מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה כ״ח ע״ב–כ״ט ע״א

סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי: פְּעוּלוֹת וְתַשְׁמִישִׁים בַּסּוּכָּה

בתכנית תושב״ע

פרק ב׳, הישן · שאלון 6281

כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. הגמרא מפרטת: אילו כלים מעלים לסוכה ואילו מוציאים ממנה, איזה לימוד עושים בה, ומתי מותר לצאת ממנה בגשמים.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 3:48 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

תיק 9 · סֻכָּתוֹ קֶבַעהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִי׳כ״ח ע״ב

    כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע, וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת - מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה

    בחג הסוכה היא הדירה העיקרית, והבית טפל. בגשמים מותר לצאת כשהגשם מספיק לקלקל תבשיל. גשמים בחג הם כמו עבד שבא למזוג כוס לרבו, ״ושפך לו קיתון על פניו״. מי שפך על מי? הגמרא מבררת זאת בסוגיה הבאה.

  2. הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת - מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה ... וּמְשַׁנֵּן בַּסּוּכָּה

    ״תשבו כעין תדורו״: כמו שאדם גר בביתו, כך גר בסוכה. מעלה אליה את הכלים והמצעות היפים, אוכל, שותה, מטייל ולומד בה.

  3. אִינִי?!

    וְהָאָמַר רָבָא: מִקְרָא וּמִתְנֵא בִּמְטַלַּלְתָּא, וְתַנּוֹיֵי בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא!

    רבא אמר שלימוד מקרא ומשנה בסוכה, אבל העמקה בלימוד מחוץ לסוכה. איך זה מתאים ל״משנן בסוכה״?

  4. הָא - בְּמִגְרַס, הָא - בְּעַיּוֹנֵי

    חזרה על מה שכבר למד (״גרסה״) בסוכה. עיון שמצריך מאמץ אפשר מחוץ לסוכה, כי הוא מצטער, והאוויר מרחיב את דעתו (רש״י). כמו התלמידים שלפני רב חסדא: קודם חזרו מהר על הגמרא, ואחר כך עיינו בסברה.

  5. הַכֵּלִים

    מָאנֵי מִשְׁתְּיָא - בִּמְטַלַּלְתָּא, מָאנֵי מֵיכְלָא - בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא ... וּשְׁרָגָא - בִּמְטַלַּלְתָּא. וְאָמְרִי לַהּ: בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא

    רבא קובע אילו כלים מכניסים לסוכה.

    • כְּלֵי שְׁתִיָּהבסוכה, כי אינם מאוסים.
    • כְּלֵי אֲכִילָה, כַּד וּדְלִימחוץ לסוכה.
    • נֵר״ולא פליגי״: בסוכה גדולה בפנים, ובסוכה קטנה בחוץ.
  6. יָרְדוּ גְּשָׁמִים

    לְדִידִי, כֵּיוָן דַּאֲנִינָא דַּעְתַּאי - כְּמִי שֶׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה דָּמֵי לִי

    השיעור: ״משתסרח המקפה של גריסין״, תבשיל שמתקלקל מהר. אביי ישב לפני רב יוסף בסוכה, ורוח הפילה קסמים מן הסכך. רב יוסף ביקש לפנות את הכלים. אביי הקשה מן המשנה, ורב יוסף ענה: אני אניני דעת, ולכן לי זה כמו מקפה שהתקלקלה.

  7. אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ

    אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת עַד שֶׁיִּגְמוֹר סְעוּדָּתוֹ ... אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁיֵּעוֹר וְיַעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר

    אכל בסוכה, ירדו גשמים והוא ירד לבית, ואחר כך פסקו: אין מטריחים אותו לעלות עד שיגמור את הסעודה. ישן וירד: אין מטריחים אותו עד הבוקר. הגמרא מבררת: ״עד שיעור משיעלה עמוד השחר״. אם התעורר בלילה, לא יעלה. ואם עלה השחר והוא ישן, לא מעירים אותו.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

