ד״ה אינך משובתי הרגל
סוכה כ״ז ע״בהואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:
כי לא נשארת בביתך עם אשתך, לשמוח איתה ברגל.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק ב׳, הישן · שאלון 6281
רבי אלעאי הלך להקביל את פני רבי אליעזר רבו ברגל, ורבי אליעזר אמר לו שהוא משבח את מי שנשאר בביתו. הגמרא מיישבת זאת עם החיוב להקביל פני רבו ברגל. אחר כך מעשה ברבי אליעזר בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי, שנשאל אם מותר לפרוס סדין בשבת, ולא ענה.
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 4:12 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תיק 7 · סֻכָּה שֶׁל חָבֵרהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
אִלְעַאי! אֵינְךָ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל. שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין, שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִבָּתֵּיהֶן בָּרֶגֶל
רבי אלעאי הלך ללוד להקביל את פני רבי אליעזר רבו ביום טוב. רבי אליעזר אמר לו: אינך מאלה ששובתים ברגל. הוא משבח את מי שנשאר בבית, כי כתוב ״ושמחת אתה וביתך״.
מִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת״
רבי יצחק לומד שחייבים להקביל פני רבו ברגל. בעלה של השונמית שאל אותה למה היא הולכת לאלישע ״לא חדש ולא שבת״. משמע שבחודש ובשבת הולכים לרב.
הָא - דְּאָזֵיל וְאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, הָא - דְּאָזֵיל וְלָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ
מי שיכול ללכת ולחזור באותו יום, וגם לשמוח עם ביתו, חייב להקביל פני רבו. מי שאינו חוזר באותו יום, ישמח בביתו.
מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט
רבי אליעזר שבת בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי, והשמש הגיעה לסוכה. יוחנן שאל אם מותר לפרוס סדין בשבת, ורבי אליעזר הסיט את השיחה לנושא אחר, פעמיים. כשהשמש הגיעה לרגליו, יוחנן פרס סדין, ורבי אליעזר יצא. לא כדי להתחמק, אלא כי לא אמר מעולם דבר שלא שמע מרבו.
וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה! ... וְהָאָמַר ... מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין
איך רבי אליעזר עצמו היה בסוכה של אחר, מחוץ לביתו?
פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי - פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו - אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ
למה לא פשט את השאלה משיטתו בפקק החלון? לדעתו סוגרים חלון בשבת בפקק רק אם הוא קשור ותלוי שם. אם כן גם סדין שאינו קשור אסור.
הָתָם הוּא דִּמְבַטֵּל, אֲבָל הָכָא דְּלָא מְבַטֵּל - לָא
את הפקק מבטלים לחלון, והוא נעשה חלק מן הקיר. לכן הוא נחשב תוספת לאוהל. את הסדין אין מבטלים לסוכה, כי עתיד להסירו. לכן לא היה פשוט לרבי אליעזר שזו תוספת אוהל.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| אָזֵיל | הולך | |
| אָתֵי | בא | הווה; לעומת ״אתא״ (עבר) |
| יוֹמֵיהּ | יומו | |
| מַהוּ | מה הדין? האם מותר? | פתיחה של שאלה הלכתית |
| עֲלֵיהּ | עליו; עליה | על + כינוי |
| הָאָמַר | והרי אמר | הא + אמר: קושיה מדברי אמורא |
| לָאו | לא, אינו | |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| הָכָא | כאן | |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| אֲמָרָהּ | אמר אותה | שורש אמר |
| מִי | מי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־ | מילת שאלה |
| לֵיהּ | לו | |
| הַאי | זה | |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| הִלְכָּךְ | לפיכך | |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| אֲנַן | אנחנו | |
| סָהֲדֵי | עדים | אנן סהדי = אנחנו עדים |
| פְּשִׁיטָא | ברור, פשוט | |
| לִיהְוֵי | שיהיה | שורש הוי |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:
כי לא נשארת בביתך עם אשתך, לשמוח איתה ברגל.
אע״פ שלא בשביל הרגל מתעכבים שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות אעפ״כ משבחן אני:
גם אם הם נשארים בבית מתוך עצלות ולא לכבוד הרגל, הוא משבח אותם.
בעלה של שונמית אמר לה כשאמרה לו אלכה וארוצה עד איש האלהים ואשובה:
בעלה של השונמית שאל אותה כך כשאמרה שהיא הולכת לאלישע. משמע שבחודש ובשבת היה מקובל ללכת.
