מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ב׳ ע״א–ב

מַדּוּעַ סוּכָּה מֵעַל עֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה: שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים

בתכנית תושב״ע

פרק א׳, סוכה · שאלון 6281

לשיטת חכמים, סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה. שלושה אמוראים לומדים זאת משלושה פסוקים, ולכל לימוד טעם אחר. אביי מקשה על שניים מהם, ובסוף הגמרא מסבירה למה כל אחד אינו מקבל את הלימוד של חברו.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 3:47 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

סוכה ב׳ ע״א–ב · שְׁלוֹשָׁה פְּסוּקִים

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. אָמַר רַבָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״

    רבה: התורה רוצה שהאדם ״ידע״ שהוא יושב בסוכה. עד עשרים אמה האדם רואה את הסכך ויודע. למעלה מעשרים אמה ״לא שלטא בה עינא״: העין אינה מגיעה לסכך.

  2. רַבִּי זֵירָא

    ״וְסוּכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחוֹרֶב״ ... לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה - אֵין אָדָם יוֹשֵׁב בְּצֵל סוּכָּה אֶלָּא בְּצֵל דְּפָנוֹת

    רבי זירא: סוכה היא דבר שעשוי לצל. כשהסוכה גבוהה מאוד, הצל בא מן הדפנות הגבוהות ולא מן הסכך.

  3. קֻשְׁיַת אַבָּיֵי

    אֶלָּא מֵעַתָּה, הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, הָכִי נָמֵי דְּלָא הָוֵי סוּכָּה?

    עשתרות קרנים הוא מקום בין שני הרים גבוהים, שהשמש אינה מגיעה אליו. גם שם הצל אינו בא מן הסכך. האם סוכה שם פסולה?

  4. תֵּרוּץ

    הָתָם, דַּל עַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם - אִיכָּא צֵל סוּכָּה. הָכָא, דַּל דְּפָנוֹת - לֵיכָּא צֵל סוּכָּה

    שם, אם נסלק את ההרים, יהיה צל מן הסכך. כאן, אם נסלק את הדפנות, לא יהיה צל מן הסכך. הסכך עצמו אינו מצל, ולכן היא אינה סוכה.

  5. רָבָא

    ״בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״. אָמְרָה תּוֹרָה: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים צֵא מִדִּירַת קֶבַע וְשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי

    רבא: סוכה היא דירה לשבעה ימים, דירת עראי. עד עשרים אמה אפשר לבנות דירת עראי. למעלה מעשרים אמה צריך לבנות יסודות ומחיצות קבועים.

  6. קֻשְׁיַת אַבָּיֵי

    אֶלָּא מֵעַתָּה, עָשָׂה מְחִיצוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, הָכִי נָמֵי דְּלָא הָוֵי סוּכָּה?

    אם כך, סוכה עם מחיצות של ברזל, שהיא דירת קבע, תהיה פסולה?

  7. תֵּרוּץ

    עַד עֶשְׂרִים אַמָּה דְּאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ דִּירַת עֲרַאי, כִּי עָבֵיד לֵיהּ דִּירַת קֶבַע, נָמֵי נָפֵיק

    רבא: הפסוק נותן שיעור לגובה. עד עשרים אמה, שאפשר לבנות בהם עראי, יוצאים גם בסוכה של קבע. למעלה מעשרים אמה, שבונים רק קבע, אין יוצאים גם אם בנה עראי.

  8. כּוּלְּהוּב׳ ע״ב

    כּוּלְּהוּ כְּרַבָּה לָא אָמְרִי ... כְּרַבִּי זֵירָא נָמֵי לָא אָמְרִי ... כְּרָבָא נָמֵי לָא אָמְרִי

    למה כל אמורא אינו לומד מן הפסוק של חברו?

