חלקי העמוד
דִּילֶמָה: כַּמָּה יְלָדִים בְּכִתָּה?
הדילמה: ערב לפני כיתה א׳: ההורים מגלים שבכיתה יש שלושים ותשעה ילדים. אולי להעביר את הילד לבית ספר בעיר השכנה? הגמרא כבר דנה בשתי השאלות: כמה ילדים מלמד אחד יכול ללמד, והאם שולחים ילד ללמוד בעיר אחרת.
פעם, מי שהיה לו אב למד תורה, ומי שלא היה לו אב, לא למד. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, מגיל שש, שבע. ״אלמלא הוא נשתכח תורה מישראל״. ורבא קובע: עשרים וחמישה ילדים למלמד אחד; ארבעים, מוסיפים עוזר; חמישים, שני מלמדים. ולא שולחים ילד ללמוד בעיר אחרת.
אורך: 2:19 · הסרטון עוצר ב״תורכם״; במצב כיתה אפשר להמשיך לתרגול בלי לצאת מהמסך. הורדת הסרטון למורה
תמליל הסרטון · לקריאה, לחיפוש ולתלמידים שמעדיפים טקסט
״שלושים ותשעה ילדים בכיתה. איך מורה אחת תגיע לכולם?״
״אולי נעביר אותו לעיר השכנה? שם הכיתות קטנות.״
השאלה הזאת עתיקה מאוד. פעם, מי שהיה לו אב, למד תורה. ומי שלא היה לו אב, לא למד.
הקימו מלמדים בירושלים, אבל הגיע רק מי שאביו הביא אותו. הקימו בכל מחוז, אבל הנערים באו בגיל שש־עשרה, ומי שרבו כעס עליו, בעט ויצא.
עד שבא יהושע בן גמלא, כהן גדול, ותיקן: מלמדי תינוקות, בכל עיר ועיר, מגיל שש, שבע. והגמרא אומרת: אלמלא הוא, נשתכח תורה מישראל.
ובבבל, רבא קובע: עשרים וחמישה ילדים, למלמד אחד. ארבעים, מוסיפים לו עוזר, והעיר משלמת. חמישים, מושיבים שני מלמדים.
ועוד הוא קובע: לא שולחים ילד ללמוד בעיר אחרת. העיר שלו צריכה להעמיד לו מלמד.
ומה אם יש שני מלמדים: אחד מספיק הרבה, אבל לא מדייק. והשני מדייק, אבל מספיק מעט. את מי לוקחים?
״שבשתא, ממילא נפקא.״ רבא אומר: את המהיר. טעות, תצא מעצמה.
״שבשתא, כיון דעל, על.״ רב דימי מנהרדעא חולק: את המדייק. טעות שנכנסה, נשארת.
ומה עם שלושים ותשעה הילדים של היום? על מי מוטלת האחריות לחינוך, על ההורים, או על הקהילה? ומה חשוב יותר במורה, כמה הוא מספיק, או כמה הוא מדייק?
הגמרא פותחת את השאלה. התשובה, בלימוד.
מה קורה בגמרא
הסרטון פותח את השאלה; כאן המהלך של הסוגיה עצמה, שלב אחרי שלב, ללימוד בדף. שלב שהוא מונח מקשר לעמוד המונח.
- מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב״בתחילה, מי שיש לו אב מלמדו תורה; מי שאין לו אב לא היה למד תורה״
- נִסְיוֹנוֹתמלמדים בירושלים, ואחר כך בכל פלך, לנערים בני שש־עשרה; ״ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויוצא״
- תַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא״מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע״
- רָבָאעשרים וחמישה ילדים למלמד; ארבעים, ״ריש דוכנא״ ומסייעין לו מהעיר; חמישים, שני מלמדים
- לֹא מִמָּתָא לְמָתָאלא מעבירים ילד ללמוד בעיר אחרת; ״ואי מפסק נהרא, לא ממטינן״
- גָּרִיס / דָּיֵיקרבא: את המהיר, ״שבשתא ממילא נפקא״. רב דימי: את המדייק, ״שבשתא כיון דעל, על״
שאלות לדיון
השאלות שהסרטון נגמר בהן. אין להן תשובה אחת; בדף התשובות למורה יש נקודות לדיון ומקורות לכל שאלה.
