מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא ד׳ ע״א–ב

הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה: גִּנָּה, בִּקְעָה וַחֲזִית

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

המשנה קובעת שכשבונים כותל בין שותפים ״הכל כמנהג המדינה״. הגמרא שואלת מה בא ״הכל״ לרבות, מבררת מתי מחייבים לגדור גינה ובקעה, ומסבירה מהי ״חזית״: סימן שמראה מי בנה את הכותל על קרקעו. המסקנה של רבינא: בחזית די, ואין צורך בשטר.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִיתִין וְהַכֹּלד׳ ע״א

    הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. ״הַכֹּל״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי אַתְרָא דִּנְהִיגִי בְּהוּצָא וְדַפְנָא.

    המשנה: כשבונים כותל בין שותפים, הכל כמנהג המדינה. הגמרא שואלת מה בא ״הכל״ לרבות, ומשיבה: מקום שבו נהגו לבנות מהוצא ודפנא, כלומר מענפים ונצרים (רש״י), ולא מאבנים.

  2. פְּשִׁיטָא

    לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכּוֹתֶל – הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּנְפַל לִרְשׁוּתָא דְּחַד מִינַּיְיהוּ ... מַהוּ דְּתֵימָא: נִיהְוֵי אִידַּךְ ״הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה״, קָא מַשְׁמַע לַן.

    אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם. הגמרא שואלת: פשוט! ומתרצת: צריך לומר זאת כשהכותל נפל לרשות של אחד מהם, או שאחד פינה את האבנים לרשותו. אפשר היה לחשוב שהשני נחשב ״מוציא מחבירו״ וחייב להביא ראיה, ולכן המשנה מחדשת שהאבנים של שניהם.

    • קֻשְׁיָההדין פשוט: הכותל נבנה על קרקע של שניהם ובכסף של שניהם.
    • תֵּרוּץכשהכותל נפל לרשות אחד, מי שהאבנים אצלו עלול לטעון שהן שלו. המשנה אומרת שאין זה כך.
  3. גִּינָּה וּבִקְעָה

    הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: וְכֵן בְּגִינָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; הָא סְתָמָא – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ ... הַשְׁתָּא סְתָם גִּינָּה – אָמְרַתְּ לָא, סְתָם בִּקְעָה מִיבַּעְיָא?!

    המשנה אומרת: בגינה, במקום שנהגו לגדור, מחייבים. בבקעה, במקום שנהגו שלא לגדור, אין מחייבים. הגמרא מקשה על המשנה מתוך עצמה: מכאן משמע שסתם גינה, בלי מנהג, אין מחייבים. ואם בסתם גינה לא מחייבים, בסתם בקעה בוודאי לא. אבל מהסיפא של המשנה משמע שבסתם בקעה כן מחייבים, וזו הסתירה.

  4. תֵּרוּץ אַבָּיֵי וְרָבָא

    אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: וְכֵן סְתָם גִּינָּה, וּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בְּבִקְעָה – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן, מַאי ״אֲבָל״? ... וְכֵן סְתָם גִּינָּה – כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר דָּמֵי

    אביי מתרץ בפירוש אחד, ורבא דוחה אותו ומציע פירוש אחר.

    • אַבָּיֵיהמשנה אומרת: סתם גינה, וגם בקעה במקום שנהגו לגדור, מחייבים. רש״י: ״מקום שנהגו לגדור״ במשנה מדבר על בקעה.
    • רָבָאדוחה: אם כך, מה פירוש ״אבל בקעה״? רש״י: אז היה צריך לכתוב ״אבל מקום שנהגו שלא לגדור״. לפי רבא, סתם גינה נחשבת כמקום שנהגו לגדור ומחייבים. סתם בקעה נחשבת כמקום שלא נהגו, ואין מחייבים.
  5. חֲזִית לְרַב הוּנָא

    אֶלָּא אִם רָצָה, כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חֲזִית. מַאי ״חֲזִית״? אָמַר רַב הוּנָא: אַכְפְּיֵהּ לֵיהּ לְקַרְנָא לְבַר. וְנַעֲבֵיד מִלְּגָיו! ... גִּיזּוּזָא מִידָּע יְדִיעַ.

