ד״ה קטן שאינו צריך לאמו
סוכה ב׳ ע״באמרינן לקמן (סוכה דף כח.) דחייב לחנכו במצות סוכה:
בדף כ״ח ע״א נאמר שקטן שאינו צריך לאמו חייבים לחנך אותו במצות סוכה.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק א׳, סוכה · שאלון 6281
רבי יהודה מביא ראיה מסוכת הילני המלכה בלוד: היא הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים נכנסו ויצאו ולא אמרו דבר. חכמים דוחים את הראיה. הגמרא שואלת איך הסיפור מתאים לכל אחד מן האמוראים שצמצמו את המחלוקת, ומגיעה ל״קיטוניות שבה״.
שיעור על הסרטון ״הילני המלכה״: מערך · מצב כיתה (שאלות הסרטון כבר בדף העבודה ובדף התשובות של הסוגיה)
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 3:18 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · הִילְנִי הַמַּלְכָּה
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה. ... מַעֲשֶׂה בְּהֵילֶנִי הַמַּלְכָּה בְּלוֹד שֶׁהָיְתָה סוּכָּתָהּ גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה ... וְלֹא אָמְרוּ לָהּ דָּבָר
הגמרא מקשה מברייתא על האמוראים שצמצמו את המחלוקת. רבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמישים אמה, ומביא ראיה: סוכת הילני המלכה בלוד הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים נכנסו ויצאו ולא אמרו דבר.
אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה? אִשָּׁה הָיְתָה וּפְטוּרָה מִן הַסּוּכָּה
חכמים דוחים: אין ראיה מכאן. היא הייתה אשה, ואשה פטורה מן הסוכה, ולכן לא היה מה להעיר.
וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָּנִים הֲווֹ לָהּ, וְעוֹד: כׇּל מַעֲשֶׂיהָ לֹא עָשְׂתָה אֶלָּא עַל פִּי חֲכָמִים
רבי יהודה עונה: היו לה שבעה בנים שישבו בסוכה. ועוד, היא עשתה את כל מעשיה על פי חכמים.
כִּי תֹּאמְרוּ בָּנִים קְטַנִּים הָיוּ ... וְכִי תֵּימְרוּ ... מִדְּרַבָּנַן הוּא דְּמִיחַיַּיב, וְאִיהִי בִּדְרַבָּנַן לָא מַשְׁגְּחָה, תָּא שְׁמַע: וְעוֹד
למה צריך את ״ועוד״? כל חלק בתשובה עונה על טענה אחרת.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁאֵין דְּפָנוֹת מַגִּיעוֹת לַסְּכָךְ מַחְלוֹקֶת, דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה שֶׁאֵין דְּפָנוֹת מַגִּיעוֹת לַסְּכָךְ, מִשּׁוּם אַוֵּירָא
לרבי יאשיה הסיפור מובן: מלכה נוהגת לשבת בסוכה שהדפנות שלה אינן מגיעות לסכך, כדי שתיכנס רוח ותקרר.
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּסוּכָּה קְטַנָּה מַחְלוֹקֶת, וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה קְטַנָּה?
אבל לרב הונא ולרב חנן, המחלוקת רק בסוכה קטנה. וכי מלכה יושבת בסוכה קטנה? הרי משרתיה מסובים איתה (רש״י).
לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה קִיטוֹנִיּוֹת קִיטוֹנִיּוֹת ... אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקִיטוֹנִיּוֹת שֶׁבָּהּ
רבה בר רב אדא: סוכה שמחולקת לחדרים קטנים. הגמרא דוחה: וכי מלכה יושבת בסוכה כזו? רב אשי: סוכה גדולה, ובתוכה חדר קטן (קיטונית). הדיון הוא על הקיטונית.
