מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה מ״א ע״ב–מ״ב ע״א

״פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּרְשׁוּת״

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

רבי יוסי: מי ששכח שהיום שבת והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור מקרבן, כי טעה בדבר מצוה. הגמרא מבררת מתי זה נאמר, ומשווה לשני דינים נוספים של רבי יוסי: עולת העוף שנאכלה בטעות, ותמיד שאינו מבוקר.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. רַבִּי יוֹסֵימ״א ע״ב

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים - פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּרְשׁוּת

    מי שהוציא לולב לרשות הרבים בשבת בשוגג היה צריך להביא חטאת. רבי יוסי פוטר, כי ״הוציאו ברשות״: הוא היה עסוק במצוה וממהר לקיים אותה, ומתוך כך שכח שהיום שבת.

  2. לֹא שָׁנוּמ״ב ע״א

    לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יָצָא בּוֹ, אֲבָל יָצָא בּוֹ - חַיָּיב. הָא מִדְּאַגְבְּהֵיהּ נְפַק בֵּיהּ! אָמַר אַבָּיֵי: כְּשֶׁהֲפָכוֹ

    הפטור הוא רק כשעדיין לא יצא ידי חובה, ועדיין הוא טרוד במצוה. קושיה: הרי ברגע שהגביה את הלולב כדי להוציאו, כבר יצא! אביי: מדובר שהגביה אותו הפוך, ואין יוצאים אלא דרך גדילתו.

  3. בִּכְלִי

    רָבָא אָמַר: ... כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּכְלִי. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר - שְׁמָהּ לְקִיחָה! הָנֵי מִילֵּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אֲבָל דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן - לָא

    רבא: הוציא את הלולב בתוך כלי, ולכן לא יצא. והרי רבא עצמו אמר שלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה (ל״ז ע״א)! רק דרך כבוד, כמו בד. בתוך קערה זו דרך בזיון.

  4. עוֹלַת הָעוֹף

    עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּמְצֵאת בֵּין אֲגַפַּיִים, וּכְסָבוּר חַטַּאת הָעוֹף הִיא וַאֲכָלָהּ - פָּטוּר

    רב הונא: לרבי יוסי, כהן שמצא עולת העוף בין חטאות העוף, חשב שהיא חטאת ואכל אותה, פטור מקרבן מעילה. אכילת חטאת היא מצוה, והוא טעה בדבר מצוה.

  5. הַיְינוּ הָךְ!

    מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה - פָּטוּר? הַיְינוּ הָךְ! ... אֲבָל הָכָא, דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלָא עֲבַד מִצְוָה - אֵימָא לָא

    דין זה כבר ידוע מהמשנה! מה ההבדל?

    • בַּלּוּלָבטעה בדבר מצוה, ובסוף עשה מצוה: הוא נטל את הלולב.
    • בָּעוֹלָהטעה בדבר מצוה, ולא עשה מצוה: אכילת עולה אינה מצוה. רב הונא מלמד שגם כאן פטור.
  6. תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ מְבוּקָּר

    הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתָּמִיד שֶׁאֵינוֹ מְבוּקָּר כְּהִלְכָתוֹ בַּשַּׁבָּת - חַיָּיב חַטָּאת ... כְּגוֹן שֶׁהֱבִיאוֹ מִלִּשְׁכָּה שֶׁאֵינָן מְבוּקָּרִין

    קושיה: לרבי יוסי, מי ששחט בשבת תמיד שלא נבדק ממומים חייב חטאת, אף שטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה. התשובה: מדובר שהביא אותו מהלשכה של הטלאים שאינם בדוקים. רש״י: בהם אינו טרוד, ויש כאן חוסר תשומת לב שקרוב למזיד.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

22 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
אַגְבְּהֵיהּהגביה אותושורש גבה
נָפַקיצא
בֵּיהּבו
הָנֵיאלהרבים של האי
מִילֵּידבריםמנא הני מילי = מנין הדברים האלה
אַכְלַהּאכל אותה
מַאימה
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
הַךְזה; אותוהיינו הך = זהו אותו דבר
הָכָאכאן
עָבַדעשה
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
קָסָבַרסוברקָא + סָבַר
הַשְׁתָּאעכשיו
תּוּעוד
מֵהַשְׁתָּאמעכשיו
אֲמַרַןאמרנושורש אמר

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה שהוציאו ברשות

סוכה מ״א ע״ב

ברשות מצוה שהיה טרוד במצוה ומחשב ועסוק וממהר לעשותה ומתוך כך טעה ושכח שהוא שבת וקסבר רבי יוסי טעה בדבר מצוה ושגג בדבר כרת פטור מקרבן:

הוא היה טרוד במצוה, חשב עליה ומיהר לעשותה, ומתוך כך שכח שהיום שבת. לרבי יוסי, מי שטעה בדבר מצוה ועשה בשוגג איסור כרת, פטור מקרבן.

רש״י

ד״ה לא שנו

סוכה מ״ב ע״א

דפטור אלא שלא יצא ידי חובת נטילה קודם שהוציאו דהשתא טרוד במצוה וטעה בדבר מצוה אבל יצא בו קודם שהוציאו תו לא טעה בדבר מצוה הוא ולא טרוד מהשתא במצוה לעשותה:

הפטור הוא רק כשעדיין לא יצא, כי אז הוא טרוד במצוה. אם כבר יצא, הוא אינו טרוד עוד, ואין זה טעות בדבר מצוה.

רש״י

ד״ה דרך כבוד

סוכה מ״ב ע״א

כגון בסודר שכורך ידיו בסודר כדאמרן לעיל (סוכה ד׳ לז.): ודרך בזיון - כגון בקערה:

דרך כבוד היא כמו בד שכורך על ידיו, כמו שלמדנו בדף ל״ז. דרך בזיון היא כמו בתוך קערה.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. אדם שכח שהיום שבת והוציא לולב לרשות הרבים. רבי יוסי פוטר אותו מקרבן, ״מפני שהוציאו ברשות״. מה הנימוק לפי רש״י?

  2. אביי אומר שהפטור של רבי יוסי נאמר ״לא שנו אלא שלא יצא בו״. מדוע הפטור אינו חל אם כבר יצא ידי חובה בלולב לפני שהוציאו?

  3. לרבי יוסי, מי ששחט בשבת תמיד שאינו מבוקר חייב חטאת, אף שהתכוון לקיים מצוה. כיצד הגמרא מבדילה בינו לבין כהן שאכל עולת העוף בטעות ופטור?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. למה רבי יוסי פוטר את מי שהוציא לולב בשבת, ומתי הפטור קיים לפי אביי?

    תשובה

    הוא טעה בדבר מצוה: היה טרוד וממהר לקיים את המצוה, ושכח שהיום שבת. לפי אביי, רק אם עדיין לא יצא בו, למשל כשהגביה אותו הפוך.

  2. מה החידוש של רב הונא בעולת העוף?

    תשובה

    שלרבי יוסי פטור גם מי שטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה בסוף. במשנה הוא עשה מצוה, נטל את הלולב. באכילת עולה הוא לא עשה מצוה, ובכל זאת פטור.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקקַבָּלַת הַלּוּלָב בְּשַׁבָּת וְהַחְזָרָתוֹ לַמַּיִםסוכה מ״ב ע״א

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).