מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה כ״ח ע״א–ב

מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה, וּפְטוֹר נָשִׁים מִן הַסּוּכָּה

בתכנית תושב״ע

פרק ב׳, הישן · שאלון 6281

המשנה מביאה את מחלוקת בית שמאי ובית הלל במי שישב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בבית, ואת פטור נשים, עבדים וקטנים מן הסוכה. הגמרא לומדת את הפטור מ״האזרח״, אבל במקום אחר אותה מילה מרבה נשים. רבה: ״הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי״. ולמה צריך פסוק או הלכה, אם סוכה היא מצות עשה שהזמן גרמא?

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:11 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

סוכה ג׳ ע״א–ב · רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ וְשֻׁלְחָנוֹהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִי׳כ״ח ע״א

    מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין

    בית הלל: זקני בית שמאי ובית הלל ביקרו את רבי יוחנן בן החורנית, שישב כך, ולא אמרו לו דבר. בית שמאי: ״משם ראיה?״ גם הם אמרו לו: אם כך נהגת, לא קיימת מצות סוכה מימיך.

  2. מַתְנִי׳

    נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ - חַיָּיב בְּסוּכָּה

    נשים, עבדים וקטנים פטורים. קטן שאינו צריך לאמו חייב (מדרבנן, משום חינוך).

  3. ״אֶזְרָח״ - זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ - לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים, ״כׇּל״ - לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים

    הפסוק ״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״. ״אזרח״ לבד היה כולל אנשים ונשים. הה״א מיעטה את הנשים, ו״כל״ מרבה קטנים.

  4. קֻשְׁיָה

    וְהָתַנְיָא: ״הָאֶזְרָח״ - לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת, שֶׁחַיָּיבוֹת בְּעִינּוּי. אַלְמָא ״אֶזְרָח״ - גַּבְרֵי מַשְׁמַע!

    ביום הכיפורים אותה ה״א מרבה נשים, ומשמע ש״אזרח״ לבד הוא רק גברים. אם כן בסוכה ה״א היא ריבוי, ולא מיעוט.

  5. הִלְכְתָא נִינְהוּ

    אָמַר רַבָּה: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקְּרָאֵי

    רבה: אי אפשר לדרוש את שני המקומות מן הפסוק. אחד הדינים הוא הלכה למשה מסיני, וחכמים סמכו אותו על הפסוק (רש״י).

  6. הֵי קְרָא וְהֵי הִלְכְתָא?כ״ח ע״ב

    וְתוּ: קְרָא לְמָה לִי, הִלְכְתָא לְמָה לִי? הָא סוּכָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא

    איזה דין הוא פסוק ואיזה הלכה? ולמה צריך בכלל? סוכה היא מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממנה ממילא. ויום הכיפורים נלמד מ״איש או אשה״, שהשווה הכתוב אשה לאיש לכל העונשים שבתורה.

  7. אִיצְטְרִיךְ

    לְעוֹלָם סוּכָּה הִלְכְתָא, וְאִיצְטְרִיךְ

    הפטור בסוכה הוא ההלכה, והוא נצרך.

    • אַבָּיֵיהיינו חושבים: ״תשבו כעין תדורו״, ומה דירה איש ואשתו, אף סוכה איש ואשתו. ההלכה מלמדת שנשים פטורות.
    • רָבָאהיינו לומדים ״חמשה עשר״ ״חמשה עשר״ מחג המצות: שם נשים חייבות במצה, ואף כאן חייבות. ההלכה מלמדת שפטורות.
  8. קְרָא לְמָה לִי

    וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סוּכָּה הִלְכְתָא, קָרָא לְמָה לִי? לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים ... לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי

    בסוכה הה״א מרבה גרים, שלא נחשוב ש״האזרח בישראל״ ממעט אותם. ביום הכיפורים הה״א מרבה נשים לתוספת עינוי, אף שאין עליה עונש ואזהרה.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

40 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
הָתַנְיָאוהרי שנויה ברייתאקושיה מברייתא
אַלְמָאמכאן ש, נמצא
גַּבְרֵיגברים, אנשים
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
הִלְכְתָאהלכה
נִינְהוּהם
אַסְמְכִינְהוּסמכום (על פסוק)שורש סמך
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
תּוּעוד
קְרָאפסוקלא לבלבל עם קָרָא (קרא בקול)
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
גְּרָמָאגורםזמן גרמא = מצווה שהזמן גורם לה
אִיצְטְרִיךְנצרך; היה צריךשורש צרך
הַשְׁתָּאעכשיו
אָמְרַתְּאמרת; אתה אומר
נִצְרְכָאנצרכה; היה צורךלא נצרכא אלא = היה צורך רק
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
הָנָךְאלו; אותם
תְּרֵישני
מִילֵּידבריםמנא הני מילי = מנין הדברים האלה
לֵיכָּאאיןההפך של איכא
תַּרְוַיְיהוּשניהם
קְרָאֵיפסוקים
חֲדָאאחת
מִינַּיְיהוּמהם
לָאולא, אינו
חִיּוּבָאחיוב
לַןלנו
דָּרְשִׁינַןאנחנו דורשים
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
אַסְמַכְתָּארמז לדין בפסוקשורש סמך · בהלכה - התחייבות על תנאי שלא בטוח שיתקיים, ולכן בלי גמירות דעת
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
נָפְקָאיוצאת; נלמדתמהכא נפקא = מכאן נלמד
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה אזרח זה אזרח

