מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה מ״א ע״ב–מ״ב ע״א

״מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר - שְׁמָהּ מַתָּנָה״

לא בתכנית תושב״ע

פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281

ביום טוב ראשון אין אדם יוצא בלולב של חברו. המקור הוא ״לכם״, משלכם. מה עושה מי שאין לו לולב? מהמעשה בספינה של רבן גמליאל והזקנים לומדים שאפשר לתת מתנה על מנת להחזיר. והגמרא מוסיפה עד כמה הייתה המצוה חביבה עליהם.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. הַמִּשְׁנָהמ״א ע״ב

    יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כׇּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת ... מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ

    כשיום טוב ראשון חל בשבת, מביאים את הלולבים לבית הכנסת מערב שבת. בבוקר כל אחד מכיר את שלו ונוטל אותו, כי ביום טוב ראשון אין יוצאים בלולב של חברו. בשאר ימי החג יוצאים גם בלולב של חברו.

  2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

    ״וּלְקַחְתֶּם״, שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה בְּיַד כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. ״לָכֶם״, מִשֶּׁלָּכֶם - לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁאוּל וְאֶת הַגָּזוּל

    ״ולקחתם״ בלשון רבים: כל אחד צריך לקיחה משלו, ואין אחד מוציא את כולם. ״לכם״: הלולב צריך להיות שלכם. לכן שאול וגזול פסולים, אלא אם כן נתנו לו במתנה.

  3. מַעֲשֶׂה בַּסְּפִינָה

    נְטָלוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בּוֹ, וּנְתָנוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּמַתָּנָה ... נְטָלוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְיָצָא בּוֹ, וְהֶחְזִירוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל

    רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא היו בספינה, ורק לרבן גמליאל היה לולב. כל אחד יצא בו ונתן אותו במתנה לבא אחריו, ורבי עקיבא החזיר אותו לרבן גמליאל.

  4. לָמָּה לִי הֶחְזִירוֹ?

    לְמָה לִי לְמֵימַר הֶחְזִירוֹ? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן: מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר - שְׁמָהּ מַתָּנָה

    למה הברייתא מספרת שרבי עקיבא החזיר? כדי ללמד שרבן גמליאל נתן את הלולב על מנת שיחזירוהו, ובכל זאת זו מתנה והם יצאו בו.

  5. רָבָא

    ״הֵא לְךָ אֶתְרוֹג זֶה עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי״. נְטָלוֹ וְיָצָא בּוֹ, הֶחְזִירוֹ - יָצָא, לֹא הֶחְזִירוֹ - לֹא יָצָא

    המתנה תלויה בתנאי. אם החזיר, התנאי התקיים והמתנה הייתה מתנה, ויצא. אם לא החזיר, התנאי לא התקיים, ומתברר שהאתרוג היה בידו כגזול.

  6. בְּאֶלֶף זוּז

    לְמָה לִי לְמֵימַר שֶׁלְּקָחוֹ בְּאֶלֶף זוּז? לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מִצְוֹת חֲבִיבוֹת עֲלֵיהֶן

    המחיר מלמד על חביבות המצוה. כך גם אמימר, שהיה מתפלל ולולבו בידו. ואנשי ירושלים היו הולכים כל היום ולולבם בידם, ״להודיעך כמה היו זריזין במצות״.

  7. לֹא יֹאחַז

    לֹא יֹאחַז אָדָם תְּפִילִּין בְּיָדוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּחֵיקוֹ וְיִתְפַּלֵּל ... הָתָם לָאו מִצְוָה נִינְהוּ, וּטְרִיד בְּהוּ. הָכָא מִצְוָה נִינְהוּ, וְלָא טְרִיד בְּהוּ

    קושיה על אמימר: אסור להתפלל כשמחזיקים דבר ביד, כי טרודים שלא ייפול. התשובה: שם אין מצוה באחיזה, והאחיזה מטרידה. בלולב האחיזה עצמה היא מצוה, ומתוך שהיא חביבה אינה מטרידה.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

