מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא י׳ ע״א

לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? חוֹבַת הַצְּדָקָה וְהַהַשְׁגָּחָה

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

טורנוסרופוס הרשע שואל את רבי עקיבא: אם אלוקיכם אוהב עניים, למה אינו מפרנס אותם? רבי עקיבא עונה שהעניים הם הזדמנות לנו להינצל מדינה של גיהנם, ומוכיח, במשל על בן ובפסוק ״הלא פרוס לרעב לחמך״, שחובת הצדקה חלה על בני ישראל גם כשהם ״בנים״ וגם כשהם ״עבדים״. הסוגיה ממשיכה בדברים על הצדקה כהשגחה: מזונות וחסרונות קצובים מראש השנה, והצדקה מצילה ממות.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. רַבִּי מֵאִיר וְטוּרְנוּסְרוּפוּסי׳ ע״א

    תַּנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יֵשׁ לוֹ לְבַעַל הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לְךָ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אֱמוֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּיצּוֹל אָנוּ בָּהֶן מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם

    רבי מאיר מכין את התלמיד לשאלה: ״בעל הדין״ (רש״י: רשע או עובד כוכבים) עלול לשאול למה אלוקים אוהב העניים ואינו מפרנס אותם. התשובה: כדי שנינצל אנו בעזרתם מדינה של גיהנם. אותה שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, ואותה תשובה קיבל.

  2. ״אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּיבְתָּן״

    זוֹ שֶׁמְּחַיַּיבְתָּן לְגֵיהִנָּם! אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ, וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ ... וְאַתֶּם קְרוּיִן עֲבָדִים

    טורנוסרופוס דוחה: דווקא זה מחייב את העניים לגיהנם. הוא מביא משל: מלך כעס על עבדו וחבש אותו, וציווה לא להאכילו. מי שהאכיל את העבד, המלך יכעס עליו. וישראל נקראים ״עבדים״ (״כי לי בני ישראל עבדים״), ולכן, לטענתו, הנותן לעני מפר את רצון המלך.

  3. מָשָׁל שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא

    אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין ... לֹא דּוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ?! וַאֲנַן קְרוּיִן בָּנִים

    רבי עקיבא משנה רק פרט אחד במשל: במקום עבד, בן. מי שהאכיל את הבן, המלך לא יכעס עליו אלא ישלח לו מתנה, כי הבן יקר לו. וישראל נקראים ״בנים״ (״בנים אתם לה׳ אלוקיכם״).

    • טוּרְנוּסְרוּפוּסישראל ״עבדים״ שהמלך כעס עליהם, והמאכיל אותם מכעיס את המלך.
    • רַבִּי עֲקִיבָאישראל ״בנים״ שהמלך כעס עליהם, והמאכיל אותם ראוי לדורון מהמלך.
  4. ״בָּנִים״ וְ״עֲבָדִים״

    אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִן עֲבָדִים, בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם ... וְעַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם! אָמַר לוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ... אֵימָתַי ״עֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת״ – הָאִידָּנָא, וְקָאָמַר: ״הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ״

    טורנוסרופוס עונה: אתם בנים כשאתם עושים רצון ה׳ ועבדים כשאתם לא עושים, ועכשיו אתם לא עושים. רבי עקיבא עונה מפסוק בישעיהו: הפסוק ״ועניים מרודים תביא בית״ מדבר ב״האידנא״ (בזמן הזה), ובכל זאת הוא מצווה ״הלא פרוס לרעב לחמך״. כלומר החובה קיימת גם כשישראל לא במצבם הטוב ביותר.

  5. מְזוֹנוֹתָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו

    דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ חֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זָכָה – ״הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ״. לֹא זָכָה – ״וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת״

    רבי יהודה ברבי שלום: בראש השנה נקבע לכל אדם גם כמה יהיה לו לאכול וגם כמה הפסד יהיה לו (רש״י). מי שזכה נותן את ההפסד לעניים. מי שלא זכה, ההפסד מגיע אליו, והעניים יבואו לביתו.

