חלקי העמוד
אֶתְרוֹג פָּגוּם - כֶּתֶם, חוֹר, קְלִפָּה: מָה פּוֹסֵל, וּמָה לֹא?
לא בתכנית תושב״ע
משנת האתרוג הפגום: חזזית על רובו או על מיעוטו, פטמה ועוקץ, נקלף, נסדק, ניקב, וכושי. רב חסדא ורבא - ״אדרבה, כמנומר״; ״ועל חוטמו - אפילו במשהו״; ״כאהינא סומקא״ - ״הא בכולה, הא במקצתה״; נקב מפולש ושאינו מפולש; הברייתא - תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, ככדור, תיום; ״הא לן והא להו״; בוסר; גדלו בדפוס; אתרוג שנקבוהו עכברים; ושיעור האתרוג - מאגוז וביצה ועד ״אתרוגו על כתפו״.
אורך: 4:32 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ה עמוד ב׳, ודף ל״ו. והסוגיה: אתרוג פגום. כתם, חור, קליפה - מה פוסל, ומה לא?
במשימה הקודמת: ״פרי עץ הדר״ - ואתרוג של מי. ועכשיו - המשנה: ״עלתה חזזית על רובו, ניטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא - פסול״. ״עלתה חזזית על מיעוטו, ניטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא - כשר. אתרוג הכושי - פסול״. המעטפה הבאה.
״עלתה חזזית״ - כמו כתמים בולטים על הקליפה. ״על רובו - פסול. על מיעוטו - כשר״. אמר רב חסדא: ״לא שנו אלא במקום אחד. אבל בשנים ושלשה מקומות - כשר״. אמר ליה רבא: ״אדרבה! בשנים ושלשה מקומות - הוה ליה כמנומר, ופסול״.
״אלא - אי אתמר, אסיפא אתמר: על מיעוטו - כשר״. ״לא שנו אלא במקום אחד. אבל בשנים ושלשה מקומות - הוה ליה כמנומר, ופסול״. אמר רבא: ״ועל חוטמו - ואפילו במשהו, פסול״. רש״י: ״שבאותו עובי - אדם נותן עיניו״.
״ניטלה פטמתו - פסול. ניטל עוקצו - כשר״. הפטמה למעלה, והעוקץ למטה - שם האתרוג היה מחובר לעץ. תנא רבי יצחק בן אלעזר: ״ניטלה בוכנתו״. רש״י: ״לפי שהוא חד, ועשוי כמין בוכנא״.
״נקלף - פסול״. אבל אמר רבא: ״האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא - כשרה״. רש״י: כמו ״תמרה אדומה״ - אחרי שנקלף, הוא מאדים. ״והא אנן תנן: נקלף - פסול!״ ״לא קשיא: הא בכולה, הא במקצתה״. רש״י: ״בכולה - כשר. במקצתה - פסול, דמנומר הוא״.
״נסדק, ניקב״. תני עולא בר חנינא: ״ניקב נקב מפולש - במשהו. ושאינו מפולש - בכאיסר״. רש״י: מפולש - ״מצידו לצידו… אפילו של מחט״. ושאינו מפולש - אם רחב כמטבע איסר. ובברייתא: ״אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול. ככדור - פסול. ויש אומרים: אף התיום״.
״אתרוג כושי - פסול? והתניא: כושי - כשר, דומה לכושי - פסול!״ רש״י: דומה לכושי - ״שגדל כאן, והרי הוא שחור״. אבל בארץ כוש - כך הוא גדל, וזה דרכו. רבא אמר: ״לא קשיא - הא לן, והא להו״. ו״אתרוג הבוסר״ - ״קטן כפול הלבן״: ״רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירין״.
״גדלו בדפוס, ועשאו כמין בריה אחרת - פסול״. רש״י: ״שאינו דומה לאתרוג כלל״. אמר רבא: ״אבל כברייתו - כשר״. אפילו ״דעבידא דפי דפי״ - ״כמין קרשים קרשים״.
״אתרוג שנקבוהו עכברים - אמר רב: אין זה הדר. והא רבי חנינא מטביל ביה, ונפיק ביה!״ רש״י: ״אוכל מקצתו״ - ויוצא בנותר. ״כאן - ביום טוב ראשון״, שצריך ״לקיחה תמה״. ״כאן - ביום טוב שני״. ורב? ״שאני עכברים - דמאיסי״.
וכמה גדול? הקטן - רבי מאיר: ״כאגוז״. רבי יהודה: ״כביצה״. והגדול - ״כדי שיאחז שנים בידו אחת״. רבי יוסי: ״אפילו אחד בשתי ידיו״. ״מעשה ברבי עקיבא - שבא לבית הכנסת, ואתרוגו על כתפו!״ אמר לו רבי יהודה: ״משם ראיה? אף הם אמרו לו: אין זה הדר״.