רַבָּנַן סָבְרִי: בָּנֶיהָ בְּסוּכָּה מְעַלְּיָא הֲווֹ יָתְבִי, וְאִיהִי יָתְבָה בְּקִיטוֹנִיּוֹת מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא
חכמים ורבי יהודה נחלקו בפירוש המעשה.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| הֲווֹ | היו | שורש הוי |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| כִּי | כמו; כאשר | כִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה |
| תֵּימְרוּ | תאמרו | |
| רַבָּנַן | חכמים | מדרבנן = מדברי חכמים |
| מִיחַיַּיב | חייב | |
| אִיהִי | היא | |
| מַשְׁגְּחָה | משגיחה; שמה לב | |
| תָּא | בוא | תָּא שְׁמַע = בוא ושמע |
| בִּשְׁלָמָא | אמנם, מובן ש | פותח קושיה: מובן ש... אבל |
| מַאן | מי | כמאן: כדעת מי |
| אַוֵּירָא | אוויר | |
| נִצְרְכָא | נצרכה; היה צורך | לא נצרכא אלא = היה צורך רק |
| קִיטוֹנִיּוֹת | חדרים קטנים | |
| סָבְרִי | סוברים | |
| מְעַלְּיָא | טוב; מעולה | |
| יָתְבִי | יושבים | שורש ישב |
| יָתְבָה | יושבת | שורש ישב |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| יְהֵא | יהיה | |
| קִיטוֹנִית | חדר קטן | |
| לַן | לנו | |
| סָבַר | חשב; סבור | מר סבר = אחד סובר |
| מוֹקֵי | מעמיד | שורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות |
| פְּלוּגְתָּא | מחלוקת | שורש: פלג |
| הָכָא | כאן | |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| מַאי | מה | |
| קַשְׁיָא | קשה; קושיה | |
| הַאי | זה | |
| תִּירוּצָא | תירוץ, פתרון לקושיה | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| לָאו | לא, אינו | |
| פִּירְכָּא | קושיה, הפרכה | |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| טוּבָא | הרבה |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
אמרינן לקמן (סוכה דף כח.) דחייב לחנכו במצות סוכה:
בדף כ״ח ע״א נאמר שקטן שאינו צריך לאמו חייבים לחנך אותו במצות סוכה.
שהזקיקו להרגיל את הקטן למצוה שהוא ראוי לה כדי שיהא מחונך ורגיל למצות:
חכמים חייבו להרגיל את הקטן במצוה שהוא כבר יכול לקיים, כדי שיגדל רגיל במצוות.
רוח שהוא שולט בה מפני החום:
הרוח נכנסת בין הדפנות לסכך ומקררת בימי החום.
והלא נערותיה ומשרתיה מסובים עמה:
למלכה יש פמליה שמסובה איתה, ולכן אין דרכה לשבת בסוכה קטנה.
סוכה גדולה לבני מסיבת׳ וקיטונית קטנה בתוכה לצניעות והיא בקיטונית יתבא ואע״ג דפסולה לא איכפת לן דאשה פטורה מן הסוכה:
הסוכה הגדולה הייתה לבני הפמליה, ובתוכה קיטונית קטנה לצניעות, שבה ישבה המלכה. אף שהקיטונית פסולה, אין בזה בעיה, כי היא פטורה מן הסוכה.
וא״ת לרב חנן דמוקי פלוגתא בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו הכא כיון דבניה גבה הויא לה גדולה ומודו בה רבנן ומאי ראיה של רבי יהודה י״ל דשולחנה בתוך הסוכה הגדולה היתה ובניה על השולחן היו יושבין ראשן ורובן ולא כמסובין הן ולא כזקופין ולי נראה דודאי לרב חנן קשיא והאי תירוצא לרב הונא הוא וכן עיקר דשיעור ראשו ורובו אמרינן לקמן דאינו אלא ז׳ טפחים ואי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים:
לרב חנן המחלוקת רק בסוכה של ראשו ורובו ושולחנו. אם הבנים ישבו איתה, הקיטונית גדולה, וחכמים מודים שהיא כשרה. מה הראיה? יש שתירצו שהשולחן היה בסוכה הגדולה, והבנים ישבו בקיטונית רק בראשם ורובם. רש״י: התירוץ מתאים לרב הונא, אבל לרב חנן הסיפור קשה, כי ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בשבעה טפחים.
לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.
השאלה במשפט אחד: האם סיפור הילני קשה לשיטת רב חנן בר רבה?
לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה. מה שדחק בקונטרס לרב חנן בר רבה מה ראיה לרבי יהודה הא אי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים לאו פירכא היא דדילמא ארוכה טובא אבל לא היתה רחבה שבעה טפחים ובניה באותו אורך הוו יתבי:
מה שדחק בקונטרס לרב חנן בר רבה מה ראיה לרבי יהודה
רש״י: לרב חנן המחלוקת רק בסוכה של ראשו ורובו ושולחנו. אם שבעה בנים ישבו איתה בקיטונית, היא גדולה מזה, וגם חכמים מכשירים. אם כן אין לרבי יהודה ראיה.
