענה — יצא״; יאשיהו ושפן הסופר — ״בשמעך ולא בקראך״; רבא: ״בהדדי״ ורב ספרא: ״משה, שפיר קאמרת?!״; ״מאודך ולמטה״; ושמואל: ״מברך עליהן עובר לעשייתן״ — ״ויעבור את הכושי״.

דף עבודה

אורך: 4:30 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי — ״לולב הגזול״. דף ל״ח, ודף ל״ט. והסוגיה: שומע כעונה. אפשר לצאת ידי חובה — רק בהקשבה?

במשימה הקודמת: איפה מנענעים — ולמה. ועכשיו — המשנה: ״מי שהיה עבד… או קטן מקרין אותו — עונה אחריהן מה שהן אומרין״. רש״י: ״אחד קורא את ההלל, ומוציא את הרבים״. אבל מי שאינו מחויב — אינו מוציא את המחויב. ״ותבא לו מאירה״ — ״שלא למד״. ״אם היה גדול מקרא אותו — עונה אחריו הללויה״. ״לכפול — יכפול, לפשוט — יפשוט, לברך — יברך. הכל כמנהג המדינה״. המעטפה הבאה.

אמר רבא: ״הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא״. רש״י: ״הלכות גדולות״. רש״י: ״ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו… בבתי כנסיות… אנו יכולים ללמוד מה תקנו הראשונים״. המנהג שומר את ההלכה.

״הוא אומר: הללויה, והן אומרים: הללויה — מכאן שמצוה לענות הללויה״. ״הוא אומר: הללו עבדי…״ — והן עונים: ״הללויה״. ״מכאן — שאם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללויה״.

״הוא אומר: הודו… והן אומרים: הודו… — מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים״. ״הוא אומר: אנא… הושיעה נא״, והן אומרים אחריו — ״מכאן שאם היה קטן מקרא אותו, עונין אחריו מה שהוא אומר״. ״הוא אומר: אנא… הצליחה נא״, והן אומרים אחריו — ״מכאן שאם בא לכפול, כופל״.

״הוא אומר: ברוך הבא״ — והן משלימים: ״בשם…״ — ״מכאן לשומע כעונה״. רש״י: ״אם שמע וכיון לבו לשמוע — אף על פי שלא ענה, יצא״. וכן בקדיש: ״ישתקו… וישמעו בכוונה — והרי הן כעונין״.

״בעו מיניה מרבי חייא בר אבא: שמע ולא ענה — מהו?״ ״אמר להו: חכימיא, וספריא, ורישי עמא, ודרשיא — אמרו: שמע ולא ענה — יצא״. רש״י: ספריא — ״מלמדי תינוקות״.

״מנין לשומע כעונה? דכתיב: את הדברים אשר קרא יאשיהו. וכי יאשיהו קראן? והלא שפן קראן!״ אלא — יאשיהו שמע, ונחשב כאילו קרא. ״ודילמא בתר דקראנהו שפן — קרא יאשיהו?״ אמר רב אחא בר יעקב: ״לא סלקא דעתך, דכתיב: …בשמעך — בשמעך, ולא בקראך״.

אמר רבא: ״לא לימא איניש ברוך הבא, והדר — בשם…״ אלא הכל ״בהדדי״ — ביחד. וכן: ״יהא שמיה רבא מברך — בהדדי״. אמר ליה רב ספרא: ״משה, שפיר קאמרת?!״ רש״י: ״משה — גדול הדור״. ״אלא — אסוקי מילתא היא, ולית לן בה״. רש״י: ״הואיל וכוונתו לגמור״.

״מקום שנהגו לכפול. תנא: רבי — כופל בה דברים. רבי אלעזר בן פרטא — מוסיף בה דברים״. ״מאי מוסיף? אמר אביי: מוסיף לכפול מאודך ולמטה״. רש״י: ״שכל המזמור כפול מראשו ועד כאן״.

״לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו. אבל לפניו — מצוה לברך״. דאמר שמואל: ״כל המצות כולן — מברך עליהן עובר לעשייתן״. רש״י: ״עובר — קודם״. ומנין ש״עובר״ — פירושו קודם? ״וירץ אחימעץ דרך הככר — ויעבור את הכושי״. רש״י: ״קדמו לרוץ לפניו״.

