המסכת נפתחת בדין סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה. בעירובין יש דין דומה במבוי, אבל המשנה שם אומרת ״ימעט״ ולא ״פסולה״. הגמרא שואלת למה השתנה הלשון, ומביאה שני תירוצים.
שיעור על הסרטון ״פסולה או ימעט״: מערך · מצב כיתה(שאלות הסרטון כבר בדף העבודה ובדף התשובות של הסוגיה)
קישור לתלמידים:/iyun/sukkah-sukkah-umavoi/
הסוגיה בסרטון
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 3:26 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך.הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו
סוכה ב׳ ע״א · פְּסוּלָה אוֹ יְמַעֵט
הסוגיה בקצרה
בסוכה המשנה אומרת ״פסולה״, ובמבוי ״ימעט״, כלומר מלמדת איך לתקן (״תקנתא״).
תירוץ ראשון: ״סוכה דאורייתא תני פסולה, מבוי דרבנן תני תקנתא״. רש״י: שיעור עשרים אמה בסוכה נאמר מסיני, ולכן שייך לומר שהיא ״פסולה״. הקורה במבוי מדרבנן, והמשנה היא ההוראה הראשונה שלה.
תירוץ שני (״ואיבעית אימא״): בסוכה יש הרבה פסולים, ולכל אחד תיקון אחר. המשנה כוללת את כולם במילה אחת: ״פסולה״.
תוספות (ד״ה דאורייתא): אילו נאמר ״ימעט״ בסוכה, היו טועים לחשוב שבדיעבד היא כשרה. בדין תורה התנא דייק ואמר ״פסולה״, אף שהלשון ״ימעט״ נקייה יותר.
תרשים הסוגיה
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
סוכה שהסכך שלה גבוה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר. המשנה ממשיכה בפסולים נוספים: סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים, שאין לה שלוש דפנות, או שחמתה מרובה מצילתה.
תירוץ שני: גם בדין תורה אפשר ללמד את התיקון. אבל בסוכה יש הרבה פסולים, ולכל אחד תיקון אחר. לכן המשנה כוללת את כולם במילה אחת, ״פסולה״. במבוי יש רק דין אחד, ולכן אפשר ללמד את התיקון.
סוכה שהסכך שלה גבוה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר. המשנה ממשיכה בפסולים נוספים: סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים, שאין לה שלוש דפנות, או שחמתה מרובה מצילתה.
תירוץ שני: גם בדין תורה אפשר ללמד את התיקון. אבל בסוכה יש הרבה פסולים, ולכל אחד תיקון אחר. לכן המשנה כוללת את כולם במילה אחת, ״פסולה״. במבוי יש רק דין אחד, ולכן אפשר ללמד את התיקון.
גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִיםימעט: ינמיך.
פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָהיגביה.
אֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹתיעשה לה דופן.
חַמָּתָהּ מְרֻבָּהיוסיף סכך.
רווח / חץ שמאלה = הבא · חץ ימינה = הקודם · גלגלת או חצים למעלה/למטה = גלילת הדף · לחיצה על מילה בארמית = פירוש · F = מסך מלא · Esc = יציאה
מילים בארמית בסוגיה
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
מבוי הוא רחוב סגור משלושה צדדים, שהחצרות פתוחות אליו. מן התורה הוא רשות היחיד. אבל הצד הרביעי פתוח לרשות הרבים, ולכן חכמים הצריכו בו סימן היכר: לחי או קורה. אם הקורה גבוהה מעשרים אמה, היא אינה ניכרת.
שני תירוצים: (1) נר חנוכה הושווה לסוכה, ולכן נקטו את אותה לשון. (2) ״ימעט״ היה משמע שיוריד את הנר כשהוא דולק. זה לא מועיל, כי ההדלקה היא המצוה. וגם למי שאומר שההנחה היא המצוה, הרואה יחשוב שהדליק לצורך עצמו.
הַחִדּוּשׁ
החידוש: לפי רש״י ההבדל הוא אם היה לדין שיעור קודם המשנה. לפי תוספות ההבדל הוא החשש לטעות: בדין תורה התנא מעדיף לשון ברורה על פני לשון נקייה.
בדקו את עצמכם
1מה החשש שתוספות מזכירים, אילו נאמר ״ימעט״ בסוכה?
שיחשבו ש״ימעט״ הוא רק לכתחילה, ובדיעבד הסוכה כשרה, ויבואו לאיסור תורה.
2למה במבוי התנא אמר ״ימעט״?
מבוי הוא מדרבנן, ולכן לא חשש לטעות ובחר בלשון הנקייה יותר.
3במה תירוץ התוספות שונה מפירוש רש״י?
לרש״י ״פסולה״ מתאים לדין שהיה לו שיעור מסיני, ובמבוי אין מה לפסול. לתוספות ״פסולה״ נאמר כדי למנוע טעות שבדיעבד כשר.
שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.