ומשמח שמחת החג עם אשתו חייב להקביל פני רבו כגון עיר שבתוך התחום או על ידי עירוב:
מי שהולך וחוזר באותו יום, ושמח עם אשתו בחג, חייב להקביל פני רבו. למשל עיר בתוך התחום, או על ידי עירוב.
לצל שלא תשוזפך השמש מי אסור משום מוסיף על אהל עראי בשבת או לא:
לפרוס סדין לצל. השאלה: האם זו תוספת על אוהל עראי, שאסורה בשבת?
כגון עצרת והיו יושבין בסוכה משום אויר:
למשל בשבועות. ישבו בסוכה בשביל האוויר, לא לשם מצוה.
להאי פקק לגבי חלון וחשיב ליה מכותל עצמו הלכך הוי מוסיף אבל סדין אנן סהדי דלא מבטיל ליה לגבי סוכה וסופו ליטלו הלכך לא פשיטא לרבי אליעזר דליהוי מוסיף:
את הפקק מבטלים לחלון והוא כמו חלק מן הקיר, ולכן הוא תוספת אוהל. את הסדין ברור שאין מבטלים לסוכה, כי יסירו אותו. לכן לא היה פשוט לרבי אליעזר שזו תוספת.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
רבי אליעזר משבח את מי שאינו יוצא מביתו ברגל, ורבי יצחק מחייב להקביל פני רבו ברגל. כיצד מיישבת הגמרא?
ההפך: מי שחוזר באותו יום יכול גם לשמוח בביתו וגם להקביל פני רבו, ולכן חייב.
הפסוק ״לא חדש ולא שבת״ משמש מקור לחיוב, ואין בו פטור ברגל; ההבחנה היא אם חוזר באותו יום.
כך בגמרא: מי שהולך וחוזר יכול לשמוח ״אתה וביתך״ וגם להקביל פני רבו.
הגמרא אינה מחלקת בין תלמיד לאדם אחר; ההבחנה היא אם חוזר באותו יום.
רבי אליעזר סובר שסוגרים חלון בשבת בפקק רק אם הפקק קשור ותלוי. מדוע זה לא הכריע עבורו את שאלת פריסת הסדין בסוכה?
אילו כך, הסדין שאינו קשור היה אסור; הגמרא מקשה דווקא מכך ומתרצת בהבדל אחר.
רש״י מסביר שהספק הוא אם זו תוספת על אוהל עראי; אין כאן היתר כללי בסוכה.
זו הקושיה של הגמרא עצמה. התירוץ הוא ההבדל בביטול: הסדין אינו כפקק, ולכן לא היה פשוט שהוא אסור.
ההבדל הוא הביטול: בפקק ״התם הוא דמבטל״, ובסדין ״הכא דלא מבטל״.
רבי אליעזר אמר ״אין יוצאין מסוכה לסוכה״, ובכל זאת ישב בסוכתו של יוחנן בן רבי אלעאי. כיצד מיישבת זאת הגמרא לפי רש״י?
״רגל אחר הוה״: בשבועות אין חובת סוכה, ולכן אין בעיה בישיבה בסוכת אחר.
״שבת הוה״ הוא התירוץ לקושיה האחרת, על שבח העצלנים; כאן התירוץ הוא רגל אחר.
הגמרא אינה אומרת זאת; רבי אליעזר היה אורח, והתירוץ מתייחס לסוג הרגל.
הגמרא אינה מחלקת בין ימי החג; היא מתרצת שהיה רגל אחר.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
איך מיישבת הגמרא את שבח רבי אליעזר לעצלנים עם החיוב להקביל פני רבו ברגל?
מי שהולך וחוזר באותו יום, וגם שמח עם ביתו, חייב להקביל פני רבו. מי שאינו חוזר באותו יום, ישמח בביתו.
למה רבי אליעזר לא ענה על שאלת פריסת הסדין, ולמה לא פשטה הגמרא את השאלה מפקק החלון?
הוא לא אמר מעולם דבר שלא שמע מרבו. פקק החלון מבטלים לחלון והוא כמו חלק מן הקיר, ואילו סדין אין מבטלים לסוכה. לכן הדין בסדין לא היה פשוט.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
הצעד הבא בפרקמִדּוֹתֵיהֶן שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאיסוכה כ״ח ע״אלשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).