הא אי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים
לכן רש״י מסיק שהסיפור קשה לרב חנן. שיעור ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם יכולים לשבת בשבעה טפחים.
לאו פירכא היא דדילמא ארוכה טובא אבל לא היתה רחבה שבעה טפחים
תוספות: ״לאו פירכא היא״. אולי הקיטונית הייתה ארוכה מאוד, אבל לא רחבה שבעה טפחים. הבנים ישבו זה אחר זה לאורכה, והקיטונית נשארה סוכה קטנה ברוחבה.
החידוש: לפי רש״י סיפור הילני קשה לרב חנן בר רבה. לפי תוספות אין קושיה: סוכה ארוכה וצרה נחשבת קטנה, ושבעה בנים יכולים לשבת בה לאורכה.
ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בשבעה טפחים. אם הקיטונית גדולה, חכמים מודים, ואין לרבי יהודה ראיה.
אולי הקיטונית הייתה ארוכה מאוד וצרה, פחות משבעה טפחים ברוחבה, והבנים ישבו לאורכה.
מקורות: רש״י סוכה ג׳ ע״א, ד״ה ורבי יהודה סבר
שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
רבי יהודה מביא ראיה מסוכת הילני בלוד, שהייתה גבוהה מעשרים אמה. מה ראייתו ומה דוחים בה חכמים?
שתיקת הזקנים היא ראיית רבי יהודה לכשרות. חכמים טוענים שהשתיקה נובעת מפטור האשה, ולא מכשרות הסוכה.
אין זו דחיית חכמים בגמרא. הם דוחים בכך שהאשה פטורה מן הסוכה.
הגמרא אינה מתארת אכילת הזקנים, אלא את כניסתם ויציאתם ושתיקתם.
הראיה היא משתיקת הזקנים. אין בסוגיה אמירה של הילני על כשרות הסוכה.
רבי יהודה עונה: ״שבעה בנים הוו לה, ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים״. מדוע צריך את ״ועוד״?
אין צורך בכך. החינוך הוא מדרבנן, ו״ועוד״ נועד לענות על הטענה שהיא אינה מקפידה על דרבנן.
הגמרא אינה אומרת זאת. היא מסבירה שהמעשה שלה היה לפי הוראת חכמים.
כל חלק עונה על טענה אחרת: ״שבעה בנים״ עונה על פטור האשה, ו״ועוד״ עונה על ההנחה שהחינוך מדרבנן ואינה מקפידה עליו.
״על פי חכמים״ מתייחס להתנהגותה בכל דבר, ולא לייעוץ בבניית הסוכה.
רב אשי מתרץ ״לקיטוניות שבה״: סוכה גדולה ובתוכה חדר קטן. כיצד מבינים את המעשה חכמים ורבי יהודה?
זה היפוך. חכמים טוענים שהבנים ישבו בגדולה, ורבי יהודה שהם ישבו בקיטונית.
לא כך מתואר בגמרא. לפי חכמים היא ישבה בקיטונית והבנים בסוכה הגדולה, ולפי רבי יהודה הבנים ישבו איתה בקיטונית.
לפי חכמים הבנים ישבו בסוכה הכשרה. זו נקודת המחלוקת על פרשנות המעשה.
חכמים מסבירים שהקיטונית אינה ראיה לכשרות, כי רק היא ישבה בה והיא פטורה. רבי יהודה לומד שהקיטונית כשרה, כי גם הבנים ישבו בה.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה הראיה של רבי יהודה מסוכת הילני המלכה, מה דחו חכמים, ומה ענה להם?
הסוכה הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים לא אמרו לה דבר. חכמים: היא אשה ופטורה. רבי יהודה: היו לה שבעה בנים, ועוד, כל מעשיה עשתה על פי חכמים.
למה צריך את המילים ״ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים״?
אם הבנים קטנים, מבין שבעה אחד בוודאי אינו צריך לאמו וחייב בחינוך. ואם תאמרו שחינוך הוא מדרבנן והיא לא הקפידה, הרי כל מעשיה עשתה על פי חכמים.
הסבר את מחלוקת רש״י ותוספות בשאלה אם סיפור הילני קשה לרב חנן בר רבה.
רש״י: קשה, כי ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בהם. תוספות: אין קושיה, כי אולי הקיטונית הייתה ארוכה וצרה והבנים ישבו לאורכה.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).