28 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
מֵימַרלומרמֵימַר אָמַר = הוא חושב בלבו
מִילְּתָאדבר; ענין
אַגַּבמתוך; תוך כדיאַגַּב דְּ = מתוך ש־
אוֹרְחֵיהּדרכואַגַּב אוֹרְחֵיהּ = תוך כדי דרכו, דרך אגב
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
לָאולא, אינו
נִינְהוּהם
טְרִידטרוד, עסוק
בְּהוּבהם
הָכָאכאן
אִיגְלַאיהתברר, התגלהאִיגְלַאי מִלְּתָא = התברר הדבר
מֵעִיקָּרָאבתחלה
הָוְיָיןהם; הם נחשביםרבים של ״הוי״
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
נָמֵיגם
נָפֵיקיוצא (ידי חובה)שורש נפק
שִׁילְהֵיסוף״בשילהי פרק״: בסוף הפרק
גַּבֵּיאצל; לגבי
חָשִׁיבחשוב, נחשב
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
סְתָמָאסתם, בלי פרוטמִסְּתָמָא = מִן הַסְּתָם
מִלְּתָאדבר
דָּמֵידומהשורש דמי

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה לכם משלכם

סוכה מ״א ע״ב

משמע:

המילה ״לכם״ משמעה ״משלכם״, כלומר הלולב צריך להיות שלו.

רש״י

ד״ה הא קמ״ל

סוכה מ״א ע״ב

דר״ג ע״מ שיחזירוהו לו נתנו להם ואפ״ה הויא מתנה עד שיצאו בו:

רבן גמליאל נתן את הלולב על מנת שיחזירוהו, ובכל זאת זו מתנה עד שיצאו בו.

רש״י

ד״ה החזירו לו יצא

סוכה מ״א ע״ב

דמתנה על מנת להחזיר מתנה היא והרי החזירו לו אבל אם לא החזירו אגלאי מלתא דמעיקרא גזול הוא בידו:

מתנה על מנת להחזיר היא מתנה, והוא קיים את התנאי. אם לא החזיר, התברר שמלכתחילה האתרוג היה גזול בידו.

רש״י

ד״ה לאו מצוה נינהו

סוכה מ״א ע״ב

לאוחזן והויין עליו למשא לפיכך טרוד במשאם וכבד עליו משאם ושמירתם: הכא - נטילתה ולקיחתה מצוה היא ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאה ושימורה כבד עליו ולא טריד:

אין מצוה לאחוז בהם, והם משא עליו, ולכן הוא טרוד בשמירתם. בלולב האחיזה היא המצוה, ומתוך שהמצוה חביבה עליו, השמירה אינה כבדה עליו.

תוספות

לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.

תוספות

ד״ה אלא

סוכה מ״א ע״ב

השאלה במשפט אחד: האם אפשר לצאת באתרוג של שותפים?

לשון התוספות

אלא א״כ נתן לו במתנה. ובאתרוג השותפין נמי לא נפיק כדמוכח בשילהי יש נוחלין (ב״ב דף קלז: ושם) גבי אחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית ולא חשיב שלו כיון דאין מיוחד שלו אלא כשאול הוי ואינו יוצא בו ומה שנהגו הקהל לקנות אתרוג בשותפות מלמדין אותן שיהו כולם נותן כל אחד ואחד חלקו לחבירו על מנת להחזיר ויש לסמוך דכיון דקנאוהו על מנת לצאת בו ואע״ג שלא פירשו סתמא דמלתא כאילו פרשו דמי כיון דבענין אחר אין יכולין לצאת בו:

  1. פֵּרוּשׁ

    ובאתרוג השותפין נמי לא נפיק ... ולא חשיב שלו כיון דאין מיוחד שלו אלא כשאול הוי

    לא רק לולב של חברו פסול, אלא גם אתרוג של שותפים. כך מוכח בבבא בתרא (קל״ז ע״ב) באחים שקנו אתרוג מכספי הירושה המשותפת. האתרוג אינו שלו לבדו, ולכן הוא כשאול.

  2. קֻשְׁיָה

    ומה שנהגו הקהל לקנות אתרוג בשותפות

    אם כן, איך יוצא הקהל שנהג לקנות אתרוג אחד בשותפות?

  3. תֵּרוּץ

    מלמדין אותן שיהו כולם נותן כל אחד ואחד חלקו לחבירו על מנת להחזיר

    מלמדים אותם שכל אחד ייתן את חלקו לחברו במתנה על מנת להחזיר. כך האתרוג שלו בשעת הנטילה.

