מצב מורהאזור המוריםאיך משתמשים בכיתהיציאה
מַהֲלָכִיםלומדים גמרא צעד אחר צעד
בבא בתרא כ׳ ע״ב–כ״א ע״א

חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר: קוֹל הַתִּינוֹקוֹת וְתַקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא

לא בתכנית תושב״ע

שאלון 5391

המשנה אומרת שבעל חנות בחצר משותפת יכול לשמוע מחאה של שכנו על רעש הנכנסים והיוצאים, אבל על קול הפטיש, הריחיים וקול התינוקות אי אפשר למחות. הגמרא שואלת מה ההבדל בין הרישא לסיפא. רבא מתרץ שהסיפא עוסקת בתינוקות של בית רבן, ומכאן עוברת הגמרא לתקנת יהושע בן גמלא, ולקושיות מברייתות שאוסרות על בן חצר להיות מלמד תינוקות.

הסוגיה בקצרה

תרשים הסוגיה

מהלך הגמרא שלב אחרי שלב. הצבע מסמן את סוג השלב, כמו בסרטוני המונחים: משנה, ברייתא, סברה, קושיה, תירוץ. תג שמסומן בקו מקשר לעמוד המונח.

מילים בארמית: לחיצה על מילה שיש מתחתיה קו מקווקו (בתרשים ובצילום הדף) מציגה את הביאור שלה. מהביאור אפשר להוסיף אותה ל״המילים שלי״, לתרגול ולחזרה.

מציג את התרשים שלב אחרי שלב, במסך מלא (למורים בלבד)
  1. מַתְנִיתִיןכ׳ ע״ב

    חֲנוּת שֶׁבְּחָצֵר – יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין. אֲבָל עוֹשֶׂה כֵּלִים – יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק ... לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ, וְלֹא מִקּוֹל הָרֵיחַיִם, וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת.

    מי שפותח חנות בחצר משותפת, השכן יכול למחות ולומר שהוא לא יכול לישון מרעש הלקוחות. מי שעושה כלים בבית ומוכר אותם בשוק, השכן אינו יכול למחות, גם אם הוא שומע פטיש, ריחיים וקול תינוקות.

  2. קֻשְׁיָה

    מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?

    מה ההבדל בין שני חלקי המשנה? ברישא אפשר למחות על קול הנכנסין והיוצאין, ובסיפא אי אפשר למחות על קול הפטיש, הריחיים והתינוקות.

  3. אַבָּיֵי וְרָבָא

    אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְחָצֵר אַחֶרֶת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִיתְנֵי: חָצֵר אַחֶרֶת – מוּתָּר!

    אביי מתרץ שבסיפא מדובר בחצר אחרת, שאינה החצר המשותפת של הנוגעים בדבר. רבא דוחה את התירוץ: אילו כך היה, המשנה הייתה צריכה לכתוב במפורש ״חצר אחרת מותר״.

    • אַבָּיֵיהסיפא מדברת על חצר אחרת, ולכן אין זכות למחות.
    • רָבָאאם כך, היה צריך לכתוב ״חצר אחרת מותר״. התירוץ אינו מתאים ללשון המשנה.
  4. תֵּירוּץ רָבָאכ״א ע״א

    אֶלָּא אָמַר רָבָא: סֵיפָא אֲתָאן לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וּמִתַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְאֵילָךְ

    רבא: הסיפא מדברת על תינוקות של בית רבן, כלומר על ילדים שבאים ללמוד. מאז תקנת יהושע בן גמלא אי אפשר למחות על קול של לימוד תינוקות. מכאן עוברת הגמרא לספר על התקנה עצמה.

  5. אַגָּדָה

    שֶׁאִלְמָלֵא הוּא, נִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבִּתְחִלָּה, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב – מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב – לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה

    רב יהודה אמר רב מספר על יהושע בן גמלא ועל ההתפתחות של לימוד התינוקות, בארבעה שלבים. בכל שלב נוסף מסגרת, עד שנוצרה מערכת בכל עיר.

