מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א

סִיפּוּר הִילְנִי הַמַּלְכָּה

בתכנית תושב״ע

פרק א׳, סוכה · שאלון 6281

רבי יהודה מביא ראיה מסוכת הילני המלכה בלוד: היא הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים נכנסו ויצאו ולא אמרו דבר. חכמים דוחים את הראיה. הגמרא שואלת איך הסיפור מתאים לכל אחד מן האמוראים שצמצמו את המחלוקת, ומגיעה ל״קיטוניות שבה״.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 3:18 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

סוכה ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · הִילְנִי הַמַּלְכָּה

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מֵיתִיבִיב׳ ע״ב

    וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה. ... מַעֲשֶׂה בְּהֵילֶנִי הַמַּלְכָּה בְּלוֹד שֶׁהָיְתָה סוּכָּתָהּ גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה ... וְלֹא אָמְרוּ לָהּ דָּבָר

    הגמרא מקשה מברייתא על האמוראים שצמצמו את המחלוקת. רבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמישים אמה, ומביא ראיה: סוכת הילני המלכה בלוד הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים נכנסו ויצאו ולא אמרו דבר.

  2. מִשָּׁם רְאָיָה?

    אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה? אִשָּׁה הָיְתָה וּפְטוּרָה מִן הַסּוּכָּה

    חכמים דוחים: אין ראיה מכאן. היא הייתה אשה, ואשה פטורה מן הסוכה, ולכן לא היה מה להעיר.

  3. אָמַר לָהֶן

    וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָּנִים הֲווֹ לָהּ, וְעוֹד: כׇּל מַעֲשֶׂיהָ לֹא עָשְׂתָה אֶלָּא עַל פִּי חֲכָמִים

    רבי יהודה עונה: היו לה שבעה בנים שישבו בסוכה. ועוד, היא עשתה את כל מעשיה על פי חכמים.

  4. לְמָה לִי ״וְעוֹד״

    כִּי תֹּאמְרוּ בָּנִים קְטַנִּים הָיוּ ... וְכִי תֵּימְרוּ ... מִדְּרַבָּנַן הוּא דְּמִיחַיַּיב, וְאִיהִי בִּדְרַבָּנַן לָא מַשְׁגְּחָה, תָּא שְׁמַע: וְעוֹד

    למה צריך את ״ועוד״? כל חלק בתשובה עונה על טענה אחרת.

    • ״הַבָּנִים קְטַנִּים״מבין שבעה בנים, בוודאי אחד מהם ״אינו צריך לאמו״, ואותו חייבים לחנך במצות סוכה.
    • ״חִנּוּךְ הוּא מִדְּרַבָּנַן״ואם תאמרו שהיא לא הקפידה על דין דרבנן: ״כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים״.
  5. בִּשְׁלָמָאג׳ ע״א

    בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁאֵין דְּפָנוֹת מַגִּיעוֹת לַסְּכָךְ מַחְלוֹקֶת, דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה שֶׁאֵין דְּפָנוֹת מַגִּיעוֹת לַסְּכָךְ, מִשּׁוּם אַוֵּירָא

    לרבי יאשיה הסיפור מובן: מלכה נוהגת לשבת בסוכה שהדפנות שלה אינן מגיעות לסכך, כדי שתיכנס רוח ותקרר.

  6. קֻשְׁיָה

    אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּסוּכָּה קְטַנָּה מַחְלוֹקֶת, וְכִי דַּרְכָּהּ שֶׁל מַלְכָּה לֵישֵׁב בְּסוּכָּה קְטַנָּה?

    אבל לרב הונא ולרב חנן, המחלוקת רק בסוכה קטנה. וכי מלכה יושבת בסוכה קטנה? הרי משרתיה מסובים איתה (רש״י).

  7. לֹא נִצְרְכָה

    לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה קִיטוֹנִיּוֹת קִיטוֹנִיּוֹת ... אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקִיטוֹנִיּוֹת שֶׁבָּהּ

    רבה בר רב אדא: סוכה שמחולקת לחדרים קטנים. הגמרא דוחה: וכי מלכה יושבת בסוכה כזו? רב אשי: סוכה גדולה, ובתוכה חדר קטן (קיטונית). הדיון הוא על הקיטונית.

  8. בְּמַאי פְּלִיגִי

    רַבָּנַן סָבְרִי: בָּנֶיהָ בְּסוּכָּה מְעַלְּיָא הֲווֹ יָתְבִי, וְאִיהִי יָתְבָה בְּקִיטוֹנִיּוֹת מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא

    חכמים ורבי יהודה נחלקו בפירוש המעשה.

