ד״ה הזקקתוני
סוכה כ״ח ע״אכלומר תזקיקוני לומר דבר כו׳ אגיד לכם את מדותי וזו אחת מהן:
אתם מכריחים אותי לומר דבר שלא שמעתי? אספר לכם את מידותיי, וזו אחת מהן.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק ב׳, הישן · שאלון 6281
רבי אליעזר נשאל שלושים הלכות בסוכה, ועל חלק מהן אמר ״לא שמעתי״. כשהקשו עליו, תיאר את מידותיו בבית המדרש. הגמרא מתארת גם את מידות רבן יוחנן בן זכאי רבו, ואת גדולת תלמידי הלל הזקן.
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
וּשְׁאָלוּהוּ שְׁלֹשִׁים הֲלָכוֹת בְּהִלְכוֹת סוּכָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי
רבי אליעזר שבת בגליל העליון ונשאל שלושים הלכות. על שתים עשרה אמר ״שמעתי״, ועל שמונה עשרה ״לא שמעתי״. רבי יוסי ברבי יהודה אומר להפך.
אָמְרוּ לוֹ: כׇּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה! אָמַר לָהֶם: הִזְקַקְתּוּנִי לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתַי
שאלו אותו: וכי כל דבריך הם רק ממה ששמעת? הוא ענה: אתם מכריחים אותי לומר דבר שלא שמעתי מרבותי. ותיאר את מידותיו. רש״י: אי אפשר שרבותיו אמרו דבר בבית המדרש והוא לא שמע, ולכן מה שלא שמע, אינו אומר.
מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חוּלִּין, וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלָא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין ... וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה
מידות רבן יוחנן בן זכאי: לא שח שיחת חולין, לא הלך ארבע אמות בלי תורה ובלי תפילין, לא הרהר בדברי תורה במקומות מטונפים, פתח בעצמו את הדלת לתלמידיו, ולא אמר ״הגיע עת לעמוד מבית המדרש״, חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכיפורים. ״וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו״.
שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן ... גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּן - יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, קָטָן שֶׁבְּכוּלָּן - רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי
שלושים מתלמידי הלל ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה, שלושים ראויים שתעמוד להם החמה כיהושע, ועשרים בינוניים. הקטן שבהם, רבן יוחנן בן זכאי, לא הניח שום תחום בתורה.
דָּבָר גָּדוֹל - מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. דָּבָר קָטָן - הֲוָיוֹת דְּאַבָּיֵי וְרָבָא
״דבר גדול״ הוא מעשה מרכבה, ו״דבר קטן״ הוא הקושיות והדיונים של אביי ורבא. רש״י: ההלכות שאביי ורבא הסתפקו בהן כבר ידע רבן יוחנן בן זכאי, והן נשכחו בימי האמוראים. ואם הקטן שבהם כך, הגדול שבהם, יונתן בן עוזיאל, על אחת כמה וכמה.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| בְּלָא | בלי | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| גִּירְסָא | נוסח, גרסה | |
| סְבָרָא | הגיון, טעם | |
| אִיבָּעֵי | היה צריך | |
| לְהוּ | להם, להן | |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
| מְסַפְּקָא | מסופק; יש ספק | הוה מספקא להו = היה להם ספק |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
כלומר תזקיקוני לומר דבר כו׳ אגיד לכם את מדותי וזו אחת מהן:
אתם מכריחים אותי לומר דבר שלא שמעתי? אספר לכם את מידותיי, וזו אחת מהן.
דברי הבאי ושחוק כלומר מה שספק בידי לא מפני (שטרחתי) בכל אלה ואי אפשר שאמרו רבותי דבר בבית המדרש ולא שמעתיו ומה שלא שמעתי לא אומר שכך היא מדתי:
שיחת חולין היא דברים בטלים ושחוק. כוונתו: הקפדתי בכל אלה, ולכן אי אפשר שרבותיי אמרו דבר בבית המדרש ולא שמעתי. ומה שלא שמעתי, איני אומר.
