ד״ה לכם משלכם
סוכה כ״ז ע״בלהוציא את הגזול ואת השאול:
״משלכם״ ממעט גם לולב גזול וגם לולב שאול.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק ב׳, הישן · שאלון 6281
רבי אליעזר משווה סוכה ללולב: כמו שאין יוצאים ביום טוב הראשון בלולב של חברו, כך אין יוצאים בסוכה של חברו, כי כתוב ״תעשה לך״. חכמים לומדים מ״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״ שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת. הגמרא מבררת מה כל צד עושה בפסוק של חברו.
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 4:12 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תיק 7 · סֻכָּה שֶׁל חָבֵרהסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ ... כָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ
רבי אליעזר: בלולב כתוב ״ולקחתם לכם״, משלכם, ולכן אין יוצאים בלולב של חברו. בסוכה כתוב ״חג הסוכות תעשה לך״, משלך, ולכן אין יוצאים בסוכה של חברו.
״כׇּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסּוּכּוֹת״, מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לֵישֵׁב בְּסוּכָּה אַחַת
חכמים: בלולב אכן אין יוצאים בשל חברו, אבל בסוכה יוצאים. הפסוק מלמד שכל ישראל יכולים לשבת בסוכה אחת, בזה אחר זה. זה אפשרי רק אם יוצאים בסוכה שאינה של היושב.
הַאי ״לְךָ״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי גְּזוּלָה, אֲבָל שְׁאוּלָה כְּתִיב: ״כׇּל הָאֶזְרָח״
לחכמים, ״לך״ ממעט סוכה גזולה. סוכה שאולה כשרה, כי כתוב ״כל האזרח״.
הַאי ״כׇּל הָאֶזְרָח״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בֵּינְתַיִם וְקָטָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּינְתַיִם
לרבי אליעזר, ״כל״ מרבה גר שהתגייר בחול המועד וקטן שהתגדל בחול המועד. הם עושים סוכה בחול המועד, אף שבדרך כלל רבי אליעזר אוסר. חכמים אינם צריכים את הפסוק לזה, כי לדעתם כל אחד עושה סוכה בחול המועד.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| הַאי | זה | |
| מַאי | מה | |
| דָּרְשִׁי | דורשים | |
| בֵּיהּ | בו | |
| מִיבְּעֵי | צריך; היה צריך | מִיבְּעֵי לֵיהּ = היה לו לכתוב |
| לֵיהּ | לו | |
| מַעוֹטֵי | להוציא, למעט | |
| כְּתִיב | כתוב | מדכתיב = ממה שכתוב |
| עֲבִיד | עושה; עשוי | |
| מִשְׁמַע | משתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו | |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| יְהֵא | יהיה | |
| דְּלָא | שלא, מפני שלא | ד + לא |
| מָטֵי | מגיע | |
| חַד | אחד | |
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| אָתָא | בא | עבר; לעומת ״אתי״ (הווה) |
| רַבּוֹיֵי | לרבות; לכלול | |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי | |
| טוּבָא | הרבה | |
| קָא | מציין פעולה מתרחשת עכשיו | קא אכיל = אוכל כעת |
| חָשִׁיב | חשוב, נחשב | |
| הָתָם | שם | הפוך מ״הכא״ (כאן) |
| אַפֵּי | אפילו (בקיצור אפי׳); פנים | |
| נָמֵי | גם | |
| אָמְרִינַן | אנו אומרים | שורש אמר |
| בִּישׁ | רע | |
| אִיכָּא | יש | |
| לָאו | לא, אינו | |
| דָּמֵי | דומה | שורש דמי |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| אִיבָּעֵי | היה צריך | |
| מִיכְתַּב | לכתוב | |
| דָּרְשִׁינַן | אנחנו דורשים | |
| לְקַמָּן | בהמשך, להלן | |
| מְרַבִּינַן | אנו מרבים | שורש רבי |
| מִינַּהּ | ממנה | |
| מוֹקְמִי | מעמידים (מפרשים) | |
| מִיהוּ | אבל, מכל מקום | מילת קישור, בלשון תוספות |
| מְמַעֲטִינַן | אנו ממעטים (מוציאים) | שורש מעט |
| הָכָא | כאן | |
| נִידְרוֹשׁ | נדרוש | |
| הָכִי | כך; כן | הָכִי נַמִי = אכן כך |
| נִיחָא | נוח; מתיישב | |
| בָּעֵי | שואל; צריך | שורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר |
| הֲוָה | היה; נעשה | הֲוָה לֵיהּ = נחשב לו |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
להוציא את הגזול ואת השאול:
״משלכם״ ממעט גם לולב גזול וגם לולב שאול.
דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע״י שאלה:
הפסוק מלמד שכל ישראל יושבים בסוכה אחת, זה אחר זה. אי אפשר שהסוכה תהיה של כולם בשותפות, כי לכל אחד לא יגיע חלק בשווי פרוטה. לכן רק בשאלה.
