מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
סוכה כ״ז ע״ב–כ״ח ע״א

יְצִיאָה מֵהַבַּיִת בַּמּוֹעֵד, הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ, וּפְרִיסַת סָדִין בְּשַׁבָּת

בתכנית תושב״ע

פרק ב׳, הישן · שאלון 6281

רבי אלעאי הלך להקביל את פני רבי אליעזר רבו ברגל, ורבי אליעזר אמר לו שהוא משבח את מי שנשאר בביתו. הגמרא מיישבת זאת עם החיוב להקביל פני רבו ברגל. אחר כך מעשה ברבי אליעזר בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי, שנשאל אם מותר לפרוס סדין בשבת, ולא ענה.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 4:12 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · מסונכרן לסרטון: לחיצה על משפט קופצת אליו

תיק 7 · סֻכָּה שֶׁל חָבֵרהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַעֲשֶׂהכ״ז ע״ב

    אִלְעַאי! אֵינְךָ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל. שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין, שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִבָּתֵּיהֶן בָּרֶגֶל

    רבי אלעאי הלך ללוד להקביל את פני רבי אליעזר רבו ביום טוב. רבי אליעזר אמר לו: אינך מאלה ששובתים ברגל. הוא משבח את מי שנשאר בבית, כי כתוב ״ושמחת אתה וביתך״.

  2. אִינִי?!

    מִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת״

    רבי יצחק לומד שחייבים להקביל פני רבו ברגל. בעלה של השונמית שאל אותה למה היא הולכת לאלישע ״לא חדש ולא שבת״. משמע שבחודש ובשבת הולכים לרב.

  3. הָא - דְּאָזֵיל וְאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, הָא - דְּאָזֵיל וְלָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ

    מי שיכול ללכת ולחזור באותו יום, וגם לשמוח עם ביתו, חייב להקביל פני רבו. מי שאינו חוזר באותו יום, ישמח בביתו.

  4. פְּרִיסַת סָדִין

    מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט

    רבי אליעזר שבת בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי, והשמש הגיעה לסוכה. יוחנן שאל אם מותר לפרוס סדין בשבת, ורבי אליעזר הסיט את השיחה לנושא אחר, פעמיים. כשהשמש הגיעה לרגליו, יוחנן פרס סדין, ורבי אליעזר יצא. לא כדי להתחמק, אלא כי לא אמר מעולם דבר שלא שמע מרבו.

  5. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי?

    וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה! ... וְהָאָמַר ... מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין

    איך רבי אליעזר עצמו היה בסוכה של אחר, מחוץ לביתו?

    • ״אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה״״רגל אחר הוה״. רש״י: למשל בשבועות, וישבו בסוכה בשביל האוויר.
    • ״מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין״״שבת הוה״, ולא רגל.
  6. וְתִיפְשׁוֹט לֵיהּכ״ח ע״א

    פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי - פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו - אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ

    למה לא פשט את השאלה משיטתו בפקק החלון? לדעתו סוגרים חלון בשבת בפקק רק אם הוא קשור ותלוי שם. אם כן גם סדין שאינו קשור אסור.

  7. תֵּרוּץ

    הָתָם הוּא דִּמְבַטֵּל, אֲבָל הָכָא דְּלָא מְבַטֵּל - לָא

    את הפקק מבטלים לחלון, והוא נעשה חלק מן הקיר. לכן הוא נחשב תוספת לאוהל. את הסדין אין מבטלים לסוכה, כי עתיד להסירו. לכן לא היה פשוט לרבי אליעזר שזו תוספת אוהל.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

23 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
אָזֵילהולך
אָתֵיבאהווה; לעומת ״אתא״ (עבר)
יוֹמֵיהּיומו
מַהוּמה הדין? האם מותר?פתיחה של שאלה הלכתית
עֲלֵיהּעליו; עליהעל + כינוי
הָאָמַרוהרי אמרהא + אמר: קושיה מדברי אמורא
לָאולא, אינו
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
הָכָאכאן
דְּלָאשלא, מפני שלאד + לא
אֲמָרָהּאמר אותהשורש אמר
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
לֵיהּלו
הַאיזה
גַּבֵּיאצל; לגבי
חָשִׁיבחשוב, נחשב
הִלְכָּךְלפיכך
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
אֲנַןאנחנו
סָהֲדֵיעדיםאנן סהדי = אנחנו עדים
פְּשִׁיטָאברור, פשוט
לִיהְוֵישיהיהשורש הוי

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה אינך משובתי הרגל

סוכה כ״ז ע״ב

הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:

כי לא נשארת בביתך עם אשתך, לשמוח איתה ברגל.