- 1על מי מוטלת האחריות לחינוך, על ההורים או על הקהילה? איך התקנה של יהושע בן גמלא ענתה על זה?
- 2עשרים וחמישה, ארבעים, חמישים. מה ההיגיון של המספרים של רבא, ומה עושים עם שלושים ותשעה ילדים?
- 3מה חשוב יותר במורה, כמה הוא מספיק או כמה הוא מדייק? מה הטעם של רבא ומה הטעם של רב דימי?
מילים בארמית בסוגיה
ביאור קצר לכל מילה בארמית שבעמוד, לפי סדר ההופעה. לחיצה על מילה פותחת אותה במילון הארמית, עם הצורות והסוגיות האחרות שבהן היא מופיעה.
15 מילים · הצגה והסתרה
| המילה | פירוש | הערה |
|---|---|---|
| מִי | מי; בשאלה: האם; ״מי ש־״ = אדם ש־ | מילת שאלה |
| גַּמְלָא | גמל | |
| רֵישׁ | ראש; תחלה | בריש = בתחילת |
| דּוּכְנָא | במה | |
| מָתָא | עיר | ממתא = מן העיר |
| אִי | אם | אִי הָכִי = אם כך |
| מַפְסֵק | מפסיק; מפריד | |
| נַהֲרָא | נהר | |
| מַמְטִינַן | אנו מביאים | |
| גָּרֵיס | בקי בעל פה (בלי דיוק) | מול דַּיֵּיק: מדייק בהבנה |
| דָּיֵיק | מדיק; מסיק מהלשון | |
| שַׁבֶּשְׁתָּא | טעות, שיבוש | שורש שב״ש; עברית: שיבוש |
| נָפְקָא | יוצאת; נלמדת | מהכא נפקא = מכאן נלמד |
| כֵּיוָן | מכיון ש; מאחר ש | בדרך כלל: כיון ד־ |
| לֵיהּ | לו |
להמשיך ללמוד
מקורות להרחבה
- בבא בתרא כ״א ע״א, ורש״י שם.
- בבא בתרא כ״א ע״א: ״קנאת סופרים תרבה חכמה״, האם מחליפים מלמד במלמד טוב ממנו.
- בבא בתרא כ״א ע״א: עצת רב לרב שמואל בר שילת, ״עד שית לא תקביל… ואספי ליה כתורא״.
- בבא בתרא כ״א ע״ב: ״עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר״.
- יבמות ס״א ע״א: יהושע בן גמלא, כהן גדול בימי בית שני.
- רמב״ם הלכות תלמוד תורה ב׳, א׳–ז׳.
- שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה, ז׳–י״ז, ובהגה: מי משלם לעוזר.
- דיון עכשווי: גודל הכיתות בישראל, והאחריות של ההורים מול המדינה והרשות המקומית.
למורה
מערך שיעור · 45 דקות
- התלמידים מתארים את ארבעת השלבים בתולדות החינוך שבגמרא, ומסבירים מה חידשה תקנת יהושע בן גמלא.
- התלמידים מסבירים את המספרים של רבא ואת הכלל ״לא ממטינן ינוקא ממתא למתא״ ואת טעמו.
- התלמידים מנסחים את המחלוקת גריס / דייק ואת הטעם של כל צד.
המערך המלא: שלבי השיעור, נקודות לדיון, טעויות נפוצות, טיפ והתאמה לכיתה.
חומרים
מצב כיתה: רווח = השלב הבא במפה, R = חשיפת כל השלבים, Esc = יציאה.
מקור
בבא בתרא כ״א ע״א · פרק ב׳, לא יחפור
