מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה כ״ו ע״ב–כ״ז ע״א

מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ: הַמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בַּאֲכִילַת עֲרַאי

בתכנית תושב״ע

פרק ב׳, הישן · שאלון 6281

המשנה מספרת שרבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל הקפידו לאכול בסוכה אפילו טעימה קטנה, ורבי צדוק אכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה. הגמרא שואלת: וכי המשנה מביאה מעשה שסותר את הדין שלה? ומקשה מן המעשה על שיעורי אכילת עראי של רב יוסף ואביי.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 3:02 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

תיק 5 · מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִי׳כ״ו ע״ב

    מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁנֵי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה

    שני חכמים קיבלו אוכל מועט, וביקשו להעלות אותו לסוכה. לעומתם רבי צדוק קיבל פחות מכביצה, אחז אותו במפה, אכל מחוץ לסוכה ולא בירך אחריו.

  2. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?!

    מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?!

    רש״י: וכי מביאים אחרי הדין מעשה שסותר אותו? המשנה התירה לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, והמעשה מראה שחכמים הקפידו אפילו בטעימה.

  3. חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא

    חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אִם בָּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ - מַחְמִיר, וְלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם יוּהֲרָא

    במשנה חסר משפט: מי שרוצה להחמיר על עצמו ולאכול גם עראי בסוכה, רשאי, ואין בזה גאווה. המעשה בא להראות את זה.

  4. הָא כְּבֵיצָה, בָּעֵי סוּכָּה. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף וְאַבָּיֵי!

    מרבי צדוק משמע שרק פחות מכביצה מותר מחוץ לסוכה, וכביצה כבר צריך סוכה. זו קושיה על רב יוסף ואביי, שנתנו שיעורים גדולים יותר לאכילת עראי.

  5. דִּילְמָא

    דִּילְמָא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה נְטִילָה וּבְרָכָה לָא בָּעֵי, הָא כְּבֵיצָה בָּעֵי נְטִילָה וּבְרָכָה

    אולי השיעור של כביצה במעשה נוגע לנטילת ידיים ולברכה אחרונה, ולא לסוכה. פחות מכביצה אינו צריך נטילה וברכה, וכביצה צריך.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

20 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
חַסּוֹרֵיחסר; חסרון״חסורי מחסרא״: המשנה חסרה
מְחַסְּרָאחסרהחסורי מחסרא = המשנה חסרה
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
לֵיתאין
בֵּיהּבו
יוּהֲרָאיוהרה, גאווה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
לֵימָאשיאמר; האם נאמרשורש אמר; בראש שאלה: האם נאמר
תֶּיהְוֵיתהיהשורש הו״י
תְּיוּבְתֵּיהּהוכחה נגדו
דִּילְמָאאולי; שמא
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
קָסָבַרסוברקָא + סָבַר
דָּרֵישׁדורש
הַיְינוּזהו; כלומרלא כמו ׳היינו׳ בעברית
דְּהוּכלשהו; פעוטאחרי כל: ׳כל דהו׳ - כל דבר קטן
בְּלָאבלי
רֵישָׁאראש; החלק הראשוןמול סֵיפָא

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה אוכל פחות מכביצה

סוכה כ״ו ע״ב

מאכל פחות מכביצה:

מאכל שגודלו פחות מביצה.

רש״י

ד״ה נטלו במפה

סוכה כ״ו ע״ב

לא נטל ידיו אלא כרך במפה ידיו משום נקיות דקסבר פחות מכביצה לא בעי נט״י ולא בעי סוכה ולא בעי ברכת המזון לאחריו דדריש כרבי יהודה (ברכות דף מט.) ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בה שביעה והיינו כביצה אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה:

רבי צדוק לא נטל ידיים, אלא כרך את ידיו במפה משום נקיות. לדעתו פחות מכביצה אינו צריך נטילה, סוכה וברכה אחרונה. ברכה אחרונה נלמדת מ״ואכלת ושבעת וברכת״, ושביעה היא כביצה (כרבי יהודה). אבל ברכה ראשונה צריך על כל שהוא, כי ״אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה״.

רש״י

ד״ה מעשה לסתור

סוכה כ״ו ע״ב

וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר דבריהם דקתני רישא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה ומביא מעש׳ דלטעימ׳ תבשיל צריך סוכ׳:

אין דרך להביא אחרי דין מעשה שסותר אותו. בתחילת המשנה נאמר שאוכלים ושותים עראי מחוץ לסוכה, ואילו המעשה מראה שגם לטעימת תבשיל צריך סוכה.

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. ״העלום לסוכה״: מה הביאו לרבן יוחנן בן זכאי ולרבן גמליאל, ומה הם אמרו? ומה עשה רבי צדוק עם האוכל שנתנו לו?
  2. הגמרא שואלת ״מעשה לסתור?״. בין מה למה יש כאן סתירה? הסבירו בעזרת רש״י: ״וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר דבריהם״.
  3. מה פירוש ״חסורי מחסרא״? איזו שורה חסרה במשנה, ומה זה ״יוהרא״? לפי התוספות, למה רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל העלו את האוכל לסוכה?
  4. מרבי צדוק הגמרא מדייקת: ״הא כביצה בעי סוכה״. למה זו קושיה על רב יוסף ועל אביי, ואיך ״דילמא״ מתרץ? ולמה רבי צדוק לקח את האוכל במפה?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. המשנה מביאה מעשה שחכמים הקפידו לאכול עראי בסוכה. מהי הקושיה ״מעשה לסתור״, ומהו התירוץ ״חסורי מחסרא״?

  2. מה הקושיה מרבי צדוק על רב יוסף ואביי, ואיך הגמרא דוחה אותה?

  3. אלון אוכל בחג חתיכת עוגה קטנה, פחות מכביצה, מחוץ לסוכה, ונוהג כרבי צדוק. מה הוא עושה ומה אינו עושה, לפי רש״י?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה הקושיה ״מעשה לסתור״, ומה התירוץ?

    תשובה

    המשנה התירה אכילת עראי מחוץ לסוכה, והמעשה מראה שחכמים אכלו גם טעימה בסוכה. התירוץ: ״חסורי מחסרא״. מי שרוצה להחמיר על עצמו מחמיר, ואין בזה יוהרא.

  2. מה הקושיה מרבי צדוק על רב יוסף ואביי, ואיך היא נדחית?

    תשובה

    ממנו משמע שכביצה כבר צריך סוכה, ושיעורי העראי שלהם גדולים יותר. הדחייה: אולי כביצה צריך נטילה וברכה אחרונה, ולא סוכה.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקחוֹבַת סֻכָּה כָּל שִׁבְעָהסוכה כ״ז ע״א · סרטון 3:54 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).