    בבקעה שאין מנהג לגדור, מי שרוצה כונס לתוך קרקעו ובונה, ועושה ״חזית״. רב הונא: כופף את ראשי הכותל כלפי חוץ, לצד שדה חברו (רש״י). הגמרא שואלת: שיעשה את הכפיפה בצד שלו! ועונה: חברו יכפוף גם הוא כלפי חוץ ויאמר ״דידי ודידיה הוא״. ואם חברו יחתוך את הכפיפה? חיתוך ניכר.

    • לִשְׁנָא רִאשׁוֹנָהכפיפת ראשי הכותל כלפי חוץ. הקושיה ״ונעביד מלגיו״ נדחית כי ״גיזוזא מידע ידיע״.
    • אִיכָּא דְּאָמְרִירב הונא: כפיפה מבפנים. נשאלת קושיה כנגד לשון המשנה ״מבחוץ״, והגמרא מסיימת: ״קשיא״.
  6. חֲזִית לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרַב נַחְמָןד׳ ע״ב

    רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נִשְׁעֲיֵיהּ בְּאַמְּתָא מִלְּבַר ... הוּצָא – אָמַר רַב נַחְמָן: סַינּוֹפֵי יְרֵיכֵי מִלְּבַר

    רבי יוחנן מפרש חזית: טח אמה בראש הכותל מבחוץ (רש״י: בטיט). רב נחמן עוסק בכותל של הוצא: מסנף את ראשי ההוצים מבחוץ. בשני המקרים הגמרא שואלת למה לא לעשות מבפנים, ועונה שהחבר יעשה גם מבחוץ, והסימן יהיה מעורפל. לכן עושים בצורה שניכרת: ״קילופא מידע ידיע״.

    • רַבִּי יוֹחָנָן״נשעייה באמתא מלבר״: טיט בראש הכותל מבחוץ. אם חברו יקלף, הקילוף ניכר.
    • רַב נַחְמָן (הוֹצָא)״סינופי יריכי מלבר״: ראשי ההוצים בולטים מבחוץ. אם חברו יחתוך, משרים טיט, והקילוף ניכר.
  7. אַבָּיֵי וְהַשְּׁטָר

    אַבָּיֵי אָמַר: הוּצָא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא אֶלָּא בִּשְׁטָרָא.

    אביי חולק: בכותל של הוצא אין תקנה לחזית. התקנה היחידה היא שטר, כלומר עדים שיחתמו שהכותל נבנה על קרקעו של אחד. רש״י: כי לדעתו הקילוף של הטיט מעל ההוצא אינו ניכר.

  8. מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם

    אֲבָל אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִיקָא לְרַב אָשֵׁי: לָא יַעֲשׂוּ לֹא זֶה וְלֹא זֶה! אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, דִּקְדֵים חַד מִנַּיְיהוּ וַעֲבַד דִּידֵיהּ, וְאִי לָא עָבֵיד חַבְרֵיהּ – אָמַר: דִּידֵיהּ הוּא.

    המשנה אומרת שאם עשו את הכותל מדעת שניהם, עושים חזית (רש״י: מכאן ומכאן). רבא מקשה לרב אשי: מה צורך בחזית? אם עשו יחד, שלא יעשו כלל! רב אשי מתרץ: מדובר כשאחד מהם הקדים ועשה חזית משלו. אם חברו לא יעשה גם הוא, יוכל האחד לומר שהכותל כולו שלו.

  9. תַּקַּנְתָּא לְרַמַּאי וּמַסְקָנָה

    וְתַנָּא – תַּקַּנְתָּא לְרַמַּאי קָא מַשְׁמַע לַן?! ... אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּהוּצֵי עָסְקִינַן, לְאַפּוֹקֵי מִדְּאַבַּיֵּי ... קָא מַשְׁמַע לַן דְּבַחֲזִית סַגִּיא.