    • כְּרַבָּה״ההוא ידיעה לדורות היא״: הפסוק עוסק בידיעת הדורות הבאים על ענני הכבוד, לא בידיעת היושב בסוכה.
    • כְּרַבִּי זֵירָא״ההוא לימות המשיח הוא דכתיב״. רבי זירא עונה: אילו כך, היה כתוב ״וחופה תהיה לצל״. מ״סוכה״ לומדים ששתיהן נקראות סוכה כי הן עשויות לצל.
    • כְּרָבָא״משום קושיא דאביי״, מחיצות של ברזל. רש״י: התירוץ אינו מספיק להם, כי מפסוק שאינו מדבר דווקא בעראי אי אפשר ללמוד שיעור.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

61 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
נָמֵיגם
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
אִיכָּאיש
הָכָאכאן
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
אֲמָרָהּאמר אותהשורש אמר
עֲבִידעושה; עשוי
לֵיהּלו
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
כּוּלְּהוּכלם
אָמְרִיאומריםשורש אמר
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
דָּרֵישׁדורש
מִיהוּאבל, מכל מקוםמילת קישור, בלשון תוספות
דָּרְשִׁינַןאנחנו דורשים
שָׁלְטָאשולטתשורש שלט
עֵינָאעין
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
לְקַמָּןבהמשך, להלן
מוֹקֵימעמידשורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות
פְּלוּגְתַּיְיהוּמחלוקתם
קִיםברור, ידועקים להו = ברור להם
לְהוּלהם, להן
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
הַאיזה
שִׁיעוּרָאשיעור; מידה
תּוּעוד
קוּשְׁיָאקושיה; שאלה
שִׁינּוּיָאתירוץ
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לָאולא, אינו
דַּוְקָאבדיוק, רק
נָקֵטנוקט, מזכיר
יָלְפִינַןאנחנו לומדים
מִינֵּיהּממנו
שַׁפִּיריפה, בסדרשַׁפִּיר דְּמֵי = נראה טוב, בסדר
דָּמֵידומהשורש דמי
מַעוֹטֵילהוציא, למעט
אָתָאבאעבר; לעומת ״אתי״ (הווה)
אוֹרוֹיֵילהורותשורש ירה, מורה
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
חַיְישִׁינַןאנו חוששים
אַמַּאימדוע; למה
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
פִּירְקִיןפרקנו; הפרק הזה
שָׁיְיכָאשייך, מתאיםלא שייכא למימר: לא שייך לומר
מֵימַרלומרמֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו
נְהִיאמנם; נניח שנהי דְּ = נניח ש
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
מִיתְכַּשְׁרָהנעשית כשרה
נִיחָאנוח; מתיישב
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
נִיבְּעֵינשאלשורש בעי
בָּעֵינַןאנחנו צריכים; דורשים
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה למען ידעו

סוכה ב׳ ע״א

עשה סוכה שישיבתה ניכרת לך דכתיב ידעו כי בסוכות הושבתי צויתי לישב הכי דריש ליה ואע״ג דאין יוצא מידי פשוטו דהיקף ענני כבוד מיהו דרשינן ליה לדרשה:

רבה דורש: עשה סוכה שהישיבה בה ניכרת לך. פשוטו של הפסוק הוא על ענני הכבוד שהקיפו את ישראל במדבר, אבל דורשים אותו גם לדין הזה.

רש״י

ד״ה דלא שלטא בה עינא

סוכה ב׳ ע״א

שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה:

היושב אינו רואה את הסכך. והסוכה נקראת על שם הסכך.

רש״י

ד״ה אלא בצל דפנות

סוכה ב׳ ע״א

שהצללין מגיעין זה לזה מתוך גובהן של דפנות ואין צריך סכך ולקמן מוקי פלוגתייהו לר׳ זירא בשאין בה אלא ארבע על ארבע דקים להו לרבנן דבהאי שיעורא ליכא צל סכך אלא צל של דפנות:

הדפנות גבוהות כל כך שהצללים שלהן נפגשים, והסכך אינו נחוץ. בהמשך הגמרא מעמידה את המחלוקת לרבי זירא בסוכה של ארבע אמות על ארבע אמות. בשיעור הזה ידוע לחכמים שהצל בא מן הדפנות.

