מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל״ד ע״ב

כַּמָּה הֲדַסִּים וַעֲרָבוֹת? מִשְׁנַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

רבי ישמעאל מצריך שלושה הדסים ושתי ערבות, ומכשיר אפילו שניים קטומים ואחד שלם. רבי טרפון מכשיר את שלושתם קטומים, ורבי עקיבא מצריך הדס אחד וערבה אחת. שמואל פוסק כרבי טרפון.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:40 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ג עמוד ב׳, ודף ל״ד. והסוגיה: ״ערבי נחל״. איזו ערבה כשרה - וכמה לוקחים מכל מין?

במשימה הקודמת: ״יש דחוי אצל מצות?״ והגמרא אמרה: ״תיקו״. ועכשיו - המשנה: ״ערבה גזולה ויבשה - פסולה. והצפצפה - פסולה. כמושה, ושל בעל - כשרה״. המעטפה הבאה.

״תנו רבנן: ערבי נחל - הגדילין על הנחל. דבר אחר: שעלה שלה משוך כנחל״. ״של בעל ושל הרים מנין? תלמוד לומר: ערבי נחל - מכל מקום״. רש״י: ״בעל״ - שדה שדי לה במטר השמים.

אבא שאול אומר: ״ערבי - שתים. אחת ללולב, ואחת למקדש״. רש״י: ״להקיף את המזבח״. ״ורבנן - למקדש מנא להו? הלכתא גמירי לה״. אמר רבי יוחנן: ״עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים - הלכה למשה מסיני״.

״ערבי נחל - פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים״. אמר רבי זירא, מאי קראה: ״קח על מים רבים - צפצפה שמו״. אמר ליה אביי: ״ודילמא פרושי קא מפרש? קח על מים רבים - ומאי ניהו? צפצפה!״ ״אם כן - מאי שמו?״

אמר רבי אבהו: ״אמר הקב״ה: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים - ומאי ניהו? ערבה״. ״והן שמו עצמן - כצפצפה שבהרים״. ערבה גדלה על המים, ושורשיה שותים. צפצפה - רחוקה מן המים.

״אי זהו ערבה, ואיזהו צפצפה? ערבה - קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק״. ״צפצפה - קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל״. ״והתניא: דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול!״ רש״י: מגל - השיניים לצד אחד. מסר - מסור, שיניים לשני הצדדים. אמר אביי: ״כי תניא ההיא - בחילפא גילא״. מין ערבה כשר, שפיה דומה למגל.

ו״חילפא גילא - כשר להושענא״. אף שיש לו ״שם לווי״: ״ערבי נחל - מכל מקום״. אמר רב חסדא: ״הני מילי אשתני שמייהו, מכי חרב בית המקדש: חלפתא - ערבתא, ערבתא - חלפתא״. ״מאי נפקא מינה? ללולב״. וכן ״שיפורא״ ו״חצוצרתא״ - ״לשופר של ראש השנה״. השמות התחלפו - וצריך לדעת מה היה.

משנה: רבי ישמעאל אומר: ״שלשה הדסים, ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד״. ״אפילו שנים קטומים, ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים״. ״רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד - כך הדס אחד, וערבה אחת״.

ומאין המספרים? ״פרי עץ הדר - אחד. כפת תמרים - אחד. ענף עץ עבות - שלשה. ערבי נחל - שתים״. רש״י: ״ענף - חד, עץ - חד, עבות - חד״. ו״ערבי״ - לשון רבים: שתים. והאתרוג - באגודה? לא. לא נאמר ״וכפת״ - אלא ״כפת״, בלי וי״ו. והמילה ״ולקחתם״ - ״לקיחה תמה״: ארבעתם מעכבים זה את זה.

״ורבי ישמעאל - מה נפשך? אי שלימין בעי - ליבעי כולהו. אי לא - אפילו חד נמי לא!״ ״חזר בו רבי ישמעאל״. אמר שמואל: ״הלכה כרבי טרפון״. ולמוכרי ההדסים אמר: ״אשוו וזבינו״ - מכרו במחיר הוגן. ״ואי לא - דרישנא לכו כרבי טרפון!״ אדרוש שגם הדס קטום כשר - ואף אחד לא יצטרך את ההדסים היקרים שלכם.