    • רַבָּנַןהבנים ישבו בסוכה הגדולה והכשרה, והיא ישבה בקיטונית משום צניעות. היא פטורה, ולכן לא אמרו לה דבר.
    • רַבִּי יְהוּדָההבנים ישבו איתה בקיטונית, ובכל זאת לא אמרו לה דבר. מכאן שהקיטונית כשרה.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

39 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הֲווֹהיושורש הוי
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
תֵּימְרוּתאמרו
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
מִיחַיַּיבחייב
אִיהִיהיא
מַשְׁגְּחָהמשגיחה; שמה לב
תָּאבואתָּא שְׁמַע = בוא ושמע
בִּשְׁלָמָאאמנם, מובן שפותח קושיה: מובן ש... אבל
מַאןמיכמאן: כדעת מי
אַוֵּירָאאוויר
נִצְרְכָאנצרכה; היה צורךלא נצרכא אלא = היה צורך רק
קִיטוֹנִיּוֹתחדרים קטנים
סָבְרִיסוברים
מְעַלְּיָאטוב; מעולה
יָתְבִייושביםשורש ישב
יָתְבָהיושבתשורש ישב
אָמְרִינַןאנו אומריםשורש אמר
לְקַמָּןבהמשך, להלן
יְהֵאיהיה
קִיטוֹנִיתחדר קטן
לַןלנו
סָבַרחשב; סבורמר סבר = אחד סובר
מוֹקֵימעמידשורש אוקי; מעמיד את המשנה בנסיבות
פְּלוּגְתָּאמחלוקתשורש: פלג
הָכָאכאן
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
מַאימה
קַשְׁיָאקשה; קושיה
הַאיזה
תִּירוּצָאתירוץ, פתרון לקושיה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
לָאולא, אינו
פִּירְכָּאקושיה, הפרכה
דִּילְמָאאולי; שמא
טוּבָאהרבה

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה קטן שאינו צריך לאמו

סוכה ב׳ ע״ב

אמרינן לקמן (סוכה דף כח.) דחייב לחנכו במצות סוכה:

בדף כ״ח ע״א נאמר שקטן שאינו צריך לאמו חייבים לחנך אותו במצות סוכה.

רש״י

ד״ה מדרבנן

סוכה ב׳ ע״ב

שהזקיקו להרגיל את הקטן למצוה שהוא ראוי לה כדי שיהא מחונך ורגיל למצות:

חכמים חייבו להרגיל את הקטן במצוה שהוא כבר יכול לקיים, כדי שיגדל רגיל במצוות.

רש״י

ד״ה משום אוירא

סוכה ג׳ ע״א

רוח שהוא שולט בה מפני החום:

הרוח נכנסת בין הדפנות לסכך ומקררת בימי החום.

רש״י

ד״ה וכי דרכה של מלכה

סוכה ג׳ ע״א

והלא נערותיה ומשרתיה מסובים עמה:

למלכה יש פמליה שמסובה איתה, ולכן אין דרכה לשבת בסוכה קטנה.

רש״י

ד״ה לקיטוניות שבה

סוכה ג׳ ע״א

סוכה גדולה לבני מסיבת׳ וקיטונית קטנה בתוכה לצניעות והיא בקיטונית יתבא ואע״ג דפסולה לא איכפת לן דאשה פטורה מן הסוכה:

הסוכה הגדולה הייתה לבני הפמליה, ובתוכה קיטונית קטנה לצניעות, שבה ישבה המלכה. אף שהקיטונית פסולה, אין בזה בעיה, כי היא פטורה מן הסוכה.

רש״י

ד״ה ורבי יהודה סבר כו׳

סוכה ג׳ ע״א

וא״ת לרב חנן דמוקי פלוגתא בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו הכא כיון דבניה גבה הויא לה גדולה ומודו בה רבנן ומאי ראיה של רבי יהודה י״ל דשולחנה בתוך הסוכה הגדולה היתה ובניה על השולחן היו יושבין ראשן ורובן ולא כמסובין הן ולא כזקופין ולי נראה דודאי לרב חנן קשיא והאי תירוצא לרב הונא הוא וכן עיקר דשיעור ראשו ורובו אמרינן לקמן דאינו אלא ז׳ טפחים ואי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים:

לרב חנן המחלוקת רק בסוכה של ראשו ורובו ושולחנו. אם הבנים ישבו איתה, הקיטונית גדולה, וחכמים מודים שהיא כשרה. מה הראיה? יש שתירצו שהשולחן היה בסוכה הגדולה, והבנים ישבו בקיטונית רק בראשם ורובם. רש״י: התירוץ מתאים לרב הונא, אבל לרב חנן הסיפור קשה, כי ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בשבעה טפחים.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה לא

סוכה ג׳ ע״א

השאלה במשפט אחד: האם סיפור הילני קשה לשיטת רב חנן בר רבה?