אז מה לוקחים מזה? ״הדר״ - זה לא רק בלי פגמים. אתרוג שגדל בדפוס - יפה, אבל כבר אינו אתרוג. והשחור של כוש - כשר, כי זה דרכו. הדר - להיות שלם, כמו שנבראת. תיק מספר תשע עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: במה אוגדים את הלולב?
מפת הסוגיה
מפת הסוגיה: כל כרטיס הוא שלב בסוגיה, לפי הסדר. כרטיס של מונח מוביל לעמוד המונח.
- מִשְׁנַת הַפְּגָמִים״עָלְתָה חֲזָזִית עַל רֻבּוֹ, נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ, נִקְלַף, נִסְדַּק, נִקַּב וְחָסַר כָּל שֶׁהוּא - פָּסוּל״
- חֲזָזִיתרַב חִסְדָּא: ״בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת - כָּשֵׁר״ · רָבָא: ״אַדְּרַבָּה! הָוֵה לֵיהּ כִּמְנֻמָּר״ · ״וְעַל חוֹטְמוֹ - אֲפִילּוּ בְּמַשֶּׁהוּ״
- פִּטְמָה וְעֹקֶץ״נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ - פָּסוּל, נִטַּל עֻקְצוֹ - כָּשֵׁר״ · ״תָּנָא רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: נִטְּלָה בּוּכְנָתוֹ״
- נִקְלַףרָבָא: ״הַאי אֶתְרוֹגָא דְּאַגְלֵיד כַּאֲהִינָא סוּמָּקָא - כְּשֵׁרָה״ · ״לָא קַשְׁיָא: הָא בְּכוּלַּהּ, הָא בְּמִקְצָתַהּ״
- נִקַּב״נִקַּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ - בְּמַשֶּׁהוּ, וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ - בִּכְאִיסָּר״ · ״תָּפוּחַ, סָרוּחַ, כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, כּוּשִׁי, לָבָן וּמְנֻמָּר - פָּסוּל״
- כּוּשִׁי וּבוֹסֶר״כּוּשִׁי - כָּשֵׁר, דּוֹמֶה לְכוּשִׁי - פָּסוּל״ · רָבָא: ״הָא לַן, וְהָא לְהוּ״ · ״אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר - רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין״
- דְּפוּס וַעֲכְבָּרִים״גִּדְּלוֹ בִּדְפוּס… כְּמִין בְּרִיָּה אַחֶרֶת - פָּסוּל״ · ״אֶתְרוֹג שֶׁנְּקָבוּהוּ עַכְבָּרִים… כָּאן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי״
- שִׁיעוּר הָאֶתְרוֹג״רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּאֱגוֹז, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כַּבֵּיצָה״ · ״מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא… וְאֶתְרוֹגוֹ עַל כְּתֵפוֹ״ · ״אֵין זֶה הָדָר״
שאלות לחקירה
לדיון בחברותא או בכיתה. בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון לכל שאלה.
- 1מה ההבדל בין חזזית על רובו לחזזית על מיעוטו? מה אמר רב חסדא, ובמה חלק עליו רבא?
- 2למה חזזית על החוטם פוסלת אפילו במשהו? (היעזרו ברש״י)
- 3מה הדין בפטמה ובעוקץ? ומה ההבדל בין אתרוג שנקלף כולו לבין שנקלף מקצתו?
- 4מה ההבדל בין נקב מפולש לנקב שאינו מפולש?
- 5איך מיישבת הגמרא את הסתירה באתרוג הכושי? ומה הדין באתרוג שגדל בדפוס ובאתרוג שנקבוהו עכברים?
להמשיך ללמוד
למורה
מערך שיעור · 45 דקות
- התלמידים מבחינים בין הפגמים הפוסלים לבין אלה שאינם פוסלים, ומסבירים את העיקרון: ״הדר״ ו״מנומר״.
- התלמידים עוקבים אחרי מהלך ״אלא אי אתמר - אסיפא אתמר״, ומסבירים את ההבדל בין שתי הלשונות של רב חסדא.
- התלמידים מסבירים יישוב סתירות: ״הא בכולה, הא במקצתה״, ״הא לן והא להו״, ״כאן ביום טוב ראשון, כאן ביום טוב שני״.
המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.
חומרים
מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.
מקור
סוכה ל״ה ע״ב–ל״ו ע״ב · פרק ג׳, לולב הגזול
התיק הבא
תיק 20 · סוכה ל״ו ע״ב–ל״ז ע״בבַּמֶּה אוֹגְדִים אֶת הַלּוּלָב - וּמָה חוֹצֵץ?פרק ג׳, לולב הגזולתיק 20