ד״ה מקבלת אשה מיד בנה ובעלה
סוכה מ״ב ע״אאת לולביהן ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי:
היא מקבלת את הלולבים, ואין אומרים שהיא מטלטלת דבר שאינו ראוי לה.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
לא בתכנית תושב״ע
פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281
כשיום טוב ראשון חל בשבת, מותר לטלטל את הלולב. אבל מי שאינו חייב בלולב, האם מותר לו לטלטל אותו? ומה מותר לעשות כדי שהלולב לא יכמוש: להחזירו למים, להוסיף מים, או להחליפם?
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיָּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ, וּמַחְזִירָתוֹ לְמַיִם בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת מַחְזִירִין, בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין, וּבַמּוֹעֵד מַחְלִיפִין
ביום טוב ראשון שחל בשבת, אשה מקבלת את הלולב מבנה או מבעלה אחרי שנטלו, ומחזירה אותו לכלי המים שלו.
פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאִשָּׁה לָאו בַּת חִיּוּבָא הִיא, אֵימָא לָא תְּקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן
מה החידוש? אשה פטורה מלולב, כי זו מצות עשה שהזמן גרמא. אפשר היה לחשוב שעבורה הלולב הוא דבר שאינו ראוי ואסור לה לטלטלו. המשנה מלמדת שמותר.
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיָּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ
רש״י: הלולב ראוי לנטילת אנשים, ולכן יש עליו ״תורת כלי״, ומותר לכל אחד לטלטל אותו. דין טלטול נקבע לפי החפץ, ולא לפי האדם שמטלטל.
בַּשַּׁבָּת מַחְזִירִין, בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין, וּבַמּוֹעֵד מַחְלִיפִין
שלוש דרגות לפי קדושת היום:
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| חֲלִיפִין | קניין שנעשה בהחלפת חפץ בחפץ, בדרך כלל על ידי סודר או כלי | קניין סודר ידוע גם כקניין חליפין |
| פְּשִׁיטָא | ברור, פשוט | |
| מַהוּ | מה הדין? האם מותר? | פתיחה של שאלה הלכתית |
| תֵּימָא | תאמר | לא תימא: אל תאמר |
| לָאו | לא, אינו | |
| חִיּוּבָא | חיוב | |
| אֵימָא | אמור; אפשר לומר | מקביל ל״אמור״ בעברית |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| לַן | לנו | |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| מִידֵּי | דבר, משהו | |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| חָזֵי | ראוי; רואה | חזי ל־ = ראוי ל־ |
| מְהַנֵּי | מועיל | לָא מְהַנֵּי = אֵינוֹ מוֹעִיל |
| טָרַח | התאמץ; טרח | |
| תַּקּוֹנֵי | לתקן | |
| מְנָא | מנין; כלי | מנא הני מילי = מנין דברים אלה |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
את לולביהן ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי:
היא מקבלת את הלולבים, ואין אומרים שהיא מטלטלת דבר שאינו ראוי לה.
שהרי מכאן נטלום היום אבל לא מוסיפין מים כ״ש שאין מחליפין המים לשפוך את אלו ולתת אחרים צונן מהני דטרח לתקוני מנא:
מחזירים, כי משם נטלו אותו היום. אבל אין מוסיפים מים, וכל שכן שאין מחליפים אותם במים צוננים, כי זה טורח לתקן את הלולב.
כיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל:
מכיוון שהלולב ראוי לנטילה לאנשים, יש עליו דין כלי, ומותר לכולם לטלטלו.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
מה החידוש במשנה ״מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה״ את הלולב בשבת?
אשה פטורה מלולב, והחידוש הוא בטלטול ולא בחיוב.
אשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן, ויש מקום לראות בלולב דבר שאינו ראוי לה. המשנה מלמדת שמותר, כי הוא ראוי לנטילת אנשים (רש״י).
הלולב ראוי לנטילה ולכן אינו מוקצה, וההיתר אינו מוגבל למי שחייב בנטילה. הספק במשנה נוגע דווקא למי שפטור.
הקושיה בסוגיה היא ״הואיל ואשה לאו בת חיובא״, ולא קבלת חפץ מיד אחר.
לפי רש״י, מדוע מותר לאשה לטלטל את הלולב בשבת אף שהיא פטורה ממצותו?
רש״י: ״כיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל״. הבחינה היא החפץ ולא האדם.
אין בסוגיה ובדברי רש״י שליחות. ההיתר הוא בגלל מעמד החפץ.
אשה פטורה גם ביום טוב ראשון. ההיתר אינו תלוי בחיוב.
רש״י אינו מנמק בקיום מצוה של האשה אלא בכך שהלולב ראוי לנטילת אנשים.
ביום טוב ראשון, שחל ביום שלישי, רואה נועם שהמים באגרטל הלולב התמעטו. מה מותר לו לעשות לפי רבי יהודה?
זה דין שבת. ביום טוב מותר יותר מבשבת.
החלפה היא דין חול המועד. ביום טוב מוסיפים בלבד (רש״י: החלפה היא טרחה לתקן).
רבי יהודה: בשבת מחזירין, ביום טוב מוסיפין, ובמועד מחליפין. יום שלישי שהוא יום טוב ראשון אינו שבת, ולכן מוסיפים.
ביום טוב מותרת הוספת מים. רק בשבת אסורה, משום טרחה לתקן את הלולב (רש״י).
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה החידוש במשנה ״מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה״?
אשה פטורה מלולב, ולכן היה מקום לומר שאסור לה לטלטלו בשבת. המשנה מלמדת שמותר, כי הלולב ראוי לנטילה, ויש עליו תורת כלי לכולם.
מה ההבדל בין שבת, יום טוב וחול המועד בדין המים של הלולב לפי רבי יהודה?
בשבת מחזירים בלבד. ביום טוב מוסיפים מים. בחול המועד מחליפים את המים.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
הצעד הבא בפרקחִינּוּךְ קָטָן בְּלוּלָב וּבִשְׁאָר מִצְוֹתסוכה מ״ב ע״א–בלשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).