58 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
מְטַלַּלְתָּאסוכה; מקום מוצלמלשון צל; גם כתיב מטולתא
תַּנּוֹיֵילשנות, ללמד משנה בעל פהשורש תני
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
לְעַיּוֹנֵילהסתכל, לשים לבשם פועל
מָאנֵיכלים
מֵיכְלָאאוכלמאני מיכלא = כלי אוכל
שְׁרָגָאנר
אָמְרִיאומריםשורש אמר
דִּידִישלילדידי: לדעתי
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אֲנִינָאעדין, רגישאֲנִינָא דַּעְתָּאי = אני עדין דעת
דָּמֵידומהשורש דמי
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
שְׁמַעְתָּאסוגיה; הלכה שנלמדהשורש שמע
סְבָרָאהגיון, טעם
בָּרַיְיתָאדברי תנאים שלא נכללו במשנה
מִיגְרַסלשנן, ללמוד בעל פהשורש גרס
תְּרֵישני
גַּוְונֵיסוגים, אפנים
הֲווֹהיושורש הוי
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
תַּנְיָאשנויה (בברייתא); נשנהפותח ציטוט ברייתא
כּוּלְּהוּכלם
אִיתְנְהוּהם קיימים
בֵּיבית שלבֵּי רַב = בית מדרש
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
אַפּוֹקֵילהוציא, לשלולשורש נפק
מְנָאמנין; כלימנא הני מילי = מנין דברים אלה
טַעְמָאטעם, סבה
בָּעֵינַןאנחנו צריכים; דורשים
הָנֵיאלהרבים של האי
קְדֵרָאסיר
לְקַמָּןבהמשך, להלן
תְּנַןשנינו (במשנה)תנן: שנינו במשנה
גַּבֵּיאצל; לגבי
בֵּיעֵיביצים
גָּמַרסיים, השלים; בגזרה שווה - למדבגזרה שווה: לומד דין ממקום אחר
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
מִיתְרְמֵימזדמן; קורה
לֵיהּלו
סְעוּדְתָּאסעודה
אָכֵילאוכלשורש אכל
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
חָשִׁיבחשוב, נחשב
מִינַּהּממנה
מוֹקְמִינַןאנו מעמידים
חַיְישִׁינַןאנו חוששים
תִּדַּעתדע ש; הוכחה לכך
דַּוְקָאבדיוק, רק
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
נָקֵטנוקט, מזכיר
מַעְיֵילמכניסשורש עלל
נָקֵיטאוחז; לוקח
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה ומשנן בסוכה

סוכה כ״ח ע״ב

סובר למודו ומחתכו על בוריו לעמוד דהיינו שמעתא דאמוראי וסברא של טעמי משנה וברייתא מה טעם זה חייב וזה פטור זה אסור וזה מותר:

לומד את תלמודו לעומק, כדי להבין את הטעמים: למה זה חייב וזה פטור, זה אסור וזה מותר.

רש״י

ד״ה הא למיגרס כו׳

סוכה כ״ח ע״ב

כלומר תרי גווני שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן:

יש שני סוגי לימוד. חזרה על מה שכבר ברור לו צריכה סוכה, ועליה נאמר ״משנן״.

רש״י

ד״ה מאני מיכלא

סוכה כ״ט ע״א

קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאן:

קערות שאכלו בהן צריך להוציא מן הסוכה.

רש״י

ד״ה סוכה קטנה

סוכה כ״ט ע״א

של שיעור מצומצם ז׳ טפחים אסור להניחן בתוכה:

בסוכה בשיעור המינימלי, שבעה טפחים, אסור להניח בתוכה את הכלים האלה.

רש״י

ד״ה רב יוסף מאניני דעת הוה

סוכה כ״ט ע״א

דתניא בפ׳ ערבי פסחים (פסחים קיג:) שלשה חייהן אינן חיים הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת שאינם יכולין לסבול שום דבר מיאוס ואמר רב יוסף כולהו איתנהו בי:

״שלשה חייהן אינן חיים״, ואחד מהם הוא אנין הדעת, שאינו יכול לסבול דבר מאוס. רב יוסף אמר שכל השלושה ישנם בו (פסחים קי״ג ע״ב).