אז מה לוקחים מזה? שומע כעונה: מי שמקשיב באמת, בכוונה — כאילו אמר בעצמו. והמנהג של היום שומר את תקנת הראשונים. והברכה — לפני המעשה: קודם יודעים מה עושים. תיק מספר עשרים ושנים — נסגר. ובמשימה הבאה: לולב בשנת השמיטה — איך קונים אתרוג בלי לקנות?

מפת הסוגיה

מפת הסוגיה: כל כרטיס הוא שלב בסוגיה, לפי הסדר. כרטיס של מונח מוביל לעמוד המונח.

  1. מִי שֶׁהָיָה… קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ״…אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ — עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין… הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה״
  2. הִלְכְתָא גִּיבָּרָתָארָבָא: ״הִלְכְתָא גִּיבָּרָתָא אִיכָּא לְמִשְׁמַע מִמִּנְהֲגָא דְּהַלֵּילָא״
  3. מַה לְּמֵדִים מֵהַמִּנְהָג״מִכָּאן שֶׁמִּצְוָה לַעֲנוֹת הַלְלוּקָהּ… רָאשֵׁי פְרָקִים… עוֹנִין אַחֲרָיו מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר… אִם בָּא לִכְפּוֹל — כּוֹפֵל״
  4. מִכָּאן לְשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה״הוּא אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַבָּא, וְהֵן אוֹמְרִים: בְּשֵׁם… — מִכָּאן לְשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה״
  5. שָׁמַע וְלֹא עָנָהרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: ״חַכִּימַיָּא וְסָפְרַיָּא, רֵישֵׁי עַמָּא וְדָרָשַׁיָּא אָמְרוּ: שָׁמַע וְלֹא עָנָה — יָצָא״
  6. יֹאשִׁיָּהוּ וְשָׁפָן״וְכִי יֹאשִׁיָּהוּ קְרָאָן? וַהֲלֹא שָׁפָן קְרָאָן!״ · ״בְּשָׁמְעֲךָ — וְלֹא בְּקָרְאֲךָ״
  7. בַּהֲדָדֵירָבָא: ״לָא לֵימָא אִינִישׁ בָּרוּךְ הַבָּא וַהֲדַר בְּשֵׁם…״ · רַב סָפְרָא: ״מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ?!״
  8. לִכְפּוֹל · לְבָרֵךְאַבָּיֵי: ״מוֹסִיף לִכְפּוֹל מֵאוֹדְךָ וּלְמַטָּה״ · שְׁמוּאֵל: ״מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן״

שאלות לחקירה

לדיון בחברותא או בכיתה. בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון לכל שאלה.

  1. 1מה עונים אחרי קטן שמקרא את ההלל, ומה עונים אחרי גדול? ולמה?
  2. 2מה פירוש ״הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא״? תנו שתי דוגמאות.
  3. 3מה פירוש ״שומע כעונה״, ומאיזה מנהג למדו אותו?
  4. 4איך לומדים ״שומע כעונה״ מיאשיהו המלך, ומה הקושיה ״ודילמא בתר דקראנהו שפן — קרא יאשיהו״?
  5. 5מה פירוש ״עובר לעשייתן״, ואיך לומדים זאת מאחימעץ?
חותמת ״תיק נסגר״ בדרכון.

להמשיך ללמוד

הצעד הבא: הסוגיה לבגרותמִי שֶׁהָיוּ מַקְרִין אוֹתוֹ אֶת הַהַלֵּלסוכה ל״ח ע״א · מהלך הגמרא, רש״י ותוספות ושאלות בגרות

למורה

מערך שיעור · 45 דקות

  1. התלמידים מסבירים את משנת ״מי שהיה… קטן מקרין אותו״ ואת הכלל ״הכל כמנהג המדינה״.
  2. התלמידים מסבירים את העיקרון ״שומע כעונה״ ואת מקורותיו: מנהג ההלל, רבי חייא בר אבא ויאשיהו.
  3. התלמידים מסבירים ״עובר לעשייתן״ ואת ההבדל בין ברכה לפני ולאחרי.

המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.

חומרים

מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.

לימוד הסוגיה לבגרות

מקור

סוכה ל״ח ע״א–ל״ט ע״א · פרק ג׳, לולב הגזול