מסכת סוכה
דף ב׳
סוגיות לבגרות
סיכום, תרשים זרימה, רש״י ותוספות לפי רשימת המיקוד של משרד החינוך, ושאלות בסגנון בגרות. לחיצה על ד״ה פותחת את הביאור שלו.
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281הַהֶבְדֵּל בֵּין סוּכָּה לְמָבוֹי: ״פְּסוּלָה״ וְ״יְמַעֵט״סוכה ב׳ ע״א · כאן: ע״אברשימת המיקוד: הבדל בין סוכה למבוי
תוספות שבמיקוד:ד״ה מאיד״ה דאורייתא
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281מַדּוּעַ סוּכָּה מֵעַל עֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה: שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִיםסוכה ב׳ ע״א–ב · כאן: ע״א–ע״בברשימת המיקוד: מדוע סוכה מעל עשרים אמה פסולה
תוספות שבמיקוד:ד״ה כי
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281בֵּירוּר מַחֲלוֹקֶת חֲכָמִים וְרַבִּי יְהוּדָה: ״כְּמַאן אָזְלָא״סוכה ב׳ ע״ב · כאן: ע״בברשימת המיקוד: בירור מחלוקת חכמים ורבי יהודה
- סוגיה לבגרות · שאלון 6281סִיפּוּר הִילְנִי הַמַּלְכָּהסוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · כאן: מ־ע״ב, ממשיך ל־ג׳
תוספות שבמיקוד:ד״ה לא
סרטונים על הדף
כל סרטון פותח עמוד עם מפת הסוגיה, שאלות, דף עבודה ומצב כיתה.
3:26סוכה ב׳ ע״א בתכנית תושב״עפְּסוּלָה - אוֹ יְמַעֵט?פרק א׳ (סוכה)סוכה גבוהה מעשרים אמה פסולה, אבל מבוי גבוה כזה ״ימעט״. מאי שנא?סוכה ב׳ ע״א
3:47סוכה ב׳ ע״א–ב בתכנית תושב״עשְׁלוֹשָׁה פְּסוּקִים לְעֶשְׂרִים אַמָּהפרק א׳ (סוכה)מאיפה יודעים שעשרים אמה הוא הגבול? שלושה אמוראים, שלושה פסוקים.סוכה ב׳ ע״א–ב
3:30סוכה ב׳ ע״ב בתכנית תושב״עכְּמַאן?פרק א׳ (סוכה)שלושה אמוראים מצמצמים את המחלוקת. הגמרא שואלת על כל אחד: כמאן?סוכה ב׳ ע״ב
3:18סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א בתכנית תושב״עמַעֲשֶׂה בְּהִילְנִי הַמַּלְכָּהפרק א׳ (סוכה)סוכה של מלכה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים שתקו. האם זו ראיה?סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א
- סוכה ב׳ ע״א · פסולה או ימעט: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק א׳ · ע״א
- סוכה ב׳ ע״א–ב · שלושה פסוקים: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק א׳ · ע״א–ע״ב
- סוכה ב׳ ע״ב · כמאן: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק א׳ · ע״ב
- סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · הילני המלכה: סוגיה בסרטון · סוכה, פרק א׳ · מ־ע״ב, ממשיך ל־ג׳
מילים בארמית בדף
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבסוגיות הדף, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
150 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| מַאי | מה | |
| שְׁנָא | שונה | מאי שנא: במה שונה |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| תָּנֵי | שונה | שורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה |
| תַּקַּנְתָּא | תקנה; דרך לתקן | מקבילה לעברית: תקנה |
| אוֹרַיְיתָא | תורה | דְּאוֹרַיְיתָא = מן התורה |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| נָמֵי | גם | |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| נְפִישִׁי | רבים | |
| מִילָּתַהּ | דבריה; ענייניה | מילתא + כינוי: שלה |
| פְּסִיק | חתוך; מכריע | פסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה |
| בְּלָא | בלי | |
| דִּילַהּ | שלה | |
| יָלְפִינַן | אנחנו לומדים | |
| מֵיתְנֵי | לשנות (במשנה) | |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| מַאן | מי | כמאן: כדעת מי |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| מָצֵי | יכול | |
| כּוּלְּהוּ | כלם | |
| הַךְ | זה; אותו | היינו הך = זהו אותו דבר |
| קַיְימָא | עומדת | קיימא לן = מקובל אצלנו |
| לַן | לנו | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| פָּרֵיךְ | מקשה | |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אִיצְטְרִיךְ | נצרך; היה צריך | שורש צרך |
| אָמֵינָא | אני אומר | הֲוָה אָמֵינָא = הייתי אומר |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| תּוּ | עוד | |
| לֵית | אין | |
| לֵיהּ | לו | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| חַיְישִׁינַן | אנו חוששים | |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| טָעֵי | טועה | |
| אִינִישׁ | אדם | |
| דִּלְמָא | שמא, אולי | |
| אָתֵי | בא | הווה; לעומת ״אתא״ (עבר) |
