ד״ה למגנא בכילתא
סוכה כ״ו ע״אואע״פ שיש לה גג וגבוהה עשרה והוי כאילו חוץ לסוכה:
כילה שיש לה גג וגובהה עשרה טפחים היא כמו אוהל בפני עצמו, והישן בה כאילו ישן מחוץ לסוכה. ובכל זאת התיר.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
חלקי העמוד
בתכנית תושב״ע
פרק ב׳, הישן · שאלון 6281
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 3:32 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תיק 3 · מִצְטַעֵר
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
חוֹלֶה שֶׁאָמְרוּ, לֹא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲפִילּוּ חָשׁ בְּעֵינָיו, וַאֲפִילּוּ חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ
הפטור של ״חולים״ במשנה אינו רק לחולה שיש בו סכנה. גם חולה שאין בו סכנה פטור, אפילו מי שעיניו או ראשו כואבים לו.
פַּעַם אַחַת חַשְׁתִּי בְּעֵינַי בְּקֵיסָרִי, וְהִתִּיר רַבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִּי לִישַׁן אֲנִי וּמְשַׁמְּשַׁי חוּץ לַסּוּכָּה
רבן שמעון בן גמליאל מספר: עיניו כאבו לו בקיסריה, ורבי יוסי התיר לו ולמשרתיו לישון מחוץ לסוכה.
רַב שְׁרָא לְרַב אַחָא בַּרְדְּלָא לְמִגְנֵא בְּכִילְּתָא בַּסּוּכָּה - מִשּׁוּם בָּקֵי. רָבָא שְׁרָא ... לְמִגְנֵא בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא - מִשּׁוּם סִירְחָא דְגַרְגִּישְׁתָּא
שני אמוראים התירו בגלל צער.
רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מִצְטַעֵר - פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם ... חוֹלֶה אִין, מִצְטַעַר לָא!
רבא הולך לשיטתו שמצטער פטור מן הסוכה. אבל המשנה פוטרת רק חולים. משמע שחולה פטור ומצטער אינו פטור.
חוֹלֶה - הוּא וּמְשַׁמְּשָׁיו פְּטוּרִים, מִצְטַעֵר - הוּא פָּטוּר, מְשַׁמְּשָׁיו לָא
גם המצטער פטור. המשנה מלמדת דין מיוחד בחולה: גם משמשיו פטורים. משמשי המצטער חייבים.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| אֶלָּא | אלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כך | בפתיחת קושיה: אם כך, הרי |
| שְׁרָא | התיר | שורש שרי |
| מִגְנֵא | לישון | |
| בַּר | בן; חוץ מ | בַּר מִ־ = חוץ מ־ |
| מְטַלַּלְתָּא | סוכה; מקום מוצל | מלשון צל; גם כתיב מטולתא |
| סִירְחָא | ריח רע; סרחון | |
| לְטַעְמֵיהּ | לשיטתו, לפי טעמו | |
| הָא | זה, זאת; הרי | הא ... הא = זה ... וזה |
| אֲנַן | אנחנו | |
| תְּנַן | שנינו (במשנה) | תנן: שנינו במשנה |
| הָוֵי | היה; נעשה; נחשב | שורש הוי |
| גַּבֵּי | אצל; לגבי |
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
ואע״פ שיש לה גג וגבוהה עשרה והוי כאילו חוץ לסוכה:
כילה שיש לה גג וגובהה עשרה טפחים היא כמו אוהל בפני עצמו, והישן בה כאילו ישן מחוץ לסוכה. ובכל זאת התיר.
צינצל״ש:
״בקי״ הם יתושים. רש״י מתרגם ללשון צרפתית של ימיו.
קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעית הסוכה:
אדמה לבנה שטחו בה את רצפת הסוכה, והיה לה ריח רע.
שהסוכה מצערתו:
מי שהישיבה בסוכה גורמת לו צער.
לכל דיבור: לשון התוספות המלאה, ולצדה השאלה במשפט אחד, המהלך בשלבים (פירוש, ראיה, קושיה, תירוץ, מסקנה), החידוש ושאלות לבדיקה עצמית.