סוכה כ״ח ע״א

אי הוה כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל אנשים ונשים:

אילו נכתב ״אזרח״ בלי ה״א, היה משמע כל ישראל, אנשים ונשים.

רש״י

ד״ה כתיב האזרח

סוכה כ״ח ע״א

מיומן שבאזרחים להוציא את הנשים:

״האזרח״ הוא המיוחד שבאזרחים, ולכן הוא ממעט את הנשים.

רש״י

ד״ה אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

סוכה כ״ח ע״א

הנך תרי מילי ליכא למידרשינהו לתרוייהו מקראי דאם זו ה׳ לרבות אף זו ה׳ לרבות ואם זו למעט אף זו למעט אלא על פי הלכה שנאמרה למשה מסיני באחד מהן לחילוף נאמרו שני דברים הללו זו לחיוב וזו לפטור וחדא מינייהו לאו ממשמעותא אלא רבנן אסמכינהו אקראי ...

אי אפשר לדרוש את שתי הה״א מן הפסוק, כי אותה אות אינה יכולה לרבות במקום אחד ולמעט במקום אחר. אחד הדינים הוא הלכה למשה מסיני, וחכמים סמכו אותו על הפסוק כאסמכתא.

רש״י

ד״ה אמר אביי לעולם סוכה

סוכה כ״ח ע״ב

לפטור׳ הלכתא היא דאלו קרא חיובא קמרבי דאזרח גברי הוא דמשמע וה׳ לרבות את הנשים הוה לן למדרשיה כדדרשינן ביום הכפורים אלא שהלכה למשה מסיני פוטרתן ודקתני האזרח להוציא את הנשים אסמכתא בעלמא הוא ...

הפטור בסוכה הוא ההלכה. מן הפסוק עצמו הייתה ה״א מרבה נשים, כמו ביום הכיפורים. אבל הלכה למשה מסיני פוטרת אותן, ו״להוציא את הנשים״ הוא רק אסמכתא.

רש״י

ד״ה רבא אמר אצטריך

סוכה כ״ח ע״ב

מה התם נשים חייבות באכילת מצה ואף ע״ג דמצה מצות עשה שהזמן גרמא דנפקא כדר״א בפסחים (דף מג:) שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים ישנן במצות לא תעשה דהיינו אכילת חמץ:

נשים חייבות במצה אף שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, כי ״כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה״ (פסחים מ״ג ע״ב). היינו לומדים מזה גם לסוכה.

רש״י

ד״ה לתוספת עינוי

סוכה כ״ח ע״ב

שהצריך הכתוב להתחיל ולהתענות מבעוד יום:

הכתוב הצריך להתחיל את התענית עוד ביום, לפני שנכנס יום הכיפורים.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הגמרא לומדת את פטור הנשים מהסוכה מ״האזרח״, ומקשה מיום הכיפורים. מה הקושיה ומה תירוץ רבה?

  2. למה צריך הלכה לפטור נשים מסוכה, אם סוכה מצות עשה שהזמן גרמא? מה אומרים אביי ורבא?

  3. זקני בית שמאי ובית הלל ביקרו את רבי יוחנן בן החורנית, שישב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בבית, ולא אמרו לו דבר. בית הלל מביאים מכאן ראיה. מה עונים בית שמאי?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מניין לומדים שנשים פטורות מן הסוכה, ומה הקושיה מיום הכיפורים? מה תירץ רבה?

    תשובה

    מ״האזרח״: ״אזרח״ כולל אנשים ונשים, והה״א ממעטת נשים. ביום הכיפורים אותה ה״א מרבה נשים. רבה: אחד הדינים הוא הלכה, ואסמכוהו על הפסוק.

  2. למה צריך הלכה לפטור נשים מסוכה, אם היא מצות עשה שהזמן גרמא? כתוב את דברי אביי ורבא.

    תשובה

    אביי: היינו חושבים ״תשבו כעין תדורו״, ומה דירה איש ואשתו, אף סוכה. רבא: היינו לומדים ט״ו ט״ו מחג המצות, שבו נשים חייבות במצה.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקדִּין קָטָן בַּסּוּכָּהסוכה כ״ח ע״ב · סרטון 3:04 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).