מהלכים · דילמות מבבא בתרא · דף עבודה
דִּילֶמָה: לַהֲרוֹס כְּדֵי לִבְנוֹת?
בבא בתרא ג׳ ע״ב · פרק א׳, השותפין
שם: כיתה:
הדילמה: בית הכנסת של השכונה ישן ומתפורר. הקהילה גייסה כסף, התוכניות מוכנות, והבניין נהרס. ואז הבנייה מתעכבת, ותאריך הסיום נדחה שוב ושוב, והקהילה מתפללת ברחוב. האם בכלל היה מותר להרוס?
1 מה קורה בגמרא: מה קורה בכל שלב?
- רַב חִסְדָּא
- מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא
- מִשּׁוּם צַלּוֹיֵי
- מַאי בֵּינַיְיהוּ?
- גְּבוּ זוּזֵי
- חָזֵי בָּהּ תִּיוְהָא
2 שאלות לדיון
- מה הטעם שנראה לכם חשוב יותר, ״משום פשיעותא״ (שמא לא יבנו בסוף) או ״משום צלויי״ (שיהיה מקום להתפלל בינתיים)? באיזה מקרה יש הבדל ביניהם?
- בסרטון הכסף כבר כמעט נאסף והתוכניות מוכנות. האם זה מספיק כדי להרוס? מה עונה רב אשי לרבינא על ״גבו זוזי ומחתי״?
- מתי מותר להרוס לפני שבונים? ומה למדנו מרב אשי, שהכניס את מיטתו לבית הכנסת עד שסיימו את הבנייה?