מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא ב׳ ע״א–ב

הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

המשנה אומרת ששותפים בחצר שרצו לעשות מחיצה בונים כותל באמצע. הגמרא שואלת מה אפשר ללמוד מכך על ״היזק ראיה״: האם ראיית השותף נחשבת נזק, כך שאפשר לחייב לבנות מחיצה גם בלי הסכמה? המסקנה בסוגיה הזו: המשנה אומרת ״שרצו״, ולכן היא כדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״, וכשרצו בונים כותל אבנים ולא רק גדר קלה.

הסוגיה בסרטון

אפשר להתחיל בסרטון: הוא מראה את מהלך הסוגיה, ואחריו צוללים לגמרא, לרש״י ולתוספות.

אורך: 2:50 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה

תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט

פותחים גמרא. מסכת בבא בתרא. פרק ראשון - ״השותפין״. דף ב׳ עמוד א׳. כן, ב׳ - כל מסכת מתחילה בדף ב׳. והסוגיה: מה זה ״מחיצה״?

המשנה מספרת על שני שותפים בחצר אחת. רש״י: הבתים של שניהם פתוחים לחצר. הם ״רצו לעשות מחיצה״ - ״בונין את הכותל באמצע״. כל אחד נותן חצי מעובי הכותל - מתוך החלק שלו.

אבל הגמרא נעצרת על מילה אחת: מה זה ״מחיצה״? ״סברוה״ - חשבו בהתחלה: מחיצה היא ״גודא״ - קיר. כמו ״מחיצת הכרם שנפרצה״ - שם מחיצה היא גדר. ״ואימא״ - ואולי מחיצה היא ״פלוגתא״ - חלוקה? כמו בפסוק: ״ותהי מחצת העדה״ - חצי מן העדה.

ולמה זה כל כך חשוב? בגלל שאלה אחת: האם מבט - הוא נזק? אם השכן רואה כל מה שאני עושה בחצר - הוא מזיק לי? בלשון רש״י: ״איני חפץ שתראה עסקי״. לזה קוראת הגמרא: ״היזק ראיה״.

אם מחיצה היא קיר - שימו לב למילה ״רצו״: רק כששניהם רצו קיר - בונים. אבל אם אחד לא רוצה - לא מחייבים אותו. ״אלמא״ - מכאן: היזק ראיה ״לאו שמיה היזק״. מבט - אינו נזק.

אבל אם מחיצה היא חלוקה - הם רצו רק לחלק את החצר. ומשחילקו - בונים כותל, גם בעל כורחו של אחד מהם! ״אלמא״: היזק ראיה ״שמיה היזק״. מבט - הוא נזק!

אז איזה פירוש נכון? הגמרא בודקת כל מילה במשנה. אם זו חלוקה - למה ״לעשות מחיצה״? ״שרצו לחצות״ מבעי ליה! ״מבעי ליה״ - ככה היה צריך לכתוב! ״אלא מאי - גודא?״ אז למה ״בונין את הכותל״? ״בונין אותו״ מבעי ליה!

התשובה: אילו כתוב ״אותו״ - ״הוה אמינא״: מספיק ״מסיפס״. רש״י: ״יתדות עצים תקועים בארץ נמוכים״. ״קא משמע לן״ - המשנה מלמדת: כותל של ממש. אז ״מחיצה״ היא קיר. ומבט - לכאורה - אינו נזק.

אז מה לוקחים מזה? מילה אחת במשנה - ומאחוריה שאלה גדולה. בגמרא כל מילה נשקלת: למה ״מחיצה״? למה ״הכותל״? ומי שלומד לדייק במילים - מגלה מה עומד מאחוריהן.

תיק בבא בתרא מספר אחת - נסגר. ובמשימה הבאה: היזק ראיה - באמת אינו נזק? שש ראיות על הלוח.

תיק 1 · מְחִיצָה

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מִשְׁנָהב׳ ע״א

    הַשּׁוּתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בְּחָצֵר – בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּאֶמְצַע. ... הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

    שותפים שיש להם חצר משותפת ורצו לעשות מחיצה, בונים את הכותל באמצע. כל אחד נותן חצי מעובי הכותל. את החומר ואת המידות קובע מנהג המקום.