בלא גירסא שהיה הולך ושונה תמיד:
הוא היה חוזר על תלמודו גם בזמן שהלך.
זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהן טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים ...
״גמרא״ היא העיון בדברי הקודמים: התנאים האחרונים פירשו ונתנו טעם לדברי הראשונים, כמו שהאמוראים עשו לדברי התנאים.
כל איבעי׳ להו לאביי ורבא הוה מספקא להו ובכולן נתן את לבו ונתן בהן טעם ובימי אמוראים נשתכחו:
כל השאלות שאביי ורבא הסתפקו בהן, רבן יוחנן בן זכאי כבר עסק בהן ונתן בהן טעם. בימי האמוראים הן נשכחו.
שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו:
מלאכי השרת התקבצו סביבו לשמוע את תורתו.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
לפי רש״י, מה הם ״הוויות דאביי ורבא״ שרבן יוחנן בן זכאי לא הניח, ומה אומר הדבר עליו?
אביי ורבא חיו דורות אחריו. הכוונה היא לספקות שלהם שכבר נידונו אצלו.
רש״י אינו מדבר על תוספת. הוא מדבר על שאלות שהאמוראים הסתפקו בהן ושרבן יוחנן כבר פתר.
הדבר מלמד שהקטן שבתלמידי הלל ידע גם את הספקות שהתעוררו דורות אחריו, ולכן הגדול שבהם, יונתן בן עוזיאל, על אחת כמה וכמה.
אין בדברי רש״י שמירה בכתב. הדברים נשתכחו בימי האמוראים ואביי ורבא נדרשו להם מחדש.
איזו מידה מופיעה ברשימת מידותיו של רבן יוחנן בן זכאי ואינה ברשימת מידותיו של רבי אליעזר?
מידה זו מופיעה אצל שניהם: גם רבי אליעזר אומר שלא שח שיחת חולין. לכן היא אינה מבדילה ביניהם.
מידה זו מופיעה אצל שניהם: גם רבן יוחנן בן זכאי לא ישן בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי. לכן היא אינה מבדילה ביניהם.
גם זו מידה משותפת: ברשימה של רבן יוחנן כתוב שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. לכן היא אינה מבדילה ביניהם.
זו מידה של רבן יוחנן בן זכאי בלבד, ורש״י מסביר שהיה חוזר על תלמודו גם בהליכה.
רבי אליעזר ענה על חלק מהלכות סוכה ״לא שמעתי״. מה משמעות התשובה לפי רש״י?
לפי רש״י, כיוון שהקפיד בכל המידות, אי אפשר שרבותיו אמרו דבר בבית המדרש והוא לא שמע, ומה שלא שמע אינו אומר. זו נאמנות למסורת ולא חוסר ידע.
הוא תיאר מידות של זכירה והתמדה. הסיבה לשתיקה אינה שכחה.
הוא לא היה אומר דבר מסברתו. מידתו הייתה שלא לומר דבר שלא שמע.
הוא לא עזב את בית המדרש כשנשאר בו אדם, ולכן לא החמיץ דבר שאמרו רבותיו.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה שאלו את רבי אליעזר כשאמר ״לא שמעתי״, ומה הקשר בין מידותיו לתשובתו?
שאלו: וכי כל דבריך הם רק ממה ששמעת? הוא תיאר את מידותיו: הגיע ראשון, לא ישן ולא יצא כשנשאר אדם בבית המדרש. לכן אי אפשר שרבותיו אמרו דבר והוא לא שמע, ומה שלא שמע אינו אומר.
מהו ״דבר גדול ודבר קטן״ שלא הניח רבן יוחנן בן זכאי, ומה למדים מכך?
דבר גדול: מעשה מרכבה. דבר קטן: הוויות דאביי ורבא. אם הקטן שבתלמידי הלל ידע כל זאת, גדולת הגדול שבהם, יונתן בן עוזיאל, על אחת כמה וכמה.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).