    רבא מקשה: האם התנא בא ללמד תקנה נגד רמאים? רב אשי עונה: גם הרישא של המשנה, שאומרת ״ועושה חזית״, היא תקנה כזו. רבא מוסיף: ברישא התנא לימד דין והוסיף תקנה, אבל בסיפא אין שום דין. רבינא מסיים: המשנה עוסקת בהוצא, כדי לשלול את דעת אביי ולהודיע שבחזית די.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

60 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
לְאֵתוֹיֵילהביא, לרבותצורת מקור; מציין מה בא הדין לרבות
מַאימה
אַתְרָאמקום
נָהֲגִינוהגים
פְּשִׁיטָאברור, פשוט
צְרִיכָאצריך; נחוץבסוף דיון: צריך את שני הדינים
רְשׁוּתָארשות; בעלות
חַדאחד
מִינַּיְיהוּמהם
מַהוּמה הדין? האם מותר?פתיחה של שאלה הלכתית
תֵּימָאתאמרלא תימא: אל תאמר
נֵיהְוֵייהיהשורש הוי
אִידָּךְהאחר, השני
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
גּוּפָאהעניין עצמו; גוף
קַשְׁיָאקשה; קושיה
אָמְרַתְּאמרת; אתה אומר
סְתָמָאסתם, בלי פרוטמִסְּתָמָא = מִן הַסְּתָם
הַשְׁתָּאעכשיו
מִיבַּעְיָאצריך לומר; יש מקום לשאוללא מיבעיא = אין צורך לומר
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
קָאָמַראומרקָא + אֲמַר
לֵיהּלו
דָּמֵידומהשורש דמי
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
קַרְנָאקרן
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
נַעֲבֵידנעשה
שְׁנָאשונהמאי שנא: במה שונה
אִיכָּאיש
אָמְרִיאומריםשורש אמר
אַמְּתָאאמה (מידת אורך)
לֵיתאין
תַּקַּנְתָּאתקנה; דרך לתקןמקבילה לעברית: תקנה
שְׁטָרָאשטר
מִנַּיְיהוּמהם
עָבַדעשה
דִּידֵיהּשלו
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
עֲבִידעושה; עשוי
חַבְרֵיהּחברו
תְּנָאשונה; חכם מתקופת המשנהתנא רישא: שנה ברישא
רַמָּאֵירמאים
הָכָאכאן
עָסְקִינַןאנו עוסקים
אַפּוֹקֵילהוציא, לשלולשורש נפק
אַפֵּיאפילו (בקיצור אפי׳); פנים
דִּינָאדין
מַתְנִיתִיןמשנה; המשנה שלפנינו
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
הַאיזה
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
קָאֵיעומד; מוסב על
גַּבֵּיאצל; לגבי
אַבָּרַאיבחוץ
טִינָאטיט
מֵיתְנֵילשנות (במשנה)

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה ודפנא

בבא בתרא ד׳ ע״א

ענפי עץ ערמונים שקורין לו״ר ופרי שלו קורין ביי״ש:

״הוצא״ הוא ענפי דקל, ו״דפנא״ הוא ענפי עץ ערמונים. במקום שבונים מהם מחיצה, זה מנהג המדינה לגבי הכותל.

רש״י

ד״ה פשיטא

בבא בתרא ד׳ ע״א

דהאבנים של שניהם דאפי׳ לא פסק לן דינא דמתני׳ המלמדנו שמתחלה בין שניהם עשאוה על כרחם היו חולקין בשוה האבנים שהרי ברשות שניהם מונחים ויד מי מהם תגבר:

גם בלי המשנה היה ברור שהאבנים משותפות, כי הכותל נבנה על קרקע של שניהם ואין מי שידו על העליונה.

רש״י

ד״ה אמר אביי כו׳

בבא בתרא ד׳ ע״א

האי מקום שנהגו לגדור דקתני מתני׳ אבקעה קאי:

לפי אביי, ״מקום שנהגו לגדור״ במשנה מתייחס לבקעה, ולא לגינה.

