מסכת סוכה
דף ל״ד
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281״עַרְבֵי נַחַל״: זִיהוּי הָעֲרָבָה וְהַצַּפְצָפָהסוכה ל״ג ע״ב–ל״ד ע״א · כאן: עד ע״א, מתחיל ב־ל״גברשימת המיקוד: משנה, זיהוי ערבי נחל
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמָם מִכִּי חֲרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁסוכה ל״ד ע״א–ב · כאן: ע״א–ע״בברשימת המיקוד: ההבדל בין ערבה לדברים שנשתנה שמם
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281כַּמָּה הֲדַסִּים וַעֲרָבוֹת? מִשְׁנַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאלסוכה ל״ד ע״ב · כאן: ע״בברשימת המיקוד: משנת רבי ישמעאל
תוספות שבמיקוד:ד״ה ערביד״ה שתהאד״ה ולדרוש
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281אֶתְרוֹג הַגָּזוּל, וְ״פְּרִי עֵץ הָדָר״סוכה ל״ד ע״ב–ל״ה ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ל״הברשימת המיקוד: משנת אתרוג הגזול
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
4:40תיק 17 · סוכה ל״ג ע״ב–ל״ד ע״ב לא בתכנית תושב״עעַרְבֵי נַחַל - אֵיזוֹ עֲרָבָה כְּשֵׁרָה, וְכַמָּה מִכָּל מִין?פרק ג׳ (לולב הגזול)״ערבי נחל - הגדילין על הנחל״, ״שעלה שלה משוך כנחל״; של בעל ושל הרים - ״מכל מקום״. אבא שאול: ״ערבי - שתים, אחת ללולב ואחת למקדש״; רבנן: ״הלכה למשה מסיני״. צפצפה - ״קח על מים רבים צפצפה שמו״ ודרשת רבי אבהו על ישראל. סימני ערבה וצפצפה, מגל ומסר, ״חילפא גילא״. ובמשנה: רבי ישמעאל 3·2·1·1, רבי טרפון ״אפילו שלשתן קטומים״, רבי עקיבא - אחד מכל מין; ״לקיחה תמה״; ושמואל: ״אשוו וזבינו״.תיק 17
4:23תיק 18 · סוכה ל״ד ע״ב–ל״ה ע״א לא בתכנית תושב״עפְּרִי עֵץ הָדָר - אֵיזֶה פְּרִי, וְאֶתְרוֹג שֶׁל מִי?פרק ג׳ (לולב הגזול)משנת האתרוג: של ערלה ושל תרומה טמאה - פסול; של תרומה טהורה ושל מעשר שני - ״לא יטול, ואם נטל כשר״; ובדמאי - בית שמאי ובית הלל. ״פרי עץ הדר - עץ שטעם עצו ופריו שוה״, ולמה לא פלפלין; ״הדיר״, ״הדר״ ו״אידור״. ובגמרא: ״היתר אכילה״ ו״דין ממון״, מעשר שני ורבי אסי, ״מכשירה״ ו״מפסידה״, ועני שאוכל דמאי.תיק 18
- תיק 17 · ערבי נחל: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · עד ע״ב, מתחיל ב־ל״ג
- תיק 18 · פרי עץ הדר: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק ג׳ · מ־ע״ב, ממשיך ל־ל״ה
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
100 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| עֲלֵיהּ | עליו; עליה | על + כינוי |
| חִילְפָא | מין ערבה | חילפא גילא: ערבה עגולת עלים |
| קְרָא | פסוק | לא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול) |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| לֵיהּ | לו | |
| אַלְמָא | מכאן ש, נמצא | |
| גְּרִיעוּתָא | חסרון | |
| הָתַנְיָא | והרי שנויה ברייתא | קושיה מברייתא |
| הָנֵי | אלה | רבים של האי |
| תְּלָת | שלוש | |
| מִילֵּי | דברים | מנא הני מילי = מנין הדברים האלה |
| אִשְׁתַּנִּי | השתנה | שורש שנה |
| שְׁמַיְיהוּ | שמותיהם | |
| מִכִּי | משעה ש, מיד כש | מכי אגבהיה = מרגע שהגביהו |
| חֲלַפְתָּא | מין ערבה | |
| עֲרַבְתָּא | ערבה (מין עץ) | |
| שִׁיפּוּרָא | שופר | |
| חֲצוֹצְרְתָא | חצוצרה | |
| פָּתוּרְתָּא | שולחן | |
