מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא ז׳ ע״ב

כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְחוֹמָה

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

המשנה קובעת שכופים שותף לבנות בית שער ודלת לחצר, ולבנות לעיר חומה, דלתיים ובריח, ורבן שמעון בן גמליאל מצמצם: לא כל חצר ולא כל עיר ראויות לכך. הגמרא מבררת איך מתיישבת המשנה עם סיפור על חסיד שהתרחק ממנו אליהו אחרי שבנה בית שער, ואיך גובים את הכסף מבני העיר: לפי ממון או לפי קירוב בתים.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִיתִיןז׳ ע״ב

    כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וָדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כׇּל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כׇּל הָעֲיָירוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה.

    כופים את בן החצר שאינו רוצה לסייע לשאר בני החצר לבנות בית שער ודלת. בית השער הוא מקום ששומר יושב בו ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ לחצר (רש״י). כך גם בעיר: כופים לבנות חומה, דלתיים ובריח. רבן שמעון בן גמליאל מסייג: לא כל חצר וכל עיר ראויות.

  2. קֻשְׁיָה: בֵּית שַׁעַר וְאֵלִיָּהוּ

    לְמֵימְרָא דְּבֵית שַׁעַר מְעַלְּיוּתָא הִיא?! וְהָא הָהוּא חֲסִידָא דַּהֲוָה רְגִיל אֵלִיָּהוּ דַּהֲוָה מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵיהּ; עֲבַד בֵּית שַׁעַר, וְתוּ לָא מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵיהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא מִגַּוַּאי, הָא מִבָּרַאי.

    הגמרא שואלת: האם בית שער הוא דבר טוב? והרי חסיד שאליהו היה מדבר עמו, בנה בית שער ואליהו הפסיק לדבר עמו! רש״י: כי בית השער מפסיק בפני העניים הצועקים ואין קולם נשמע. התירוץ הראשון: זה בית שער מבפנים, וזה מבחוץ.

  3. תֵּרוּצִים נוֹסָפִים

    וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא מִבָּרַאי, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִית לֵיהּ דֶּלֶת, הָא דְּלֵית לֵיהּ דֶּלֶת ... הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִגַּוַּאי, הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִבָּרַאי.

    הגמרא מביאה עוד שלושה תירוצים לסתירה, כל אחד מבדיל בין שני מקרים של בית שער.

    • מִגַּוַּאי וּמִבָּרַאירש״י: בית שער בפנים, אחרי דלת החצר הנעולה, מפסיק את קול העני הצועק. בית שער מבחוץ אינו מפסיק, כשאין לו דלת.
    • דֶּלֶתשני בתי השער מבחוץ. הבדל: לאחד יש דלת ולשני אין.
    • פּוֹתַחַתלשניהם יש דלת. הבדל: לאחד יש ״פותחת״, ולשני אין. ואחר כך: הפותחת של אחד בפנים ושל השני מבחוץ.
  4. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְהַחֲצֵר

    תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָּל חֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר; אֶלָּא חָצֵר הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים – רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר ... וְרַבָּנַן – זִימְנִין דְּדָחֲקִי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וְעָיְילוּ וְאָתוּ.

    ברייתא מסבירה את דברי רבן שמעון בן גמליאל. הוא סובר שרק חצר ״סמוכה לרשות הרבים״ ראויה לבית שער, והחצר ״שאינה סמוכה״ (רש״י: משוכה מרשות הרבים) אינה ראויה. החכמים חולקים: לפעמים העוברים ברשות הרבים נדחקים ונכנסים לחצר, גם אם היא רחוקה.

    • רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵלרק חצר סמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער.
    • רַבָּנַן״זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילו ואתו״: אנשים עלולים להידחק ולהיכנס, ולכן גם חצר רחוקה זקוקה.
  5. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְהָעִיר

    תָּנוּ רַבָּנַן: כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת לָעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ ... עִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר – רְאוּיָה לְחוֹמָה, וְשֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לַסְּפָר – אֵינָהּ רְאוּיָה לְחוֹמָה. וְרַבָּנַן – זִימְנִין דְּמִקְּרוּ וְאָתֵי גְּיָיסָא.

    בעיר הדין דומה. רבן שמעון בן גמליאל: רק עיר הסמוכה לספר, כלומר לגבול, ראויה לחומה. החכמים: לפעמים קורה שבא צבא, ולכן גם עיר רחוקה מהגבול צריכה.

    • רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵלרק עיר סמוכה לספר ראויה לחומה.
    • רַבָּנַן״זימנין דמקרו ואתי גייסא״: לפעמים באים צבא או גייסות גם לעיר רחוקה.
  6. בַּמֶּה גּוֹבִין

    בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין, לְפִי נְפָשׁוֹת גּוֹבִין, אוֹ דִילְמָא לְפִי שֶׁבַח מָמוֹן גּוֹבִין? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין; וְאֶלְעָזָר בְּנִי, קְבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת!

    רבי אלעזר שואל את רבי יוחנן: כשגובים כסף לחומת העיר (רש״י), האם גובים לפי מספר הנפשות או לפי הממון? רבי יוחנן: לפי ממון. והוא מוסיף: ״ואלעזר בני, קבע בה מסמרות״, כלומר זכור את הדין הזה ואל תזוז ממנו (רש״י).

  7. אִיכָּא דְּאָמְרִי

    אִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין, לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין, אוֹ דִילְמָא לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין; וְאֶלְעָזָר בְּנִי, קְבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת!

    בלשון אחרת, השאלה היא בין קירוב בתים לבין ממון, ותשובת רבי יוחנן: לפי קירוב בתים. רש״י: בית הקרוב לחומה צריך אותה יותר מהבית הרחוק ממנה.

    • לִשְׁנָא רִאשׁוֹנָהלפי ממון, ולא לפי נפשות.
    • אִיכָּא דְּאָמְרִילפי קירוב בתים, ולא לפי ממון.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

38 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
לְמֵימְרָאכלומר, האם הכוונה לומר
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
הַהוּאאותו
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
מִשְׁתַּעֵימספר; מדבר
בַּהֲדֵיהּעמו
עָבַדעשה
תּוּעוד
קַשְׁיָאקשה; קושיה
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
בָּעֵיתרציתאִי בָּעֵית אֵימָא = אם תרצה, אֹמַר
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
אִיתישאִית לָן לְמֵימַר = יש לנו לומר
לֵיהּלו
לֵיתאין
דִּידֵיהּשלו
תַּנְיָאשנויה (בברייתא); נשנהפותח ציטוט ברייתא
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
רַבָּנַןחכמיםמדרבנן = מדברי חכמים
זִמְנֵיפעמים
דָּחֲקִידוחקים
אֲתוֹהם באו
תָּנוּשנו, למדותנו רבנן: שנו חכמים
קָרוּקראו
אָתֵיבאהווה; לעומת ״אתא״ (עבר)
בְּעָאשאל; ביקש
מִינֵּיהּממנו
דִּילְמָאאולי; שמא
אִיכָּאיש
אָמְרִיאומריםשורש אמר
שְׁנָאשונהמאי שנא: במה שונה
סַיַּיעעזר
מָראדון; חכם (בכבוד)מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני
רַחִיקָארחוק
אִישְׁתָּעֵידיבר, סיפר
פְּסִיקחתוך; מכריעפסיק רישיה = תוצאה בלתי נמנעת של המעשה
גְּרִיעוּתָאחסרון
עָסְקִינַןאנו עוסקים

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה כופין אותו

בבא בתרא ז׳ ע״ב

את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות להן בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:

כופים את מי שאינו רוצה לשלם. בית שער הוא מקום שבו יושב שומר, ומונע מעוברים ברחוב להסתכל לתוך החצר.