אז מה לוקחים מזה? הערבה צריכה מים רבים - וכך גם אנחנו. וההלכה שומרת גם על הכיס של הקונה. תיק מספר שבע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״פרי עץ הדר״ - מתי אתרוג פסול?

תיק 17 · עַרְבֵי נַחַלהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִי׳ל״ד ע״ב

    רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד, וְאֶתְרוֹג אֶחָד. אֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים, וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם

    שלוש שיטות במספר ההדסים והערבות, ובהדס קטום.

    • רַבִּי יִשְׁמָעֵאלשלושה הדסים ושתי ערבות. אפילו שניים קטומים ואחד שלם.
    • רַבִּי טַרְפוֹןשלושה, ואפילו שלושתם קטומים.
    • רַבִּי עֲקִיבָאהדס אחד וערבה אחת, כמו לולב אחד ואתרוג אחד.
  2. תַּנְיָא

    ״פְּרִי עֵץ הָדָר״ - אֶחָד. ״כַּפֹּת תְּמָרִים״ - אֶחָד. ״עֲנַף עֵץ עָבוֹת״ - שְׁלֹשָׁה. ״עַרְבֵי נַחַל״ - שְׁתַּיִם

    רבי ישמעאל לומד מן הפסוק. ״כפת״ חסר, אחד. ״ענף עץ עבות״: שלוש מילים, שלושה הדסים (רש״י). ״ערבי״ בלשון רבים, שתיים.

  3. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר

    יָכוֹל יְהֵא אֶתְרוֹג עִמָּהֶן בַּאֲגוּדָּה אַחַת? ... וּמִנַּיִן שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְקַחְתֶּם״ - שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה תַּמָּה

    האתרוג אינו נאגד עם השאר: לא כתוב ״וכפת״ בוי״ו, ולכן הלולב אינו מצורף לאתרוג. אבל ההדס והערבה, שבהם יש וי״ו, נאגדים עם הלולב. וארבעת המינים מעכבים זה את זה, ״שתהא לקיחה תמה״.

  4. מָה נַפְשָׁךְ

    אִי שְׁלֵימִין בָּעֵי - לִיבְעֵי נָמֵי כּוּלְּהוּ, אִי לָא בָּעֵי שְׁלֵימִין - אֲפִילּוּ חַד נָמֵי לָא! ... חָזַר בּוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל

    שיטת רבי ישמעאל קשה: אם צריך הדסים שלמים, כל השלושה צריכים להיות שלמים; ואם לא, גם האחד אינו צריך. התשובה: רבי ישמעאל חזר בו מדרישת שלושה, ומסתפק בהדס שלם אחד (רש״י).

  5. הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן

    אַשְׁווֹ וְזַבִּינוּ, וְאִי לָא - דָּרֵישְׁנָא לְכוּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן ... תְּלָתָא קְטִימִי שְׁכִיחִי, חַד וְלָא קְטִים לָא שְׁכִיחַ

    שמואל פוסק כרבי טרפון. הוא אמר למוכרי ההדסים, שהעלו מחירים: מכרו במחיר הוגן, ואם לא, אדרוש כרבי טרפון, שמכשיר קטומים. למה לא כרבי עקיבא, שמקל יותר? כי שלושה קטומים מצויים, והדס אחד שלם אינו מצוי.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

