מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל״ד ע״ב–ל״ה ע״א

אֶתְרוֹג הַגָּזוּל, וְ״פְּרִי עֵץ הָדָר״

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

המשנה מונה את פסולי האתרוג: גזול ויבש, של אשרה ועיר הנדחת, ערלה ותרומה, ומומים כמו חזזית וחסר. הגמרא מזהה את ״פרי עץ הדר״ כאתרוג, ומביאה ארבע דרשות למילה ״הדר״.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:23 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ד עמוד ב׳, ודף ל״ה. והסוגיה: ״פרי עץ הדר״. איזה פרי זה - ואתרוג של מי?

במשימה הקודמת: ״ערבי נחל״ - וכמה לוקחים מכל מין. ועכשיו - המשנה: ״אתרוג של ערלה - פסול. של תרומה טמאה - פסול. של תרומה טהורה - לא יטול, ואם נטל - כשר״. ״של דמאי - בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ושל מעשר שני בירושלים - לא יטול, ואם נטל - כשר״. המעטפה הבאה.

״תנו רבנן: פרי עץ הדר - עץ שטעם עצו ופריו שוה. הוי אומר: זה אתרוג״. ״ואימא פלפלין!״ גם בהם - ״טעם עצו ופריו שוה״. ״ואין ארץ ישראל חסרה כלום״. ״התם - משום דלא אפשר. ננקוט חדא - לא מינכרא לקיחתה״. רש״י: ״מתוך קוטנה״. ״ננקוט תרי או תלתא? אחד אמר רחמנא - ולא שנים ושלשה פירות״.

״רבי אומר: אל תקרי הדר - אלא הדיר. מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים -״ ״עד שבאין קטנים - עדיין גדולים קיימים״. רש״י: ״שהאתרוג דר וגדל באילנו שתים ושלש שנים״. רבי אבהו: ״הדר - דר באילנו משנה לשנה״. ובן עזאי: ״אידור״ - ביוונית, מים. פרי ״שגדל על כל מים״.

״של ערלה - פסול. מאי טעמא?״ ״חד אמר: לפי שאין בה היתר אכילה. וחד אמר: לפי שאין בה דין ממון״. רש״י: ״לכם - הראוי לכם, בכל דרכי הנאתו״. וערלה - אסורה בהנאה, ״ואינה שוה פרוטה״. והגמרא מסכמת: ״היתר אכילה - כולי עלמא בעינן״. המחלוקת - אם צריך גם ״דין ממון״.

״מאי בינייהו?״ מעשר שני בירושלים. מותר באכילה - אבל לרבי מאיר, ״מעשר שני ממון גבוה הוא״. אמר רבי אסי: ״אתרוג של מעשר שני - לדברי רבי מאיר, אין יוצאין בו. לדברי חכמים - יוצאין בו״. ״תסתיים״ - רבי אסי הוא שאמר: צריך גם ״דין ממון״.

״של תרומה טהורה - לא יטול״. ״חד אמר: מפני שמכשירה. וחד אמר: מפני שמפסידה״. רש״י: ״מכשירה״ - לקבל טומאה, כשהמים שעל האגודה נוגעים באתרוג. ״מפסידה״ - הקליפה ״נמאסת במשמוש הידים״. ״ואם נטל - כשר״. יש בה היתר אכילה - לכהן. ויש בה ״דין ממון״.

״של דמאי״ - פירות שלא ברור אם עישרו אותם. ובית הלל מכשירין. ״מאי טעמא?״ ״כיון דאי בעי - מפקר להו לנכסיה, והוי עני, וחזי ליה. דתנן: מאכילין את העניים דמאי״. ״ובית שמאי: עני לא אכיל דמאי״. לכן - פסול.

״של מעשר שני שבירושלים - לא יטול״: ״הרי מכשירה״, ו״הרי מפסידה״. ומעשר שני - קודש, וצריך שמירה. ״ואם נטל - כשר״. ולמאן דאמר ״דין ממון״ - משנתנו כחכמים.

נסכם: אתרוג למצוה צריך להיות ״לכם״ - מותר באכילה, ולדעת רבי אסי - גם שווה כסף שלכם. ערלה - לא זה ולא זה. תרומה טמאה - אין היתר אכילה. ותרומה טהורה ומעשר שני - כשרים, אבל שומרים עליהם.

אז מה לוקחים מזה? אתרוג הוא לא רק פרי יפה. הוא צריך להיות שלך באמת, ומותר לך באמת. וכמו האתרוג שעל העץ - הגדולים עוד שם, כשהקטנים מגיעים.

תיק מספר שמונה עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: חזזית, פטמה, נקלף - מתי אתרוג פגום פסול?

תיק 18 · פְּרִי עֵץ הָדָר

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִי׳ל״ד ע״ב

    אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ - פָּסוּל ... עָלְתָה חֲזָזִית עַל רוּבּוֹ, נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ, נִקְלַף, נִסְדַּק, נִיקַּב וְחָסַר כׇּל שֶׁהוּא - פָּסוּל

    פסולי האתרוג: גזול, יבש, של אשרה ועיר הנדחת, ערלה ותרומה טמאה. מומים: חזזית על רובו, ניטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר. וכן אתרוג כושי, ירוק ככרתי (מחלוקת), ושיעור קטן וגדול.

  2. ״פְּרִי עֵץ הָדָר״, עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה - הֱוֵי אוֹמֵר זֶה אֶתְרוֹג

    ״פרי עץ״: עץ שטעם העץ כטעם הפרי. זה האתרוג.