    • בַּתְּחִלָּהמי שיש לו אב, אביו מלמד אותו תורה. מי שאין לו אב, לא למד. הגמרא דורשת: ״ולמדתם אותם״, ״ולמדתם אתם״, האב עצמו מצווה ללמד.
    • בִּירוּשָׁלַיִםהתקינו להושיב מלמדי תינוקות בירושלים, וקבעו זאת מ״כי מציון תצא תורה״. אבל מי שאין לו אב לא עלה ללמוד.
    • בְּכׇל פֶּלֶךְהתקינו מלמדים בכל פלך, והכניסו לשם נערים בני שש עשרה או שבע עשרה. מי שרבו כעס עליו היה ״מבעיט בו ויוצא״, והלימוד נפסק.
    • יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָאתיקן מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר, והילדים נכנסים בני שש או שבע.
  6. רַב וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת

    עַד שֵׁית לָא תְּקַבֵּיל, מִכָּאן וְאֵילָךְ – קַבֵּיל, וְאַסְפִּי לֵיהּ כְּתוֹרָא ... כִּי מָחֵית לְיָנוֹקָא, לָא תִּימְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִמְסָנָא

    רב מייעץ למלמד, רב שמואל בר שילת: לא לקבל ילד לפני גיל שש, ומשם והלאה להאכיל אותו תורה בעל כרחו, כמו שור שנותנים עליו עול. אם צריך להכות, רק בצורה קלה, ״בערקתא דמסנא״, ברצועות של נעל (רש״י).

  7. אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁבִּיקֵּשׁ לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא, אוּמָּן, וְגַרְדִּי, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת – בְּנֵי חָצֵר מְעַכְּבִין עָלָיו! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם.

    הברייתא אומרת שבני החצר יכולים לעכב על מי שרוצה להיות מלמד תינוקות. זה סותר את דברי רבא. התירוץ: הברייתא מדברת בילדים של גויים, ובזה אין תקנת יהושע בן גמלא.

  8. שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּחָצֵר, וּבִיקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶן לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא, וְאוּמָּן, וְגַרְדִּי, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת – חֲבֵירוֹ מְעַכֵּב עָלָיו! הָכָא נָמֵי בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם.

    ברייתא דומה: שני אנשים בחצר, ואחד רוצה להיות מלמד תינוקות, והשני יכול לעכב. גם כאן הגמרא מתרצת: מדובר בילדים של גויים.

  9. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין – הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ ... וְלֹא לְסוֹפֵר יְהוּדִי, וְלֹא לְסוֹפֵר אַרְמַאי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּסוֹפֵר מָתָא.

    ברייתא שלישית: מי שיש לו בית בחצר שותפים לא ישכיר אותו לסופר יהודי. רש״י: ״סופר יהודי״ הוא מלמד תינוקות. התירוץ: מדובר ב״סופר מתא״, מלמד העיר, שמושיב מלמדים תחתיו ומלמד המוני ילדים, ולכן יש שם קול גדול.

מילים בארמית בסוגיה

ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.

26 מילים · הצגה והסתרה
המילהפירושהערה
מָראדון; חכם (בכבוד)מר סבר ... ומר סבר = אחד סובר ... והשני
אִינִיהאמנם? כך?שאלת תמיהה על דברי חברו
מַאימה
שְׁנָאשונהמאי שנא: במה שונה
רֵישָׁאראש; החלק הראשוןמול סֵיפָא
סֵיפָאהחלק האחרוןמול רֵישָׁא
לֵיהּלו
אִיאםאִי הָכִי = אם כך
הָכִיכך; כןהָכִי נַמִי = אכן כך
לִיתְנֵישישנה; היה לו לשנות (במשנה)שורש תני
אֶלָּאאלא; רק (אין ... אלא); בפתיחת קושיה: ״אלא מעתה״ = אם כךבפתיחת קושיה: אם כך, הרי
גַּמְלָאגמל
מִימי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־מילת שאלה
שֵׁיתשש
קַבֵּילקיבל
תּוֹרָאשור
כִּיכמו; כאשרכִּי הַאי גַּוְונָא = כעין זה
יָנוֹקָאילד
הָכָאכאן
עָסְקִינַןאנו עוסקים
מְעַכֵּבמעכב; מונע
נָמֵיגם
מָתָאעירממתא = מן העיר
קָאמציין פעולה מתרחשת עכשיוקא אכיל = אוכל כעת
סָלְקָאעולהשורש סלק
קָתָנֵישונה (במשנה)קָא + תָּנֵי

רש״י

פירושי רש״י המרכזיים לסוגיה. לשון רש״י, ומתחתיה ההסבר.

רש״י

ד״ה ולא מקול התינוקות

בבא בתרא כ׳ ע״ב

קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות:

בהו״א נראה שהמשנה מדברת על ילדים הבאים לקנות בחנות. הגמרא תסביר בהמשך שמדובר בתינוקות של בית רבן.

רש״י

ד״ה מאי שנא רישא

בבא בתרא כ׳ ע״ב

דקתני יכול לומר איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין וסיפא קתני אינו יכול לומר לו איני יכול לישן מקול התינוקות:

ברישא אפשר למחות על רעש בני אדם, ובסיפא אי אפשר למחות על קול התינוקות. מכאן קושיית הגמרא.