רש״י

ד״ה מכפייה לקרנא לבר

בבא בתרא ד׳ ע״א

ראשי הכותל יכוף לצד חבירו וכל חזית לשון קצה הוא וכן שנינו בתמיד (פ״ב מ״ד) גבי מערכה וחזיתה מזרחה ראשי הגזירין וכן מחזה מול מחזה דמלכים (א ז) ראשי הנסרים מוסבין זה מול זה ועבי׳ מאבראי כופה לצדי ראשי הכותל שמחבר בראשו אבנים וטיט ומעבהו:

״חזית״ פירושה קצה. כופפים את קצה הכותל לצד שדה החבר ומעבים אותו באבנים ובטיט, וכך ניכר שהכותל נבנה בקרקע של הבונה.

רש״י

ד״ה אלא בשטרא

בבא בתרא ד׳ ע״ב

אם עשה האחד יביא עדים ויחתמו לו ואם עשהו שנים יעידו עדים ויחתמו דס״ל קופלא דטינא מעילויה הוצא לא ידיע:

לדעת אביי, בהוצא אי אפשר להסתפק בסימן, כי קילוף טיט מעל ההוצא אינו ניכר. לכן צריך עדים שיחתמו על שטר.

רש״י

ד״ה ותקנתא לרמאי

בבא בתרא ד׳ ע״ב

בתמיה וכי מפני דאגת רמאין איכפל תנא למיתני הא מתני׳:

רבא תמה, האם התנא טרח לשנות את כל הדין הזה רק מפני חשש מרמאים.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הגמרא מקשה על המשנה בעניין גינה ובקעה מתוך דברי המשנה עצמה. מה הסתירה שהיא מעלה?

  2. רב הונא מפרש ״חזית״ ככפיפת ראשי הכותל כלפי חוץ, לצד שדה חברו. מדוע, לפי הגמרא, אין עושים את הכפיפה כלפי פנים, לצד הבונה?

  3. ראובן בנה כותל של הוצא על קרקעו ועשה בו חזית בלי שטר. מה מסקנת הסוגיה לגבי כוחה של החזית?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה בא ״הכל״ לרבות במשנה ״הכל כמנהג המדינה״, ומה שואלת הגמרא על המשפט ״אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם״?

    תשובה

    ״הכל״ בא לרבות מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא, כלומר בענפי דקל ובענפי ערמונים (רש״י), ולא רק באבנים. על ״אם נפל הכותל״ הגמרא שואלת ״פשיטא״, ומתרצת שצריך לומר זאת כשנפל לרשות אחד מהם או שאחד פינה את האבנים לרשותו, כדי שלא נאמר ״המוציא מחבירו עליו הראיה״.

  2. הסבר את מחלוקת אביי ורבא בפירוש המשנה ״וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור, מחייבין אותו״.

    תשובה

    הגמרא מקשה שהמשנה סותרת את עצמה בסתם גינה ובסתם בקעה. אביי מפרש שהמשנה מדברת על סתם גינה ועל בקעה שנהגו לגדור בה. רבא דוחה: ״אם כן, מאי אבל״. לפי רבא, סתם גינה כמקום שנהגו לגדור, ומחייבים. סתם בקעה כמקום שלא נהגו, ואין מחייבין.

  3. מהי ״חזית״ לפי רב הונא? מדוע לא עושים אותה מבפנים? מה אומר רבינא בסוף הסוגיה?

    תשובה

    חזית היא סימן בקצה הכותל. לפי רב הונא כופפים את ראש הכותל לחוץ (רש״י: לצד שדה חברו). אם עושים מבפנים, חברו יעשה גם מבחוץ ויאמר ״דידי ודידיה הוא״. אם עושים מבחוץ, חיתוך הכפיפה ניכר: ״גיזוזא מידע ידיע״. רבינא: המשנה באה לשלול את דעת אביי שבהוצא יש רק שטר, ומלמדת ״דבחזית סגיא״.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקבִּנְיַן בֵּית שַׁעַר וְהַשְׁתַּתְּפוּת בְּנֵי הָעִיר בִּשְׁמִירַת הָעִירבבא בתרא ז׳ ע״ב