רש״י

ד״ה משבח אני את העצלנין

סוכה כ״ז ע״ב

אע״פ שלא בשביל הרגל מתעכבים שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות אעפ״כ משבחן אני:

גם אם הם נשארים בבית מתוך עצלות ולא לכבוד הרגל, הוא משבח אותם.

רש״י

ד״ה מדוע את הולכת וגו׳

סוכה כ״ז ע״ב

בעלה של שונמית אמר לה כשאמרה לו אלכה וארוצה עד איש האלהים ואשובה:

בעלה של השונמית שאל אותה כך כשאמרה שהיא הולכת לאלישע. משמע שבחודש ובשבת היה מקובל ללכת.

רש״י

ד״ה הא דאזיל ואתי ביומיה

סוכה כ״ז ע״ב

ומשמח שמחת החג עם אשתו חייב להקביל פני רבו כגון עיר שבתוך התחום או על ידי עירוב:

מי שהולך וחוזר באותו יום, ושמח עם אשתו בחג, חייב להקביל פני רבו. למשל עיר בתוך התחום, או על ידי עירוב.

רש״י

ד״ה מהו שאפרוש עליה סדין

סוכה כ״ז ע״ב

לצל שלא תשוזפך השמש מי אסור משום מוסיף על אהל עראי בשבת או לא:

לפרוס סדין לצל. השאלה: האם זו תוספת על אוהל עראי, שאסורה בשבת?

רש״י

ד״ה רגל אחר היה

סוכה כ״ז ע״ב

כגון עצרת והיו יושבין בסוכה משום אויר:

למשל בשבועות. ישבו בסוכה בשביל האוויר, לא לשם מצוה.

רש״י

ד״ה התם מבטל ליה

סוכה כ״ח ע״א

להאי פקק לגבי חלון וחשיב ליה מכותל עצמו הלכך הוי מוסיף אבל סדין אנן סהדי דלא מבטיל ליה לגבי סוכה וסופו ליטלו הלכך לא פשיטא לרבי אליעזר דליהוי מוסיף:

את הפקק מבטלים לחלון והוא כמו חלק מן הקיר, ולכן הוא תוספת אוהל. את הסדין ברור שאין מבטלים לסוכה, כי יסירו אותו. לכן לא היה פשוט לרבי אליעזר שזו תוספת.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. רבי אליעזר משבח את מי שאינו יוצא מביתו ברגל, ורבי יצחק מחייב להקביל פני רבו ברגל. כיצד מיישבת הגמרא?

  2. רבי אליעזר סובר שסוגרים חלון בשבת בפקק רק אם הפקק קשור ותלוי. מדוע זה לא הכריע עבורו את שאלת פריסת הסדין בסוכה?

  3. רבי אליעזר אמר ״אין יוצאין מסוכה לסוכה״, ובכל זאת ישב בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי. כיצד מיישבת זאת הגמרא לפי רש״י?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. איך מיישבת הגמרא את שבח רבי אליעזר לעצלנים עם החיוב להקביל פני רבו ברגל?

    תשובה

    מי שהולך וחוזר באותו יום, וגם שמח עם ביתו, חייב להקביל פני רבו. מי שאינו חוזר באותו יום, ישמח בביתו.

  2. למה רבי אליעזר לא ענה על שאלת פריסת הסדין, ולמה לא פשטה הגמרא את השאלה מפקק החלון?

    תשובה

    הוא לא אמר מעולם דבר שלא שמע מרבו. פקק החלון מבטלים לחלון והוא כמו חלק מן הקיר, ואילו סדין אין מבטלים לסוכה. לכן הדין בסדין לא היה פשוט.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקמִדּוֹתֵיהֶן שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאיסוכה כ״ח ע״א

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).