מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה ל״ב ע״א

״כַּפּוֹת תְּמָרִים״: אֶגֶד הַלּוּלָב עַצְמוֹ

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

רבי יהודה אומר שלולב שנפרדו עליו צריך לאגוד מלמעלה, כי ״כפות תמרים״ פירושו כפות. רבינא שואל: מניין ש״כפות תמרים״ הוא הלולב? והגמרא שוללת אפשרויות אחרות מן הדקל.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:40 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״א עמוד ב׳, ודף ל״ב עמוד א׳. והסוגיה: לולב פגום. נקטם, נסדק, כפוף - מתי הוא פסול?

במשימה הקודמת: לולב יבש - ו״תיובתא דרבא״. ו״הדר״ - הפרי שדר על העץ. ועכשיו - המשנה: ״נקטם ראשו, נפרצו עליו - פסול. נפרדו עליו - כשר״. המעטפה הבאה.

״נקטם ראשו״. אמר רב הונא: ״לא שנו אלא נקטם, אבל נסדק - כשר״. רש״י: ״נסדקו ראשי העלין״. ״ונסדק כשר? והתניא: לולב כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל - פסול״! הברייתא אומרת: סדוק - פסול.

נעבור על הרשימה. ״כפוף״ - רש״י: ״ראשו כפוף כאגמון״. ״קווץ״ - רש״י: ״יוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין״. ״עקום דומה למגל״ - עקום כמו מגל. ״חרות - פסול״: השדרה התקשתה ונעשתה עץ. ״דומה לחרות - כשר״: רק התחיל להתקשות.

אז מה עם ״סדוק״? אמר רב פפא: ״דעביד כהימנק״. רש״י: כמו כלי של סופרים ״שיש לו שני ראשים״. הלולב גדל ״כמין שתי שדראות״ - חצי עלים לכאן, וחצי לכאן. כלומר: ״נסדק״ של רב הונא - רק ראשי העלים. ״סדוק״ של הברייתא - הלולב התפצל לשניים. שתי מילים דומות - ושני דינים.

״עקום דומה למגל״ - אמר רבא: ״לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו - ברייתיה הוא״. רש״י: ״לאחריו - שנעקם לצד שדרה״. כך הלולב גדל מטבעו. אמר רב נחמן: ״לצדדין - כלפניו דמי״. ״ואמרי לה: כלאחריו דמי״. ואמר רבא: ״האי לולבא דסליק בחד הוצא - בעל מום הוא, ופסול״. רש״י: ״שכל עליו מצד אחד״.

״נפרצו עליו״. אמר רב פפא: ״נפרצו - דעביד כי חופיא״. רש״י: כמו מטאטא - עלים שנתלשו מן השדרה. ״נפרדו - דאיפרוד איפרודי״. רש״י: ״ראשיהן נפרדין״ - אבל מלמטה, מחוברין. בעי רב פפא: ״נחלקה התיומת, מהו?״ רש״י: שני העלים העליונים, ״שמדובקין כתאומים״. אמר רבי יהושע בן לוי: ״ניטלה התיומת - פסול״. ונחלקה? ״לא - ניטלה שאני, דהא חסר ליה״. ״איכא דאמרי: נחלקה התיומת - נעשה כמי שניטלה התיומת, ופסול״.

״רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפות תמרים - כפות. אם היה פרוד - יכפתנו״. שאל רבינא את רב אשי: ״ממאי דהאי כפות תמרים - דלולבא הוא?״ אולי ענף אחר של הדקל? ״אימא חרותא!״ - ענף קשה. ״בעינא כפות - וליכא״: אי אפשר לכפות אותו. ״ואימא אופתא!״ - הגזע החלק. ״כפות - מכלל דאיכא פרוד״. והגזע - כפות תמיד. ״ואימא כופרא?״ - ענף צעיר, מלא עוקצים. אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם״. רש״י: ״ומסרטין את הידים״.

״ואימא״: אשכול של תמרים? ״כפת כתיב״ - אחת. ואימא אשכול אחד? ״להוא - כף קרי ליה״. לא ״כפת״. נשאר רק הלולב.

״ציני הר הברזל - כשרה״. רש״י: לולבים שהעלין מועטין, ״מרוחקין זה למעלה מזה״. אמר אביי: ״לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה״. אבל אם לא מגיע - פסול. ״תניא נמי הכי: ציני הר הברזל - פסולה. והא אנן תנן כשרה!״ אלא - כאביי. ״שמע מינה״.

אז מה לוקחים מזה? בגמרא, כל מילה מדויקת. ״נסדק״ ו״סדוק״, ״נפרצו״ ו״נפרדו״ - מילים דומות, ודינים שונים. וכשהפסוק אומר ״כפות תמרים״ - הגמרא בודקת כל אפשרות. והמפתח: ״דרכיה דרכי נועם״.

תיק מספר ארבע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״ענף עץ עבות״ - איזה הדס כשר?

