לשיטת חכמים, סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה. שלושה אמוראים לומדים זאת משלושה פסוקים, ולכל לימוד טעם אחר. אביי מקשה על שניים מהם, ובסוף הגמרא מסבירה למה כל אחד אינו מקבל את הלימוד של חברו.
הדפנות גבוהות כל כך שהצללים שלהן נפגשים, והסכך אינו נחוץ. בהמשך הגמרא מעמידה את המחלוקת לרבי זירא בסוכה של ארבע אמות על ארבע אמות. בשיעור הזה ידוע לחכמים שהצל בא מן הדפנות.
כך מתיישב גם הלימוד של רבי זירא. בפסוק כתוב גם ״ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר״. למה לא נדרוש שהסוכה תגן מגשם? כי הסכך חייב להיות עראי, וסכך שעוצר גשם הוא קבע.
הַחִדּוּשׁ
החידוש: הדפנות יכולות להיות קבע, אבל הסכך חייב להיות עראי, כי ״עיקר הסוכה על שם הסכך״.
בדקו את עצמכם
1מה הקושיה של התוספות מ״גשמים סימן קללה בחג״?
אם סוכה של קבע כשרה, אפשר לקבוע קרשים במסמרים והגשם לא ייכנס. למה אם כן הגשם הוא קללה?
2מה התירוץ?
הדפנות יכולות להיות קבע, אבל הסכך חייב להיות עראי, כי הסוכה נקראת על שמו. סכך שעוצר גשם הוא קבע.
3איזו קושיה נוספת מתיישבת לפי זה?
למה רבי זירא לא דורש מ״מזרם וממטר״ שהסוכה תגן מגשם. כי סכך כזה הוא קבע ופסול.
שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.
״מנא הני מילי?״: מה הגמרא מחפשת כאן? הסבירו את הראיה של רבה מ״למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי״. מה פירוש ״דלא שלטא בה עינא״, ולמה לפי רש״י זה פוסל את הסוכה (״וסוכה היינו סכך כשמה״)?
רבי זירא לומד מ״וסוכה תהיה לצל יומם מחורב״. למה בסוכה גבוהה מעשרים אמה יושבים ״בצל דפנות״ ולא ״בצל סוכה״? מה הקשה אביי מ״עשתרות קרנים״, ואיך ענה רבי זירא?
רבא לומד מ״בסוכות תשבו שבעת ימים״: ״צא מדירת קבע ושב בדירת עראי״. מה הקשה אביי מ״מחיצות של ברזל״? הסבירו את התשובה ״הכי קאמינא לך״ בעזרת רש״י (״לא הקפידה תורה על העראי אלא לשם שיעור״).
בעמוד ב׳: למה כל אמורא לא לומד מהפסוק של חברו? הסבירו את ״ידיעה לדורות״, ״לימות המשיח״ ו״שמעת מינה תרתי״. ולפי התוספות, למה על רבי זירא לא אומרים ״משום קושיא דאביי״?
בודקים את עצמנו
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
מדוע לפי רבי זירא סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה?
זה טעמו של רבה (״למען ידעו״), לא של רבי זירא.
זה טעמו של רבא (״צא מדירת קבע ושב בדירת עראי״).
אין בגמרא לימוד כזה. רבי זירא דן במקור הצל ולא בשיעור נפרד לדפנות.
מ״וסוכה תהיה לצל יומם״: סוכה היא מה שעשוי לצל. בגובה כזה הצללים של הדפנות נפגשים והסכך אינו מצל (רש״י).
אביי הקשה על רבי זירא: סוכה ב״עשתרות קרנים״, בין שני הרים גבוהים, גם שם הצל אינו מן הסכך. מה תירוצו?
הגמרא אינה מחלקת בין צל טבעי לצל מעשה ידי אדם. התירוץ הוא על מקור הצל.
הבדיקה היא: אם נסלק את מקור הצל האחר, האם הסכך עצמו מצל? בהרים כן, ובדפנות הגבוהות לא (״דל עשתרות קרנים, איכא צל סוכה״).
התירוץ אינו תלוי בשעות היום אלא בשאלה אם הסכך היה מצל לולא המקור האחר.
התירוץ אינו עוסק בגובה הסכך בעשתרות קרנים אלא במקור הצל: מה יקרה אם נסלק אותו.
אביי הקשה על רבא: אם הפסוק ״בסוכות תשבו״ פוסל דירת קבע, גם סוכה עם מחיצות של ברזל תיפסל. מה עונה רבא?
הגמרא אינה פוסלת את מחיצות הברזל כמחיצות. רבא דוחה את הקושיה בדרך אחרת.
זה קרוב לחידוש של תוספות על הדפנות, אבל אינו תשובת רבא. רבא עוסק בשיעור הגובה שהפסוק נותן.
״הכי קאמינא לך״: הפסוק נותן שיעור. עד עשרים אמה בונים עראי, ולכן גם קבע יוצא. למעלה בונים רק קבע, ולכן גם עראי אינו מועיל (רש״י: לא הקפידה תורה על העראי אלא לשם שיעור).
רבא אינו מקבל את המסקנה הזו. לדבריו סוכה עם מחיצות ברזל כשרה, כי העראי הוא רק שיעור.
שאלות בסגנון בגרות
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
כתוב את שלושת המקורות לפסול סוכה הגבוהה מעשרים אמה, ואת הטעם של כל אחד.
תשובה
רבה: ״למען ידעו דורותיכם״, למעלה מעשרים העין אינה רואה את הסכך. רבי זירא: ״וסוכה תהיה לצל״, למעלה מעשרים יושבים בצל הדפנות. רבא: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״, דירת עראי, ולמעלה מעשרים בונים רק קבע.
מה הקשה אביי על רבי זירא, ומה ענה לו?
תשובה
סוכה בעשתרות קרנים, בין הרים גבוהים, גם שם אין צל מן הסכך. התשובה: אם נסלק את ההרים יהיה צל מן הסכך, ואילו כאן בלי הדפנות אין צל מן הסכך.
לפי התוספות, מה ההבדל בין הדפנות לסכך בדין קבע ועראי, ומה ההוכחה?
תשובה
הדפנות יכולות להיות קבע, והסכך חייב להיות עראי, כי הסוכה נקראת על שמו. ההוכחה: גשמים בחג הם סימן קללה, ולא אומרים לבנות סכך שעוצר גשם.