  3. וְאֵימָא פִּלְפְּלִין

    וְאֵימָא פִּלְפְּלִין ... הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר ... נִנְקוֹט חֲדָא - לָא מִינַּכְרָא לְקִיחָתַהּ. נִנְקוֹט תְּרֵי אוֹ תְּלָתָא - (אֶחָד) אָמַר רַחֲמָנָא

    גם בפלפלין טעם העץ והפרי שווה. אבל אי אפשר ליטול אותם: פלפל אחד קטן מכדי שהלקיחה תהיה ניכרת, והתורה אמרה פרי אחד, ולא שניים או שלושה.

  4. ״הָדָר״

    אַל תִּקְרֵי ״הָדָר״, אֶלָּא ״הַדִּיר״ ... ״הַדָּר״ - דָּבָר שֶׁדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה ... ״אִידוֹר״

    שלוש דרשות למילה ״הדר״, וכולן מתאימות לאתרוג.

    • רַבִּי: ״הַדִּיר״כמו דיר שיש בו גדולים וקטנים: עד שבאים הפירות הקטנים, הגדולים עוד על העץ.
    • רַבִּי אֲבָהוּ: ״הַדָּר״פרי ש״דר״ באילנו משנה לשנה.
    • בֶּן עַזַּאי: ״אִידוֹר״מים בלשון יוונית. האתרוג גדל על כל מים, וצריך השקיה מרובה.
  5. אֲשֵׁרָה וְעִיר הַנִּדַּחַת

    שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת - פָּסוּל. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי - כַּתּוֹתֵי מְיכַתַּת שִׁיעוּרֵיהּ

    כמו בלולב: מה שעומד לשריפה כאילו כבר נשרף, ואין בו שיעור.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

25 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
נִנְקוֹטניקח; נתפוס
חֲדָאאחת
מִינַּכְרָאניכרתשורש נכר
תְּרֵישני
תְּלָתָאשלושה
רַחֲמָנָאהקדוש ברוך הוא (הרחמן); התורהפירושו: הרחמן
תִּקְרֵיתקראאל תקרי: אל תקרא כך אלא כך
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
שַׁדַּרשלח
מַאימה
טַעְמָאטעם, סבה
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
קָאֵיעומד; מוסב על
כַּתּוּתֵיכתישה; התפוררותכַּתּוּתֵי מִיכַּתַּת = ממש מתפורר
מִיכַּתַּתמתפורר; נשברשורש כתת
שִׁיעוּרֵיהּשיעורו, מידתו
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
מִילְּתָאדבר; ענין
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה חזזית

סוכה ל״ד ע״ב

כמין אבעבועות דקות:

מעין בועות קטנות על קליפת האתרוג.

רש״י

ד״ה נטלה פטמתו

סוכה ל״ד ע״ב

ראש אתרוג מפי רבי׳ יעקב ודוגמתו הפטמ׳ של רמון (עוקצין פ״ב מ״ג):

ראש האתרוג, כמו הפטמה של הרימון.

רש״י

ד״ה הכי גרסי׳ נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול

סוכה ל״ד ע״ב

ניקב וחסר כל שהוא חדא מילתא דאילו ניקב ולא חסר שתחב בו מחט והוציאה כשר כדקתני סיפא:

״ניקב וחסר״ הוא דין אחד. אם ניקב ולא חסר, כמו שתחב בו מחט והוציא אותה, כשר.

רש״י

ד״ה הכושי

סוכה ל״ד ע״ב

שבא מארץ כוש ושחור הוא:

אתרוג שבא מארץ כוש, והוא שחור.

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. מה הסימן של ״פרי עץ הדר״ לפי הברייתא? ולמה אי אפשר לקחת פלפלין?
  2. הסבירו את שלוש הדרשות: ״הדיר״, ״הדר״ ו״אידור״.
  3. מהם שני הטעמים לפסול אתרוג של ערלה? מה הנפקא מינה ביניהם, ומה אמר רבי אסי?
  4. למה ״לא יטול״ אתרוג של תרומה טהורה ושל מעשר שני - ולמה ״אם נטל - כשר״?
  5. איך מסבירה הגמרא את בית הלל, שמכשירים אתרוג של דמאי?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הברייתא דורשת ״פרי עץ״ כעץ שטעם עצו ופריו שווה. הגמרא שואלת ״ואימא פלפלין״, שגם בהם כך. מדוע היא דוחה את ההצעה?

  2. אתרוג של אשרה או של עיר הנדחת פסול. מהו הטעם שהגמרא נותנת?

  3. אחת הדרשות למילה ״הדר״ נשענת על מילה ביוונית. איזו דרשה זו, ואיך היא מתאימה לאתרוג?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מניין ש״פרי עץ הדר״ הוא האתרוג, ולמה אינו פלפלין?

    תשובה

    עץ שטעם עצו ופריו שווה. פלפלין אי אפשר: פלפל אחד אינו ניכר בלקיחה, והתורה אמרה פרי אחד, ולא שניים או שלושה.

  2. כתוב שתיים מן הדרשות למילה ״הדר״.

    תשובה

    רבי: ״הדיר״, גדולים וקטנים יחד על העץ. רבי אבהו: ״הדר״, דר באילנו משנה לשנה. בן עזאי: ״אידור״, גדל על כל מים.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקאֶתְרוֹג פָּגוּםסוכה ל״ה ע״ב–ל״ו ע״ב · סרטון 4:32 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).