רש״י

ד״ה אלא

סוכה כ״ט ע״א

על כרחך שיעור קתני וה״ק עד שיעור משיעלה עמוד השחר לאפוקי אם הקיץ משינתו בלילה דאין מטריחין ואם עלה השחר ולא ניער אין מקיצין אותו:

הפירוש: עד שיתעורר אחרי עלות השחר. אם התעורר בלילה, אין מטריחים אותו לעלות. ואם עלה השחר והוא עוד ישן, אין מעירים אותו.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה מנא

סוכה כ״ט ע״א

השאלה במשפט אחד: מהם ״מאני מיכלא״ שמוציאים מן הסוכה, ומה הטעם?

לשון התוספות

מנא דמיכלא. קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאם מן הסוכה משום מיאוס כך פירש בקונטרס וי״מ כגון קדירות ואגני דלישא וטעמא דכעין תדורו בעינן והני אין רגילין להיות בבית דירה אלא בית יש להם לבדם וכן פירש בה״ג כגון קדרי ושפודי ובי טוי ובי תפי:

  1. שִׁיטָה

    קערות לאחר שאכלו בהן צריך להוציאם מן הסוכה משום מיאוס כך פירש בקונטרס

    רש״י: אלה הקערות שאכלו בהן. אחרי האכילה מוציאים אותן, כי הן מאוסות.

  2. שִׁיטָה

    וי״מ כגון קדירות ואגני דלישא וטעמא דכעין תדורו בעינן

    ״יש מפרשים״: אלה כלי ההכנה, כמו סירים ועריבות לישה. הטעם הוא ״תשבו כעין תדורו״: כלים כאלה אינם נמצאים בחדר המגורים גם כל השנה, אלא בחדר נפרד.

  3. רְאָיָה

    וכן פירש בה״ג כגון קדרי ושפודי ובי טוי ובי תפי

    וכך פירש בעל ״הלכות גדולות״: סירים, שיפודים, כלי צלייה וכלי אפייה.

החידוש: לרש״י הטעם הוא מיאוס, ולכן מוציאים את הקערות אחרי האכילה. ליש מפרשים הטעם הוא ״כעין תדורו״, ולכן מוציאים כלי הכנה, שגם בבית אינם בחדר המגורים.

בדקו את עצמכם

1מה ההבדל בין רש״י ליש מפרשים בפירוש ״מאני מיכלא״?

רש״י: קערות שאכלו בהן, משום מיאוס. יש מפרשים: כלי הכנה כמו סירים ועריבות, משום ״כעין תדורו״, שגם בבית אינם בחדר המגורים.

מקורות: רש״י סוכה כ״ט ע״א, ד״ה מאני מיכלא

תוספות

ד״ה ואמרי

סוכה כ״ט ע״א

השאלה במשפט אחד: לפי ״ואמרי לה בר ממטללתא״, האם אסור להדליק נר בסוכה גם כשמשתמשים באורו?

לשון התוספות

ואמרי לה בר ממטללתא. אין שרגא מעניינא דאחרים דמנא דמיכלא בר ממטללתא היינו בשעה שאין משתמש בהן דבשעת סעודה אוכל בקערה בסוכה אבל שרגא בעודו דולק ומשתמש לו לאורו אסור כדמוכח לקמן פרק לולב וערבה (סוכה ד׳ מח. ושם) דתנן גבי שביעי של חג גמר מלאכול לא יתיר סוכתו משום דאי מתרמי ליה סעודתא אכיל בגווה אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום שמראה כמכין עצמו לקראתו למקום שיסעוד שם הלילה ואמרינן בגמרא אין לו מקום להוריד כלי וצריך לאכול בה ביום טוב האחרון מה יעשה ויוכיח שאינו כמוסיף על המצוה לעשות סוכה שמונה ימים מדליק בה את הנר ומדחשיב לה היכירא בשעת הדלקה שמע מינה דאסור בחג ושמא היינו טעמא דמשום דמוקמינן בסוכה קטנה וחיישינן שמא תשרף סוכתו ותדע דהדלקה דוקא מדלא נקט מעייל את הנר כדנקיט התם מעייל בה מאני מיכלא:

  1. פֵּרוּשׁ

    אין שרגא מעניינא דאחרים דמנא דמיכלא בר ממטללתא היינו בשעה שאין משתמש בהן

    הנר שונה משאר הכלים. כלי אכילה מוציאים רק כשאין משתמשים בהם, ובזמן הסעודה אוכלים בקערה בסוכה. אבל הנר אסור גם כשהוא דולק ומשתמשים באורו.