56 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
יְהֵאיהיה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
שְׁלֵימִיןשלמיםרבים של שלים
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
לִיבְּעֵישידרוש, יצריךשורש בעי
נָמֵיגם
כּוּלְּהוּכלם
חַדאחד
אַשְׁווֹהשוו (את המחיר)אַשְׁווֹ זְבִינֵי = קבעו מחיר הוגן
זַבִּינוּמכרו
דָּרֵישְׁנָאאני דורש
תְּלָתָאשלושה
קְטִימִיקטומים
שְׁכִיחִימצוייםרבים של שכיח
קְטִיםקטום
שְׁכִיחַמצוי, נמצא הרבהלא שכיח: לא מצוי
דָּרֵישׁדורש
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
הֲדַריופי, הידור; בפעלים - חזר, אחר כךבהקשר ״והדר״: ואחר כך
מְנָאמנין; כלימנא הני מילי = מנין דברים אלה
הַאיזה
טַעְמָאטעם, סבה
פָּסְלִינַןאנו פוסלים
חַיְישִׁינַןאנו חוששים
רֵישׁראש; תחלהבריש = בתחילת
פִּירְקִיןפרקנו; הפרק הזה
בָּעֵינַןאנחנו צריכים; דורשים
מַסֵּיקמסיק, מגיע למסקנהשורש סלק
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
מְעַכְּבִימעכבים; תלויים זה בזה (בלי האחד לא יוצאים ידי חובה)
אַהֲדָדֵיזה לזה; זה את זהקַשְׁיָין אַהֲדָדֵי = סותרות זו את זו
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
תֵּימָאתאמרלא תימא: אל תאמר
לְהוּלהם, להן
בַּהֲדֵיעם
הֲדָדֵיזה את זה
חוֹדֵיהּלבדו, בפני עצמולְחוֹדֵיהּ = לבדו
שַׁפִּיריפה, בסדרשַׁפִּיר דְּמֵי = נראה טוב, בסדר
דָּמֵידומהשורש דמי
קַיְימָאעומדתקיימא לן = מקובל אצלנו
לַןלנו
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אָמְרִיאומריםשורש אמר
דָּרְשִׁידורשים
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לֵיהּלו
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
טְפֵייותר
סְבִירָאסבור; סוברסבירא ליה = סובר
מִידֵּידבר, משהו
סָבַרחשב; סבורמר סבר = אחד סובר
דָּחֵידוחה
מְפַחֲדִימפחדים
הָכָאכאן

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה ענף

סוכה ל״ד ע״ב

חד עץ חד עבות חד:

״ענף״ אחד, ״עץ״ אחד, ״עבות״ אחד. בסך הכל שלושה הדסים.

רש״י

ד״ה תמה

סוכה ל״ד ע״ב

שלמה דדריש ולקחת תם:

לקיחה שלמה. דורשים ״ולקחתם״ כמו ״ולקחת תם״.

רש״י

ד״ה חזר בו ר׳ ישמעאל

סוכה ל״ד ע״ב

מתחלת דבריו ומכשר בחד ומיהו הדר בעי:

הוא חזר בו מדרישת שלושה, ומכשיר באחד. אבל הדר הוא מצריך.

רש״י

ד״ה אשוו וזבינו

סוכה ל״ד ע״ב

מכרו בשוה ואל תעלו על דמיהם מפני שמבקשים מכם שלשה הדסין ושלמים:

מכרו במחיר הוגן, ואל תעלו מחירים בגלל שמבקשים מכם שלושה הדסים שלמים.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה ערבי

סוכה ל״ד ע״ב

השאלה במשפט אחד: האם מי שמוסיף הדסים וערבות מעבר לשיעור עובר על בל תוסיף?

לשון התוספות

ערבי נחל שתים. אפילו נותן כמה הדסים וכמה ערבות בלולב אין זה בל תוסיף אפילו למ״ד צריך אגד אא״כ מוסיף מין אחר כדפרישית בסוף ראוהו בית דין (ר״ה דף כח: ד״ה ומנא):

  1. פֵּרוּשׁ

    אפילו נותן כמה הדסים וכמה ערבות בלולב אין זה בל תוסיף

    אף שהשיעור הוא שתי ערבות ושלושה הדסים, מי שמוסיף עוד הדסים וערבות אינו עובר על בל תוסיף.

  2. סְבָרָה

    אפילו למ״ד צריך אגד אא״כ מוסיף מין אחר

    גם למי שסובר שלולב צריך אגד, בל תוסיף הוא רק כשמוסיף מין חמישי, ולא כשמוסיף מאותם מינים.

החידוש: בל תוסיף בארבעת המינים הוא רק בהוספת מין אחר, ולא בריבוי מאותו מין.

בדקו את עצמכם

1מתי יש בל תוסיף בארבעת המינים, לפי התוספות?

רק כשמוסיף מין אחר. הוספת הדסים וערבות אינה בל תוסיף, אפילו לשיטה שלולב צריך אגד.

מקורות: ראש השנה כ״ח ע״ב

תוספות

ד״ה שתהא

סוכה ל״ד ע״ב

השאלה במשפט אחד: מה עוד לומדים מ״לקיחה תמה״, ומה פירוש ״לא שנו אלא שאין לו״?