המשנה בסוכה אומרת ״פסולה״, והמשנה שהגמרא מביאה ב״תנן התם״ אומרת על מבוי ״ימעט״. מה זה מבוי, ומה פירוש ״ימעט״ לפי רש״י? ולמה הגמרא שואלת ״מאי שנא?״
״סוכה דאורייתא - תני פסולה, מבוי דרבנן - תני תקנתא״. איך רש״י מסביר את הקשר בין ״דאורייתא״ ללשון ״פסולה״? ומה פירוש ״מאן פסלה קודם שנשנית משנה זו?״
לפי התוספות, מה היה קורה אילו המשנה הייתה כותבת בסוכה ״ימעט״? למה במבוי לא חששו לכך, ולמה ״ימעט״ הוא ״לישנא מעליא״?
״ואיבעית אימא״: מה פירוש ״סוכה דנפישי מילתה - פסיק ותני פסולה״? מנו את ארבעת התיקונים שרש״י מביא, והסבירו איך הכלל ״ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה״ מסביר את המילה ״פסולה״.
בודקים את עצמנו
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
במשנה, סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה ״פסולה״, ואילו קורה גבוהה מעשרים אמה במבוי ״ימעט״. מהו התירוץ הראשון של הגמרא לשינוי הלשון?
בשני המקומות השיעור זהה, עשרים אמה, וגם מחלוקת רבי יהודה זהה. השאלה של הגמרא נובעת מכך שהדינים דומים והלשון שונה.
זה התירוץ השני, ״ואיבעית אימא״, ולא הראשון. הוא מסביר את ״פסולה״ כדרך קצרה שכוללת פסולים רבים.
זה הפוך: סוכה היא דין תורה והקורה במבוי היא תקנת חכמים. ההבדל בין דין תורה לדין חכמים הוא הבסיס לתירוץ.
לפי התוספות, מדוע לא כתבה המשנה בסוכה הגבוהה מעשרים אמה את הלשון ״ימעט״, כפי שכתבה במבוי?
גם בסוכה אפשר להנמיך את הסכך, ורש״י מפרש ש״ימעט״ פירושו להנמיך. זה אינו נימוקם של התוספות.
כך כותבים התוספות: אילו נאמר ״ימעט״ היו חושבים שזו הנחיה לכתחילה בלבד. לכן בדין תורה התנא דייק ואמר ״פסולה״.
זהו הסבר רש״י, ולא התוספות. התוספות מסתכלים על מה שהלומד עלול להבין מלשון המשנה.
ההפך הוא הנכון: דין תורה חמור יותר, ולכן דקדקו בלשון. במבוי, שהוא מדרבנן, אפשר לבחור לשון נקייה.
לפי רש״י, מה פירוש ״מאן פסלה קודם שנשנית משנה זו״, שנאמר בתירוץ הראשון על קורת המבוי?
רש״י אינו מדבר על שימוש במבוי. מבוי הוא רשות היחיד לבני החצרות, וחכמים הצריכו בו היכר. הטענה היא על קדמות הדין.
זה הפוך מכוונת רש״י, שמקשה ״מאן פסלה קודם שנשנית משנה זו״. לא היה פסול קודם, והמשנה היא ההוראה הראשונה.
רש״י: ״הרי היא תחילת הוראתו ומצותו״. אין דין קודם שהמבוי נפסל לפיו, ולכן המשנה מלמדת מה לעשות. בסוכה, לעומת זאת, השיעור נאמר מסיני לפני המשנה.
קורה גבוהה מעשרים אמה אינה ניכרת ולכן צריך להנמיך אותה. המשנה אומרת ״ימעט״, כלומר יש בה בעיה שדורשת תיקון.
שאלות בסגנון בגרות
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה ההבדל בין לשון המשנה בסוכה לבין לשון המשנה במבוי? כתוב את שני התירוצים של הגמרא.
תשובה
בסוכה ״פסולה״, ובמבוי ״ימעט״. (1) סוכה דין תורה, ולכן ״פסולה״; מבוי מדרבנן, ולכן מלמדים את התיקון. (2) בסוכה יש פסולים רבים ולכל אחד תיקון אחר, ולכן ״פסולה״ כוללת את כולם.
הסבר את התירוץ ״סוכה דאורייתא תני פסולה״ לפי רש״י ולפי תוספות.
תשובה
רש״י: שיעור הסוכה נאמר מסיני, ולכן שייך לומר ״לא נעשתה כהלכה״. במבוי המשנה היא ההוראה הראשונה. תוספות: אילו נאמר ״ימעט״ היו טועים לחשוב שבדיעבד כשרה. בדין תורה התנא דייק, ובמבוי בחר בלשון נקייה.
לפי התוספות, למה הגמרא אינה שואלת מדין הדס?
תשובה
רק בסוכה ובמבוי הדין שווה והלשון שונה. ועוד, בהדס היה צורך ללמד את התיקון, כי היינו חושבים שמה שגדל פסול אין לו תיקון.