| פָּתוּרָא | שולחן | |
| בֵּי | בית של | בֵּי רַב = בית מדרש |
| מַאי | מה | |
| נָפְקָא | יוצאת; נלמדת | מהכא נפקא = מכאן נלמד |
| מִינַּהּ | ממנה | |
| לָאו | לא, אינו | |
| הַיְינוּ | זהו; כלומר | לא כמו ׳היינו׳ בעברית |
| קַיְימָא | עומדת | קיימא לן = מקובל אצלנו |
| לַן | לנו | |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| יְהֵא | יהיה | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| שְׁלֵימִין | שלמים | רבים של שלים |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| לִיבְּעֵי | שידרוש, יצריך | שורש בעי |
| נָמֵי | גם | |
| כּוּלְּהוּ | כלם | |
| חַד | אחד | |
| אַשְׁווֹ | השוו (את המחיר) | אַשְׁווֹ זְבִינֵי = קבעו מחיר הוגן |
| זַבִּינוּ | מכרו | |
| דָּרֵישְׁנָא | אני דורש | |
| תְּלָתָא | שלושה | |
| קְטִימִי | קטומים | |
| שְׁכִיחִי | מצויים | רבים של שכיח |
| קְטִים | קטום | |
| שְׁכִיחַ | מצוי, נמצא הרבה | לא שכיח: לא מצוי |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| הֲדַר | יופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כך | בהקשר ״והדר״: ואחר כך |
| מְנָא | מנין; כלי | מנא הני מילי = מנין דברים אלה |
| הַאי | זה | |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| פָּסְלִינַן | אנו פוסלים | |
| חַיְישִׁינַן | אנו חוששים | |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| פִּירְקִין | פרקנו; הפרק הזה | |
| בָּעֵינַן | אנחנו צריכים; דורשים | |
| מַסֵּיק | מסיק, מגיע למסקנה | שורש סלק |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| מְעַכְּבִי | מעכבים; תלויים זה בזה (בלי האחד לא יוצאים ידי חובה) | |
| אַהֲדָדֵי | זה לזה; זה את זה | קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי = סותרות זו את זו |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| תֵּימָא | תאמר | לא תימא: אל תאמר |
| לְהוּ | להם, להן | |
| בַּהֲדֵי | עם | |
| הֲדָדֵי | זה את זה | |
| חוֹדֵיהּ | לבדו, בפני עצמו | לְחוֹדֵיהּ = לבדו |
| שַׁפִּיר | יפה, בסדר | שַׁפִּיר דְּמֵי = נראה טוב, בסדר |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| דָּרְשִׁי | דורשים | |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| טְפֵי | יותר | |
| סְבִירָא | סבור; סובר | סבירא ליה = סובר |
| מִידֵּי | דבר, משהו | |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| דָּחֵי | דוחה | |
| מְפַחֲדִי | מפחדים | |
| הָכָא | כאן | |
| אֵימָא | אמור; אפשר לומר | מקביל ל״אמור״ בעברית |
| נִנְקוֹט | ניקח; נתפוס | |
| חֲדָא | אחת | |
| מִינַּכְרָא | ניכרת | שורש נכר |
| תְּרֵי | שני | |
| רַחֲמָנָא | הקדוש ברוך הוא (הרחמן); התורה | פירושו: הרחמן |
| תִּקְרֵי | תקרא | אל תקרי: אל תקרא כך אלא כך |
| שַׁדַּר | שלח | |
| קָאֵי | עומד; מוסב על | |
| כַּתּוּתֵי | כתישה; התפוררות | כַּתּוּתֵי מִיכַּתַּת = ממש מתפורר |
| מִיכַּתַּת | מתפורר; נשבר | שורש כתת |
| שִׁיעוּרֵיהּ | שיעורו, מידתו | |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| מִילְּתָא | דבר; ענין | |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| סֵיפָא | החלק האחרון | מול רֵישָׁא |