ד״ה כי חופיא
סוכה ל״ב ע״אאשקוב״א שבו מכבדין את הבית ועושין אותה מעלין של לולב התלושין מהשדרה ואוגדין מהן הרבה ביחד:
מטאטא שעושים מעלי לולב שנתלשו מן השדרה ונאגדו יחד.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
לא בתכנית תושב״ע
פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281
המשנה פוסלת לולב שנפרצו עליו, ומכשירה לולב שנפרדו עליו. רב פפא מסביר את ההבדל, ושואל מה הדין כשנחלקה התיומת, שני העלים העליונים שבאמצע.
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 4:40 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״א עמוד ב׳, ודף ל״ב עמוד א׳. והסוגיה: לולב פגום. נקטם, נסדק, כפוף - מתי הוא פסול?
במשימה הקודמת: לולב יבש - ו״תיובתא דרבא״. ו״הדר״ - הפרי שדר על העץ. ועכשיו - המשנה: ״נקטם ראשו, נפרצו עליו - פסול. נפרדו עליו - כשר״. המעטפה הבאה.
״נקטם ראשו״. אמר רב הונא: ״לא שנו אלא נקטם, אבל נסדק - כשר״. רש״י: ״נסדקו ראשי העלין״. ״ונסדק כשר? והתניא: לולב כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל - פסול״! הברייתא אומרת: סדוק - פסול.
נעבור על הרשימה. ״כפוף״ - רש״י: ״ראשו כפוף כאגמון״. ״קווץ״ - רש״י: ״יוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין״. ״עקום דומה למגל״ - עקום כמו מגל. ״חרות - פסול״: השדרה התקשתה ונעשתה עץ. ״דומה לחרות - כשר״: רק התחיל להתקשות.
אז מה עם ״סדוק״? אמר רב פפא: ״דעביד כהימנק״. רש״י: כמו כלי של סופרים ״שיש לו שני ראשים״. הלולב גדל ״כמין שתי שדראות״ - חצי עלים לכאן, וחצי לכאן. כלומר: ״נסדק״ של רב הונא - רק ראשי העלים. ״סדוק״ של הברייתא - הלולב התפצל לשניים. שתי מילים דומות - ושני דינים.
״עקום דומה למגל״ - אמר רבא: ״לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו - ברייתיה הוא״. רש״י: ״לאחריו - שנעקם לצד שדרה״. כך הלולב גדל מטבעו. אמר רב נחמן: ״לצדדין - כלפניו דמי״. ״ואמרי לה: כלאחריו דמי״. ואמר רבא: ״האי לולבא דסליק בחד הוצא - בעל מום הוא, ופסול״. רש״י: ״שכל עליו מצד אחד״.
״נפרצו עליו״. אמר רב פפא: ״נפרצו - דעביד כי חופיא״. רש״י: כמו מטאטא - עלים שנתלשו מן השדרה. ״נפרדו - דאיפרוד איפרודי״. רש״י: ״ראשיהן נפרדין״ - אבל מלמטה, מחוברין. בעי רב פפא: ״נחלקה התיומת, מהו?״ רש״י: שני העלים העליונים, ״שמדובקין כתאומים״. אמר רבי יהושע בן לוי: ״ניטלה התיומת - פסול״. ונחלקה? ״לא - ניטלה שאני, דהא חסר ליה״. ״איכא דאמרי: נחלקה התיומת - נעשה כמי שניטלה התיומת, ופסול״.
״רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפות תמרים - כפות. אם היה פרוד - יכפתנו״. שאל רבינא את רב אשי: ״ממאי דהאי כפות תמרים - דלולבא הוא?״ אולי ענף אחר של הדקל? ״אימא חרותא!״ - ענף קשה. ״בעינא כפות - וליכא״: אי אפשר לכפות אותו. ״ואימא אופתא!״ - הגזע החלק. ״כפות - מכלל דאיכא פרוד״. והגזע - כפות תמיד. ״ואימא כופרא?״ - ענף צעיר, מלא עוקצים. אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם״. רש״י: ״ומסרטין את הידים״.
״ואימא״: אשכול של תמרים? ״כפת כתיב״ - אחת. ואימא אשכול אחד? ״להוא - כף קרי ליה״. לא ״כפת״. נשאר רק הלולב.
״ציני הר הברזל - כשרה״. רש״י: לולבים שהעלין מועטין, ״מרוחקין זה למעלה מזה״. אמר אביי: ״לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה״. אבל אם לא מגיע - פסול. ״תניא נמי הכי: ציני הר הברזל - פסולה. והא אנן תנן כשרה!״ אלא - כאביי. ״שמע מינה״.
אז מה לוקחים מזה? בגמרא, כל מילה מדויקת. ״נסדק״ ו״סדוק״, ״נפרצו״ ו״נפרדו״ - מילים דומות, ודינים שונים. וכשהפסוק אומר ״כפות תמרים״ - הגמרא בודקת כל אפשרות. והמפתח: ״דרכיה דרכי נועם״.