רש״י

ד״ה עשתרות קרנים

סוכה ב׳ ע״א

שני הרים גדולים והשפלה ביניהם ומתוך גובה ההרים אין חמה זורחת שם בשפלה:

שני הרים גבוהים ועמק ביניהם. בגלל גובה ההרים השמש אינה מגיעה לעמק.

רש״י

ד״ה שבעת ימים

סוכה ב׳ ע״א

סוכה של שבעה ותו לא דהיינו עראי ודייה במחיצות קלות:

סוכה שעומדת שבעה ימים בלבד היא דירת עראי, ומספיקות לה מחיצות קלות.

רש״י

ד״ה משום קושיא דאביי

סוכה ב׳ ע״ב

דעשה מחיצות של ברזל ושינויא לא משמע להו הואיל וקרא לאו דוקא עראי נקט לא ילפינן מיניה שיעורא:

התירוץ של רבא לא שכנע את שאר האמוראים. אם הפסוק אינו מקפיד על עראי, אי אפשר ללמוד ממנו שיעור.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה כי

סוכה ב׳ ע״א

השאלה במשפט אחד: אם סוכה של קבע כשרה, למה גשמים בחג הם סימן קללה? הרי אפשר לבנות סוכה שהגשם אינו נכנס אליה.

לשון התוספות

כי עביד ליה דירת קבע שפיר דמי. דאע״ג דיש לפרש קרא בדירה שאינה ראויה אלא לשבעה למעוטי קבע משמע ליה קרא דאתא לשיעורא לאורויי לך מדת גובהה כלו׳ בסוכה שאפשר לעשות עראי וא״ת וכיון דלא חיישינן אלא שתהא ראויה לעשותה עראי ואע״פ שעושה אותה קבע א״כ אמאי אמר (תענית דף ב.) גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה כי היכי דאמר לקמן בפירקין (סוכה דף יד.) ... מ״מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא שייכא למימר שהגשמים סימן קללה וי״ל דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ״מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי ומה״ט נמי ניחא לרבי זירא דדריש מדכתי׳ וסוכה תהיה לצל הא כתי׳ נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירדו גשמים לתוכה אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי וא״כ הוה ליה קבע:

  1. פֵּרוּשׁ

    משמע ליה קרא דאתא לשיעורא לאורויי לך מדת גובהה

    אפשר היה לפרש שהפסוק פוסל סוכה של קבע. אבל רבא מבין שהפסוק בא לתת שיעור לגובה: סוכה שאפשר לבנות אותה עראי.

  2. קֻשְׁיָה

    א״כ אמאי אמר גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים

    אם אפשר לעשות סוכה של קבע, למה גשמים בחג הם ״סימן קללה״ (תענית ב׳ ע״א)? אפשר לקבוע קרשים במסמרים, והגשם לא ייכנס.

  3. קֻשְׁיָה

    ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה ... מ״מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן

    ואם תאמר שסכך מקרשים אסור משום ״גזרת תקרה״ (י״ד ע״א), זה רק מדרבנן. מן התורה הוא יכול לשבת בסוכה בלי גשם, ולכן אין זו קללה.

  4. תֵּרוּץ

    נהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ״מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי

    התירוץ: הדפנות יכולות להיות קבע. אבל הסכך, שעל שמו נקראת הסוכה, חייב להיות עראי. סכך שעוצר גשם הוא קבע, ולכן הגשם הוא באמת סימן קללה.

  5. רְאָיָה

    ומה״ט נמי ניחא לרבי זירא ... הא כתי׳ נמי מזרם וממטר

    כך מתיישב גם הלימוד של רבי זירא. בפסוק כתוב גם ״ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר״. למה לא נדרוש שהסוכה תגן מגשם? כי הסכך חייב להיות עראי, וסכך שעוצר גשם הוא קבע.