  2. סַבְרוּהָ

    סַבְרוּהָ מַאי ״מְחִיצָה״ – גּוּדָּא; כִּדְתַנְיָא: מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה, אוֹמֵר לוֹ: ״גְּדוֹר״.

    בהתחלה הגמרא מבינה ש״מחיצה״ היא ״גודא״, כלומר כותל. כך גם ״מחיצת הכרם״ בברייתא היא גדר שצריך לתקן.

  3. טַעְמָא דְּרָצוּב׳ ע״ב

    טַעְמָא דְּרָצוּ, הָא לֹא רָצוּ – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק.

    המשנה מחייבת לבנות כותל רק כששני השותפים ״רצו״. אם לא רצו, אי אפשר לחייב. הרי שהיזק ראיה אינו נחשב נזק: אילו היה נזק, היה אפשר לחייב כל שותף לבנות מחיצה גם בלי הסכמתו.

  4. וְאֵימָא פְּלוּגְתָּא

    וְאֵימָא ״מְחִיצָה״ – פְּלוּגְתָּא, כְּדִכְתִיב: ״וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה״; וְכֵיוָן דְּרָצוּ – בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּעַל כׇּרְחוֹ, אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק!

    אולי ״מחיצה״ פירושה חלוקה (״מחצית העדה״). אז המשנה מדברת על חצר שהשותפים החליטו לחלק. אם כך, כשהחליטו לחלק בונים כותל גם בעל כורחם, וזה מוכיח שהיזק ראיה הוא נזק.

    • ״מְחִיצָה״ = גּוּדָּאכותל. כשלא רצו אין מחייבים, ולכן היזק ראיה לאו שמיה היזק.
    • ״מְחִיצָה״ = פְּלוּגְתָּאחלוקת החצר. כשרצו לחלק בונים כותל בעל כורחם, ולכן היזק ראיה שמיה היזק.
  5. אִי הָכִי

    אִי הָכִי, הַאי ״שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה״?! ״שֶׁרָצוּ לַחֲצוֹת״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

    אם המשנה הייתה מדברת על חלוקה, היא הייתה צריכה לכתוב ״שרצו לחצות״. מכך שכתוב ״לעשות מחיצה״ מבינים שמדובר בכותל.

  6. קָא מַשְׁמַע לַן כּוֹתֶל

    אֶלָּא מַאי – גּוּדָּא? ״בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל״?! ״בּוֹנִין אוֹתוֹ״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אִי תְּנָא ״אוֹתוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא בִּמְסִיפָס בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לַן כּוֹתֶל.

    ואם ״מחיצה״ היא כותל, למה כתוב ״הכותל״ ולא ״אותו״? כדי ללמד שמדובר בכותל אבנים. אילו היה כתוב ״אותו״, אפשר היה לחשוב שבונים רק מסיפס, גדר קלה של יתדות (רש״י).

  7. מַסְקָנָה

    לפי הצד הזה המשנה היא כדעה ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״. בונים כותל אבנים רק כששני השותפים רצו, ולא מחייבים מי שאינו רוצה. בהמשך הגמרא מביאה שש ראיות נגד הדעה הזו, ומתרצת אותן (סוגיה 2).