צמחו לו ב׳ שערות במועד ואתא האי כל לרבויי שעושה סוכה בחולו של מועד מה שאין כן במחויב קודם לכן כדאמר ר׳ אליעזר לעיל:
קטן שהגיע לגדלות במועד. ״כל״ מרבה שהוא עושה סוכה בחול המועד. מי שהיה חייב כבר קודם, לרבי אליעזר אינו עושה סוכה בחול המועד.
לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.
השאלה במשפט אחד: איך לומדים מ״כל האזרח״ שיוצאים בסוכה שאולה, ומה המשמעות לסוכה של שותפים?
כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. משמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה כך פירש בקונט׳ ועל חנם דחק דכיון דכתב לך למעוטי דשותפין משמע כדמוכח בראשית הגז (חולין דף קלו.) גבי תרומה וחלה ופאה וטובא דקא חשיב התם ואפי׳ אתרוג נמי דכתיב ביה לכם לשון רבים אמרינן ביש נוחלין (ב״ב דף קלז:) האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית ונוטלו אחד מהם ויוצא בו אם יכול לאכלו כגון דאיכא אתרוג כיוצא בו לכל חד וחד יצא ואם לאו לא יצא דלכם משמע שיהא כולו שלו ולא מקצתו ולא דמי לבגדיכם ועריסותיכם ותרומותיכם דפרק ראשית הגז (חולין דף קלו.) דשל שותפין בכלל והא דכתיב לכם לשון רבים משום דאיבעי ליה למיכתב ולקחתם לשון רבים דדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן סוכה דף מג.) שתהא לקיחה לכל אחד ואחד (ומרבינן) סוכה אחת לכל ישראל שמע מינה דלא דרשי לך למעוטי שאולה ומוקמי ליה למעוטי גזולה ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאולה מדכתיב כסותך בפ׳ ראשית הגז (חולין דף קלו.) וא״כ הכא נמי נידרוש הכי ולפירוש הקונטרס ניחא דעל כרחך יוצאין בשאולה מדמרבינן סוכה אחת לכל ישראל ותימה דלר׳ אליעזר דבעי סוכה שלכם אין שנים יוצאין בסוכה א׳ לעולם ויהא צריך לכל בני הבית סוכה לכל אחד וא׳ ושמא הוה מרבי מדכתיב תשבו כעין תדורו (שותפין) שיכולים לישב יחד בסוכה אחת ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות לצאת בו דעתן להקנות כל א׳ חלקו לחבירו בשעה שהוא מברך על מנת להחזיר דבשביל שנשתתף בו לא גרע ממתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה:
ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה כך פירש בקונט׳
רש״י: ״סוכה אחת לכל ישראל״ אינה יכולה להיות בשותפות של כולם, כי לכל אחד לא יגיע חלק בשווי פרוטה. לכן הכוונה שיושבים בה בשאלה, ומכאן ששאולה כשרה.
ועל חנם דחק דכיון דכתב לך למעוטי דשותפין משמע
תוספות: ״ועל חנם דחק״. רש״י הוצרך לפרש ״בשאלה״ כי חשב שחלק קטן מדי אינו נחשב בעלות. אבל אין צורך בזה. ״לך״ בדרך כלל ממעט שותפים, כמו בתרומה, בחלה ובפאה (חולין קל״ו ע״א).
ואפי׳ אתרוג נמי דכתיב ביה לכם לשון רבים ... האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית
אפילו באתרוג, שכתוב בו ״לכם״ בלשון רבים, שותפים אינם יוצאים. אחים שקנו אתרוג מכספי הירושה: אחד מהם יוצא בו רק אם לכל אחד יש אתרוג כמוהו, והאתרוג נחשב שלו כולו (בבא בתרא קל״ז ע״ב). ״לכם״ בלשון רבים נכתב כי ״ולקחתם״ בא ללמד שכל אחד ואחד צריך ליטול.
ומרבינן סוכה אחת לכל ישראל שמע מינה דלא דרשי לך למעוטי שאולה ומוקמי ליה למעוטי גזולה
אם כן ״סוכה אחת לכל ישראל״ מלמד שבסוכה גם שותפים יוצאים, אף שכתוב ״לך״. מכאן שחכמים אינם דורשים ״לך״ למעט שאולה, אלא רק גזולה.
ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאולה מדכתיב כסותך
אבל קשה: בציצית מרבים בגד של שותפים מ״בגדיהם״, וממעטים שאול מ״כסותך״. גם כאן נאמר כך: שותפים כשרים, ושאולה פסולה מ״לך״. לפירוש רש״י אין קושיה, כי ״סוכה אחת לכל ישראל״ מוכרחת להיות בשאלה.