רש״י

ד״ה ולא אישתעי בהדיה

בבא בתרא ז׳ ע״ב

לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע:

אליהו הפסיק לדבר עם החסיד כי בית השער מפסיק בין העניים הצועקים לבין בעלי החצר, ואין שומעים אותם.

רש״י

ד״ה מגואי

בבא בתרא ז׳ ע״ב

לחצר גריעותא הוא לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק הקול:

בית שער בתוך החצר הוא חיסרון, כי דלת החצר נעולה והעני צועק מבחוץ, ובית השער מפסיק את הקול.

רש״י

ד״ה מבראי

בבא בתרא ז׳ ע״ב

אינו מפסיק בפניו שהרי נכנס לתוכו וכשאין לו דלת עסקינן:

בית שער מבחוץ אינו מפסיק, כי העני נכנס אליו. הכוונה לבית שער בלי דלת.

רש״י

ד״ה קירוב בתים

בבא בתרא ז׳ ע״ב

בית הקרוב לחומה צריך לחומת העיר יותר מן הרחוק:

לפי הלשון השנייה, גובים לפי קרבת הבית לחומה, כי מי שהבית שלו קרוב צריך את החומה יותר.

רש״י

ד״ה קבע בה מסמרות

בבא בתרא ז׳ ע״ב

הזהר לדון כן ולא תזוז ממנה:

רבי יוחנן מבקש מרבי אלעזר לשמור על ההלכה הזו ולא לשנות אותה.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. הגמרא מקשה מהחסיד שאליהו הפסיק לדבר עמו אחרי שבנה בית שער. מה התירוץ הראשון של הגמרא, לפי רש״י?

  2. החכמים חולקים על רבן שמעון בן גמליאל וסוברים שגם חצר רחוקה מרשות הרבים וגם עיר רחוקה מהספר ראויות. מה הנימוק שלהם?

  3. בעיר שני בתים: הקרוב לחומה שייך לאדם עני יחסית, והרחוק ממנה שייך לעשיר. לפי הלשון ״איכא דאמרי״ בתשובת רבי יוחנן, מי ישלם יותר ולמה?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. ״למימרא דבית שער מעליותא היא?״ מה הקושיה, ומה התירוץ הראשון של הגמרא (לפי רש״י)?

    תשובה

    הקושיה: חסיד שאליהו היה מדבר עמו בנה בית שער, ואליהו הפסיק לדבר עמו. רש״י: בית השער מפסיק בפני העניים הצועקים ואין קולם נשמע. התירוץ: ״הא מגוואי, הא מבראי״. בית שער בתוך החצר, אחרי הדלת הנעולה, מפסיק את הקול. בית שער מבחוץ, כשאין לו דלת, אינו מפסיק.

  2. במה נחלקו רבן שמעון בן גמליאל והחכמים לגבי חצר ולגבי עיר?

    תשובה

    רבן שמעון בן גמליאל: רק חצר הסמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער, ורק עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה. החכמים: ״זימנין דדחקי בני רשות הרבים, ועיילו ואתו״, ו״זימנין דמקרו ואתי גייסא״, ולכן גם חצר ועיר שאינן סמוכות זקוקות.

  3. כיצד גובים את הכסף לחומת העיר לפי שתי הלשונות בשאלת רבי אלעזר לרבי יוחנן?

    תשובה

    לפי הלשון הראשונה: רבי אלעזר שואל אם לפי נפשות או לפי ממון, ורבי יוחנן עונה לפי ממון. לפי ״איכא דאמרי״: השאלה היא בין קירוב בתים לבין ממון, ורבי יוחנן עונה לפי קירוב בתים (רש״י: מי שביתו קרוב לחומה צריך אותה יותר).

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקרַבָּנַן לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָאבבא בתרא ז׳ ע״ב–ח׳ ע״א