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

41 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
סַבְרוּהָחשבו אותה; סברו
מַאימה
גּוּדָּאקיר
תַּנְיָאשנויה (בברייתא); נשנהפותח ציטוט ברייתא
טַעְמָאטעם, סבה
הָאזה, זאת; הריהא ... הא = זה ... וזה
אַלְמָאמכאן ש, נמצא
לָאולא, אינו
שְׁמֵיהּשמויהא שמיה רבא: יהי שמו הגדול
אֵימָאאמור; אפשר לומרמקביל ל״אמור״ בעברית
פְּלוּגְתָּאמחלוקתשורש: פלג
כְּתִיבכתובמדכתיב = ממה שכתוב
כֵּיוָןמכיון ש; מאחר שבדרך כלל: כיון ד־
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
הַאיזה
מִיבְּעֵיצריך; היה צריךמִיבְּעֵי לֵיהּ = היה לו לכתוב
לֵיהּלו
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
תְּנָאשונה; חכם מתקופת המשנהתנא רישא: שנה ברישא
הֲוָההיה; נעשההֲוָה לֵיהּ = נחשב לו
אָמֵינָאאני אומרהֲוָה אָמֵינָא = הייתי אומר
עָלְמָאעולם; סתם (בעלמא)כּוּלֵּי עָלְמָא = כל העולם
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
מִשְׁמַעמשתמע, מובן מכך; ״קא משמע לן״ = מחדש לנו
לַןלנו
לְקַמָּןבהמשך, להלן
פָּרֵיךְמקשה
הָוֵיהיה; נעשה; נחשבשורש הוי
בְּהוּבהם
אִינִיהאמנם? כך?שאלת תמיהה על דברי חברו
לְהָכִילכך; לשם כך
תָּנֵישונהשורש תנ״י, עברית: שׁוֹנֶה
מַיְירֵיעוסק, מדבר במדבר על מקרה מסוים
מַתְנִיתִיןמשנה; המשנה שלפנינו
אִיהוּהוא
נָמֵיגם
אִיקְּרוּנקראו
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי
קָאֵיעומד; מוסב על
פָּלְגִימחלקים (נכסים)

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה השותפין

בבא בתרא ב׳ ע״א

שיש להן חצר בשותפות ובתי שניהן פתוחין לתוכו וכל חצירות ששנו חכמים לפני הבתים הן ורוב תשמישן בחצר:

המשנה מדברת על חצר שיש בה שותפות ופתחי שני הבתים נפתחים אליה. בחצירות כאלה רוב השימוש הוא בחצר, וזה יסוד לדין היזק ראיה.

רש״י

ד״ה באמצע

בבא בתרא ב׳ ע״א

זה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה:

כל שותף נותן מהקרקע שלו חצי מעובי הכותל.

רש״י

ד״ה מחיצת הכרם

בבא בתרא ב׳ ע״א

שסמוך לשדה הלבן של חבירו:

הברייתא מדברת על כרם שיש לידו שדה של חבר. הגדר של הכרם נקראת ״מחיצה״, ומכאן ש״מחיצה״ היא כותל או גדר.

רש״י

ד״ה וטעמא דרצו

בבא בתרא ב׳ ע״ב

לבנות כותל דמדעת שניהן הוא דחייביה חכמים שיבנו בין שניהן ולקמן פריך כשרצו מאי הוי ליהדרי בהו אבל לא רצו שניהן שהיה אחד אומר דייה לחלקה במסיפס של יתדות עצים תקועים בארץ נמוכים לא כייפינן ליה ואין זה יכול לומר לו איני חפץ שתראה עסקי:

חכמים חייבו לבנות כותל רק מדעת שניהם. כשלא רצו שניהם, אין כופים. המסיפס הוא יתדות נמוכות תקועות בקרקע.

רש״י

ד״ה פלוגתא

בבא בתרא ב׳ ע״ב

חלוקת חצר שהושוו דעתם לחולקה וכגון שלא היה בה ח׳ אמות כדי לזה וכדי לזה שאין האחד יכול לכוף את חבירו לחולקה ולהכי תני שרצו שכיון שרצו לחולקה בונין כותל אבנים על כרחם ואם בא האחד לומר אי איפשי ביציאה זו אלא מסיפס בעלמא אין שומעין לו משום היזק הראיה:

לפי הצד השני, מדובר בחצר שאין בה שמונה אמות ולכן אי אפשר לכפות חלוקה. אם שניהם רצו, בונים כותל גם נגד רצון מי שמעדיף מסיפס, בגלל היזק ראיה.

רש״י

ד״ה הוה אמינא במסיפס בעלמא

בבא בתרא ב׳ ע״ב

מיירי מתני׳ דאיהו נמי מחיצה איקרו ורצו דקתני אחלוקה קאי וכשאין בה דין חלוקה קמ״ל כותל ורצו דקתני משום כותל דאי לא רצו פלגי לה במסיפס:

בלי המילה ״כותל״ הייתי חושב שהמשנה מדברת על מסיפס, שגם הוא נקרא מחיצה. המילה ״כותל״ מלמדת שמדובר בכותל אבנים.