לשון התוספות

שתהא לקיחה תמה. מהאי טעמא נמי פסלינן אתרוג חסר משום דאין זה לקיחה תמה וביום שני לא חיישינן אף על גב דקפדינן אארבעה מינין וטעמא פירשתי בריש פירקין (סוכה דף כט: ושם ב״ה בעינן) ובהקומץ רבה (מנחות דף כז.) מסיק דהא דמעכבי אהדדי לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין ופירש בהלכות גדולות אין מעכבין דלא תימא עד דמגבה להו בהדי הדדי אלא אי מגבה כל חד וחד לחודיה שפיר דמי דקיימא לן לולב אין צריך אגד ודבר תימה הוא לומר כן דכיון דכולו מצוה אחת היאך יועילו בזה אחר זה ור״ת הגיה בספרו לא שנו דמעכבין משום תמה אלא שאין לו אבל יש לו תמה הוא אע״פ שלא חברו באגדו כדאמרי׳ (לעיל סוכה דף לג.) דלא דרשי רבנן לקיחה לקיחה ולר׳ יהודה דדריש לקיחה משמע ליה דלא הוי תמה אא״כ אגדו:

  1. פֵּרוּשׁ

    מהאי טעמא נמי פסלינן אתרוג חסר משום דאין זה לקיחה תמה

    מאותו טעם, ״לקיחה תמה״, פוסלים גם אתרוג חסר. אבל ביום השני אין מקפידים על כך (כפי שתוספות הסבירו בתחילת הפרק).

  2. רְאָיָה

    ובהקומץ רבה מסיק דהא דמעכבי אהדדי לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין

    במנחות כ״ז ע״א: המינים מעכבים זה את זה רק ״שאין לו״, כשחסר אחד מהם. ״אבל יש לו אין מעכבין״. מה פירוש הדבר?

  3. שִׁיטָה

    ופירש בהלכות גדולות אין מעכבין דלא תימא עד דמגבה להו בהדי הדדי

    בעל ״הלכות גדולות״: כשיש לו את כל המינים, אינו צריך להגביה אותם יחד. אם הגביה כל אחד לבדו, יצא, כי לולב אינו צריך אגד.

  4. קֻשְׁיָה

    ודבר תימה הוא לומר כן דכיון דכולו מצוה אחת היאך יועילו בזה אחר זה

    תוספות: קשה לומר כך. ארבעת המינים הם מצוה אחת, ואיך יועיל ליטול אותם בזה אחר זה?

  5. שִׁיטָה

    ור״ת הגיה בספרו לא שנו דמעכבין משום תמה אלא שאין לו אבל יש לו תמה הוא אע״פ שלא חברו באגדו

    רבנו תם: הפירוש הוא ש״לקיחה תמה״ מעכבת רק כשאין לו מין מסוים. אם יש לו את כולם, הלקיחה תמה גם בלי אגד, כי חכמים אינם דורשים ״לקיחה לקיחה״. לרבי יהודה, שדורש, הלקיחה תמה רק כשהמינים אגודים.

החידוש: ״לקיחה תמה״ פוסלת אתרוג חסר. ״יש לו אין מעכבין״: לבה״ג אפשר ליטול את המינים בזה אחר זה; לרבנו תם צריך ליטול אותם יחד, אבל אין צורך באגד.

בדקו את עצמכם

1מה פוסלים משום ״לקיחה תמה״, לפי התוספות?

גם אתרוג חסר.

2מה ההבדל בין בה״ג לרבנו תם בפירוש ״יש לו אין מעכבין״?

בה״ג: אפשר להגביה כל מין לבדו. רבנו תם: צריך ליטול את כולם יחד, אבל אין צורך לאגוד אותם.

מקורות: מנחות כ״ז ע״א · סוכה כ״ט ע״ב, ל״ג ע״א

תוספות

ד״ה ולדרוש

סוכה ל״ד ע״ב

השאלה במשפט אחד: למה הגמרא שואלת ״ולדרוש להו כרבי עקיבא״, אם שמואל אינו סובר כמותו?