| אִיסּוּרָא | איסור | |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| לִישָּׁנָא | לשון | |
| מְעַלְּיָא | טוב; מעולה | |
| חָיֵישׁ | חושש | |
| תְּנָא | שונה; חכם מתקופת המשנה | תנא רישא: שנה ברישא |
| אַשְׁכְּחַן | מצאנו | |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| חוּמְרָא | החמרה | |
| עָלְמָא | עולם; סתם (בעלמא) | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| אַגַּב | מתוך; תוך כדי | אַגַּב דְּ = מתוך ש־ |
| נָקֵט | נוקט, מזכיר | |
| אַפֵּי | אפילו (בקיצור אפי׳); פנים | |
| קְרָא | פסוק | לא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול) |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| אִיכָּא | יש | |
| הָכָא | כאן | |
| לֵיכָּא | אין | ההפך של איכא |
| אֲמָרָהּ | אמר אותה | שורש אמר |
| עֲבִיד | עושה; עשוי | |
| נָפֵיק | יוצא (ידי חובה) | שורש נפק |
| אָמְרִי | אומרים | שורש אמר |
| כְּתִיב | כתוב | מדכתיב = ממה שכתוב |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| דָּרְשִׁינַן | אנחנו דורשים | |
| שָׁלְטָא | שולטת | שורש שלט |
| עֵינָא | עין | |
| הַיְינוּ | זהו; כלומר | לא כמו ׳היינו׳ בעברית |
| מוֹקֵי | מעמיד | שורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות |
| פְּלוּגְתַּיְיהוּ | מחלוקתם | |
| קִים | ברור, ידוע | קים להו = ברור להם |
| לְהוּ | להם, להן | |
| הַאי | זה | |
| שִׁיעוּרָא | שיעור; מידה | |
| קוּשְׁיָא | קושיה; שאלה | |
| שִׁינּוּיָא | תירוץ | |
| לָאו | לא, אינו | |
| דַּוְקָא | בדיוק, רק | |
| מִינֵּיהּ | ממנו | |
| שַׁפִּיר | יפה, בסדר | שַׁפִּיר דְּמֵי = נראה טוב, בסדר |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| מַעוֹטֵי | להוציא, למעט | |
| אָתָא | בא | עבר; לעומת ״אתי״ (הווה) |
| אוֹרוֹיֵי | להורות | שורש ירה, מורה |
| אַמַּאי | מדוע; למה | |
| הֵיכִי | איך | כי היכי ד = כדי ש / כשם ש |
| פִּירְקִין | פרקנו; הפרק הזה | |
| שָׁיְיכָא | שייך, מתאים | לא שייכא למימר: לא שייך לומר |
| מֵימַר | לומר | מֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו |
| נְהִי | אמנם; נניח ש | נהי דְּ = נניח ש |
| מִיתְכַּשְׁרָה | נעשית כשרה | |
| נִיחָא | נוח; מתיישב | |
| נִיבְּעֵי | נשאל | שורש בעי |
| בָּעֵינַן | אנחנו צריכים; דורשים | |
| אָזְלָא | הולכת | שורש אזל; כְּמַאן אָזְלָא = כדעת מי היא הולכת |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| בִּשְׁלָמָא | אמנם, מובן ש | פותח קושיה: מובן ש... אבל |
| פְּלִיגָא | חולקת | שורש פלג |
| אִינְהוּ | הם | |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| יָהֲבִי | נותנים | שורש יהב |
| מְשָׁכָא | אורך, משך | |
| נֵימָא | נאמר | |
| קָמִיפַּלְגִי | חולקים, נחלקים | |
| מָר | אדון; חכם (בכבוד) | מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| כּוּלֵּי | כל | כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם |
| בֵּיהּ | בו | |
| טַעְמָא | טעם, סבה | |
| טְפֵי | יותר | |
| פּוּרְתָּא | מעט, קצת | |
| אַפּוֹקֵי | להוציא, לשלול | שורש נפק |
| חַד | אחד | |
| הָנָךְ | אלו; אותם | |
| בָּעְיָא | צריכה; דורשת | |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| שָׁלִיט | שולט | שורש שלט |
| טוּבָא | הרבה | |
| מַסֵּיק | מסיק, מגיע למסקנה | שורש סלק |
| פְּלִיגִי | חולקים; חלוקים | שורש פלג |
| יְהֵא | יהיה | |
| יוֹמָא | יום | |
| דַּעְתָּא | דעת, מחשבה | |
| נָפְקָא | יוצאת; נלמדת | מהכא נפקא = מכאן נלמד |
| מִכְּלָל | מכאן ש; משמע ש | מכלל דְּ = מכאן שמוכח ש |
| אַקְרוֹיֵי | לקרוא בשם | |
| הֲווֹ | היו | שורש הוי |
| תֵּימְרוּ | תאמרו | |
| מִיחַיַּיב | חייב | |
| אִיהִי | היא | |
| מַשְׁגְּחָה | משגיחה; שמה לב | |
| תָּא | בוא | תָּא שְׁמַע = בוא ושמע |
| אַוֵּירָא | אוויר | |
| נִצְרְכָא | נצרכה; היה צורך | לא נצרכא אלא = היה צורך רק |
| קִיטוֹנִיּוֹת | חדרים קטנים | |
| סָבְרִי | סוברים | |
| יָתְבִי | יושבים | שורש ישב |
| יָתְבָה | יושבת | שורש ישב |
| קִיטוֹנִית | חדר קטן | |
| פְּלוּגְתָּא | מחלוקת | שורש: פלג |
| קַשְׁיָא | קשה; קושיה | |
| תִּירוּצָא | תירוץ, פתרון לקושיה | |
| פִּירְכָּא | קושיה, הפרכה |
מונחים בדף
מונחים שמופיעים בדף הזה, בדוגמאות ובתרגילים של עמוד המונח. לחיצה פותחת את עמוד המונח.
- אִיבָּעֵית אֵימָאדוגמה (ע״א)
- תְּנַןדוגמה (ע״א)