רש״י

ד״ה משום תקנת יהושע בן גמלא

בבא בתרא כ״א ע״א

אחד מן הכהנים הגדולים שעמדו בבית שני כדאמר ביבמות (דף סא):

יהושע בן גמלא היה כהן גדול בימי בית שני. רש״י מפנה ליבמות ס״א ע״א.

רש״י

ד״ה ולמדתם אותם

בבא בתרא כ״א ע״א

האב עצמו מצוה ללמדו:

הגמרא דורשת ״ולמדתם אתם״, כלומר האב עצמו חייב ללמד, ומכאן שמי שאין לו אב נשאר בלי לימוד.

רש״י

ד״ה מעכבין עליו

בבא בתרא כ״א ע״א

מפני שמרבה עליהן קול נכנסין ויוצאין:

בני החצר מעכבים כי מלמד תינוקות מרבה אצלם קול של נכנסים ויוצאים, וזה הטעם גם בחנות.

רש״י

ד״ה בסופר מתא

בבא בתרא כ״א ע״א

מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו ויש שם קול גדול:

סופר מתא הוא המלמד הראשי של העיר, עם מלמדים תחתיו. אצלו הקול גדול במיוחד, ולכן אפשר למחות.

בודקים את עצמנו

3 שאלות, בכל אחת ארבע תשובות ואחת נכונה. לחצו על תשובה ותראו מיד אם צדקתם, ולמה כל תשובה מתאימה או לא.

  1. המשנה מתירה למחות על קול הנכנסין והיוצאין בחנות שבחצר, אך לא על קול התינוקות אצל עושה כלים. הגמרא שואלת ״מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?״. מה עונה רבא?

  2. מה חידשה תקנת יהושע בן גמלא לעומת התקנה הקודמת של מלמדים בכל פלך?

  3. בחצר משותפת רוצה אחד מבני החצר לפתוח בית ספר, שבראשו עומד סופר מתא, המלמד הראשי של העיר, ומלמדים נוספים עובדים תחתיו. מה דין שאר בני החצר, ולמה?

שאלות בסגנון בגרות

בסגנון שאלות הבגרות. נסו לענות קודם, ואז פתחו את התשובה.

  1. מה ההבדל בין חנות שבחצר לבין עושה כלים לפי המשנה? מה הקושיה של הגמרא, ואיך עונה רבא?

    תשובה

    בחנות שבחצר אפשר למחות על קול הנכנסין והיוצאין. בעושה כלים, שמוכר בשוק, אי אפשר למחות על קול הפטיש, הריחיים והתינוקות. הגמרא שואלת ״מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?״. אביי: הסיפא עוסקת בחצר אחרת, ורבא דוחה כי אז היה צריך לכתוב ״חצר אחרת מותר״. רבא מתרץ: הסיפא מדברת על ״תינוקות של בית רבן״, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך אי אפשר למחות על קולם.

  2. תארו את ארבעת השלבים בהתפתחות לימוד התינוקות שמספר רב יהודה אמר רב, ומה חידש יהושע בן גמלא.

    תשובה

    בתחילה לימד האב בלבד, ומי שאין לו אב לא למד. אחר כך התקינו מלמדים בירושלים, אבל מי שאין לו אב לא עלה. אחר כך התקינו מלמדים בכל פלך, והכניסו נערים בני שש עשרה או שבע עשרה, ומי שרבו כעס עליו עזב. יהושע בן גמלא תיקן מלמדים בכל מדינה ובכל עיר, והכניסו ילדים בני שש או שבע. בלעדיו, אמר רב, ״נשתכח תורה מישראל״.

  3. הגמרא מביאה ברייתות שמתירות לבני החצר לעכב על מלמד תינוקות. איך הגמרא מיישבת אותן עם דברי רבא? הסבירו לפי רש״י את ״סופר מתא״.

    תשובה

    הברייתא הראשונה והשנייה מתורצות בכך שמדובר ב״תינוקות דגוים״. הברייתא השלישית, על השכרת בית לסופר, מתורצת בכך שמדובר ב״סופר מתא״. לפי רש״י זה מלמד תינוקות העיר, שמושיב מלמדים תחתיו ומורה לכולם איך ללמד, ויש אצלו קול גדול. בגלל הקול הגדול אפשר למחות.

מונחי הדיון בסוגיה

סיימתם לחזור על הסוגיה?

אחרי שעברתם על התרשים וניסיתם לענות על השאלות: חותמת בדרכון.

כל מה שיש על הדף
הצעד הבא בפרקהַשְׁלָכוֹת תַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וּמִקְצוֹעִיּוּת מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹתבבא בתרא כ״א ע״א–ב