לשון התוספות

ולדרוש להו כר״ע דמיקל טפי. תימה הא לא סבירא ליה כר״ע אלא כרבי טרפון וי״ל דכל זה מן הדיוק שבא להוכיח דשמואל לטעמי׳ דכרבי טרפון סבירא ליה דאי מפחיד להו במידי דלא סבר כדי שימכרו בזול היה לו להפחידם מר״ע דמיקל טפי ודחי אדרב׳ מפחדי טפי מרבי טרפון דתלתא קטומין שכיחי מחד דלא קטים ומעולם לא תשמע דסבר כרבי טרפון ... וי״ל דהכא הניח משום הידור מצוה ...

  1. קֻשְׁיָה

    תימה הא לא סבירא ליה כר״ע אלא כרבי טרפון

    שמואל פוסק כרבי טרפון, ולא כרבי עקיבא. איך הגמרא מציעה שיאיים לדרוש כרבי עקיבא?

  2. תֵּרוּץ

    וי״ל דכל זה מן הדיוק שבא להוכיח דשמואל לטעמי׳ דכרבי טרפון סבירא ליה

    הגמרא בודקת אם האיום של שמואל מוכיח שהוא סובר כרבי טרפון. אם היה מאיים בשיטה שאינו סובר, רק כדי שימכרו בזול, היה בוחר ברבי עקיבא שמקל יותר.

  3. מַסְקָנָה

    ודחי אדרב׳ מפחדי טפי מרבי טרפון דתלתא קטומין שכיחי

    הגמרא דוחה: רבי טרפון מפחיד יותר, כי שלושה קטומים מצויים, והדס שלם אחד אינו מצוי. אם כן אין ראיה שסובר כרבי טרפון. תוספות מסבירים שהוא בכל זאת לא דרש כך בפועל, משום הידור מצוה.

החידוש: שמואל יכול היה לאיים גם בשיטה שאינו סובר, כדי שהמוכרים יוזילו והמצוה תהיה מצויה. אבל איום בשיטת רבי טרפון מתאים לשיטתו, כי הוא מפחיד יותר.

בדקו את עצמכם

1מה הקושיה של התוספות על ״ולדרוש להו כרבי עקיבא״?

שמואל אינו סובר כרבי עקיבא, אלא כרבי טרפון.

2למה איום בשיטת רבי טרפון יעיל יותר מאיום בשיטת רבי עקיבא?

שלושה הדסים קטומים מצויים, והדס שלם אחד אינו מצוי. לכן הכשר קטומים מוריד את מחיר ההדסים יותר.

מקורות: פסחים ל׳ ע״א · בבא בתרא ה׳ ע״א

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. במה חולקים רבי ישמעאל ורבי טרפון בדין ההדס הקטום?

  2. מהי הקושיה ״מה נפשך״ על רבי ישמעאל, ומה התשובה?

  3. שמואל איים על מוכרי ההדסים שידרוש כרבי טרפון, ולא כרבי עקיבא שמקל עוד יותר. למה האיום בשיטת רבי טרפון יעיל יותר?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מהן שלוש השיטות במשנה במספר ההדסים והערבות, ומה פסק שמואל?

    תשובה

    רבי ישמעאל: שלושה הדסים ושתי ערבות, אפילו שניים קטומים ואחד שלם. רבי טרפון: שלושה, אפילו כולם קטומים. רבי עקיבא: הדס אחד וערבה אחת. שמואל פסק כרבי טרפון.

  2. מה הקושיה ״מה נפשך״ על רבי ישמעאל, ומה התשובה?

    תשובה

    אם צריך שלמים, כולם צריכים להיות שלמים; ואם לא, גם אחד אינו צריך. התשובה: חזר בו רבי ישמעאל.

  3. מה לומדים מ״ולקחתם״, ״לקיחה תמה״, ואיך מפרשים רבנו תם ובה״ג את ״יש לו אין מעכבין״?

    תשובה

    ארבעת המינים מעכבים זה את זה, ולפי התוספות גם אתרוג חסר פסול. בה״ג: כשיש לו את כולם, אפשר ליטול כל אחד לבדו. רבנו תם: צריך ליטול אותם יחד, אבל אין צורך באגד.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקמִשְׁנַת אֶתְרוֹג הַגָּזוּלסוכה ל״ד ע״ב–ל״ה ע״א · סרטון 4:23 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).