תיק 14 · לוּלָב פָּגוּםהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. תַּנְיָאל״ב ע״א

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: ״כַּפּוֹת תְּמָרִים״ - כְּפוֹת, אִם הָיָה פָּרוּד יִכְפְּתֶנּוּ

    ״כפות״ מלשון קשירה. הלולב צריך להיות כפות, ואם עליו נפרדו, יאגוד אותם.

  2. מִמַּאי?

    מִמַּאי דְּהַאי ״כַּפּוֹת תְּמָרִים״ דְּלוּלַבָּא הוּא?

    רבינא שואל את רב אשי: מניין ש״כפות תמרים״ הוא הלולב, ולא חלק אחר של הדקל?

  3. הַדְּחִיּוֹת

    אֵימָא חֲרוּתָא! בָּעֵינָא כְּפוֹת וְלֵיכָּא. וְאֵימָא אוּפְתָּא! ... וְאֵימָא כּוּפְרָא? ... ״דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם״

    כל אפשרות נדחית בגלל מילה בפסוק, או בגלל עיקרון.

    • חֲרוּתָאענף שהתקשה, וענפיו פונים לכל צד. ״בעינא כפות״, ואי אפשר לכפות אותו.
    • אוּפְתָּאגזע הדקל. ״כפות״ משמע שהיה פרוד וכופתים אותו, והגזע כפות תמיד.
    • כּוּפְרָאענף צעיר שאפשר לכפות. אבל הוא קוצני ופוצע את הידיים, ו״דרכיה דרכי נועם״.
  4. רָבָא תּוֹסְפָאָה

    וְאֵימָא תַּרְתֵּי כַּפֵּי דְתַמְרֵי? ״כַּפַּת״ כְּתִיב. וְאֵימָא חֲדָא? לְהָהוּא - ״כַּף״ קָרֵי לֵיהּ

    אולי הכוונה לשני אשכולות של תמרים? כתוב ״כפת״, בלשון יחיד. ואשכול אחד? לו קוראים ״כף״. ״כפת״ מלשון כפיתה, והוא מתאים רק לעלי הלולב (רש״י).

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

19 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
מִמַּאימנין; מאיפה (לומדים)
הַאיזה
לוּלָבָאהלולבסיומת א = ה׳ הידיעה
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
חֲרוּתָאענף דקל יבש וקשה
בָּעֵינָאאני צריך; רוצה
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
אוּפְתָּאגזע (הענף המרכזי)
תַּרְתֵּישתיים
תַּמְרֵיתמרים
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
חֲדָאאחת
הַהוּאאותו
קָרֵיקורא; קורא בשם
לֵיהּלו
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
נָמֵיגם
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה חרותא

סוכה ל״ב ע״א

ענף הדקל משנתקשה שתי שנים ושלש ויוצאין בו לולבין הרבה שנשרו עליהן ונתקשו גם הם ונעשו עץ זה פונה לכאן וזה פונה לכאן כענפי שאר אילנות:

ענף דקל שהתקשה במשך שנתיים או שלוש. יוצאים ממנו לולבים שנשרו עליהם והתקשו, ופונים לכל צד כענפי עץ.

רש״י

ד״ה כפות

סוכה ל״ב ע״א

משמע שפרוד מתחלה ואתה כופתו:

״כפות״ משמע שהיה פרוד בתחילה, ואתה כופת אותו.

רש״י

ד״ה ואימא כופרא

סוכה ל״ב ע״א

היינו נמי עץ כעין חרותא אלא עדיין בן שנה או שתי שנים ולא נתעבה עצו ואתה יכול לכפות ענפיו על ידי אגוד ולזקפן למעלה לאוגדן עם אביהן:

גם הוא עץ כמו חרותא, אבל בן שנה או שנתיים. עצו עוד לא התעבה, ואפשר לכפות את ענפיו באגד.

רש״י

ד״ה דרכיה דרכי נועם

סוכה ל״ב ע״א

ואלו עשוין כקוצים ויוצאין בהן עוקצין הרבה ומסרטין את הידים:

הענפים האלה כמו קוצים, ויוצאים בהם עוקצים ששורטים את הידיים.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. מה לומד רבי יהודה משום רבי טרפון מן המילים ״כפות תמרים״?

  2. הגמרא דוחה את ההצעה ש״כפות תמרים״ הוא ״אופתא״, גזע הדקל. מה הנימוק?

  3. כופרא הוא ענף צעיר שאפשר לכפות את ענפיו. מדוע בכל זאת הגמרא דוחה אותו?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה לומד רבי יהודה מ״כפות תמרים״?

    תשובה

    ״כפות״, קשור. אם עלי הלולב נפרדו, צריך לאגוד אותם.

  2. מניין ש״כפות תמרים״ הוא הלולב? כתוב שתיים מן הדחיות בגמרא.

    תשובה

    חרותא: צריך כפות, ואי אפשר לכפות אותו. אופתא: ״כפות״ משמע שהיה פרוד, והגזע כפות תמיד. כופרא: ״דרכיה דרכי נועם״, והוא פוצע את הידיים.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקצִינֵּי הַר הַבַּרְזֶלסוכה ל״ב ע״א–ב · סרטון 4:40 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).