ד״ה אוכל פחות מכביצה
סוכה כ״ו ע״במאכל פחות מכביצה:
מאכל שגודלו פחות מביצה.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק ב׳, הישן · שאלון 6281
המשנה מספרת שרבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל הקפידו לאכול בסוכה אפילו טעימה קטנה, ורבי צדוק אכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה. הגמרא שואלת: וכי המשנה מביאה מעשה שסותר את הדין שלה? ומקשה מן המעשה על שיעורי אכילת עראי של רב יוסף ואביי.
שיעור על הסרטון ״מחמיר על עצמו״: מערך · מצב כיתה (שאלות הסרטון כבר בדף העבודה ובדף התשובות של הסוגיה)
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 3:02 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תיק 5 · מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁנֵי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה
שני חכמים קיבלו אוכל מועט, וביקשו להעלות אותו לסוכה. לעומתם רבי צדוק קיבל פחות מכביצה, אחז אותו במפה, אכל מחוץ לסוכה ולא בירך אחריו.
מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?!
רש״י: וכי מביאים אחרי הדין מעשה שסותר אותו? המשנה התירה לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, והמעשה מראה שחכמים הקפידו אפילו בטעימה.
חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אִם בָּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ - מַחְמִיר, וְלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם יוּהֲרָא
במשנה חסר משפט: מי שרוצה להחמיר על עצמו ולאכול גם עראי בסוכה, רשאי, ואין בזה גאווה. המעשה בא להראות את זה.
הָא כְּבֵיצָה, בָּעֵי סוּכָּה. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף וְאַבָּיֵי!
מרבי צדוק משמע שרק פחות מכביצה מותר מחוץ לסוכה, וכביצה כבר צריך סוכה. זו קושיה על רב יוסף ואביי, שנתנו שיעורים גדולים יותר לאכילת עראי.
דִּילְמָא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה נְטִילָה וּבְרָכָה לָא בָּעֵי, הָא כְּבֵיצָה בָּעֵי נְטִילָה וּבְרָכָה
אולי השיעור של כביצה במעשה נוגע לנטילת ידיים ולברכה אחרונה, ולא לסוכה. פחות מכביצה אינו צריך נטילה וברכה, וכביצה צריך.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| חַסּוֹרֵי | חסר; חסרון | ״חסורי מחסרא״: המשנה חסרה |
| מְחַסְּרָא | חסרה | חסורי מחסרא = המשנה חסרה |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| קָתָנֵי | שונה (במשנה) | קָא + תָּנֵי |
| לֵית | אין | |
| בֵּיהּ | בו | |
| יוּהֲרָא | יוהרה, גאווה | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| לֵימָא | שיאמר; האם נאמר | שורש אמר; בראש שאלה: האם נאמר |
| תֶּיהְוֵי | תהיה | שורש הו״י |
| תְּיוּבְתֵּיהּ | הוכחה נגדו | |
| דִּילְמָא | אולי; שמא | |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| קָסָבַר | סובר | קָא + סָבַר |
| דָּרֵישׁ | דורש | |
| הַיְינוּ | זהו; כלומר | לא כמו ׳היינו׳ בעברית |
| דְּהוּ | כלשהו; פעוט | אחרי כל: ׳כל דהו׳ - כל דבר קטן |
| בְּלָא | בלי | |
| רֵישָׁא | ראש; החלק הראשון | מול סֵיפָא |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
מאכל פחות מכביצה:
מאכל שגודלו פחות מביצה.
לא נטל ידיו אלא כרך במפה ידיו משום נקיות דקסבר פחות מכביצה לא בעי נט״י ולא בעי סוכה ולא בעי ברכת המזון לאחריו דדריש כרבי יהודה (ברכות דף מט.) ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בה שביעה והיינו כביצה אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה:
רבי צדוק לא נטל ידיים, אלא כרך את ידיו במפה משום נקיות. לדעתו פחות מכביצה אינו צריך נטילה, סוכה וברכה אחרונה. ברכה אחרונה נלמדת מ״ואכלת ושבעת וברכת״, ושביעה היא כביצה (כרבי יהודה). אבל ברכה ראשונה צריך על כל שהוא, כי ״אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה״.
וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר דבריהם דקתני רישא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה ומביא מעש׳ דלטעימ׳ תבשיל צריך סוכ׳:
אין דרך להביא אחרי דין מעשה שסותר אותו. בתחילת המשנה נאמר שאוכלים ושותים עראי מחוץ לסוכה, ואילו המעשה מראה שגם לטעימת תבשיל צריך סוכה.
שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
המשנה מביאה מעשה שחכמים הקפידו לאכול עראי בסוכה. מהי הקושיה ״מעשה לסתור״, ומהו התירוץ ״חסורי מחסרא״?
הדין לא השתנה. אכילת עראי מותרת בחוץ, והחסר הוא משפט על מי שרוצה להחמיר.
הדין לא השתנה: אכילת עראי מותרת בחוץ. החסר הוא משפט על מי שבוחר להחמיר, והמעשה בא להדגים זאת.
אף אחד לא עבר על הדין. ההחמרה רשות ולא חובה, ורבי צדוק נהג כדין.
זה ההפך. הגמרא אומרת ״לית ביה משום יוהרא״, כלומר אין בהחמרה גאווה.
מה הקושיה מרבי צדוק על רב יוסף ואביי, ואיך הגמרא דוחה אותה?
מרבי צדוק משמע ההפך: רק פחות מכביצה מותר בחוץ. והדחייה אינה בכך שהוא יחיד.
רבי צדוק אכל פחות מכביצה בחוץ. מי שהחמיר והעלה לסוכה הם רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל.
הגמרא מציעה שהשיעור של כביצה במעשה הוא לעניין נטילה וברכה אחרונה. לפי זה אין קושיה על שיעורי העראי של רב יוסף ואביי.
הדחייה אינה על החמרה אלא על השיעור: כביצה נוגע לנטילה ולברכה אחרונה ולא לסוכה.
אלון אוכל בחג חתיכת עוגה קטנה, פחות מכביצה, מחוץ לסוכה, ונוהג כרבי צדוק. מה הוא עושה ומה אינו עושה, לפי רש״י?
לדעת רבי צדוק פחות מכביצה אינו צריך נטילה, סוכה וברכה אחרונה. ברכה לפניו צריך, כי אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה.
ברכה לפניו הוא כן מברך. רק ברכה אחרונה תלויה בשיעור כביצה, שהיא שביעה.
פחות מכביצה אינו צריך נטילה, ורבי צדוק רק כרך את ידיו במפה משום נקיות. גם ברכה אחרונה אינו צריך.
פחות מכביצה אינו צריך סוכה, וכך נהג רבי צדוק. בסוכה אכלו רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל, כהחמרה.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה הקושיה ״מעשה לסתור״, ומה התירוץ?
המשנה התירה אכילת עראי מחוץ לסוכה, והמעשה מראה שחכמים אכלו גם טעימה בסוכה. התירוץ: ״חסורי מחסרא״. מי שרוצה להחמיר על עצמו מחמיר, ואין בזה יוהרא.
מה הקושיה מרבי צדוק על רב יוסף ואביי, ואיך היא נדחית?
ממנו משמע שכביצה כבר צריך סוכה, ושיעורי העראי שלהם גדולים יותר. הדחייה: אולי כביצה צריך נטילה וברכה אחרונה, ולא סוכה.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).