שאלות לחשיבה

שאלות על הסרטון ועל מהלך הסוגיה, לדיון בחברותא או בכיתה.

  1. ״השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר״. מה שתי האפשרויות של הגמרא לפירוש המילה ״מחיצה״, ומאיזה מקור מביאה הגמרא ראיה לכל אחת?
  2. מה זה ״היזק ראיה״? הסבירו לפי רש״י (״איני חפץ שתראה עסקי״).
  3. למה אם ״מחיצה״ היא קיר, יוצא ש״היזק ראיה לאו שמיה היזק״, ואם היא חלוקה, יוצא ש״היזק ראיה שמיה היזק״? מה התפקיד של המילה ״רצו״?
  4. איזו מילה במשנה קשה לכל אחד מהפירושים (״מבעי ליה״), ואיך הגמרא מיישבת את הקושי על הפירוש ״גודא״?

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. המשנה קובעת שהשותפים בונים כותל באמצע החצר כשהם ״רצו לעשות מחיצה״. מה לומדת הגמרא מכך שהדין מותנה ברצונם?

  2. הגמרא מציעה: ״ואימא מחיצה פלוגתא״, כלומר חלוקת החצר, ואז היזק ראיה כן היה נחשב נזק. מדוע הגמרא דוחה את ההצעה?

  3. ראובן ושמעון שותפים בחצר. ראובן רוצה לבנות כותל אבנים באמצע, ושמעון מסרב ואומר שדי במסיפס של יתדות. מה הדין לפי מסקנת הסוגיה, שהמשנה סוברת ״היזק ראיה לאו שמיה היזק״?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. הסבירו איך מוכיחה הגמרא מהמילה ״שרצו״ במשנה שהיזק ראיה לאו שמיה היזק. מה היה הדין אילו היזק ראיה היה נחשב נזק?

    תשובה

    הגמרא אומרת: ״טעמא דרצו, הא לא רצו אין מחייבין אותו״. המשנה מחייבת לבנות כותל רק כששני השותפים רצו. אילו היזק ראיה היה נזק, היה אפשר לחייב כל שותף לבנות מחיצה גם בלי הסכמתו, כדי למנוע את הנזק. מכך שלא מחייבים, לומדים ״אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק״.

  2. הגמרא מציעה ש״מחיצה״ פירושה ״פלוגתא״. הסבירו לפי רש״י מה המשמעות של הצעה זו ומה עונה הגמרא.

    תשובה

    לפי רש״י (ד״ה פלוגתא), מדובר בחלוקת חצר שאין בה שמונה אמות, ולכן אי אפשר לכפות חלוקה. כשהשותפים רצו לחלק, בונים כותל אבנים בעל כורחם בגלל היזק ראיה, וממילא היזק ראיה שמיה היזק. הגמרא עונה: אילו זה היה העניין, המשנה הייתה אומרת ״שרצו לחצות״ ולא ״שרצו לעשות מחיצה״.

  3. לפי פסק הדין בירושלים, במה שונה מרפסת פתוחה בימינו מחצר השותפים שבגמרא, ולמה אין בה היזק ראיה?

    תשובה

    בחצר בימי חז״ל עשו רוב השימוש והשהייה (רש״י ריש בבא בתרא: ״ורוב תשמישן בחצר״), ולכן היה בה היזק ראיה. מרפסת פתוחה בימינו נועדה בעיקר לישיבה ולמשחק, ולא לדירה ולרוב צורכי האדם, ולכן לדעת בית הדין אין בה היזק ראיה.

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקשֵׁשׁ רְאָיוֹתבבא בתרא ב׳ ע״ב–ג׳ ע״א · סרטון 3:26 דק׳

מקורות

לשון הגמרא, רש״י ותוספות: ספריא (גמרא מנוקדת, מהדורת קורן; רש״י ותוספות, דפוס וילנא).