  4. מַסְקָנָה

    ויש לסמוך דכיון דקנאוהו על מנת לצאת בו ואע״ג שלא פירשו סתמא דמלתא כאילו פרשו דמי

    ואפילו אם לא אמרו זאת במפורש, אפשר לסמוך: הם קנו את האתרוג כדי לצאת בו, ואין דרך אחרת לצאת בו. לכן נחשב כאילו התנו.

החידוש: אתרוג של שותפים כשאול. אבל כשקנו אותו כדי לצאת בו, אנו מניחים שכל אחד נותן את חלקו לחברו במתנה על מנת להחזיר.

בדקו את עצמכם

1למה אתרוג של שותפים נחשב כשאול?

כי הוא אינו מיוחד לאחד מהם, ובשעת הנטילה אינו כולו שלו.

2איך יוצאים באתרוג של הקהל?

כל אחד נותן את חלקו לחברו במתנה על מנת להחזיר. ואפילו לא אמרו זאת במפורש, כך היא כוונתם.

מקורות: בבא בתרא קל״ז ע״ב

תוספות

ד״ה ואם

סוכה מ״א ע״ב

השאלה במשפט אחד: אם המתנה היא על מנת להחזיר לרבן גמליאל, איך רבי יהושע נתן את הלולב לרבי אלעזר בן עזריה?

לשון התוספות

ואם לאו לא יצא. ומה שלא החזירו רבי יהושע לרבן גמליאל אלא נתנו לרבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא דעתו של רבן גמליאל היה שיצאו כולם ואח״כ יחזירוהו:

  1. קֻשְׁיָה

    ומה שלא החזירו רבי יהושע לרבן גמליאל אלא נתנו לרבי אלעזר בן עזריה

    לפי רבא, אם לא החזיר, לא יצא. והרי רבי יהושע לא החזיר את הלולב לרבן גמליאל, אלא נתן אותו לרבי אלעזר בן עזריה, וכן רבי אלעזר לרבי עקיבא!

  2. תֵּרוּץ

    דעתו של רבן גמליאל היה שיצאו כולם ואח״כ יחזירוהו

    רבן גמליאל התכוון שכולם יצאו בלולב, ורק אחר כך יחזירו לו. התנאי התקיים כשרבי עקיבא, האחרון, החזיר אותו.

החידוש: התנאי ״על מנת להחזיר״ נקבע לפי דעת הנותן. רבן גמליאל רצה שהלולב יעבור בין כולם ויחזור אליו בסוף.

בדקו את עצמכם

1מה הקושיה של התוספות מהמעשה בספינה?

רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה לא החזירו את הלולב לרבן גמליאל, אלא נתנו אותו לחבריהם.

2מה התירוץ?

דעת רבן גמליאל הייתה שכולם יצאו, ורק אחר כך יחזירוהו לו.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. מה לומדים מ״ולקחתם״ ומ״לכם״, ומה הדין ביום טוב ראשון?

  2. רבא פוסק: ״הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי״, החזירו יצא, לא החזירו לא יצא. למה, לפי רש״י, אם לא החזיר לא יצא אף שהאתרוג היה בידו בשעת הנטילה?

  3. קהל קנה אתרוג אחד בשותפות. איך כל אחד מהם יוצא בו, לפי התוספות (ד״ה אלא)?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה לומדים מ״ולקחתם״ ומ״לכם״, ומה הדין ביום טוב ראשון?

    תשובה

    ״ולקחתם״: לקיחה ביד כל אחד ואחד. ״לכם״: משלכם, להוציא שאול וגזול. ביום טוב ראשון יוצאים בלולב של חברו רק אם נתן לו במתנה.

  2. מה לומדים מהמעשה בספינה, ומה פסק רבא?

    תשובה

    ״מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה״. רבא: אם החזיר, יצא. אם לא החזיר, לא יצא, כי מתברר שהיה גזול בידו.

  3. איך יוצא קהל שקנה אתרוג בשותפות, לפי התוספות?

    תשובה

    כל אחד נותן את חלקו לחברו במתנה על מנת להחזיר. ואפילו לא פירשו, כאילו פירשו, כי קנו אותו כדי לצאת בו.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקטָעָה בִּדְבַר מִצְוָהסוכה מ״א ע״ב–מ״ב ע״א

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).