מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה כ״ח ע״א

מִדּוֹתֵיהֶן שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

בתכנית תושב״ע

פרק ב׳, הישן · שאלון 6281

רבי אליעזר נשאל שלושים הלכות בסוכה, ועל חלק מהן אמר ״לא שמעתי״. כשהקשו עליו, תיאר את מידותיו בבית המדרש. הגמרא מתארת גם את מידות רבן יוחנן בן זכאי רבו, ואת גדולת תלמידי הלל הזקן.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. שְׁלֹשִׁים הֲלָכוֹתכ״ח ע״א

    וּשְׁאָלוּהוּ שְׁלֹשִׁים הֲלָכוֹת בְּהִלְכוֹת סוּכָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי

    רבי אליעזר שבת בגליל העליון ונשאל שלושים הלכות. על שתים עשרה אמר ״שמעתי״, ועל שמונה עשרה ״לא שמעתי״. רבי יוסי ברבי יהודה אומר להפך.

  2. מִדּוֹתָיו

    אָמְרוּ לוֹ: כׇּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה! אָמַר לָהֶם: הִזְקַקְתּוּנִי לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתַי

    שאלו אותו: וכי כל דבריך הם רק ממה ששמעת? הוא ענה: אתם מכריחים אותי לומר דבר שלא שמעתי מרבותי. ותיאר את מידותיו. רש״י: אי אפשר שרבותיו אמרו דבר בבית המדרש והוא לא שמע, ולכן מה שלא שמע, אינו אומר.

    • לֹא קְדָמַנִי אָדָםאף אחד לא הגיע לפניו לבית המדרש.
    • לֹא יָשַׁנְתִּילא ישן בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי.
    • לֹא הִנַּחְתִּי אָדָםלא יצא מבית המדרש כשעוד נשאר בו אדם.
    • לֹא שַׂחְתִּילא שח שיחת חולין, ולא אמר דבר שלא שמע מרבו.
  3. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

    מִיָּמָיו לֹא שָׂח שִׂיחַת חוּלִּין, וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלָא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין ... וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה

    מידות רבן יוחנן בן זכאי: לא שח שיחת חולין, לא הלך ארבע אמות בלי תורה ובלי תפילין, לא הרהר בדברי תורה במקומות מטונפים, פתח בעצמו את הדלת לתלמידיו, ולא אמר ״הגיע עת לעמוד מבית המדרש״, חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכיפורים. ״וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו״.

  4. שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים

    שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן ... גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּן - יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, קָטָן שֶׁבְּכוּלָּן - רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי

    שלושים מתלמידי הלל ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה, שלושים ראויים שתעמוד להם החמה כיהושע, ועשרים בינוניים. הקטן שבהם, רבן יוחנן בן זכאי, לא הניח שום תחום בתורה.

  5. דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן

    דָּבָר גָּדוֹל - מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. דָּבָר קָטָן - הֲוָיוֹת דְּאַבָּיֵי וְרָבָא

    ״דבר גדול״ הוא מעשה מרכבה, ו״דבר קטן״ הוא הקושיות והדיונים של אביי ורבא. רש״י: ההלכות שאביי ורבא הסתפקו בהן כבר ידע רבן יוחנן בן זכאי, והן נשכחו בימי האמוראים. ואם הקטן שבהם כך, הגדול שבהם, יונתן בן עוזיאל, על אחת כמה וכמה.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

9 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
בְּלָאבלי
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
גִּירְסָאנוסח, גרסה
סְבָרָאהגיון, טעם
אִיבָּעֵיהיה צריך
לְהוּלהם, להן
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
מְסַפְּקָאמסופק; יש ספקהוה מספקא להו = היה להם ספק

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה הזקקתוני

סוכה כ״ח ע״א

כלומר תזקיקוני לומר דבר כו׳ אגיד לכם את מדותי וזו אחת מהן:

אתם מכריחים אותי לומר דבר שלא שמעתי? אספר לכם את מידותיי, וזו אחת מהן.

רש״י

ד״ה שיחת חולין

סוכה כ״ח ע״א

דברי הבאי ושחוק כלומר מה שספק בידי לא מפני (שטרחתי) בכל אלה ואי אפשר שאמרו רבותי דבר בבית המדרש ולא שמעתיו ומה שלא שמעתי לא אומר שכך היא מדתי:

שיחת חולין היא דברים בטלים ושחוק. כוונתו: הקפדתי בכל אלה, ולכן אי אפשר שרבותיי אמרו דבר בבית המדרש ולא שמעתי. ומה שלא שמעתי, איני אומר.

רש״י

ד״ה בלא תורה

סוכה כ״ח ע״א

בלא גירסא שהיה הולך ושונה תמיד:

הוא היה חוזר על תלמודו גם בזמן שהלך.

רש״י

ד״ה גמרא

סוכה כ״ח ע״א

זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהן טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים ...

״גמרא״ היא העיון בדברי הקודמים: התנאים האחרונים פירשו ונתנו טעם לדברי הראשונים, כמו שהאמוראים עשו לדברי התנאים.

רש״י

ד״ה הויות דאביי ורבא

סוכה כ״ח ע״א

כל איבעי׳ להו לאביי ורבא הוה מספקא להו ובכולן נתן את לבו ונתן בהן טעם ובימי אמוראים נשתכחו:

כל השאלות שאביי ורבא הסתפקו בהן, רבן יוחנן בן זכאי כבר עסק בהן ונתן בהן טעם. בימי האמוראים הן נשכחו.

רש״י

ד״ה נשרף

סוכה כ״ח ע״א

שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו:

מלאכי השרת התקבצו סביבו לשמוע את תורתו.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. לפי רש״י, מה הם ״הוויות דאביי ורבא״ שרבן יוחנן בן זכאי לא הניח, ומה אומר הדבר עליו?

  2. איזו מידה מופיעה ברשימת מידותיו של רבן יוחנן בן זכאי ואינה ברשימת מידותיו של רבי אליעזר?

  3. רבי אליעזר ענה על חלק מהלכות סוכה ״לא שמעתי״. מה משמעות התשובה לפי רש״י?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה שאלו את רבי אליעזר כשאמר ״לא שמעתי״, ומה הקשר בין מידותיו לתשובתו?

    תשובה

    שאלו: וכי כל דבריך הם רק ממה ששמעת? הוא תיאר את מידותיו: הגיע ראשון, לא ישן ולא יצא כשנשאר אדם בבית המדרש. לכן אי אפשר שרבותיו אמרו דבר והוא לא שמע, ומה שלא שמע אינו אומר.

  2. מהו ״דבר גדול ודבר קטן״ שלא הניח רבן יוחנן בן זכאי, ומה למדים מכך?

    תשובה

    דבר גדול: מעשה מרכבה. דבר קטן: הוויות דאביי ורבא. אם הקטן שבתלמידי הלל ידע כל זאת, גדולת הגדול שבהם, יונתן בן עוזיאל, על אחת כמה וכמה.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקמִשְׁנַת מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ, וּפְטוֹר נָשִׁיםסוכה כ״ח ע״א–ב · סרטון 4:11 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).