לשון התוספות

לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה. מה שדחק בקונטרס לרב חנן בר רבה מה ראיה לרבי יהודה הא אי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים לאו פירכא היא דדילמא ארוכה טובא אבל לא היתה רחבה שבעה טפחים ובניה באותו אורך הוו יתבי:

  1. שִׁיטָה

    מה שדחק בקונטרס לרב חנן בר רבה מה ראיה לרבי יהודה

    רש״י: לרב חנן המחלוקת רק בסוכה של ראשו ורובו ושולחנו. אם שבעה בנים ישבו איתה בקיטונית, היא גדולה מזה, וגם חכמים מכשירים. אם כן אין לרבי יהודה ראיה.

  2. שִׁיטָה

    הא אי אפשר לשבעה בנים בשבעה טפחים

    לכן רש״י מסיק שהסיפור קשה לרב חנן. שיעור ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם יכולים לשבת בשבעה טפחים.

  3. תֵּרוּץ

    לאו פירכא היא דדילמא ארוכה טובא אבל לא היתה רחבה שבעה טפחים

    תוספות: ״לאו פירכא היא״. אולי הקיטונית הייתה ארוכה מאוד, אבל לא רחבה שבעה טפחים. הבנים ישבו זה אחר זה לאורכה, והקיטונית נשארה סוכה קטנה ברוחבה.

החידוש: לפי רש״י סיפור הילני קשה לרב חנן בר רבה. לפי תוספות אין קושיה: סוכה ארוכה וצרה נחשבת קטנה, ושבעה בנים יכולים לשבת בה לאורכה.

בדקו את עצמכם

1מה הקושי של רש״י בשיטת רב חנן?

ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בשבעה טפחים. אם הקיטונית גדולה, חכמים מודים, ואין לרבי יהודה ראיה.

2איך תוספות דוחים את הקושיה?

אולי הקיטונית הייתה ארוכה מאוד וצרה, פחות משבעה טפחים ברוחבה, והבנים ישבו לאורכה.

מקורות: רש״י סוכה ג׳ ע״א, ד״ה ורבי יהודה סבר

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. מה פירוש ״מיתיבי״, ועל מי באה הקושיה? מה אומר רבי יהודה בברייתא, ואיזו ראיה הוא מביא מן המעשה בהילני המלכה?
  2. ״משם ראיה?״: מה טענו החכמים נגד הראיה, ומה ענה רבי יהודה? למה הגמרא שואלת ״למה לי ועוד?״, ומה כל אחד משני חלקי התשובה מוסיף? הסבירו ״קטן שאינו צריך לאמו״ לפי רש״י.
  3. איך המעשה מתאים לשיטת רבי יאשיה (״משום אוירא״)? ומה הקושי לאמוראים שאמרו שהמחלוקת בסוכה קטנה?
  4. הסבירו את התשובה ״לקיטוניות שבה״ לפי רש״י. לפיה, איך חכמים ורבי יהודה מבינים כל אחד את המעשה? ומה לומדים מכאן על בדיקת מעשה כראיה?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. רבי יהודה מביא ראיה מסוכת הילני בלוד, שהייתה גבוהה מעשרים אמה. מה ראייתו ומה דוחים בה חכמים?

  2. רבי יהודה עונה: ״שבעה בנים הוו לה, ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים״. מדוע צריך את ״ועוד״?

  3. רב אשי מתרץ ״לקיטוניות שבה״: סוכה גדולה ובתוכה חדר קטן. כיצד מבינים את המעשה חכמים ורבי יהודה?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה הראיה של רבי יהודה מסוכת הילני המלכה, מה דחו חכמים, ומה ענה להם?

    תשובה

    הסוכה הייתה גבוהה מעשרים אמה, והזקנים לא אמרו לה דבר. חכמים: היא אשה ופטורה. רבי יהודה: היו לה שבעה בנים, ועוד, כל מעשיה עשתה על פי חכמים.

  2. למה צריך את המילים ״ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים״?

    תשובה

    אם הבנים קטנים, מבין שבעה אחד בוודאי אינו צריך לאמו וחייב בחינוך. ואם תאמרו שחינוך הוא מדרבנן והיא לא הקפידה, הרי כל מעשיה עשתה על פי חכמים.

  3. הסבר את מחלוקת רש״י ותוספות בשאלה אם סיפור הילני קשה לרב חנן בר רבה.

    תשובה

    רש״י: קשה, כי ראשו ורובו הוא שבעה טפחים, ושבעה בנים אינם נכנסים בהם. תוספות: אין קושיה, כי אולי הקיטונית הייתה ארוכה וצרה והבנים ישבו לאורכה.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקסוּכָּה קְטַנָּה וּגְדוֹלָהסוכה ג׳ ע״א–ב · סרטון 4:11 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).