פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ג עמוד ב׳, ודף ל״ד. והסוגיה: ״ערבי נחל״. איזו ערבה כשרה - וכמה לוקחים מכל מין?
במשימה הקודמת: ״יש דחוי אצל מצות?״ והגמרא אמרה: ״תיקו״. ועכשיו - המשנה: ״ערבה גזולה ויבשה - פסולה. והצפצפה - פסולה. כמושה, ושל בעל - כשרה״. המעטפה הבאה.
״תנו רבנן: ערבי נחל - הגדילין על הנחל. דבר אחר: שעלה שלה משוך כנחל״. ״של בעל ושל הרים מנין? תלמוד לומר: ערבי נחל - מכל מקום״. רש״י: ״בעל״ - שדה שדי לה במטר השמים.
אבא שאול אומר: ״ערבי - שתים. אחת ללולב, ואחת למקדש״. רש״י: ״להקיף את המזבח״. ״ורבנן - למקדש מנא להו? הלכתא גמירי לה״. אמר רבי יוחנן: ״עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים - הלכה למשה מסיני״.
״ערבי נחל - פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים״. אמר רבי זירא, מאי קראה: ״קח על מים רבים - צפצפה שמו״. אמר ליה אביי: ״ודילמא פרושי קא מפרש? קח על מים רבים - ומאי ניהו? צפצפה!״ ״אם כן - מאי שמו?״
אמר רבי אבהו: ״אמר הקב״ה: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים - ומאי ניהו? ערבה״. ״והן שמו עצמן - כצפצפה שבהרים״. ערבה גדלה על המים, ושורשיה שותים. צפצפה - רחוקה מן המים.
״אי זהו ערבה, ואיזהו צפצפה? ערבה - קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק״. ״צפצפה - קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל״. ״והתניא: דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול!״ רש״י: מגל - השיניים לצד אחד. מסר - מסור, שיניים לשני הצדדים. אמר אביי: ״כי תניא ההיא - בחילפא גילא״. מין ערבה כשר, שפיה דומה למגל.
ו״חילפא גילא - כשר להושענא״. אף שיש לו ״שם לווי״: ״ערבי נחל - מכל מקום״. אמר רב חסדא: ״הני מילי אשתני שמייהו, מכי חרב בית המקדש: חלפתא - ערבתא, ערבתא - חלפתא״. ״מאי נפקא מינה? ללולב״. וכן ״שיפורא״ ו״חצוצרתא״ - ״לשופר של ראש השנה״. השמות התחלפו - וצריך לדעת מה היה.
משנה: רבי ישמעאל אומר: ״שלשה הדסים, ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד״. ״אפילו שנים קטומים, ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים״. ״רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד - כך הדס אחד, וערבה אחת״.
ומאין המספרים? ״פרי עץ הדר - אחד. כפת תמרים - אחד. ענף עץ עבות - שלשה. ערבי נחל - שתים״. רש״י: ״ענף - חד, עץ - חד, עבות - חד״. ו״ערבי״ - לשון רבים: שתים. והאתרוג - באגודה? לא. לא נאמר ״וכפת״ - אלא ״כפת״, בלי וי״ו. והמילה ״ולקחתם״ - ״לקיחה תמה״: ארבעתם מעכבים זה את זה.
״ורבי ישמעאל - מה נפשך? אי שלימין בעי - ליבעי כולהו. אי לא - אפילו חד נמי לא!״ ״חזר בו רבי ישמעאל״. אמר שמואל: ״הלכה כרבי טרפון״. ולמוכרי ההדסים אמר: ״אשוו וזבינו״ - מכרו במחיר הוגן. ״ואי לא - דרישנא לכו כרבי טרפון!״ אדרוש שגם הדס קטום כשר - ואף אחד לא יצטרך את ההדסים היקרים שלכם.
אז מה לוקחים מזה? הערבה צריכה מים רבים - וכך גם אנחנו. וההלכה שומרת גם על הכיס של הקונה. תיק מספר שבע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״פרי עץ הדר״ - מתי אתרוג פסול?