החידוש: הדפנות יכולות להיות קבע, אבל הסכך חייב להיות עראי, כי ״עיקר הסוכה על שם הסכך״.

בדקו את עצמכם

1מה הקושיה של התוספות מ״גשמים סימן קללה בחג״?

אם סוכה של קבע כשרה, אפשר לקבוע קרשים במסמרים והגשם לא ייכנס. למה אם כן הגשם הוא קללה?

2מה התירוץ?

הדפנות יכולות להיות קבע, אבל הסכך חייב להיות עראי, כי הסוכה נקראת על שמו. סכך שעוצר גשם הוא קבע.

3איזו קושיה נוספת מתיישבת לפי זה?

למה רבי זירא לא דורש מ״מזרם וממטר״ שהסוכה תגן מגשם. כי סכך כזה הוא קבע ופסול.

מקורות: תענית ב׳ ע״א · סוכה י״ד ע״א · ישעיהו ד׳, ו׳

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. ״מנא הני מילי?״: מה הגמרא מחפשת כאן? הסבירו את הראיה של רבה מ״למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי״. מה פירוש ״דלא שלטא בה עינא״, ולמה לפי רש״י זה פוסל את הסוכה (״וסוכה היינו סכך כשמה״)?
  2. רבי זירא לומד מ״וסוכה תהיה לצל יומם מחורב״. למה בסוכה גבוהה מעשרים אמה יושבים ״בצל דפנות״ ולא ״בצל סוכה״? מה הקשה אביי מ״עשתרות קרנים״, ואיך ענה רבי זירא?
  3. רבא לומד מ״בסוכות תשבו שבעת ימים״: ״צא מדירת קבע ושב בדירת עראי״. מה הקשה אביי מ״מחיצות של ברזל״? הסבירו את התשובה ״הכי קאמינא לך״ בעזרת רש״י (״לא הקפידה תורה על העראי אלא לשם שיעור״).
  4. בעמוד ב׳: למה כל אמורא לא לומד מהפסוק של חברו? הסבירו את ״ידיעה לדורות״, ״לימות המשיח״ ו״שמעת מינה תרתי״. ולפי התוספות, למה על רבי זירא לא אומרים ״משום קושיא דאביי״?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. מדוע לפי רבי זירא סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה?

  2. אביי הקשה על רבי זירא: סוכה ב״עשתרות קרנים״, בין שני הרים גבוהים, גם שם הצל אינו מן הסכך. מה תירוצו?

  3. אביי הקשה על רבא: אם הפסוק ״בסוכות תשבו״ פוסל דירת קבע, גם סוכה עם מחיצות של ברזל תיפסל. מה עונה רבא?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. כתוב את שלושת המקורות לפסול סוכה הגבוהה מעשרים אמה, ואת הטעם של כל אחד.

    תשובה

    רבה: ״למען ידעו דורותיכם״, למעלה מעשרים העין אינה רואה את הסכך. רבי זירא: ״וסוכה תהיה לצל״, למעלה מעשרים יושבים בצל הדפנות. רבא: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״, דירת עראי, ולמעלה מעשרים בונים רק קבע.

  2. מה הקשה אביי על רבי זירא, ומה ענה לו?

    תשובה

    סוכה בעשתרות קרנים, בין הרים גבוהים, גם שם אין צל מן הסכך. התשובה: אם נסלק את ההרים יהיה צל מן הסכך, ואילו כאן בלי הדפנות אין צל מן הסכך.

  3. לפי התוספות, מה ההבדל בין הדפנות לסכך בדין קבע ועראי, ומה ההוכחה?

    תשובה

    הדפנות יכולות להיות קבע, והסכך חייב להיות עראי, כי הסוכה נקראת על שמו. ההוכחה: גשמים בחג הם סימן קללה, ולא אומרים לבנות סכך שעוצר גשם.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקבֵּירוּר מַחֲלוֹקֶת חֲכָמִים וְרַבִּי יְהוּדָהסוכה ב׳ ע״ב · סרטון 3:30 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).