  6. בְּנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן

    כִּי הָא דִּבְנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, חֲזָא לְהוּ בְּחֶילְמָא דְּבָעוּ לְמִיחְסַר שְׁבַע מְאָה דִּינָרֵי. עַשִּׂינְהוּ שְׁקַל מִינַּיְיהוּ לִצְדָקָה, פּוּשׁ גַּבַּיְיהוּ שִׁיבְסַר דִּינָרֵי ... אָמֵינָא, כִּי הֵיכִי דְּתַעְבְּדוּ מִצְוָה לִשְׁמָהּ

    רבן יוחנן בן זכאי ראה בחלום שבני אחותו עתידים להפסיד באותה שנה שבע מאות דינרים. הוא גבה מהם צדקה כל השנה (רש״י: ״כל השנה היה כופן בדברים״), ונשארו להם שבעה עשר דינרים, ואותם לקח בית הקיסר. הוא לא אמר להם מראש, כדי שיעשו מצווה ״לשמה״.

  7. רַב פָּפָּא

    רַב פָּפָּא הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא, אִישְׁתְּמִיט כַּרְעֵיהּ בָּעֵי לְמִיפַּל ... אֲמַר לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי לְרַב פָּפָּא: שֶׁמָּא עָנִי בָּא לְיָדְךָ וְלֹא פִּרְנַסְתּוֹ

    רב פפא כמעט נפל מהמדרגות ואמר דברי כעס על אלה ששונאים אותנו (רש״י: ״כאדם שתולה קללתו בחבירו״). חייא בר רב מדיפתי אמר לו: אולי בא עני אליך ולא פרנסת אותו? כלומר גם אדם חשוב צריך לבדוק אם הזניח צדקה.

  8. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה

    כׇּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה – כְּתִיב הָכָא: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל״, וּכְתִיב הָתָם: ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל״

    רבי יהושע בן קרחה לומד בגזירה שווה מהמילה ״בליעל״: בפסוק על מי שמעלים עין מצדקה (דברים טו) ובפסוק על עבודה זרה. לכן המעלים עיניו מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה.

  9. שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִין

    אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: כֹּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִין גְּדוֹלִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם

    צדקה וחסד יוצרות שלום ו״פרקליטין״ (רש״י: מליצי יושר) בין ישראל לאביהם שבשמים. הגמרא לומדת זאת מפסוק בירמיהו, ש״חסד״ בו הוא גמילות חסדים ו״רחמים״ הם צדקה.

  10. צְדָקָה מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָּה

    גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָּה ... עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם ... וּמִיתָה – קָשָׁה מִכּוּלָּם [וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה] – דִּכְתִיב: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״

    רבי יהודה: הצדקה מקרבת את הגאולה (״שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא״). עשרה דברים קשים נבראו, כל אחד חזק מקודמו: הר, ברזל, אש, מים, עבים, רוח, גוף, פחד, יין, שינה. והמוות קשה מכולם, אבל ״צדקה תציל ממות״.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

31 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
תַּנְיָאשנויה (בברייתא); נשנהפותח ציטוט ברייתא
מָראדון; חכם (בכבוד)מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני
בַּרבן; חוץ מבַּר מִ־ = חוץ מ־
אֲנַןאנחנו
הָאִידָּנָאעכשיו; בזמננו
קָאָמַראומרקָא + אֲמַר
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
חָזָאראה
לְהוּלהם, להן
בָּעוּשאלו, בקשושורש בע״י
שְׁקַללקח
מִינַּיְיהוּמהם
גַּבַּיְיהוּאצלם
אָמֵינָאאני אומרהֲוָה אָמֵינָא = הייתי אומר
הֵיכִיאיךכי היכי ד = כדי ש / כשם ש
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
סָלֵיקעולה; צומח
דַּרְגָּאמדרגה, שלב
בָּעֵישואל; צריךשורש בע״י; שתי משמעויות לפי ההקשר
לֵיהּלו
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
הָכָאכאן
הָתָםשםהפוך מ״הכא״ (כאן)
אָמְרִיאומריםשורש אמר
לְקַמָּןבהמשך, להלן
שְׁמַעְתִּיןהסוגיה שלנושמעתא + ין: הסוגיה כאן
שָׁקֵיללוקח; נוטל
אִיחַיַּיבהתחיב
מַאןמיכמאן: כדעת מי
לַןלנו

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה לבעל הדין

בבא בתרא י׳ ע״א

רשע או עובד כוכבים:

״בעל הדין״ הוא מי שמתווכח עם היהודי ושואל את השאלה הזאת, וזה רשע או גוי.

