ד״ה מנומר ופסול
סוכה ל״ג ע״בדלאו הדר הוא שהרי הענבים שחורות והעלין ירוקין מנומר טצ״ש בלע״ז:
אינו הדר: הענבים שחורים והעלים ירוקים, ונראה מנומר.
לא נמצא. נסו שם מסכת ודף (״סוכה כה״, ״ב״ב ח״) או מונח (״תנן״).
לא בתכנית תושב״ע
פרק ג׳, לולב הגזול · שאלון 6281
המשנה פוסלת הדס שענביו מרובים מעליו. רב חסדא מביא שני כללים בשם רב, ״רבינו הגדול״. הראשון נדחה, כי הוא מוביל ל״מנומר״, והשני מבחין בין צבעי הענבים.
אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.
אורך: 4:15 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
פותחים גמרא. מסכת סוכה. פרק שלישי - ״לולב הגזול״. דף ל״ג, עמוד א׳ ועמוד ב׳. והסוגיה: ״יש דחוי אצל מצות?״ מה שנפסל - יכול לחזור?
במשימה הקודמת: ״ענף עץ עבות״. וההדס ש״נקטם ראשו, ועלתה בו תמרה - כשר״. אבל מה אם נקטם לפני החג - והתמרה עלתה רק בחג? המעטפה הבאה.
בעי רבי ירמיה: ״נקטם ראשו מערב יום טוב, ועלתה בו תמרה ביום טוב - מהו?״ ״יש דחוי אצל מצות, או לא?״ רש״י: כמו בקרבנות - ״הואיל ונדחה, תו לא הדר מיחזי״. ותוספות מדייקים: כאן - ״דחוי מעיקרא״. ההדס לא היה כשר אף רגע אחד בחג. שני סוגי דחוי: ״נראה ונדחה״ - היה כשר ונפסל. ו״דחוי מעיקרא״ - פסול מן הרגע הראשון.
״ותפשוט ליה מהא דתנן״ - בכיסוי הדם: ״כסהו, ונתגלה - פטור מלכסות״. ״כסהו הרוח - חייב לכסות״. ואמר רבי יוחנן: ״לא שנו אלא שחזר ונתגלה״. ״והוינן בה: אמאי חייב לכסות? הואיל ואידחי - אידחי!״ ואמר רב פפא: ״זאת אומרת - אין דחוי אצל מצות״.
אבל ״דרב פפא גופא מיבעיא ליה״: אולי התנא בטוח - אין דחוי, ״לקולא ולחומרא״. ואולי הוא מסופק - ולכן מחמיר בכיסוי הדם. אבל ״לקולא״ - להכשיר את ההדס - ״לא אמרינן״. ״תיקו״.
״לימא כתנאי: עבר ולקטן״ - את הענבים, ביום טוב - ״פסול, דברי רבי אלעזר בר צדוק. וחכמים מכשירין״. ״מאי לאו״ - ביש דחוי קמיפלגי? ״לא: דכולי עלמא״ - אין דחוי. ״והכא - במילף לולב מסוכה קא מיפלגי״. בסוכה כתיב ״תעשה - ולא מן העשוי״.
״ואיבעית אימא: בלולב צריך אגד קא מיפלגי״. רבי יהודה אומר: ״שאינו אגוד - פסול״. ״מאי טעמא? יליף לקיחה לקיחה - מאגודת אזוב״. ורבנן: ״לולב - מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו - כשר״. ״משום זה אלי ואנוהו״. רש״י: ״התנאה לפניו״.
״או שהיו ענביו מרובין מעליו״. אמר רב חסדא: ״לא שנו אלא במקום אחד. אבל בשנים או שלשה מקומות - כשר״. אמר ליה רבא: ״שנים ושלשה מקומות - הוי מנומר, ופסול״. רש״י: ״לאו הדר הוא״. אלא: ״לא שנו אלא ענביו שחורות. אבל ענביו ירוקות - מיני דהדס הוא, וכשר״. אמר רב פפא: ״אדומות - כשחורות דמיין״. רש״י: ״לכשייבשו מעט - יהיו שחורים״.
״אם מיעטן - כשר״. אימתי? לפני שאגד - ״פשיטא!״ אלא אחרי שאגד - ״דחוי מעיקרא הוא!״ ״תפשוט מינה: דחוי מעיקרא - לא הוי דחוי!״ ״לא: אגד הזמנה בעלמא הוא״. רש״י: האגד אינו קובע. הדחוי מתחיל רק כשמגיע זמן המצוה.
״ואין ממעטין ביום טוב. הא עבר ולקטן - כשר״. ואימתי השחירו הענבים? אם ביום טוב - ״נראה ונדחה הוא. שמעת מינה: נראה ונדחה - חוזר ונראה!״ ״לא: לעולם דאשחור מעיקרא״. דחוי מעיקרא - ״תפשוט״. אבל נראה ונדחה - ״לא תפשוט״.