השאלה במשפט אחד: למה הברייתא אומרת ״ואפילו חש בעיניו״, כאילו זה החידוש הגדול?
ואפילו חש בעיניו. אע״פ שאין בו סכנת עין דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת כדמוכח פרק אין מעמידין (ע״ז דף כח.) גבי עין שמרדה:
סכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת
מחלת עיניים יכולה להיות מסוכנת. בעבודה זרה כ״ח ע״ב נאמר שעל ״עין שמרדה״ מחללים את השבת, כי סכנת אבר כמוה כסכנת נפשות. אם כן מה החידוש ש״אפילו חש בעיניו״ פטור מן הסוכה?
אע״פ שאין בו סכנת עין
הברייתא מדברת בכאב עיניים שאין בו סכנה לעין. גם הוא פוטר מן הסוכה.
החידוש: ״חש בעיניו״ פירושו כאב בלי סכנה. אילו הייתה סכנה לעין, היא כסכנת נפשות, והפטור פשוט.
כי סכנת עין היא סכנת אבר, שכמוה כסכנת נפשות ומחללים עליה את השבת. אם כן אין חידוש שהיא פוטרת מן הסוכה.
מקורות: עבודה זרה כ״ח ע״ב
שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
הברייתא אומרת שחולה פטור מן הסוכה ״אפילו חש בעיניו״. איך מפרשים התוספות את ״חש בעיניו״, ולמה?
זה הפוך. אילו הייתה סכנה, הפטור היה פשוט ולא היה בו חידוש, והברייתא באה לחדש גם בלי סכנה.
הברייתא מדברת על חולה ולא על מצטער. ההבחנה בין חולה למצטער היא בהמשך הסוגיה.
התוספות אינם מדברים על ספק סכנה. הם מביאים את עבודה זרה כ״ח ע״ב, שמחללים שבת על סכנת אבר כמו על סכנת נפשות.
התוספות: ״אף על פי שאין בו סכנת עין, דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת״. לכן החידוש הוא בכאב בלי סכנה.
רב התיר לרב אחא ברדלא לישון בכילה בסוכה, ורבא התיר לישון מחוץ לסוכה. מה ההבדל בין שני ההיתרים?
רב התיר ״למגנא בכילתא בסוכה, משום בקי״, ורבא התיר ״למגנא בר ממטללתא, משום סירחא דגרגישתא״.
זה מחליף בין שני האמוראים. הכילה והיתושים אצל רב, ויציאה מהסוכה וריח הטיט אצל רבא.
שני ההיתרים נבעו מצער: יתושים אצל רב וריח רע אצל רבא. הגמרא לא מציגה אותם כהיתר לחולה.
רק אצל רב יש כילה. רבא התיר לישון מחוץ לסוכה, ולא בכילה בתוכה.
ראובן חש בעיניו בחג, בלי סכנה, ובנו משמש אותו. שמעון מצטער מריח רע בסוכה, ובנו משמש אותו. מה דינם בסוכה, לפי תירוץ הגמרא?
זו הטעות של הרחבת הפטור למשמש המצטער. הגמרא מבחינה בין משמשי החולה למשמשי המצטער.
זה הפוך. משמשי החולה פטורים, ואילו משמשי המצטער חייבים.
הגמרא: ״חולה הוא ומשמשיו פטורים, מצטער הוא פטור, משמשיו לא״.
גם חולה וגם מצטער פטורים בעצמם. ומשמש החולה פטור, כי זה דין מיוחד בחולה.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
איזה חולה פטור מן הסוכה לפי הברייתא? הבא את דברי התוספות על ״ואפילו חש בעיניו״.
לא רק חולה שיש בו סכנה, אלא גם חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בעיניו או בראשו. תוספות: מדובר בלי סכנה לעין, כי סכנת עין היא כסכנת נפשות והפטור בה פשוט.
מה הקושיה על רבא ממשנת ״חולין ומשמשיהן״, ומה התירוץ?
רבא אמר שמצטער פטור, והמשנה פוטרת רק חולה. התירוץ: חולה פטור הוא ומשמשיו, ומצטער פטור הוא ומשמשיו חייבים.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).