ותימה דלר׳ אליעזר דבעי סוכה שלכם אין שנים יוצאין בסוכה א׳ לעולם
ועוד קשה: לרבי אליעזר, שצריך סוכה ״משלך״, שניים לעולם לא יוצאים בסוכה אחת, וכל אחד מבני הבית יצטרך סוכה משלו. תוספות מציעים: אולי הוא מרבה שותפים מ״תשבו כעין תדורו״, שהרי יושבים יחד בבית אחד.
ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות ... ממתנה על מנת להחזיר
ומה עם המנהג שהקהל קונה אתרוג בשותפות? כוונתם שכל אחד נותן את חלקו לחברו בשעה שהוא מברך, במתנה על מנת להחזיר. שותפות אינה גרועה ממתנה על מנת להחזיר, שנחשבת מתנה.
החידוש: לרש״י ״כל האזרח״ מלמד שסוכה שאולה כשרה. לתוספות הוא מלמד שסוכה של שותפים כשרה, ו״לך״ ממעט רק גזולה. ובאתרוג של הקהל, כל אחד נותן לחברו את חלקו במתנה על מנת להחזיר.
כי בשותפות של כל ישראל לא יגיע לכל אחד שווה פרוטה.
שבסוכה גם שותפים יוצאים, אף ש״לך״ בדרך כלל ממעט שותפים. לכן ״לך״ ממעט רק גזולה, ולא שאולה.
כל אחד נותן את חלקו לחברו בשעה שהוא מברך, במתנה על מנת להחזיר.
מקורות: רש״י סוכה כ״ז ע״ב, ד״ה כל האזרח · חולין קל״ו ע״א · בבא בתרא קל״ז ע״ב · סוכה מ״ג ע״א
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
מה לומדים חכמים מ״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״ לגבי סוכה של חברו?
זה שימושו של רבי אליעזר בפסוק, לא של חכמים. חכמים לומדים ממנו על סוכה שאינה של היושב.
״לך״ ממעט סוכה גזולה, ורק שאולה כשרה (״אבל שאולה כתיב כל האזרח״).
הפסוק מלמד שכל ישראל יכולים לשבת בסוכה אחת בזה אחר זה, וזה אפשרי רק אם יוצאים גם בסוכה שאינה שלהם. לכן שאולה כשרה.
רש״י מסביר את ההפך: בשותפות של כולם לא יגיע לכל אחד שווה פרוטה, ולכן הלימוד מדבר על שאילה.
כל צד במחלוקת סוכה של חברו משתמש בפסוק של הצד השני בדרך אחרת. מה עושה כל אחד?
״לך״ ממעט גזולה בלבד, כי שאולה נלמדת מ״כל האזרח״. רבי אליעזר צריך את ״כל״ לרבות גר וקטן שנעשו חייבים בחול המועד, שעושים סוכה בחול המועד.
לחכמים שאולה כשרה, ולכן ״לך״ אינו ממעט אותה. ושותפים אינם הרבוי של רבי אליעזר.
אין בסוגיה לימוד כזה. הרבוי של ״כל״ הוא גר וקטן שנתגדל.
רבי אליעזר פוסל סוכה שאולה, ולכן אינו יכול להשתמש בפסוק כדי להכשירה.
רש״י מסביר שהלימוד ״סוכה אחת לכל ישראל״ אפשרי רק בשאילה. מה טעמו?
רש״י אינו מנמק בעיכוב השותפים אלא בשיעור הבעלות: פחות משווה פרוטה לכל אחד.
אם הסוכה שייכת לכל ישראל בשותפות, לכל אחד יהיה פחות משווה פרוטה, וזו אינה בעלות. לכן הלימוד מתאים רק לשאילה (רש״י).
רשות הרבים וגזל הרבים הם עניין בסוגיה אחרת (סוכה גזולה). כאן הטעם הוא חלק הבעלות.
זה הטיעון שתוספות מביאים כדי להקשות על רש״י (״ועל חנם דחק״), והם מסיקים ששותפים כן יוצאים ו״לך״ ממעט גזולה בלבד.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה הלימוד של רבי אליעזר מ״תעשה לך״, ומה הלימוד של חכמים מ״כל האזרח״?
רבי אליעזר: כמו בלולב ״לכם״, משלכם, כך בסוכה ״לך״, משלך, ואין יוצאים בסוכה של חברו. חכמים: ״כל האזרח״ מלמד שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת, ולכן יוצאים בשאולה.
מה כל צד עושה בפסוק של חברו?
חכמים: ״לך״ ממעט סוכה גזולה. רבי אליעזר: ״כל האזרח״ מרבה גר שהתגייר וקטן שהתגדל בחול המועד, שעושים סוכה בחול המועד.
הסבר את מחלוקת רש״י ותוספות בפירוש ״סוכה אחת לכל ישראל״.
רש״י: זה אפשרי רק בשאלה, כי בשותפות לא יגיע לכל אחד שווה פרוטה. לכן הלימוד הוא ששאולה כשרה. תוספות: אין צורך בזה. ״לך״ בדרך כלל ממעט שותפים, וכאן מרבים שותפים, ולכן ״לך״ ממעט רק גזולה.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).