דף עבודה לסוגיית הבגרות: נִפְרְצוּ עָלָיו

→ חזרה לעמוד הסוגיהדף תשובות למורה
מהלכים · סוגיות לבגרות · דף עבודה

נִפְרְצוּ עָלָיו

סוכה ל״ב ע״א · פרק ג׳, לולב הגזול
שם: כיתה:

חלק א׳ · נפרצו ונפרדו (ל״ב ע״א)

נִפְרְצוּ עָלָיו - פָּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָיו - כָּשֵׁר ... נִפְרְצוּ - דְּעָבֵיד כִּי חוּפְיָא. נִפְרְדוּ - דְּאִיפָּרוּד אִפָּרוֹדֵי

1הסברמה הדין במשנה בלולב שנפרצו עליו ובלולב שנפרדו עליו?
2הסבראיך רב פפא מסביר ״נפרצו״? הסבירו ״דעביד כי חופיא״ לפי רש״י.
3הסבראיך רב פפא מסביר ״נפרדו״? הסבירו ״דאיפרוד איפרודי״ לפי רש״י.
4מקרהאחרי נסיעה ארוכה שני אחים מוציאים את הלולבים. בלולב של האחד העלים נפתחו לצדדים כמו מניפה, אבל כולם מחוברים לשדרה. בלולב של השני כמה עלים נשרו לגמרי, והשאר תלויים רפויים כמו מטאטא. מה הדין של כל לולב?

חלק ב׳ · ״נחלקה התיומת, מהו?״

בָּעֵי רַב פָּפָּא: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, מַהוּ?

5הסברמהי התיומת לפי רש״י, ומה פירוש ״נחלקה״?
6הסברמאיזה מקור מנסה הגמרא לפשוט את הספק (״תא שמע״), ואיך היא דוחה? הסבירו ״ניטלה שאני, דהא חסר ליה״.
7השוואה״איכא דאמרי״. מה אומרת הלשון השנייה, ובמה היא שונה מן הלשון הראשונה?
8מקרהבערב החג שם לב אוריה שהעלה האמצעי העליון בלולב שלו נחצה לשניים לכל אורכו. חברו אומר: ״זה לא חסר כלום, רק נפתח״. מה הדין לפי הלשון השנייה בגמרא, ומה אפשר לטעון לפי הלשון הראשונה?