אז מה לוקחים מזה? מה שלא היה כשר מעולם - ונתקן, אינו דחוי. אבל מה שהיה כשר ונפסל - עוד שאלה פתוחה. והגמרא לא מתביישת לומר ״תיקו״ - ולהשאיר שאלה פתוחה.
תיק מספר שש עשרה - נסגר. ובמשימה הבאה: ״ערבי נחל״ - איזו ערבה כשרה?
תיק 16 · יֵשׁ דִּחוּי אֵצֶל מִצְווֹת?הסרטון עוסק גם בסוגיות נוספות: לעמוד הסרטון ←
מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.
מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.
דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ ... לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת - כָּשֵׁר
רב חסדא בשם רב: הענבים פוסלים רק כשכולם במקום אחד. אם הם מפוזרים בכמה מקומות, כשר.
שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָוֵי מְנוּמָּר, וּפְסוּל
רבא דוחה: ענבים בכמה מקומות עושים את ההדס ״מנומר״, נקודות שחורות על ירוק, ואין זה הדר.
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עֲנָבָיו שְׁחוֹרוֹת. אֲבָל עֲנָבָיו יְרוּקּוֹת - מִינֵי דַהֲדַס הוּא, וְכָשֵׁר
לכן דברי רב היו אחרים: הפסול הוא רק בענבים שחורים, שהתחילו להתייבש. ענבים ירוקים צבעם כצבע ההדס, ואינם עושים אותו מנומר.
אֲדוּמּוֹת כִּשְׁחוֹרוֹת דָּמְיָין, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַאי דָּם שָׁחוֹר - אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה
ענבים אדומים פוסלים כמו שחורים. אדום אינו מין ירוק, ובהתייבשות הוא משחיר (רש״י). הראיה מרבי חנינא: השחור הוא אדום שהתקלקל.
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.
דלאו הדר הוא שהרי הענבים שחורות והעלין ירוקין מנומר טצ״ש בלע״ז:
אינו הדר: הענבים שחורים והעלים ירוקים, ונראה מנומר.
שכבר התחילו לייבש ומשחירין ומתחלתן ירוקין הם:
הענבים כבר התחילו להתייבש ולהשחיר. בתחילה הם ירוקים.
שמראיהן שוה לו ואינו נראה מנומר:
צבעם כצבע ההדס, והוא אינו נראה מנומר.
דלאו מין ירוק הוא וזהו שחרירותן ולכשייבשו מעט יותר יהיו שחורים:
אדום אינו מין ירוק. זה תחילת השחרות, וכשיתייבשו עוד יהיו שחורים.
3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.
בלשון הראשונה אמר רב שהענבים פוסלים את ההדס רק כשהם במקום אחד, ובכמה מקומות כשר. מה מקשה רבא?
רבא דן בהם כפוסלים, כי הם משנים את צבע ההדס.
הקושיה אינה על כמות הענבים אלא על מראה ההדס אחרי הפיזור.
רבא אינו מבטל את ההבחנה. הוא טוען שדווקא הפיזור גורם לנימור וההדס פסול.
רש״י: אינו הדר, כי הענבים שחורים והעלים ירוקים. הקושיה מובילה לתיקון: הפסול תלוי בצבע הענבים.
בלשון השנייה הפסול הוא רק בענבים שחורים, וירוקים כשרים. מהו הטעם לפי רש״י?
המדד הוא ההדר: מראה אחיד כשר, ונקודות שחורות על ירוק פוסלות.
הפסול אינו יבשות ההדס אלא מראה מנומר. הענבים השחורים הם שמשנים את המראה.
רש״י אינו עוסק בבשלות. הוא עוסק בצבע ובמראה של ההדס.
הפוך: ירוקים אינם פוסלים כלל, כי הם ״מיני דהדס״.
הדס שענביו אדומים ומרובים מעליו. מה דינו לפי רב פפא?
זו דעת רב לפי הלשון השנייה, שרב פפא מוסיף עליה: אדום דינו כשחור.
רב פפא מביא ראיה מרבי חנינא: ״דם שחור, אדום הוא אלא שלקה״. אדום הוא תחילת השחרות.
לפי רש״י אדום אינו מין ירוק, ולכן הוא משנה את מראה ההדס.
אין דרישה כזאת. אדום דינו כשחור, כי הוא עתיד להשחיר.
בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.
מה היה הכלל הראשון של רב חסדא בשם רב, ולמה רבא דחה אותו?
הענבים פוסלים רק במקום אחד, ובכמה מקומות כשר. רבא: בכמה מקומות ההדס מנומר, ופסול.
מה הכלל השני, ומה הוסיף רב פפא?
הפסול רק בענבים שחורים, וירוקים כשרים כי צבעם כצבע ההדס. רב פפא: אדומים כשחורים, כי הם עתידים להשחיר.
אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.
לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).