תיק מספר ארבע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״ענף עץ עבות״ - איזה הדס כשר?
תיק 14 · לוּלָב פָּגוּםהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
נִפְרְצוּ - דְּעָבֵיד כִּי חוּפְיָא. נִפְרְדוּ - דְּאִיפָּרוּד אִפָּרוֹדֵי
מה ההבדל בין נפרצו לנפרדו?
נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, מַהוּ?
התיומת היא שני העלים העליונים שבאמצע, במקום שבו השדרה נגמרת. הם מודבקים כתאומים. מה הדין אם נחלקו?
נִיטְּלָה הַתְּיוֹמֶת - פָּסוּל. מַאי לָאו, הוּא הַדִּין נֶחְלְקָה? לָא, נִיטְּלָה שָׁאנֵי, דְּהָא חֲסַר לֵיהּ
אם ניטלה התיומת, פסול. האם גם נחלקה? לא בהכרח, כי כשניטלה, משהו חסר בלולב.
נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּיטְּלָה הַתְּיוֹמֶת וּפְסוּל
לפי הלשון השנייה, רבי יהושע בן לוי אמר במפורש: נחלקה התיומת, היא כמו שניטלה, והלולב פסול.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
אשקוב״א שבו מכבדין את הבית ועושין אותה מעלין של לולב התלושין מהשדרה ואוגדין מהן הרבה ביחד:
מטאטא שעושים מעלי לולב שנתלשו מן השדרה ונאגדו יחד.
ראשיהן נפרדין כענפי דקל ואין מצומצמין עם השדרה אבל מלמטה הן מחוברין בה:
ראשי העלים נפרדים כענפי דקל, אבל למטה הם מחוברים לשדרה.
שני עלין עליונים אמצעים ששם השדרה כלה נחלקו זה מזה ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה מהם:
שני העלים העליונים שבאמצע, במקום שבו השדרה נגמרת, נחלקו זה מזה, והשדרה נסדקה עד העלים שמתחתיהם.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
המשנה פוסלת לולב ש״נפרצו עליו״ ומכשירה לולב ש״נפרדו עליו״. מה ההבדל בין שני המצבים לפי רב פפא ורש״י?
זה היפוך. הלולב הפתוח אך המחובר הוא ״נפרדו״ והכשר, והלולב שהעלים נתלשו ממנו הוא ״נפרצו״ והפסול.
חלוקת שני העלים האמצעיים היא מקרה אחר בגמרא, ״נחלקה התיומת״, ולא ההבדל בין נפרצו לנפרדו.
רב פפא: ״נפרצו דעביד כי חופיא, נפרדו דאיפרוד איפרודי״. רש״י: חופיא הוא מטאטא מעלים שנתלשו, ו״נפרדו״ הוא כענפי דקל שמחוברים למטה.
הגמרא אינה מבחינה לפי שיעור של העלים. ההבחנה היא האם העלים עדיין מחוברים לשדרה.
הגמרא מנסה לפשוט את הספק ״נחלקה התיומת״ מהדין ״ניטלה התיומת פסול״, ודוחה. מה נימוק הדחייה?
אין בגמרא קישור כזה בין ניטלה לנפרצו. הדחייה היא על עצם החיסרון.
הגמרא: ״ניטלה שאני, דהא חסר ליה״. לכן אי אפשר להוכיח מניטלה על נחלקה.
רש״י אכן מתאר שהשדרה נסדקה, אבל זו אינה הסיבה שהגמרא דוחה בה. הדחייה היא חיסרון.
זו הטעות של תלמידים שחושבים שהספק נפשט. הגמרא דוחה את הראיה, והספק נשאר בלשון הראשונה.
לולב שנחלקה בו התיומת. מה ההבדל בין שתי הלשונות בגמרא (הלשון הראשונה ו״איכא דאמרי״)?
בלשון הראשונה הראיה נדחית ולא מוכרע הספק. בלשון השנייה: ״נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת, ופסול״.
הלשון הראשונה אינה פוסלת. היא רק דוחה את הראיה, והספק נשאר.
דחיית הראיה אינה היתר. הלשון הראשונה אינה מכשירה אלא משאירה ספק.
זה הפוך. הלשון השנייה היא שפוסלת, והראשונה אינה מכריעה לפסול.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה ההבדל בין ״נפרצו עליו״ ל״נפרדו עליו״, ומה הדין בכל אחד?
נפרצו, העלים נתלשו מן השדרה כמו מטאטא, ופסול. נפרדו, הראשים נפרדו והעלים מחוברים למטה, וכשר.
מהי התיומת, ומה הדין כשנחלקה?
שני העלים העליונים שבאמצע, במקום שבו השדרה נגמרת. לפי הלשון השנייה בגמרא, נחלקה התיומת היא כמו שניטלה, ופסול.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).