  2. רְאָיָה

    כדמוכח לקמן ... מדליק בה את הנר ומדחשיב לה היכירא בשעת הדלקה שמע מינה דאסור בחג

    ראיה מדף מ״ח ע״א: מי שאין לו מקום להוריד את הכלים, וצריך לאכול בסוכה ביום טוב האחרון, מראה שאינו מוסיף על המצוה בכך ש״מדליק בה את הנר״. אם הדלקת נר היא סימן שהחג נגמר, משמע שבחג עצמו היא אסורה.

  3. סְבָרָה

    ושמא היינו טעמא דמשום דמוקמינן בסוכה קטנה וחיישינן שמא תשרף סוכתו

    הטעם אולי: מדובר בסוכה קטנה, ויש חשש שהסוכה תישרף.

  4. רְאָיָה

    ותדע דהדלקה דוקא מדלא נקט מעייל את הנר

    ההוכחה שהאיסור הוא בהדלקה דווקא: שם לא נאמר ״מכניס את הנר״, כמו שנאמר ״מכניס בה כלי אכילה״, אלא ״מדליק״.

החידוש: הנר אינו כמו שאר הכלים: לשיטה ״בר ממטללתא״ אסור להדליק אותו בסוכה קטנה גם כשמשתמשים באורו, אולי מחשש שריפה.

בדקו את עצמכם

1מה ההבדל בין כלי אכילה לנר, לפי התוספות?

כלי אכילה מוציאים רק כשאין משתמשים בהם. הנר אסור גם כשהוא דולק ומשתמשים באורו.

2מה הראיה מדף מ״ח?

ביום טוב האחרון מראים שהחג נגמר בהדלקת נר בסוכה. משמע שבחג עצמו ההדלקה אסורה.

מקורות: סוכה מ״ח ע״א

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הברייתא אומרת שאדם ״משנן בסוכה״, ורבא אמר: ״מקרא ומתנא במטללתא, ותנויי בר ממטללתא״. איך הגמרא מיישבת?

  2. במה נחלקים רש״י ו״יש מפרשים״ בתוספות בפירוש ״מאני מיכלא״ שיוצאים מן הסוכה?

  3. אביי ישב לפני רב יוסף בסוכה, ורוח הפילה קסמים מן הסכך. רב יוסף ביקש לפנות את הכלים, אף שהמשנה מתירה לפנות רק כשתסרח המקפה. מדוע לדעתו מותר היה לו?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. הסבר ״סוכתו קבע וביתו עראי״ לפי הברייתא, ואיך מיישבת הגמרא את דברי רבא על לימוד מחוץ לסוכה?

    תשובה

    מעלה לסוכה כלים ומצעות נאים, ואוכל, שותה, מטייל ומשנן בה, כי ״תשבו כעין תדורו״. רבא מדבר בעיון, שאפשר לעשות מחוץ לסוכה. חזרה על מה שכבר למד (גרסה) נעשית בסוכה.

  2. מה ענה רב יוסף לאביי כשביקש לפנות את הכלים ברוח, ומה למדים מכך?

    תשובה

    ״כיון דאנינא דעתאי, כמי שתסרח המקפה דמי לי״. השיעור תלוי באדם: אדם אנין דעת מצטער גם מקסמים שנופלים.

  3. הבא את מחלוקת רש״י ויש מפרשים בפירוש ״מאני מיכלא״.

    תשובה

    רש״י: קערות שאכלו בהן, משום מיאוס. יש מפרשים: כלי הכנה כמו סירים ועריבות, משום ״כעין תדורו״.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקמַכּוֹת טֶבַע כְּפוּרְעָנוּת עַל חֲטָאִיםסוכה כ״ט ע״א–ב · סרטון 3:48 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).