רש״י

ד״ה להנצל אנו בהן כו׳

בבא בתרא י׳ ע״א

שהצדקה מצלת מגיהנם כדאמרי׳ לקמן בשמעתין:

התשובה לשאלה היא שהצדקה מצילה מגיהנם. רש״י מפנה לדברים על כך שבהמשך הסוגיה.

רש״י

ד״ה שמזונותיו של אדם

בבא בתרא י׳ ע״א

שכר שיתפרנס ממנו:

״מזונותיו״ הם הרווח שיפרנס את האדם בשנה הבאה.

רש״י

ד״ה חסרונותיו

בבא בתרא י׳ ע״א

הפסד שעתיד להפסיד:

״חסרונותיו״ הם ההפסד שעתיד לבוא עליו.

רש״י

ד״ה זכה

בבא בתרא י׳ ע״א

למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים:

מי שמזלו טוב, ההפסד שנקצב לו ילך לעניים, כלומר הוא ייתן להם צדקה במקום להפסיד.

רש״י

ד״ה שקיל צדקה מינייהו

בבא בתרא י׳ ע״א

כל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה:

רבן יוחנן בן זכאי שכנע את בני אחותו בדברים לתת צדקה לאורך כל השנה.

רש״י

ד״ה איחייב מאן דסני לן

בבא בתרא י׳ ע״א

כאדם שתולה קללתו בחבירו:

רב פפא אמר את דבריו כמי שמטיל את הקללה על אחרים ולא על עצמו.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. טורנוסרופוס טען שישראל הם ״עבדים״ שהמלך כעס עליהם, והמאכיל אותם מכעיס את המלך. מה משנה רבי עקיבא במשל, ומה התוצאה?

  2. טורנוסרופוס טוען: ״אתם קרויים בנים כשאתם עושים רצונו של מקום, ועכשיו אין אתם עושים״. איך עונה לו רבי עקיבא?

  3. רבן יוחנן בן זכאי ראה בחלום שבני אחותו עתידים להפסיד שבע מאות דינרים, וגבה מהם צדקה כל השנה. מדוע לא סיפר להם על החלום?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מהי השאלה ששאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא, ומה ענה לו רבי עקיבא בפעם הראשונה? הסבר את המשל של טורנוסרופוס ואת המשל של רבי עקיבא.

    תשובה

    השאלה: אם אלוקיכם אוהב עניים, למה אינו מפרנסם? רבי עקיבא: כדי שנינצל בהם מדינה של גיהנם. טורנוסרופוס: מלך כעס על עבדו, והמאכיל אותו מכעיס את המלך, וישראל ״עבדים״. רבי עקיבא: מלך שכעס על בנו, והמאכיל אותו ראוי לדורון, וישראל ״בנים״.

  2. הסבר את דברי רבי יהודה ברבי שלום ״כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו״, ואת המעשה בבני אחותו של רבן יוחנן בן זכאי.

    תשובה

    בראש השנה נקבעים גם הרווח וגם ההפסד. מי שזכה, את ההפסד נותן לעניים. רבן יוחנן בן זכאי ראה בחלום שבני אחותו יפסידו שבע מאות דינרים, גבה מהם צדקה כל השנה, ובסוף השנה נשארו אצלם שבעה עשר דינרים, ואותם לקחו מהם. הוא לא אמר להם מראש כדי שיעשו מצווה לשמה.

  3. לפי הרש״ר הירש (תהילים עב), למה ה׳ לא ייסד את החברה על שוויון בקניינים, ובאיזה מובן כל אדם הוא ״עני ה׳״?

    תשובה

    לפי הירש, אי שוויון הקניינים, חומריים ורוחניים, נותן ערך לכיבוש היצר מול תאוות הרכוש ומקום למעשי צדקה. שוויון מלא הוא חלום שמניח שוויון בכישרונות, בכוח ובגודל המשפחה, שאינו קיים. כל אדם הוא ״עני ה׳״ כי אין אדם שכל צרכיו בידו או שיכול להשיגם בלי סיוע זולתו.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקשְׂכַר נְתִינַת הַצְּדָקָהבבא בתרא י׳ ע״א–ב

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).